מכירה פומבית 060 ספרי קודש | מכתבים וכתבי-יד | חפצים ותצלומים
2.12.25
- (-) Remove יד filter יד
- manuscript (76) Apply manuscript filter
- and (60) Apply and filter
- מכתבים (54) Apply מכתבים filter
- letter (54) Apply letter filter
- בכתב-יד (42) Apply בכתב-יד filter
- מכתבים, (42) Apply מכתבים, filter
- כרוזים (42) Apply כרוזים filter
- ישראל (42) Apply ישראל filter
- ותעודות, (42) Apply ותעודות, filter
- ותעודות (42) Apply ותעודות filter
- ובדפוס (42) Apply ובדפוס filter
- בכתביד (42) Apply בכתביד filter
- ארץ (42) Apply ארץ filter
- בכתב (42) Apply בכתב filter
- broadsid (42) Apply broadsid filter
- certif (42) Apply certif filter
- certificates, (42) Apply certificates, filter
- eretz (42) Apply eretz filter
- israel (42) Apply israel filter
- letters, (42) Apply letters, filter
- print (42) Apply print filter
- כתבי (22) Apply כתבי filter
- חסידות (12) Apply חסידות filter
- חבד (12) Apply חבד filter
- חב (12) Apply חב filter
- וכתבי (12) Apply וכתבי filter
- חב"ד (12) Apply חב"ד filter
- chabad (12) Apply chabad filter
- יהדות (11) Apply יהדות filter
- כתבי-יד (11) Apply כתבי-יד filter
- כתבייד (11) Apply כתבייד filter
- jewri (11) Apply jewri filter
- אפריקה (6) Apply אפריקה filter
- צפון (6) Apply צפון filter
- מערב (6) Apply מערב filter
- ודרוםמערב (6) Apply ודרוםמערב filter
- ודרום-מערב (6) Apply ודרום-מערב filter
- ודרום (6) Apply ודרום filter
- צפון-אפריקה (6) Apply צפון-אפריקה filter
- אירופה (6) Apply אירופה filter
- צפוןאפריקה (6) Apply צפוןאפריקה filter
- african (6) Apply african filter
- european (6) Apply european filter
- north (6) Apply north filter
- north-african (6) Apply north-african filter
- northafrican (6) Apply northafrican filter
- southwestern (6) Apply southwestern filter
- תימן (5) Apply תימן filter
- yemenit (5) Apply yemenit filter
מציג 49 - 60 of 76
מכירה פומבית 060 ספרי קודש | מכתבים וכתבי-יד | חפצים ותצלומים
2.12.25
פתיחה: $150
נמכר ב: $475
כולל עמלת קונה
"וזאת עשו וחיו" – כרוז מודפס למען בית היתומים דיסקין. [ירושלים, תרמ"ט בקירוב 1889].
כרוז פנייה ליהודי אירופה למען תמיכה בקופת ארץ ישראל ובמפעלי החסד של בית היתומים דיסקין. הכרוז נפתח בפרצות הרבות בחינוך בארץ ישראל, בכינון "בתי לימוד לחיצוניות", והכול בתמיכתם הכספית של יהודי חו"ל, בניגוד לדעתם של גאוני הדור והחרם על בתי הספר. הכותבים מבקשים להסב את כספי התרומות למען פרנסת אנשי ארץ ישראל, בתי היתומים והחינוך, חברות גמילות חסדים התומכות גם בעמלי תורה מתוך הדחק. בתחתית הכרוז נרשמו שמותיהם (באנגלית) של רבני המוסד: המהרי"ל דיסקין, רבי יעקב ליב לעווי ראב"ד ירושלים (נפטר אלול תרמ"ט), ורבי ב. יודקוביץ. בסוף הכרוז, חותמת-דיו: "חותם ב"ד צדק דקהל אשכנזים מעיר הקודש ירושלם תובב"א".
[1] דף. 38 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים וסימני קיפול. קרעים בשולי הדף.
