כתב-יד, הגדה של פסח, עם הוראות, הסברים ודינים, וקטעים נוספים – ביידיש. [אמשטרדם], תקפ"ט [1829].

נכתב על גבי פנקס כתיבה מוכן, אשר בראשו תחריט מודפס (עם דמויות משה ואהרן, איור מתן תורה ואיור בית המקדש). תחריט זה הוכן באמשטרדם עבור חמשה חומשי תורה – תיקון סופרים, בדפוס בשנים תקפ"ז-תקפ"ח, שיצא לאור על ידי רבי נפתלי לוונשטאם בן רבי יעקב משה אב"ד אמשטרדם.

במרכז השער – על גבי הטקסט והקישוט המקורי של התחריט – הודבקה פיסת נייר ועליה נכתב נוסח השער: "הגדה של פסח – זה נכתב ע"י נתן בן יאקב בוך בינדער, בשנת תקפ"ט לפ"ק".

נוסח ההגדה נכתב בכתיבה מרובעת. הדינים וההוראות ביידיש נכתבו בכתיבה אשכנזית רהוטה.

לפני "עבדים היינו" מופיע סיפור יציאת מצרים ביידיש. בפיוטים "אחד מי יודע" ו"חד גדיא" מופיע תרגום השיר ליידיש אחר כל בית. בסוף ההגדה ברכת עירוב תבשילין (בארמית) עם תרגומה ליידיש.

[1], מ דף. 18.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים רבים (כתמי רטיבות וכתמים כהים, כתוצאה משימוש בהגדה בליל הסדר). בלאי ופגמים עם פגיעה בטקסט במספר דפים. דף טו מנותק. כריכה מקורית, עם קרעים ופגמים.

תו ספר של משה חיים גאנס (Mozes Heiman Gans).

פנקס בכתב-יד, רשימות שמות ל"הזכרת נשמות", תפילות וליקוטי מאמרי זוהר, רשימות נוספות בדברי תורה והלכה. [אמשטרדם, שנות התר"י-תר"כ בקירוב].

פנקס בפורמט צר וארוך, המיועד לשימוש בעת תפילות "יזכור". שמות הנפטרים מוזכרים עם שמות האב והאם. הכותב הוא
רבי יעקב מאיר לעהרן, אחיו של רבי צבי הירש לעהרן מאמשטרדם, מייסד הפקוא"מ (נפטר תשרי תרי"ד) – המוזכר אף הוא בפנקס. בפנקס מוזכרים בין היתר שמות אבות המשפחה: הגאון רבי מאיר ב"ר פישל מבומסלא [מהר"ם פישל'ס מבומסלא, מגדולי גאוני פראג, חבר בית דינו של ה"נודע ביהודה", נפטר בשנת תק"ל] וחתנו הגאון רבי ברוך הלוי דושנית, שעבר מפראג להולנד וכיהן ברבנות [אביהן של כמה משפחות מיוחסות ונודעות בהולנד, בהם נכדו רבי ברוך דושנית אב"ד לווערדן]; הגאון רבי עקיבא ב"ר יהודה ליב לעהרן מחבר ספר "האהל עולם" על מסכת כתובות; אבי הכותב, רבי אברהם משה לעהרן; רבותיו מרבני הקלויז במנהיים; ועוד.

כ-[33] עמ' כתובים. 20X8 ס"מ. מצב בינוני-טוב. בלאי וכתמים. דפים מנותקים. כריכה מקורית, רופפת.

תו-ספר של משה חיים גאנס (Mozes Heiman Gans).

Ascamoth da Sta. Irmandade Hesed veemeth [הסכמות חברה קדישא חסד ואמת]. אמשטרדם, תק"ח [1748]. פורטוגזית.

ספר התקנות ("הסכמות") של ארגון חברה קדישא "חסד ואמת" של קהילת יוצאי ספרד באמשטרדם. כולל נוסח התקנות שאושרו מחדש בידי פרנסי הקהילה, לצד העתקי פרוטוקולים, החלטות ומכתבים שונים הנוגעים לניהול הפנימי של החברה, מינוי נושאי המשרה, חובות החברים, ואופן הטהרה והקבורה.

