ספר "סליחות עם מעריב בזמנה", תפילת ערבית, עם סדר הסליחות ליום ט"ו כסליו, שנהגו לומר אנשי החברה קדישא בעיר הלברשטאט מדי שנה. וואנזיבעק, דפוס ישראל ב"א בן אברהם, [ת"צ 1730, בקירוב]. פרט השנה שבשער: [תס"ט 1709].

בדף השער: "מה שנדרו וקבלו עליהם אנשי חברה קדישא של גמילות חסדים דק"ק האלבירשטאט, להתענות בט"ו כסליו ולומר מידי שנה בשנה, וגם התחינה לומר בשעת סיבוב בית החיים".

בשלושת הדפים האחרונים מופיעים: סדר מסירת מודעה לנשים (ביידיש, באותיות צו"ר), וסדר קריאת התורה וההפטרה לתענית צבור.

כריכת עור מקורית, עם אבזם מתכת לסגירה. הטבעת שם בעלים בחזית הכריכה: "ה"ה כ"ה משה לוי".

רישום בכתב-יד בדף המגן: "מאיר בן כ"ה נפתלי זוש"ט, נדבה פאן מיינעם פעטער אן ט"ו כסלו 5625 =[תרכ"ה 1864].

חתימה בדף השער: "אהרן בר"ע...".

ז, ט, [4], י-יג, יג-כג, [3] דף. 16 ס"מ בקירוב. נייר כהה בחלקו. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי שעווה. בלאי קל. סימני עש קלים. כריכת עור מקורית, עם שדרת עור חדשה, עם אבזם מתכת. בלאי ופגמים בכריכה.

ככל הנראה, פרט השנה [תס"ט] המופיע בשער שלפנינו הועתק ממהדורת סליחות לחברה קדישא בעיר הלברשטאט שנדפסה בהאלי בשנת תס"ט, והקונטרס שלפנינו נדפס מאוחר יותר, בשנת ת"צ בערך (המדפיס ישראל בן אברהם החל להדפיס בוואנזיבעק רק בשנת תפ"ה בערך; ראו: רשומה מס' 182683 במפעל הביבליוגרפיה).

בעניין יום תענית וסליחות לאנשי החברה קדישא נהגו מנהגים שונים בתפוצות ישראל. במקומות רבים נהגו להתענות ביום ז' אדר (יום פטירת משה רבינו), אך מועד נוסף שהיה נהוג בעיר ווילנא ובארצות ליטא היה ט"ו בכסליו. כפי הנראה מקורו של המנהג היה בעיר הלברשטאט, והקונטרס שלפנינו הוא עדות מוקדמת לכך. ראו: יצחק יוסף כהן, מקורות וקורות, מחקרים ועיונים בהלכה, מנהג, תפלה ופיוט, ובתולדות יהודי הונגריה, טראנסילוואניה ורומניה, הוצאת ראובן מס, ירושלים תשמ"ב, עמ' 133-141.

Zedner, p. 473.