בית היתומים "דיסקין" נוסד בשנת תר"מ בקירוב ע"י המהרי"ל דיסקין. הכרוז שלפנינו נדפס לכל המאוחר בשנת תרמ"ט, שכן מוזכר בו בחייו רבי יעקב יהודה ליב לעווי ראב"ד בית הדין, שנפטר באלול תרמ"ט.
לא נרשם בספרה של ש' הלוי. לא ידוע ביבליוגרפית ואינו בספרייה הלאומית.
קטגוריה
ארץ ישראל – מכתבים, כרוזים ותעודות, בכתב-יד ובדפוס
Catalogue Value
מכירה פומבית 060 ספרי קודש | מכתבים וכתבי-יד | חפצים ותצלומים
2.12.25
פתיחה: $150
נמכר ב: $188
כולל עמלת קונה
כרוז מודפס, "מקרא קדש – קול קורא מהר הקדש, ללחם מצות למועדי ה' מקראי קדש", למען עניי ארץ ישראל. ירושלים, טבת תר"נ [1890]. עברית, יידיש ואנגלית.
הכרוז נושא את הכותרת: "מקרא קדש – קול קורא מהר הקדש / ללחם מצות למועדי ה' מקראי קדש / אל רבבות קדש / המשתחוים לה' בהדרת קדש". המכתב קורא ליהודי הקהילות לתמוך ב"בית ועד הכללי" למען עניי ירושלים, ולא להעביר תרומות לכוללים פרטיים. על המכתב חתום בדפוס רבי שמואל סלאנט, ולצדו חתומים בדפוס חברים נוספים של הוועד: רבי אברהם יעקב שובאצקי, רבי משה אליעזר דן בהרלב"ג, רבי שמעון אליעזר כהנא, רבי ארי' ליב הכהן, רבי מרדכי בהרה"ג הצדיק מ' יעקב ליב לעווי ז"ל, רבי שמואל מוני זילבערמאן, רבי זיסקינד שחור, רבי מיכאל ברוך רייזעס, רבי חיים דולבערגער, רבי דוד צבי שלמה בהצה"ק אלעזר מנחם בידרמאן, בחתימת רבי יוסף ריבלין "סופר ומזכיר". המכתב בעברית וביידיש, בשתי עמודות. בתחתית העמוד נוספו כמה שורות באנגלית.
[1] דף. 40 ס"מ בקירוב. נייר יבש ושביר. מצב בינוני. כתמים. סימני קיפול. קרעים וקרעים חסרים בשולי הדף ולאורך סימני הקיפול, עם מספר פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בנייר דבק.
לא נרשם בספרה של ש' הלוי. לא ידוע ביבליוגרפית ואינו בספרייה הלאומית.
קטגוריה
ארץ ישראל – מכתבים, כרוזים ותעודות, בכתב-יד ובדפוס
Catalogue Value
מכירה פומבית 060 ספרי קודש | מכתבים וכתבי-יד | חפצים ותצלומים
2.12.25
פתיחה: $60
נמכר ב: $75
כולל עמלת קונה
כרוז מודפס, "מענה על הסערה", אודות הפולמוס על אתרוגי קורפו ואתרוגי יפו, מאת הגאון רבי מרדכי אליעזר וועבר אב"ד אדא. ירושלים, [תשרי] תרנ"ב [1891].
הגאון מאדא רבי מרדכי אליעזר וועבר (תקפ"ב-תרנ"ב), תלמיד ה"דברי חיים" מצאנז. כיהן ברבנות בקהילות שונות בהונגריה. עלה לירושלים בשנת תרל"ה בערך, ובה הדפיס מספר חיבורים.
חלק מחיבוריו היו כתבי פולמוס נגד החולקים על פסקי מורו ורבו האדמו"ר בעל "דברי חיים" (בעיקר נגד הגאון רבי שלמה גאנצפריד מאונגוואר בעל "קיצור שולחן ערוך"). גם בספריו האחרים של הרב מאדא מופיעות הקדמות מעניינות ודברי פולמוס בנושאים שונים העומדים על הפרק.
