מכירה פומבית 102 חלק א' כתבי-יד וספרים עבריים מאוסף אביגדור (ויקטור) קלגסבלד
כתב-יד, ספר שערי קדושה למהרח"ו, בהעתקת רבי שמואל סג"ל לנדא, בעל "שיבת ציון" ובנו של ה"נודע ביהודה", בילדותו בפראג – עם תפילה מקורית לאפיית המצות
כתב-יד, ספר שערי קדושה, לרבינו חיים ויטאל, בהעתקת רבי שמואל סג"ל לנדא, בעל "שיבת ציון", בנו של ה"נודע ביהודה". [פראג, שנות התק"כ-תק"ל בקירוב].
העתקה מלאה של הספר, ממהדורת הדפוס הראשונה, קושטא תצ"ד (כולל הפסוקים המעטרים את השער ודבר המדפיס בסוף).
בראש השער – בדיו אדומה – חתימת ידו של רבי שמואל סג"ל לנדא, ולצדה רישום בכתב-ידו: "בילדותי בפראג כתבתי בכתיבת ידי ממש לכבוד עושי קוני ובוראי". בעמוד האחרון של העתקת "שערי קדושה", רישום נוסף בכתב-ידו (בדיו אדומה): S. S. L (ראשי התיבות של שמו: שמואל סג"ל לנדא).
בסוף כתב-היד, בשני הדפים האחרונים, העתיק רבי שמואל שתי תפילות. האחת: "תפילה נאה שיסדתי בעזרת הש"י לומר קודם אפיית המצות" – מתחילה: "אתה הוא או"א אשר בחסדך הגדול וברחמיך העצומים חשפת זרוע קדשך והוצאתנו ממצרים...". תפילה זו לא ידועה לנו משום מקור אחר, ומן הכותרת נראה כי לפנינו תפילה מקורית שרבי שמואל עצמו חיברה (אם כי יתכן שרבי שמואל העתיקה עם הכותרת ממקור אחר). לאחר התפילה הנ"ל מופיע: "יהי רצון... לאחר שקראת הנשיא השייך לאותו יום" (מופיע בסידור השל"ה).
הגאון רבי שמואל הלוי (סג"ל) לנדא (תק"י בערך-תקצ"ה 1750-1834. לפי דעה אחרת נפטר בתשרי תקצ"ח 1837), מגדולי דורו המפורסמים. בנו וממלא מקומו של ה"נודע ביהודה" ברבנות פראג. תשובותיו, חידושיו והגהותיו נדפסו בספרי אביו, בשו"ת "נודע ביהודה" ועוד, ובספרו "שיבת ציון". כיהן כדיין בפראג עוד בחיי אביו ה"נודע ביהודה" ועמד בראשות הישיבה הגדולה בעיר. לאחר פטירת אביו לא נתמנה לרב ראשי בעיר פראג, עקב מחלוקות שונות בין ראשי הקהילה, שלא רצו לקבל את צוואת הנודע ביהודה למנות את רבי שמואל על מקומו, אך סמכותו של רבי שמואל הוכרה בכל תפוצות ישראל כגדול גאוני ודייני העיר פראג, שהיתה אחת הערים המרכזיות של גאוני תורה ופוסקי הלכה לקהילות ישראל. פעל רבות לביצור חומות הדת, הן במלחמה בתנועות הרפורמה וה"תיקונים" בדת, והן במלחמתו נגד כת הפרנקיסטים שפעלה בעירו (שבגינה אף הושלך לכלא). התכתב ודן בהלכה עם בעל "חתם סופר", אשר מזכירו במספר מקומות בספריו בכבוד רב [ראו תשובתו של החתם סופר (חלק ח, סימן סה), בה הוא מספר שפעמיים בלבד חזר בו מפסק הלכה, פעם אחת לאחר שקיבל את דעתו של רבי אפרים זלמן מרגליות, והפעם השנייה כאשר הודה לדברי רבי שמואל לנדא בעניין אופן כתיבת שמות בגיטין].
[4], ע, [2] דף. 16 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות ומריחת דיו. קרעים במספר דפים. כריכה חדשה.
