אלזה לסקר-שילר – "היה כאן יוסוף" – רישום עיפרון מקורי

"War da, Jussuf". רישום, לא חתום ולא מתוארך [1936-1942 בקירוב?].

עיפרון על נייר.

רישום מינימליסטי מאת אלזה

הורד תמונה

2 PHOTOS

מכירה פומבית 107: פריטים נדירים ומיוחדים

15.4.26

מחירים מומשו

צפה במכירה

אלזה לסקר-שילר – "היה כאן יוסוף" – רישום עיפרון מקורי

פתיחה: $1,000

הערכה: $2,000 - $4,000

נמכר ב: $1,750

כולל עמלת קונה

"War da, Jussuf". רישום, לא חתום ולא מתוארך [1936-1942 בקירוב?].

עיפרון על נייר.

רישום מינימליסטי מאת אלזה לסקר-שילר, המציג את דמות הנסיך יוסוף עם תרבוש לראשו, ותחתיו, בכתב-ידה של המשוררת: "War da Jussuf".

איור הנסיך יוסוף מתבאי, פרי עטה של לסקר-שילר, הופיע לראשונה על כריכת ספרה "בלדות עבריות" (Hebräische Balladen, 1913). בהמשך הופיע איור הדמות בווריאציות שונות בספרה "הנסיך מתבאי" (Der Prinz von Theben, 1914) ובמכתבים וגלויות ששלחה המשוררת לידידיה ולמכריה.

דמותו של יוסוף הנסיך מתבאי, חזרה והופיעה בשיריה וברישומיה של לסקר-שילר, אשר לא פעם עשתה שימוש בדמות זו על מנת לייצג את עצמה: יוסוף היה אחד משתי דמויות "אני-אחר" בולטות שאכלסו את עולמה הפנימי והספרותי של לסקר-שילר לאורך שנות יצירתה – אלטר-אגו של המשוררת, אשר בימיה בברלין הופיעה לעתים בציבור כנסיך יוסוף, עוטה בגדי גברים בסגנון אוריינטלי (ראו מסגרת נפרדת).

ראו:

• קטלוג התערוכה 'אלזה לסקר-שילר: רישומים', מוזיאון ישראל, 1975, מס' 42, והזמנה לאירוע פתיחת התערוכה. האיור שלפנינו נדפס בכריכה הפנימית של הקטלוג ופרט ממנו מופיע על גבי ההזמנה (שניהם מצורפים לפריט שלפנינו).

• קטלוג התערוכה 'Else Lasker-Schüler: Die Bilder'. הוצאת Jüdischer Verlag im Suhrkamp Verlag, ברלין, [2010], מס' 189.

21X18 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים. סימני קיפול לאורך ולרוחב. קרע חסר בפינה השמאלית העליונה, ללא פגיעה ברישום. חיתוך שוליים לא-אחיד. מוצמד לפספרטו. מסגרת: 45.5X37 ס"מ.

מקור:

1. אריך גוטגטרוי, ירושלים.

2. צבי ברסקי, ירושלים.

אלזה לסקר-שילר
(1869-1945) נולדה בעיר אלברפלד (כיום רובע בעיר וופרטל). לאחר נישואיה לרופא ברתולד לסקר עברה לברלין, שם הקדישה את זמנה ללימודי רישום. בשנת 1899 נולד בנה, פאול. באותה שנה פרסמה את שיריה הראשונים בכתב העת 'Die Gesellschaft'. ב-1902 הופיע ספר שיריה הראשון, סְטִיקְס (Styx), שזכה להכרה מסוימת. לאחר גירושיה נישאה לסופר הרווארט ולדן (בשמו האמיתי: גיאורג לוין), עורך כתב העת האקספרסיוניסטי 'Der Sturm'.

בשנת 1906 ראה אור ספר הפרוזה הראשון שלה, 'ספרו של פטר הילֶה', ולאחריו יצירות רבות נוספות. לסקר-שילר כתבה לצד שירה ופרוזה גם מסות, ביקורת תיאטרון וביקורת ספרות. היא נודעה באישיותה האקסצנטרית, והופעתה ולבושה אתגרו את המוסכמות החברתיות והמגדריות של זמנה.

לאחר מות בנה בשנת 1927 נעלמה בהדרגה מן החיים הציבוריים. בשנת 1932 זכתה בפרס קלייסט על מכלול יצירתה, אולם כבר בשנה שלאחר מכן, בעקבות עליית כוחה של המפלגה הנאצית בגרמניה יצאה לגלות בשווייץ, ובהמשך היגרה לארץ ישראל. נפטרה בירושלים בשנת 1945.

על דמותו של יוסוף מתבאי כותבת עירית שלמון: "לסקר-שילר התגוררה בברלין מאז שנת 1894. היא ביקרה במוזיאון לאמנות מצרית שם ראתה את אוסף הממצאים מעיר המתים של תבי... נקל להעלות בדמיון את לסקר-שילר עומדת נפעמת אל מול אמנות זו, שצבעיה הם כחול, צהוב ואדום מלאי חיים והבעה – ונושאיה – ובהם האנדרוגיניות – עמוסי רכות ורגש. השפעתה של תרבות זו ניכרת עליה בתחומים שונים ובעיקר באימוץ דמותו של הנסיך יוסוף מתבי... אל דמות מצרית קדומה זו יצקה לסקר-שילר גם את דמותו של הערבי או הבדווי בן-זמנה, שכמוה נדד ממקום למקום, ואת דמותו של יוסף בעל החלומות.

יוסף הוא בעיניה דימוי לאמן שבשל אמנותו, חלומותיו וכוח הדמיון שלו, נבגד, אך לבסוף עלה לגדולה. יוסף הוא גם דמות שמגולמים בה הנדודים והחיפוש המתמיד אחר המולדת... בבחירה בדמות אנדרוגינית באמנותה ובחייה מבוטא המרד של לסקר-שילר בנורמות התקופה, שייחדו לאישה תפקיד סביל ושולי שלסקר-שילר סירבה למלא. השימוש ביוסוף אפשר לה לתאר את עצמה כפי שהייתה רוצה להיות: אמן שאינו כבול במוסכמות ובסייגים חברתיים, ודמות אוניברסלית המאחדת את שני המינים, את שלוש הדתות המונותאיסטיות ואת העתיק עם המודרני...". (בתוך: "אלזה לסקר-שילר, משוררת מציירת", קטלוג תערוכה במוזיאון הכט, אוניברסיטת חיפה, 2006).

שאל על פריט זה

אמנות ופרסומים שונים

הצג פרטים