[1] דף. 32 ס"מ. מצב בינוני. בלאי וקרעים חסרים בשוליים (כמעט ללא פגיעה בטקסט.
קטגוריה
ארץ ישראל – מכתבים, כרוזים ותעודות, בכתב-יד ובדפוס
Catalogue Value
מכירה פומבית 060 ספרי קודש | מכתבים וכתבי-יד | חפצים ותצלומים
2.12.25
פתיחה: $150
נמכר ב: $275
כולל עמלת קונה
שלושה דפים מודפסים: "ספר השותפות – בחברת שומרי מצוה". [ירושלים, תרנ"ג 1893].
דף מודפס, עם הכותרת: "ספר השותפות בחברת שומרי מצוה – שנתיסדה בשנת תרמ"ד, אשר אז נשתתפו יחד בחברה הזאת רבים תמימים וישרים נקיי הדעת שבירושלם עיה"ק תבנה ותכונן במהרה בי"א". מטרת החברה היא חיזוק וקיום מצוות התלויות בארץ ומצוות נוספות, בין היתר לצורכי תמיכה בעניים שיועסקו כפועלים במצוות אלו. בהערה בתחתית העמוד נוסף: "החברה הזאת נוסדה אז בהסכם הרבה רבנים וביחוד מרן הגאון הרב ר' שמואל סאלנט שליט"א הורה להמיסדים ענין נכבד בזה". על המסמך חתומים בדפוס הרבנים: "בן ציון באא"מ שלמה זלמן שלעז חתן הגאון הק' ר' שבתי יפה ז"ל הראב"ד מוועקשנע", "חיים ליב בהרה"ג ר' זלמן ר"מ דזעלווא", "משה יהושע הקמחי", "יעקב בר' אלעזר צבי ז"ל".
לדף זה צורפו שני דפים נוספים, "הוספה לספר השותפות" ו"הוספה שני'[ה] לספר השותפות", בהם הוספות ועדכונים רבים, בתוספת חתימות וחותמות נוספות (בדפוס).
[3] דף. 34-36.5 ס"מ בקירוב. מצב כללי בינוני-טוב. כתמים. סימני קיפול. קרעים בשוליים ולאורך סימני הקיפול. קרע לרוחב הדף השלישי, עם פגיעה בטקסט, משוקם בנייר דבק.
קטגוריה
ארץ ישראל – מכתבים, כרוזים ותעודות, בכתב-יד ובדפוס
Catalogue Value
מכירה פומבית 060 ספרי קודש | מכתבים וכתבי-יד | חפצים ותצלומים
2.12.25
פתיחה: $100
נמכר ב: $625
כולל עמלת קונה
שני מכתבים, על גבי דפים מודפסים (עם איורי המקומות הקדושים ועיטורים), בכתב ידו וחתימתו של הגאון הצדיק רבי בן ציון שלעז, שנשלחו אל רבי יצחק בלוך ואל רבי יוסף דוד בלוך אב"ד שטרסבורג. ירושלים, [תרנ"ה בקירוב 1895].
הגאון הישיש רבי בן-ציון שלעז שהיה ממקורבי ותלמידי המהרי"ל דיסקין ומבני-ביתו, כותב אל קרובו ("ש"ב") הגאון רבי יוסף דוד בלוך אב"ד שטרסבורג (בנו וממלא מקומו של הגאון רבי משה בלוך אב"ד שטרסבורג – "החכם מאוטנהיים"), שביקר תקופה קצרה קודם לכן בירושלים. במכתבים שלפנינו מספר לו רבי בן ציון על דעת המהרי"ל דיסקין בעניינים שונים, ועל הנעשה והנשמע בירושלים, ועל המחלוקות המסעירות בירושלים (בין תלמידי המהרי"ל דיסקין לבין תלמידי הגר"ש סלנט – בעיקר אודות הפולמוס נגד "כולל אמריקה" שנוסד ביזמת המהרי"ל דיסקין).