במקור כלל הספר 69 עמודים, וביניהם דפים ריקים שיועדו למילוי בידי גבאי החברה. בסביבות שנת תק"כ (1760) נדפסו קונטרסים נוספים (עם מספור רציף), שנכרכו יחד עם עותקי הספר. בעותק השמור בספריה הלאומית בירושלים מופיעים 69 העמודים המקוריים בלבד, ואילו בעותק שלפנינו נוספו קונטרסים נוספים (עמ' 71-93). ידוע גם עותק נוסף הנמצא בספרית Tresoar בפריזלנד (הולנד), שבו מופיעים קונטרסים נוספים (עד עמ' 101).

בסוף הכרך שבידינו נוספו כ-30 עמודים בכתב-יד אחד מגבאי החברה, מהשנים תקל"ו עד תקנ"ח בקירוב, ובהם רשימות שמות של החברים וחלוקתם ל"משמרות": "משמרת ראשונה", "משמרת שניה", "רשימת הזקנים", "רשימת הרוחצים" ועוד. חלק השמות מסומנים בקו מחיקה (כנראה לציון פטירה), או בסימונים אחרים לציון נוכחות, תשלום, פרישה וכדומה.

בדף השער (ובראש עמ' 31) תחריט המתאר את טהרת המת.

69 עמ' (כולל עמודים ממוספרים ריקים) + [16] דפים לא ממוספרים ריקים; קונטרסים נוספים: עמ' 71-92 + [37] דפים (חלקם ריקים). 13 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים, קמטים וקרעים קלים. דף מגן מנותק. חיתוך דפים מוזהב. כריכת עור מקורית, בלויה מעט, עם זוג אבזמים מפליז לסגירה.

ספר יוסיפון שני חלקים: חלק ראשון הנקרא כתר כהונה, מאת יוסף בן גוריון; כתר מלכות והוא חלק שני מספר יוסיפון, הנקרא שארית ישראל, מאת רבי מנחם מן בן שלמה הלוי [אמלנדר]. אמשטרדם, דפוס קאשמן בן הר"ר יוסף ברוך, [תקל"א 1771]. יידיש. מהדורה שנייה.

שני חלקי הספר מתארים את תולדות עם ישראל מאדם הראשון ועד חורבן הבית, ומחורבן הבית ועד זמן הדפסת הספר. הם כוללים תיאור היסטורי מפורט על מצב היהודים בארצות תבל, סיפור גירוש יהודי ספרד ופורטוגל, גילוי אמריקה, מידע אודות יהודי הודו וקוצ'ין, ומלווים איורים רבים (בחיתוכי עץ) המשובצים בגוף הטקסט.

במהדורה שלפנינו נוסף פרק נוסף, והוא פרק לו בסוף החלק השני, שבו המחבר ממשיך לתאר את קורות בני ישראל ברחבי תבל, ובפרט בקהילת אמשטרדם, בשנים תק"ה-תקכ"ט. הוספות אלו לא נדפסו במרבית מהדורות הספר, שנדפסו על פי המהדורה הראשונה (אמשטרדם, תק"ג).

[1], רמד דף; [1], קנא דף. 18 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי וקמטים. קרעים קלים בשולי מספר דפים. רישומים ישנים (עברית והולנדית) בדפי המגן האחוריים ובשולי דף קמח מהספירה השנייה. כריכת עור מקורית, בלויה מעט, עם קרעים בשדרה; אבזמי עור ומתכת (אחד מחלקי המתכת חסר).

ספר מציאת הארץ החדשה – אודות גילוי אמריקה, "כולל כל הגבורות והמעשים אשר נעשו לעת מצוא הארץ הזאת, לכל אגפיה ומבינותיה, ומשפטיה, ואנשיה, ללשונתם ומשפחותם", מאת יואכים היינריך קאמפה, מתורגם לעברית בידי הסופר משה מנדלסון מהמבורג. אלטונה, דפוס האחים שמואל ויהודה בון סג"ל, תקס"ז [1807]. מהדורה יחידה.

