שלוש "ידיים" לספר תורה. ארץ ישראל, [המחצית הראשונה של המאה ה-20 / אמצע המאה ה-20 בקירוב].
כסף יצוק וחקוק.
1. "יד" ארוכה. חלקה העליון של הידית מרובע עם עיטורים בדגמים צמחיים צפופים וטבעת בקצה, חלקה התחתון גלילי, עם חוד בקצהו. כתובת הקדשה: "המ' פרחה בת רומה נ"ע", באותיות נאות. אורך: 35.5 ס"מ.
2. חלקה העליון של הידית גלילי, עם מספר מפרקים ועם טבעת בקצה, וחלקה התחתון שטוח, הולך וצר כלפי החוד שבקצהו. כתובת הקדשה: "למנו' המ' הזקנה מסעודה בת פרחה נ"ע". אורך: 29 ס"מ.
3. [כורדיסטן העיראקית? / ישראל?]. "יד" שטוחה בעלת צורה מלבנית מוארכת, עם טבעת בקצה. כתובת הקדשה: "מושב זכריה, לו [לא] ימכר, לו [לא] יגאל" ועיטור מגן דוד. בצדה השני של הידית חקוקים האותיות אל"ף עד יו"ד, עיטור בצורת מגן דוד והכתובת "קדש לה'". אורך: 27.5 ס"מ.

"הדס" ("מגדל") לבשמים. ירושלים, [ראשית המאה ה-20].
כסף, פיליגרן וגרנולציה. חתום: "ירושלם" פעמיים.
מיכל בצורת עיגול פחוס. שני עיטורים כדוריים-פחוסים נוספים במרכז הרגל וסמוך לקצה העליון. בראשו עיטור בצורת דגל. ניצב על בסיס דמוי כיפה.
דומה בעיצובו להדסים שנוצרו ב"בצלאל" בראשית המאה ה-20, ראו: Preisverzeichnis der Erzeugnisse der Kunstgewerbeschule Bezalel in Jerusalem, ברלין (1913 בקירוב), מס' 211 (מצולם בעמ' 7).
גובה: 14 ס"מ. כיפופים קלים.

ארבעה חפצים תוצרת ארץ ישראל, [העשורים הראשונים של המאה ה-20].
כסף יצוק, פיליגרן, גרנולציה; קונכייה.
1. צמיד רחב, בסגנון תכשיטים תימניים. חתום: "ירושלם".
2. סיכה מלבנית, ארוכה וצרה. חתומה: "Made in Palestine 935".
3. תליון / סיכה עשויה צדף מגולף המתארת את רבקה נושאת כד על כתפה, משובצת במסגרת כסף פיליגרן. חתומה: "Alsa Jerusalem".
4. סיכה המעוצבת כפגיון הנתון בתוך נדן (נשלף). חתומה: "ירושלם".
גודל משתנה. מצב כללי טוב.

לקט מזכרות מארץ ישראל. פלשתינה, [סוף המאה ה-19 / המחצית הראשונה של המאה ה-20].
עץ חרוט ומגולף; צלולויד או בקליט.
1. גביע קידוש עשוי עץ זית, עם הכיתוב "הר הזיתים / Jerusalem".
2-3. שני כלים קטנים לאחסון בשמים – האחד מעוצב כחבית ועשוי מעץ זית, השני מעוצב כפרי קטן ועשוי מאגוז.
4-7. ארבעה כלים לכתיבה (שניים מתוכם עטי ציפורן), על ארבעתם מופיע הכיתוב "ירושלים" בעברית או באנגלית, עם איורים של הכותל המערבי, יד אבשלום וקבר רחל.
גודל ומצב משתנים. שבר במכסה של הכלי המעוצב כחבית.

בובה המציגה דמות אוריינטלית (ארצישראלית) רוכבת על חמור, כנראה מעשה ידי רבקה סטרק-אביבי. ארץ ישראל, [שנות ה-20-30 בקירוב].
מגוון חומרים (קרטון, סוגי בד שונים, עור וחומרים נוספים).
רבקה סטרק-אביבי (1895-1979), ילידת האימפריה הרוסית. עלתה לארץ בשנת 1914 והחלה לימודים ב"בצלאל". היתה מראשונות התלמידות ב"בצלאל" ובשנת 1920 הצטרפה ל"אגודת אמנים עברית" כתלמידה הראשונה לצד מוריה הציירים. עיקר יצירתה היה בתחום פיסול בובות בבד, אשר נשאו אופי אתנוגרפי ותיעדו את הווי החיים של העדות השונות בארץ ישראל. השם "סטרק" שימש לה כפסבדונים.
גובה: 24 ס"מ, אורך: 14 ס"מ, רוחב: 8 ס"מ. מצב טוב. פגמים קלים. דהיות צבע.