בתוך הדברים הוא כותב על רבו המהרי"ל דיסקין: "...כן עתה זה ט"ו שנה פניתי להאדמו"ר הרשכב"ה וכו' הרב דיסקין שליט"א – כן ביתר שאת ועוז עבדתי אותו, כי גדול שמושה יותר מלימוד, וא"כ כל דבר הקשה אביאם אל משה...".
בעמ' [2] של המכתב הראשון מופיעה ידיעה מעניינת ולא-מפורסמת, אודות ייחוסם המפוקפק של אתרוגי ארץ ישראל. הוא מספר כי גאוני ירושלים חוששים כי כשני שליש מהאתרוגים הינם בחזקת מורכבים, וכי המהרי"ל דיסקין בעצמו ציוה עליו לברך רק על "אתרוגי קורסיקה" הכשרים שהובאו מחו"ל: "ומה אבקש מכת"ה דבר, כאשר עתה ראיתי בגליון הצבי כי אתרוגי א"י מורכבים המה, וכן שמעתי מהגאונים הג' כי שני חלקים בודאי מורכבים המה, ורב אחד אמר לבינות[?] בנו הסוחר מזה: 'מאד הרביתם ממזרים בחוץ עד שני מאות אלפים...'. לכן מהראוי כי כת"ר יודיע זאת בכותבי העיתים, כאשר הי' בירושלים נודע לו ב"ז [=בענין זה?], כי אתרוגי א"י מורכבים המה, ומצוה רבה היא וחובה על כל מי שיכול לתקן הפרצה הזאת בישראל. ועלי ציוה האדמו"ר לקחת אתרוג קארשעקארשיקנער הידועים לכשרים...".
בתוך הדברים הוא כותב, כי בעת ביקורו בירושלים, הגרי"ד בלוך נשא חן אצל המהרי"ל דיסקין, ומכיון שהוא יודע כי רבו המהרי"ל דיסקין יסרב לקבל כסף לעצמו, לכן הוא מציע לו לתמוך במפעלי החסד של המהרי"ל דיסקין, ובבית היתומים שהקים בירושלים: "ואודות הצדיק הרב מבריסק, מהראוי כי כת"ר יכתוב לו מכתב תודה על הברכה שברכו בהיותו פה שמצא חן בעיניו, ויגיד לו כי ישתדל בטובת בתי היתומים אשר תחתיו יחסיון – כי בעצמו לא יקבל שום כסף מתנה – ולהרבה עשירים שלח לחזרה אם הרבה כסף שלחו לו – כי שונא בצע לאמיתו הוא – מלבד גדלו...".
שולח המכתבים,
הגאון הישיש רבי בן ציון שלעז (נפטר כסלו תרנ"ו), חתן הגאון רבי שבתי יפה מוועקשנא, ואביו של מחבר הספר "נפלאות מתורת השם יתברך" – רבי צבי הירש שלעז מחרסון (תקצ"ד-תרע"ד). לעת זקנתו עלה לירושלים בשנת תרל"ד, עם בואו של המהרי"ל דיסקין לירושלים בשנת תרל"ז, הפך רבי בן ציון לאחד מתלמידיו הקרובים של המהרי"ל דיסקין, וקיבל את מרותו כרבו המובהק. רב פעלים ללימוד התורה ולמפעלי חסד. הקים בירושלים את חברת "אנשי מעמד", של קבוצת תלמידי חכמים ועובדי השם שהשכימו מדי יום ועסקו בסדר המעמדות והקרבנות, וכן משמרות תלמידי חכמים שעסקו כל היום בתורה, כשהם עטויים בטלית ותפילין, עם סדרי תפילות וסדרי לימוד כפי תקנות "חברת אנשי מעמד", שנקבעו ע"י רבו המהרי"ל דיסקין (ראו: קטלוג "קדם", מכירה 101, פריט 218; וראו עוד: קונטרס "חברת אנשי מעמד", ירושלים, תרנ"ד). מחבר הספרים "הציבי ציונים", "תאמי צביה", ועוד חיבורים רבים.
