ספר לבוש האורה, ביאור על פירוש רש"י לתורה, מאת רבי מרדכי יפה – "בעל הלבוש". פראג, דפוס חיים בן יעקב הכהן, [שס"ד 1603]. מהדורה ראשונה, נדפסה בחיי המחבר.

ביאורו של רבי מרדכי יפה אב"ד פוזנא, "בעל הלבוש", על פירוש רש"י לתורה. מעבר לשער נדפס: "הספר הזה הוא הלבוש הששי מספר לבוש המלכות, אשר תפר וחבר הגאון הגדול מהר"ר מרדכי נקרא יפה... והוא ביאור על פירוש רש"י שעל התורה ומשא ומתן והתווכחות על קצת מפרשיו, והם הרב מהר"ר אליהו מזרחי ז"ל, והרב הגאון כמהרר"י [המהר"ל מפראג] שי' בעל גור אריה... וקרא התופר[!] שם הספר הזה לבוש האורה על שם הפסוק ליהודים היתה אורה...".

מעבר לשער דגל המדפיס חיים בן יעקב הכהן. בעמוד האחרון דגל מדפיס נוסף של יהודה ליווא בן משה, אחד מפועלי הדפוס.

בדף פד2 מופיעה מפת ארץ ישראל מאוירת, ובעמוד הקודם לה נדפס: "והא לך הציור תחומי ארץ ישראל על פי פירוש רש"י כאשר קבלתי, והוא אמתי ונכון, לפי כל דברי רש"י ז"ל כאשר אבאר בע"ה, וכאשר זכינו לצייר אותו כן נזכה לראותו בנוי ומיושב עין בעין...".

בתחתית דף השער רישום בעלות מעניין, המתעד שד"ר אשכנזי מתושבי ירושלים במאה ה-17, מצאצאי בעל ה"לבוש": "ועל הטוב יזכר שמי ח"מ [=חתום מטה], שהייתי פה ק"ק האם [Hamm על נהר Sieg במערב גרמניה] בחזרתי לארעא קדישא ירושלים, אצל האלוף הראש והקצין אשר שמו הולך במרחקים ה"ה כהר"ר ישעי' יהודא נר"ו ישלם ה' פעלו, שקבלתי בביתו כמה טוב[ו]ת, זאת ועוד אחרת שהאלוף הקצין העמיד קלפי מיוחדת לטובת עניי א"י, ובפרטות האלופי'[ם] הת"ח [=התלמידי חכמים], ואתמר בפרטות שהמעו'[ת] מה שיקבץ יד על יד ירבה, וכשי[ש]ולח[?] מדי שנה בשנה יחלקם החציו לעניי [א"י] והחציו להת"ח הלומדי'[ם] על קברי אבותינו, כדי להזכיר אותם כפי הנרשם בהפינקס הקטן אשר בידי, היה ביו'[ם] א' י"ב מרחשון תנ"ח ל[פ"ק], הקטן נפתלי בהרב החסיד מ"ו מהר"ר משה יפה זצ"ל מנכדי הגאון המפורסם בעל הלבוש זצ"ל, מתושבי ק"ק ירושלים תובב"א" – רבי נפתלי יפה שד"ר הקהילה האשכנזית הקטנה בירושלים בשנות הת"נ, מוזכר במאמר של מאיר בניהו, "קהל אשכנזים בירושלים בשנות תמ"ז-תק"ז", ספונות, ב, עמ' קכח-קלא, הכותב בפתח דבריו: "קורות ק"ק אשכנזים בירושלים, מלפני עליית שיירתו של ר' יהודה חסיד בשנת תס"א ועד עלייתו של ר' גרשון מקיטוב גיסו של הבעש"ט בשנת תק"ז, הן מן הפרשיות הסתומות ביותר בתולדות היישוב היהודי בארץ ישראל...". קהילה אשכנזית קטנה זו מנתה כארבעים משפחות, והיא נחרבה לאחר הכישלון של העלייה הגדולה של רבי יהודה החסיד ותלמידיו בתחילת המאה ה-18, בשנת תס"א, שבעקבותיה נהרסו לחלוטין אפשרויות הקיום לקהילה האשכנזית בירושלים למשך תקופה של קרוב למאה שנה, עד לעליית תלמידי הגר"א בראשית המאה ה-19.

בראש דף השער, חתימה נוספת: "חנינא בר יצחק יודא זלמן"; בדף צ2, חותמת עתיקה: "משה חלפין".

בבטנת הכריכה האחורית רישום בעלות: "בערלין יום ד', שייך להרבני המ[ו]פלג השנון מו"ה משה ב"ר[?] אלחנן ראזענשטין" [הגאון רבי משה רוזנשטיין, בנו הגדול של רבי אלחנן רוזנשטיין דיין בברלין בעל ה"סדרי טהרה". רבי משה נפטר בגיל כ"ח שנה, בחיי אבי הגאון (שנפטר לאחריו בשנת תק"מ). רבי משה זה היה גאון מופלג, ואביו מביא ממנו דברים במקומות רבים בספר "סדרי טהרה". מחידושיו נתפרסם גם חיבורו "הגהות הגמ"מ" על המשנה, שנדפסו ברבות ממהדורות המשניות].

חסרים [8] דפים מתוך [9] הדפים האחרונים, עם הוספות וחידושים שכתב המחבר לספריו לבוש התכלת ולבוש החור, לאחר שנדפסו.

צא, [1] דף. חסרים [8] דפים מתוך [9] הדפים האחרונים (הדף האחרון עם דברי החתימה מופיע). 30 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי קל. קרעים, בהם קרעים חסרים קטנים בדף השער, ללא פגיעה בטקסט, וקרעים משוקמים בהדבקות נייר בדפים האחרונים. סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכה עתיקה, בלויה ופגומה.

המפה לא נרשמה בקטלוג לאור.