כתב-יד, חיבורים בקבלה לרבי אברהם אבולעפיה וליקוטים שונים בקבלה. [איטליה, המאה ה-16 בקירוב].

כתיבה איטלקית רהוטה.

בחלקו הראשון של כתב-היד (דפים 1א-44ב) מופיע החיבור "סתרי תורה" לרבי אברהם אבולעפיה. ההתחלה חסרה (יד מאוחרת כתבה בעמוד הראשון "ספר ינחמנו", ולאחר מכן בסיום החיבור: "ע"כ ספר ינחמנו", מפני שכתב-היד פותח – באמצע מאמר – "זה ינחמנו").

לאחר מכן (דפים 44ב-47א) הועתקו ליקוטים שונים בקבלה: "העוסק בספר יצירה צריך לטהר עצמו..." – הוראות ליצירת גולם (נדפס בפירוש הרוקח לספר יצירה, פרמישלא תרמ"ג, דף טז); "ניקוד האלפא ביתות וצירופם עם השם... זה מצאתי בספר מקובל וטוב"; "שהם המזוזות", בסופו: "לא מצאתי יותר" – מאמר קדום בקבלה, מופיע במספר כתבי-יד (ראו על קטע זה: גרשום שלום, כתבי-יד בקבלה, עמ' 72); "הא לך פי' מסוד הספירות" – נוסח לא ידוע של פירוש עשר ספירות המיוחס לרבי יעקב בן רבי יעקב הכהן (ראו: גרשם שלום, קבלות ר' יעקב ור' יצחק בני יעקב הכהן, מדעי היהדות, ספר ב, תש"ל); "פי' בספר יצירה כיצד צרפן... גם מצאתי זה בספר מקובל וטוב" – מופיע בפירוש רבנו סעדיה גאון לספר יצירה; קטע המצוטט בספר מאירת עינים לרבי יצחק דמן עכו (ירושלים תשנ"ג, עמ' רמ-רמב) בשם "מקבלת ה"ר ברוך תוגרמי ז"ל" (הוא רבו של רבי אברהם אבולעפיה בקבלה).

לאחר מכן (דפים 47ב-56א) מופיע חלק ראשון מהחיבור "אמרי שפר" לרבי אברהם אבולעפיה (מופיע עד עמ' 45 בנדפס). בכתב-היד בסופו: "נשלמו השלשה חלקים... ועוד יש מזה הספר העיקר ואכתוב אותו במקום הידוע בה אשר קראו בהקדמה ידיעה כללית".

בדף 56ב – קטע בקבלה, לא מזוהה.

בדף 56ב-57ב – "ערוגת החכמה ופרדס המזמה" לרבי אברהם אבן עזרא. נקטע באמצע.

בדף 24ב רישום מכותב מאוחר יותר משנת תכ"ה (הכותב מתייחס אל זמן הכתיבה המוזכר בחיבורו של רבי אברהם אבולעפיה – שנת ה'מ' – ומחשב כי מאז עברו "שלוש מאות ופ"ו שנה").

[57] דף. חסר בתחילתו ובסופו. 22 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כתמים. סימני עש. כריכה חדשה.

כתב-יד, ספר אוצרות חיים וליקוטים בקבלה, עם הגהות "קול הרמ"ז", הרב"ך ומקובלים נוספים. [איטליה, המאה ה-18].

כתיבה איטלקית רהוטה, בסידור טיפוגרפי נאה. לפנינו העתקה נאה שמקורה בבית מדרשו של רבי משה זכות (הרמ"ז) ותלמידו רבי בנימין כהן (הרב"ך). בראש העמוד הראשון: "ספר אוצרות חיים – סולת נקיה וקבלה אמיתית מהרח"ו זלה"ה מפי הרב הנורא מהרי"א זצוק"ל" (על הביטוי "סולת נקיה" ראו: הרב יוסף אביב"י, סולת נקיה – נפתו של רבי משה זכות, פעמים 96 [תשס"ג], עמ' 71-106). הגהות הרמ"ז (רבות מהן מופיעות תחת הכותרת "קול הרמ"ז") והגהות המקובלים האחרים שולבו על ידי הסופר בכתיבה דקה קטנה יותר בתוך "חלונות". מלבד הגהות הרמ"ז מופיעות גם הגהות תלמידו הרב"ך, הגהות רבי נתן שפירא, רבי יהונתן סאגיס, ועוד.

הרב"ך נזכר בכמה מן ההגהות בברכת המתים (נפטר בשנת ת"צ). במספר הגהות הוא נזכר בכינוי "מורי" (לדוגמה: "הקשה מורי הרב"ך...", דף 7; "נראה למורי הרב"ך...", דף 23ב).

החיבור "אוצרות חיים" מופיע בדפים 1-95. בדפים 61-62 תרשימי "אילנות ספירות" בסיסיים, ובדפים 66-67 תרשימי "אילנות" מפורטים מאד.

בדפים 65-72: "כללים שנמצאו מכתיבת הרב כמוהר"ר ח"ו ז"ל" – עט כללים, הפותחים: "החילוק שיש בין העה"ב לעתיד לבא". בדפים 75-94 – דרושים נוספים מקבלת הרח"ו: דרוש המ"ב, שער מוחין דקטנות, שער הבירור, דרוש נשמת אדם, דרוש חטא אדם ותולדתו, וליקוטים נוספים.