הגאון הישיש רבי בן ציון שלעז (נפטר כסלו תרנ"ו), חתן הגאון רבי שבתי יפה מוועקשנא, ואביו של מחבר הספר "נפלאות מתורת השם יתברך" – רבי צבי הירש שלעז מחרסון (תקצ"ד-תרע"ד). לעת זקנתו עלה לירושלים בשנת תרל"ד, עם בואו של המהרי"ל דיסקין לירושלים בשנת תרל"ז, הפך רבי בן ציון לאחד מתלמידיו הקרובים של המהרי"ל דיסקין, וקיבל את מרותו כרבו המובהק. רב פעלים ללימוד התורה ולמפעלי חסד. הקים בירושלים את חברת "אנשי מעמד", של קבוצת תלמידי חכמים ועובדי השם שהשכימו מדי יום ועסקו בסדר המעמדות והקרבנות, וכן משמרות תלמידי חכמים שעסקו כל היום בתורה, כשהם עטויים בטלית ותפילין, עם סדרי תפילות וסדרי לימוד כפי תקנות "חברת אנשי מעמד", שנקבעו ע"י רבו המהרי"ל דיסקין (ראו: קטלוג "קדם", מכירה 101, פריט 218; וראו עוד: קונטרס "חברת אנשי מעמד", ירושלים, תרנ"ד). מחבר הספרים "הציבי ציונים", "תאמי צביה", ועוד חיבורים רבים.
שני מכתבים: דף כפול (4 עמ' כתובים), 25.5 ס"מ + דף כפול (3 עמ' כתובים), 20 ס"מ. מצב טוב עד טוב-בינוני. כתמים, בלאי וקרעים קלים.
קטגוריה
ארץ ישראל – מכתבים, כרוזים ותעודות, בכתב-יד ובדפוס
Catalogue Value
מכירה פומבית 060 ספרי קודש | מכתבים וכתבי-יד | חפצים ותצלומים
2.12.25
פתיחה: $100
נמכר ב: $125
כולל עמלת קונה
"קול אומר קרא" – כרוז מודפס, קריאה לתמיכה בקופות רמבעה"ן של "הועד הכללי". ירושלים, [אחרי תרנ"ו].
נדפס בתקופת הפולמוס נגד המגביות של "כולל אמריקה", שפגעו בהכנסות קופת רמבעה"ן של "הועד הכללי". בראש הכרוז, העתקת "האגרת הקדושה.... של גאון דורנו רשכבה"ג מו"ה יצחק אלחנן זצ"ל מקאוונא ביום ג' מנ"א שנת תרמ"ט". ובהמשך מכתבים בעברית וביידיש, להצלת "עשרים אלף נפשות מישראל היושבים בעה"ק ירושלם, חברון, צפת וטברי', וכל פרווריהון על אדמת הקדש...", בעם עשרות חתימות בדפוס, של רבני וממוני הכוללים בירושלים: "יחי"ס [יחידי סגולה] מכל הכוללים שבירושלם, הפורשים כפים בשם אלפי נפשות עניים זקנים ת"ח אלמנות ויתומים הצריכים ישועה ורחמים... בני ווילנא זאמוט וקורלאנד... בני מחוז רייסין... בני חב"ד... בני מחוז סובאלק ולאמזא... בני מחוז ווארשא... בני וואהלין... בני עסטרייך וגאליציין... בני קארלין... בני מחוז מינסק... בני פינסק...".
[1] דף. 40 ס"מ. מודפס משני צידיו. מצב בינוני טוב. בלאי וסימני קיפול. קרעים חסרים קטנים במרכז הטקסט, עם פגיעות בכמה מילים.
לא ידוע ביבליוגרפית, ואינו מתועד בספרייה הלאומית.
קטגוריה
ארץ ישראל – מכתבים, כרוזים ותעודות, בכתב-יד ובדפוס
Catalogue Value
מכירה פומבית 060 ספרי קודש | מכתבים וכתבי-יד | חפצים ותצלומים
2.12.25
פתיחה: $100
נמכר ב: $125
כולל עמלת קונה
דף כפול מודפס בדיו כחולה, נוסח "ברכת החמה", ומכתב ברכות לרגל חג הפסח. ירושלים, תרנ"ז [1897]. עם איורי המקומות הקדושים.