מקור החיבור שלפנינו היא הטרילוגיה "גילוי אמריקה" ((Die Entdeckung Von Amerika, בשלושה חלקים: קולומבוס, קורטס ופיסארו), מאת יואכים היינריך קאמפה (Joachim Heinrich Kampe), סופר, מו"ל ובלשן גרמני, מהדמויות הידועות של תקופת הנאורות בגרמניה. החיבור שלפנינו כולל תרגום של חלקה הראשון של הטרילוגיה, העוסק בקולומבוס, ומיועד לבני הנעורים. החיבור המקורי נכתב בצורת שיחות בין אבי-המשפחה וילדיו, ואילו המתרגם (הסופר משה מנדלסון מהמבורג, 1782-1861), שינה סגנון זה לסגנון של סיפור היסטורי רגיל.

בדף השני "רשיון" – הסכמה מאת רבי צבי הירש בושקא מזאמושט.

בדף הקודם למבוא, איור של "צד האחד מכדור הארץ".

בשולי דף השער, הקדשת המתרגם, משה מנדלסון הסופר: "אני לידידי הרבני השלם החכם הכולל מה"ו אהרן חורינא אב"ד דק"ק חורינא לזכרון אות אהבתי, משה במה"ו מענדל פ"פ, המבורג בחדש בוכים על התמוז, תקע"ט לפ"ק".

יתכן כי נמען ההקדשה ומי שקיבל את הספר מאת המחבר הוא אהרן חורין (חורינר; תקכ"ו-תר"ד), שכיהן כרבה של אראד, מהמשכילים הרדיקליים בדורו. היה הרב הרפורמי הראשון בהונגריה ונחשב כאחד ממבשרי הרפורמה. החתם סופר, המהר"ם בנעט ושאר רבני הדור לחמו נגדו בחריפות והחרימו אותו (בין היתר כינה אותו החתם סופר: "אח"ר" [=אהרן חורינער רבינער]). חורין לא כיהן כ"אב"ד דק"ק חורינא", אבל יתכן וזו טעות של המחבר.

בדף המגן, רישום בעלות מעניין בכתב-יד: "בספר הלזה שגיתי, כי רע בעיני בעליו עשיתי, ועל אשר שלא הושבתי לעת אשר לו קצבתי (בעת אשר ממנו הלויתי, לאיזה ימים רק שאלתי, ועתה עבר חודש בשלישי, ובמצות השב תשיב נסיתי), אך מה שעבר עבר, כי בעל הספר נקבר, ואל מי אשיב את הספר, אם בעליו עפר ואפר, יורשים לא הניח, ואל מי אפנה אשיח[?], על כן אתי ינוח, עד שיבא מלך המשיח".

מחבר הספר,
משה מנדלסון (1782-1861), משורר, סופר, צייר ומתרגום יהודי-גרמני. נולד בהמבורג, בשם משה פרנקפורטר, ושינה מאוחר יותר את שמו, על שם הפילוסוף הנודע משה מנדלסון. נמשך לתנועת ההשכלה בהשפעתו של נפתלי הרץ וייזל, וחיבר שירים, מליצות ומאמרי מוסר, שרבים מהם כונסו לספרו "פני תבל". אחיו, רבי רפאל אריה הירש, היה אביו של הרש"ר הירש.

[19], 175, [1] עמ'. 15.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי קל. קרעים בשולי מספר דפים. שני דפים אחרונים מנותקים, ומספר דפים רופפים. שוליים קצוצים במספר דפים, על גבול הטקסט. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכה ישנה, בלויה.

ראו על הספר ומחברו, ועל תרגומו של מנדלסון: י' צינברג, תולדות ספרות ישראל, ה, תל-אביב 1959, עמ' 279.