החל מדף 96, עם דף שער נפרד: "דרוש חפצי בה... ממוהר"ר יוסף מערבי [אבן טבול]".

[106] דף. 29.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים, עם מעט מריחת דיו ודהיה חלקית של האותיות. כריכת עור ישנה, עם פגמים.

כתב-יד, ספר הכוונות, לרבינו חיים ויטאל (מהרח"ו) מתורת רבו האריז"ל. [צפון אפריקה, המאה ה-17/18 בקירוב].

כתיבות מערביות, בכתיבה בינונית ורהוטה, ממספר כותבים שהתחלפו לסירוגין בכתיבה (כפי שמורים לעתים "שומרי הדף" המתייחסים להמשך שמעתיק הסופר הבא). הגהות רבות בשוליים. כותרות בראשי חלק מהעמודים: "ספר הכוונות", "ספר הכוונות מהאר"י זצוק"ל".

הכרך שלפנינו כולל את דרושי כוונות התפלות לימות החול ושבת, חגים וימים נוראים. תוכן הדברים מקביל ל"ספר הכוונות הישן", מכתבי ה"מהדורא קמא" של מהרח"ו, אך נראה כי יש בו לפחות קטע אחד שאינו מוכר מכתבי-יד מקבילים (וכן מספרי הכוונות הנדפסים), הוא הקטע המופיע בדפים 44-45, שכותרתו "סדר עשיית הציצית", ובסופו נכתב: "עכ"מ [=עד כאן מצאתי] בספר הכוונות אשכנזי שהביא החכם השלם והכולל כמוה"ר ישראל הכהן ישצ"ו". ייתכן שכתב-היד שלפנינו כולל קטעים לא מוכרים נוספים, אך הדבר צריך בדיקה.

[192] דף. לא שלם, חסרים דפים בתחילתו, באמצעו ובסופו. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים וכתמי רטיבות רבים. קרעים ובלאי. סימני עש. דפים מנותקים. ללא כריכה. נתון בקופסה חדשה.

כתב-יד, אוצרות חיים, תורת האר"י מפי רבי חיים ויטאל, בעריכה מערבית. [מרוקו, מחצית ראשונה של המאה ה-18 בקירוב].

כתיבה מערבית, מסופר אחד. הסופר שילב ב"חלונות" הגהות מקובלים, בהן הגהות רבי יעקב צמח, וכן כמה מהגהות מקובלי מראכש – רבי אברהם אזולאי ורבי אברהם ן' מוסא. רבי אברהם אזולאי מוזכר מספר פעמים בברכת החיים (ראו לדוגמה דף ז2; רבי אברהם אזולאי נפטר בשנת תק"א).

בשולי הדפים נוספו הגהות ממספר כותבים. סופר כתב-היד וכן המגיהים בשוליים לא זוהו על ידינו. בדף ד2 הגהה חתומה: "אברהם אצבאן" (ייתכן שהיא הגהה אוטוגרפית של רבי אברהם ב"ר יצחק אצבאן, מחכמי מכנאס, ראו אודותיו: מלכי רבנן, דף יב, ב).

בדף לא1 חותמת רבי רפאל אבן צור האחרון, אב"ד פאס, שירש את כתבי אבותיו חכמי המשפחה, ונודע בספרייה העשירה שלו.

לאחר סיום ספר אוצרות חיים, בדף רז2: "את זה מצאתי תוספת בספר שהיה לפני בהעתקה והצגתיו לפניך...", ולאחר מכן: "הקדמה כוללת י"ס דאצילות..." (שער תלת רישין); ובדף ריב2: "שוב מצאתי זהו שער המקיפין...".

ספר אוצרות חיים נערך ע"י רבי יעקב צמח ובו סדר האצילות כפי ששמע רבי חיים ויטאל מרבו האריז"ל. מאחר והספר אינו כולל את סדר האצילות בשלמותו – ערכוהו מחדש המקובלים במרוקו ושילבו בו מספר שערים מספר מבוא שערים. לפנינו כתב-היד של החיבור בעריכה "מערבית" – הכוללת שילוב של ספר אוצרות חיים עם חלקים ממבוא שערים. נוסח זה מצוי רק בכתבי-יד שנעתקו בצפון אפריקה והוא נדפס לראשונה בליוורנו שנת הדר"ת (ראו: הרב יוסף אביב"י, בנין אריאל, עמ' נט, הערה 31).

ריד דף. 20 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים במספר דפים, עם פגיעות קלות בטקסט. סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט. נתון בכריכה חדשה (מנותקת), עם קופסה תואמת.

מקור:

1. אוסף משפחת אבן צור, פאס, מרוקו.

2. אוסף אביגדור (ויקטור) קלגסבלד – מרוקו, מס' 5.

ספרות: ויקטור קלגסבלד, Catalogue des manuscrits marocains de la collection Klagsbald, פריס, 1980, עמ' 23.