• "ברכת החמה – התקופה נופלת בשנה הזאת בתחלת ליל ד' (ה' ניסן), ולפי המבואר בשו"ע א"ח סימן רכ"ט, צריך לברך אותה בבקר מיד עם הנץ החמה...".
• מכתב מודפס, עם ברכות לתורמים לאנשי ארץ ישראל: "לכבוד הפסח – מציון עיר האלקים ישפיע העליון שפעת ברכה והצלחה חיים ושלום, לכבוד ______________ בזמן חרותנו ואבותינו מלחץ הושיע, וגאון בני חם לעפר הכריע, הוציאם מארץ מצרים, ויסול לנו נתיבות חיים... ולנורא תהלה נערוך תפלה... לסול לנו נתיב חיים, להחזיק ישיבתנו בקודש בירושלם. לא ימוש ברכה ושלום מטירותם, יהי שלום בחילם, שלוה בארמנותם – פעה"ק ירושלם תובב"א".
[2] עמודים. 27 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בלאי וקרעים רבים. נקבי תיוק.
קטגוריה
ארץ ישראל – מכתבים, כרוזים ותעודות, בכתב-יד ובדפוס
Catalogue Value
מכירה פומבית 060 ספרי קודש | מכתבים וכתבי-יד | חפצים ותצלומים
2.12.25
פתיחה: $100
נמכר ב: $300
כולל עמלת קונה
כרוז מודפס, "עת לבקש! קרא ישע לעם נדבה!" – מכתבי הרבנים לחיזוק היזמה והקמת אגודה לחפש את "עשרת השבטים". ירושלים, טבת תרנ"ט [1899].
מכתב בקשה עליו חתומים בדפוס 13 מגדולי הרבנים בירושלים: רבי יודא יודל ליב קוואל הרב מראדין, רבי שלמה זלמן בהר"ן, רבי אברהם אליעזר מינצברג אב"ד יוזפוף, רבי יהושע צבי מיכל שפירא (בעל "ציץ הקודש"), רבי זרח ראובן ברוורמן, רבי ברוך מנדלבוים הרב מטורוב, ועוד. בהמשך הדף מכתב מרבי עקיבא יוסף שלזינגר ומכתב הבד"צ בחתימות (בדפוס) של הדיינים: רבי חיים יעקב שפירא, רבי שאול אלחנן ורבי אריה ליב בהרא"ד הרשלר.
על גבי הדף רישומים בכתב-יד (מתקופת ההדפסה) המתארים את חשיבות הרבנים החותמים.
כפי הנראה, דף זה נדפס עפ"י יזמותיו של המקובל הצדיק
רבי שמעון לידער – רבי שמעון צבי הורביץ (תר"ל-תש"ז, 1870-1946) מגדולי המקובלים בירושלים, מראשי ישיבת המקובלים "שער השמים" ומחבר ספרי קבלה. נודע בציפייתו הרבה לגאולה העתידה ובפעולות שונות שעשה לקירוב הגאולה (מעמדי תפילות ותיקונים, ופעולותיו לחיפוש "עשרת השבטים" האבודים מימי גלות בית ראשון – ראה בספרו "קול מבשר" ובספריו האחרים). נולד בעיר לידא שבפלך וילנא, ובשנת תרמ"ז עלה ארצה. נכנס ללמוד בישיבת "עץ חיים", אך כבר מגיל צעיר החל ללמוד קבלה בישיבת המקובלים הספרדים "בית אל" שבעיר העתיקה בירושלים מפי רבי ששון בכר פרסיאדו (מחבר הפירוש "שמן ששון" על ספרי קבלה) ומעוד גדולי המקובלים בירושלים. הוא נקרא בירושלים בשם "ר' שמעון מקובל" או "ר' שמעון לידער" על שם עיר הולדתו.
