ספר "סליחות עם מעריב בזמנה", תפילת ערבית, עם סדר הסליחות ליום ט"ו כסליו, שנהגו לומר אנשי החברה קדישא בעיר הלברשטאט מדי שנה. וואנזיבעק, דפוס ישראל ב"א בן אברהם, [ת"צ 1730, בקירוב]. פרט השנה שבשער: [תס"ט 1709].

בדף השער: "מה שנדרו וקבלו עליהם אנשי חברה קדישא של גמילות חסדים דק"ק האלבירשטאט, להתענות בט"ו כסליו ולומר מידי שנה בשנה, וגם התחינה לומר בשעת סיבוב בית החיים".

בשלושת הדפים האחרונים מופיעים: סדר מסירת מודעה לנשים (ביידיש, באותיות צו"ר), וסדר קריאת התורה וההפטרה לתענית צבור.

כריכת עור מקורית, עם אבזם מתכת לסגירה. הטבעת שם בעלים בחזית הכריכה: "ה"ה כ"ה משה לוי".

רישום בכתב-יד בדף המגן: "מאיר בן כ"ה נפתלי זוש"ט, נדבה פאן מיינעם פעטער אן ט"ו כסלו 5625 =[תרכ"ה 1864].

חתימה בדף השער: "אהרן בר"ע...".

ז, ט, [4], י-יג, יג-כג, [3] דף. 16 ס"מ בקירוב. נייר כהה בחלקו. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי שעווה. בלאי קל. סימני עש קלים. כריכת עור מקורית, עם שדרת עור חדשה, עם אבזם מתכת. בלאי ופגמים בכריכה.

ככל הנראה, פרט השנה [תס"ט] המופיע בשער שלפנינו הועתק ממהדורת סליחות לחברה קדישא בעיר הלברשטאט שנדפסה בהאלי בשנת תס"ט, והקונטרס שלפנינו נדפס מאוחר יותר, בשנת ת"צ בערך (המדפיס ישראל בן אברהם החל להדפיס בוואנזיבעק רק בשנת תפ"ה בערך; ראו: רשומה מס' 182683 במפעל הביבליוגרפיה).

בעניין יום תענית וסליחות לאנשי החברה קדישא נהגו מנהגים שונים בתפוצות ישראל. במקומות רבים נהגו להתענות ביום ז' אדר (יום פטירת משה רבינו), אך מועד נוסף שהיה נהוג בעיר ווילנא ובארצות ליטא היה ט"ו בכסליו. כפי הנראה מקורו של המנהג היה בעיר הלברשטאט, והקונטרס שלפנינו הוא עדות מוקדמת לכך. ראו: יצחק יוסף כהן, מקורות וקורות, מחקרים ועיונים בהלכה, מנהג, תפלה ופיוט, ובתולדות יהודי הונגריה, טראנסילוואניה ורומניה, הוצאת ראובן מס, ירושלים תשמ"ב, עמ' 133-141.

Zedner, p. 473.

ספר פטרי רחמים, תחנונים ותפילות לנשים, מאת רבי יעקב בן רבי דוד פארדו. ונציה, דפוס גד פואה, [תקנ"ח 1798].

סדר תפילות ובקשות לנשים, לזמנים שונים: הפרשת חלה, הדלקת הנר, לידה, ועוד.

[2], יד, יז-לו עמ'. 18.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי קל. קרעים וקרעים חסרים במספר דפים, ללא פגיעה בטקסט. מעטפת נייר חדשה.

שלושה ספרי תפלות מדפוסי אמשטרדם:

• סדר תיקון ליל שביעי של פסח. אמשטרדם, דפוס שלמה פרופס, [תפ"ה 1725]. תו-ספר של האספן "יעקב נפתלי הירץ לוי" דה-פימא מאמשטרדם. חתימה: "ה' צבי הירשל לעהרן ס"ט" – הצדיק מאמשטרדם רבי צבי הירש לעהרין (תקמ"ד-תרט"ו), מייסד וראש חברת "פקוא"מ – פקידי ואמרכלי ערי הקודש" אשר ריכזה את כל גביית התרומות למען ארה"ק בכל קהלות הו"ד (הולנד ודייטשלנד – קהילות מערב ומרכז אירופה) והעבירה אותן ליעדן, לטובת ישוב ארץ הקודש.

• סדר התקון שנוהגים לקראת בליל [!] הושענא רבה בארץ ישראל... ומצרים ואגפיה. אמשטרדם, דפוס יצחק טימפלו, [תפ"ז 1727]. רישום בעלות בשולי השער (באותיות לטיניות) של אברהם כהן בלינפנטי.

• סדר קינות כפי מנהג אשכנז, עם סדר תשעה באב. אמשטרדם, דפוס אברהם פרופס, [תקל"ח 1778].

3 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות שונות.

שני ספרי תיקונים שנדפסו בשנות הת', באמשטרדם ובוונציה:

1. סדר התקון, לליל הושענא רבה, כמנהג ארץ ישראל ומצרים. אמשטרדם, דפוס יצחק טימפלו, [תפ"ז 1727].

[1], קטז דף. 16 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני עש. קרעים במספר דפים. כריכת עור מקורית, עם עיטורים מוזהבים. בלאי ופגמים בכריכה.

2. ספר תקון שובבים, לתעניות ימי השובבי"ם. ונציה, דפוס Stamparia Bragadina, [תצ"ט 1739].

מד, [1] דף. חסרים דפים מה-מט. הדף האחרון עם "תם ונשלם" נלקח מספר אחר. 17.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים. סימני הדבקה כהים בדף השער. סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט. כריכה ישנה.

ארבעה ספרי תפלות שנדפסו בוונציה בשנות הת' והת"ק:

• סדר ארבע תעניות. ונציה, ללא שם מדפיס, [תנ"ג 1693].

• סליחות לאשמורת הבוקר, כפי מנהג הספרדים. ונציה, דפוס Bragadin, [תצ"ה 1735].

• צדוק הדין ובקשות, עם תחינות מהר"ר איסרלן. ונציה, דפוס Bragadin, [תצ"ח 1738].

• סדר ארבע תעניות, כמנהג ק"ק ספרדים, בתוספת תפילות הנהוגות בקושטא ואזמיר. ונציה, דפוס Bragadin, [תק"מ 1780].

4 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות שונות.