כתב-יד, ספר יראת ה' – דברי מוסר, ליקוטי דינים ומנהגים, מאת רבי זכריה בן רבי סעדיה קורח. [תימן, שנות הת"ק בקירוב, המאה ה-18/19 בקירוב].

כתיבה תימנית נאה ומסודרת. דיו שחורה על נייר, עם עיטורים בדיו אדומה. הוספות ב"חלונות" בתוך הטקסט. חסר דף השער, וחסר דף או כמה דפים בסופו.

המחבר, מחכמי תימן במחצית הראשונה של המאה ה-17 בקירוב, חברו ובן-דורו של מהר"י ונה אב"ד מַעְבַּר. החיבור שלפנינו מבוסס בעיקר על "ספר היראה" לרבנו יונה גירונדי, עם הרחבה וליקוטים מספרי יראה, קבלה והלכה, בהם: מנורת המאור; ראשית חכמה; חרדים; כתבי ר"א אבן עזרא; רבי יהודה חייט; רבי משה מטראני; רבי מנחם לונזאנו; רשב"ץ; ספרי הלבוש; ועוד.

בעמוד הראשון של ההקדמה (דף ב1), כותב המחבר: "ת"ר ארבעה צריכין חזוק, ואלו הן תורה ומעשים טובים תפלה ודרך ארץ... שיתחזק אדם בהם בכל כוחו, על כן אני הצעיר זכריה באמ"ו סעדיה המכונה קרח, לקטתי קצת מאמרים מספרי רז"ל המדברים בענין ארבעה דברים אלו, אולי אזכה להציל את נפשי, והבא ליטהר מסייעין אותו, והתחלתי בענין התפלה... וקראתי שם ספר זה 'ספר יראת יי', כדי לתת הכר בין זה הספר ובין ספר היראה להחסיד ר"י [רבנו יונה], אף על פי שרוב דבריו כלולים בזה הספר הנכבד...".

מעניין לציין כי בגנזי הספרייה הלאומית מצוי כתב-יד (כת"י מס' 4448), עם העתקה של חיבור דומה בשם "ספר היראה", מאת רבי זכריה בן סעדיה קורח, עם ליקוטים מספרי יראה שונים, וזה לשון המחבר בהקדמתו שם: "...על כן אני הצעיר זכריא בן א"מ סעדיא לקטתי קצת מאמרים מדברי רבותינו ז"ל המדברים בענייני היראה, ובראשם ספר היראה של החסיד רבינו יונה זצ"ל וקראתיו 'ספר היראה' על שמו – והוספתי בו בכל מקום מעניינו, כדי שיהיו מצויים לפני להוכיח את עצמי, ולפני מי שאין ספריהם מצויים אצלם, והשם ברחמיו יתן בלבנו אהבתו ויראתו לעשות רצונו כרצונו ולעבדו בלבב שלם אמן". י' רצהבי מתעד כתב-יד נוסף של אותו חיבור בשם "ספר היראה", שנכתב בשנת ב'קכ"ו לשטרות (תקע"ה 1815), ע"י הסופר יצחק בן יהודה הלוי אל נגאר (ראו: ארשת, ה, תשל"ב, י' רצהבי, "מספרות יהדות תימן", עמ' 165-166; י' רצהבי, תורתן שלבני תימן, עמ' רמט).

מתברר איפה, שהמחבר רבי זכריה קורח, קרא בתחילה את שם חיבורו בשם "ספר היראה" – על שם ספר היראה של רבינו יונה, ואח"כ הבין שאנשים טועים ומחליפים בין חיבורו של רבינו יונה, לחיבורו, ועל כן במהדורות מאוחרות של חיבורו החליף את שם החיבור לשם "ספר יראת השם" – "כדי לתת היכר בין זה הספר ובין ספר היראה להחסיד רבינו יונה...". כתב-היד שלפנינו הוא כנראה החיבור במהדורא-בתרא, בה תוקן שם החיבור ל"ספר יראת השם".

כתב-יד נוסף של החיבור "יראת השם" שלפנינו, תועד בקובץ "הלכה ומסורה", גליון יא, דפים ריג-ריז, עם צילומים מכתב-היד שהיה לפניהם.

המחבר, רבי זכריה קורח "הקרחי" – חברו ובן-דורו של רבי יצחק ונה רבה של מַעְבַּר (דרום-מרכז תימן) במחצית הראשונה של המאה ה-17, מחבר פירוש "פעמון זהב" על התכלאל – שמביא דברים בשמו "רבי זכריה הקרחי" בפירושו לתכלאל.

אבי המחבר, רבי סעדיה בן יוסף קורח, אחיו של רבי שלום בן יוסף קורח מחבר "ספר הסגולות" (מראשוני המקובלים בתימן, בשנת שפ"ה בקירוב). רבי סעדיה היה מרבותיו הגדולים של מהר"י ונה, המזכירו לשבח בהקדמת ספרו "רכב אלוקים": "...השבח והגדולה והתהלה למלך מלכי המלכים ב"ה... אשר עזרנו באדם נכבד, הלא הוא האדם הגדול הנבון והתחכמון כג"ק [כבוד גדולת קדושתו] מורי סעדיא בן כמהר"ר יוסף הקרחי נר"ו..." (ענף עץ אבות, ב, עמ' תתקיב, הערה 1). גם בפירושו לתכלאל הביא מהר"י ונה הלכות בשם רבי סעדיה הקרחי "בספר היראה שלו" [כנראה, שהאב רבי סעדיה קורח, גם חיבר ספר בשם "ספר היראה", שלא הגיע לידינו]. יש לציין, כי בתימן פעל חכם נוסף בשם רבי זכריה קורח, ששם אביו היה "יוסף" (ולא "סעדיה"), והוא מובא בספר המוסר למהר"י צאהרי (עמ' 210), הכותב: "גם לאהוב לבי זכריהו אדון בנו יוסף ילוד קרחים".

בדף קיד/1 ציור של "מנורת למנצח" (מזמור סז בתהילים, ששבעת פסוקיו נכתבו בצורת מנורה בת שבעה קנים), ובעמוד שלפניו (דף קיג2), מבוא מעניין, על סגולת קריאת מזמור זה בימי ספירת העומר: "מסורת בידינו מאבותינו, שכל הקורא מזמור זה אלקים יחנינו אחת מימי הספירה של עומר, מובטח לו שאינו מוזק כל השנה, והוא היה חקוק על מגנו של דוד המלך בטס של זהב עשוי כצורת מנורה...".

ב-קיד דף. 16.5 ס"מ. מצב משתנה, טוב-בינוני עד בינוני. כתמים, בלאי וקרעים. במספר דפים סימני עש וקרעים חסרים משוקמים בהדבקת ומילוי נייר. כריכה חדשה, עם שדרת קלף.