רבי שמעון לידער – רבי שמעון צבי הורביץ (תר"ל-תש"ז, 1870-1946) מגדולי המקובלים בירושלים, מראשי ישיבת המקובלים "שער השמים" ומחבר ספרי קבלה. נודע בציפייתו הרבה לגאולה העתידה ובפעולות שונות שעשה לקירוב הגאולה (מעמדי תפילות ותיקונים, ופעולותיו לחיפוש "עשרת השבטים" האבודים מימי גלות בית ראשון – ראה בספרו "קול מבשר" ובספריו האחרים). נולד בעיר לידא שבפלך וילנא, ובשנת תרמ"ז עלה ארצה. נכנס ללמוד בישיבת "עץ חיים", אך כבר מגיל צעיר החל ללמוד קבלה בישיבת המקובלים הספרדים "בית אל" שבעיר העתיקה בירושלים מפי רבי ששון בכר פרסיאדו (מחבר הפירוש "שמן ששון" על ספרי קבלה) ומעוד גדולי המקובלים בירושלים. הוא נקרא בירושלים בשם "ר' שמעון מקובל" או "ר' שמעון לידער" על שם עיר הולדתו.
בשנת תרס"ו יסד יחד עם הרב חיים יהודה ליב אויערבאך את ישיבת "שער השמים" להפצת חכמת הקבלה, ובמשך ארבעים שנה לימד בה קבלה. ביום ב' של ראש השנה תש"ז נפטר במוצא, במקום שהתבודד כדרכו בכל ראש השנה, ולפי היתר מיוחד נערכה הלוויתו באותו יום, ממוצא לירושלים.
[1] דף. 34 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. בלאי, קרעים וסימני קיפול. קרעים חסרים, עם פגיעה בטקסט הרישומים בכתב-יד.
קטגוריה
ארץ ישראל – מכתבים, כרוזים ותעודות, בכתב-יד ובדפוס
Catalogue Value
מכירה פומבית 060 ספרי קודש | מכתבים וכתבי-יד | חפצים ותצלומים
2.12.25
פתיחה: $100
נמכר ב: $450
כולל עמלת קונה
תעודה מעוטרת וצבעונית מטעם הקהילה היהודית בצפת, ברכות לרגל בר המצוה לבנו של רבי יוסף קונביץ אב"ד טרנטון (חתן הרידב"ז). צפת, אדר תר"פ [1920]. התעודה לא הושלמה, ובתחתיתה נותר מקום ריק לחתימות ראשי העדה בצפת.
טכניקה מעורבת (דיו שחורה וזהובה, פסטל, צבעי מים ועפרונות צבעוניים) על נייר. ללא חתימת האמן.
תעודה בכתיבה קליגרפית נאה, מוקפת במסגרת דקורטיבית ובמרכזה איורי ציפורים, עלים, פרחים, ענפים ופירות; סביבם הפסוקים: "גדול כבודו בישועתך הוד והדר תשוה עליו"; "כי תשיתהו ברכות לעד תחדהו בשמחה את פניך"; "וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך".
תעודת ברכה לרגל בר המצוה של מלכיאל בן רבי יוסף קונביץ אב"ד טרנטון ורעייתו ווליה (בת רבי יעקב דוד וילובסקי – הרידב"ז, מרבניה החשובים של צפת בראשית המאה ה-20):
"בכל רגשי כבוד והדר נגישה בזה... ברכת מזל טוב למע"כ... מוהר"ר יוסף קאנוויץ שליט"א הגאב"ד דק"ק טרענטון יע"א, ורעיתו הרבנית מרת וועליא תחי' ליום שמחתם... שמחת בר מצוה של בנם... מלכיאל... יתן ה' שיהי' בשעה טובה ומוצלחת, ויזכו לגדלו לתורה ולחופה ולמעשים טובים... ויעזרם ה' לשוב לארצנו הקדושה במהרה... ידידיו החותמים בכבוד נעלה ובברכה נלבבה".