כתב-יד, ספר פרי עץ חיים, כוונות התפילות והמצוות – על פי קבלת האר"י, מפי תלמידו רבינו חיים ויטאל (מהרח"ו). [אירופה, המאה ה-18 בקירוב].

כתיבת סופר נאה. כתיבה אשכנזית רהוטה זעירה. הסופר שילב ב"חלונות" בתוך הטקסט את הגהות המקובלים, בהם רבי נתן שפירא, הגהות "מליקוטי החברים", ועוד. לפנינו עריכה של "פרי עץ חיים" השונה מעריכתו של מהר"ם פופרש שנדפסה במהדורת קוריץ תקמ"ה, וכן שונה מהעריכה של רבי נתן שפירא ("מאורות נתן" ו"מחברת הקודש"). טיבה המדוייק של עריכה זו צריך בדיקה.

העותק שלפנינו היה שייך כנראה למקובל רבי אריה ליב הלוי עפשטיין, אב"ד קניגסברג ובעל "הפרדס", מרואי פני הגר"א מווילנא. בתחתית דף קג2, בסופה של הערה בכתיבת הסופר על סדר ספרי התנ"ך, נוספה חתימה: "נ"ל[?] הק' ארי' ליב הלוי עפשטיין" – ניתן לשער כי זו חתימת ידו של בעל "הפרדס", על אף כי לא ידועה לנו חתימה אחרת שלו.

בדפי המגן ובמספר דפים נוספים רישומי בעלות וחתימות: "שלי הוא נתן ארי' ליב בא"א מו"ה דוב בער סג"ל מהוראדנא"; "זה הספר שייך להרבני הנגיד המופלג המפורסם האברך מו"ה נתן ארי' ליב באאמ"ו מו"ה דוב בער סג"ל עפשטיין מק"ק הוראדנה הבירה הנקרא בפי כול ר' בעריל מרדכי נעחס ממשפח' עפשטיין דק"ק הנ"ל"; "קניתי מהוני כדי לקיים מצות צורי וקוני נא' נתן בלא"א מו"ה דוב בער נעחיש"; "נתן ארי' ליב סג"ל" (ראש דף א/1); "נתן ארי' ליב במו"ה דוב בער סג"ל עפשטיין" (ראש דף קל/2) – כפי הנראה הוא אחיינו (בן אחיו) של רבי אריה ליב עפשטיין, ראו חומר מצורף.

הגהות ממספר כותבים בכמה מן העמודים.

קדוש ה' –
הגאון המקובל רבי אריה ליב הלוי עפשטיין אב"ד קניגסברג (תס"ח-תקל"ה), רב ומקובל, מגדולי דורו, מידידיו של הגר"א מווילנא, ומרבותיו של בעל "יסוד ושורש העבודה". חיבר עשרים ושלושה ספרים, בנגלה ובנסתר. חלקם נדפסו בחייו, בהם ספר "הפרדס" שעל שמו נודע, וסידור "אור השנים". נולד בהורודנא וכיהן כמגיד מישרים ורב בכמה קהילות. בשנת תק"ה התמנה לרבה של קניגסברג, ובה כיהן כשלושים שנה, עד לפטירתו. עמד בקשרי ידידות עם הגאון רבי אריה ליב ממץ בעל "שאגת אריה" ועם הגאון רבי יהונתן אייבשיץ, הכותב לו באחד ממכתביו: "ממני הנרצע באהבתו כל הימים ונפשי קשור בנפשו". רבי יהונתן אייבשיץ פנה אליו בשאלות קבליות, והתייעץ עמו על המנהג הנכון בסדרי ה"כוונות" של תפילות הימים הנוראים. כשפרצה המחלוקת נגד רבי יהונתן אייבשיץ, יצא רבי אריה ליב להגנתו ודרש בשבחו.

הגר"א מווילנא היה מידידיו של בעל "הפרדס" ועסק עמו בדברי תורה בהלכה ובקבלה. למרות שהגר"א מווילנא לא נהג לכתוב הסכמות לספרים, הוא חרג מכלל זה ונתן הסכמה בכתב לשני מחברים בלבד, אחד מהם היה רבי אריה ליב בעל ה"פרדס" (השני היה רבי שמואל ב"ר אליעזר מקלווריעא). את הסכמת הגר"א על הדפסת ספרו (בהסכמה לא נכתב על איזה ספר מדובר), הדפיס רבי אריה ליב לראשונה בספרו הלכה אחרונה וקונטרס הראיות, קניסברג תקי"ט, ולאחר מכן הדפיסה בשנית כלשונה בסידורו אור השנים, קניגסברג תקכ"ה (ראו: וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 991).

מתלמידיו הנודעים של בעל "הפרדס" היה הצדיק החסיד רבי אלכסנדר זיסקינד מהורודנא, בעל "יסוד ושורש העבודה", הכותב בחיבוריו דברים בשם רבו בעל "הפרדס".

קל דף (דפים קד-קח ריקים). 20.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים במספר מקומות. התכהות דפים בחלק מהכרך. קרעים ובלאי במספר דפים. פגמים עם פגיעות בטקסט בדף הראשון. כריכה חדשה.