הגאון רבי יוסף קנוביץ (תרל"ח-תש"ד), חתן הרידב"ז אב"ד סלוצק וצפת. תלמיד רבי יצחק יעקב מפוניבז' בישיבת סלבודקה. בשנת תרנ"ז נמנה בין י"ד התלמידים המצויינים שנשלוח ע"י ה"סבא מסלבודקה" לייסד ישיבה בעיר סלוצק. לאחר נישואיו כיהן כמו"צ בסלוצק, וכרב בשאדובה, קוברסק, מו"צ ור"מ בישיבת הרידב"ז בצפת, בתקופת מלחמת העולם הראשונה היגר לארה"ב, וכיהן בה ברבנות, תוך שהוא מסייע למוסדות התורה בצפת. היה מראשי "אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה". מחבר "דברי יוסף" ועוד ספרים.
בנו,
מלכיאל (1908-2003) חתן הבר מצוה, נולד בצפת והיגר לארה"ב יחד עם אמו ואחיו בשנת תרע"ה. לימים נודע בארה"ב בשם פרופ' מילטון רידבז קונביץ, משפטן ומזרחן בכיר, ממייסדי הפקולטה למשפטים והמחלקה ללימודי המזרח הקרוב באוניברסיטת קורונל.
מלכיאל (1908-2003) חתן הבר מצוה, נולד בצפת והיגר לארה"ב יחד עם אמו ואחיו בשנת תרע"ה. לימים נודע בארה"ב בשם פרופ' מילטון רידבז קונביץ, משפטן ומזרחן בכיר, ממייסדי הפקולטה למשפטים והמחלקה ללימודי המזרח הקרוב באוניברסיטת קורונל.
49X36.5 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. כתמים. סימני קיפול וקמטים. קרעים קלים בשוליים.
העבודה שלפנינו אופיינית ליצירותיו של רבי יוסף צבי גייגר – מאבות הציור הצפתי, מסופרי ה"כוללות" ומנאמני מוסדות התורה והחסד בעיר.
ר' יוסף צבי גייגר (תר"ל-תש"ד), יליד צפת, בן רבי טודרוס לעבאך-גייגר מטבריה וצפת. מעסקני מוסדות התורה והחסד בצפת. היה ממזכירי הכוללים ומן הממונים עליהם ואיש ציבור רב פעלים. ביתו היה בית ועד לגבאי הכוללים והקהילות בצפת. עיתוני הישוב, כגון "חבצלת", "הלבנון" ו"הצפירה" פרסמו טורים פרי עטו. "כתבא רבא וספרא" – אותיותיו היו יפות ובהירות, שימש כסופר הכוללים, ועסק גם בכתיבת מכתבים עבור אנשים פרטיים.
ר' יוסף צבי גייגר (תר"ל-תש"ד), יליד צפת, בן רבי טודרוס לעבאך-גייגר מטבריה וצפת. מעסקני מוסדות התורה והחסד בצפת. היה ממזכירי הכוללים ומן הממונים עליהם ואיש ציבור רב פעלים. ביתו היה בית ועד לגבאי הכוללים והקהילות בצפת. עיתוני הישוב, כגון "חבצלת", "הלבנון" ו"הצפירה" פרסמו טורים פרי עטו. "כתבא רבא וספרא" – אותיותיו היו יפות ובהירות, שימש כסופר הכוללים, ועסק גם בכתיבת מכתבים עבור אנשים פרטיים.
היה ידוע בעיר כסופר וצייר ברוך כישרון; ידועים לוחות "מזרח" ו"שויתי" מעוטרים מעשה ידיו, שערי "ספרי תורמים", "כתבי הכתרה" לתורמים ומכתבי ברכה ששרטט באותיות נאות ועיטר, ואף מגזרות נייר בנוסח המזרח אירופי. בני צפת מספרים כי היה מכין כתובות לזוגות שנישאו בעיר, כתובות באותיות זהב ומעוטרות בצמחים ובפרחים; גם בתי הכנסיות זכו להתקשט במעשי ידיו, ובכמה בתי כנסת בצפת היו מצויים לוחות מעוטרים וכתובים באותיות זהב. עם משלחי ידו הרבים נמנתה אף כתיבה זעירה על גבי גרגרי חיטה; על גרגר אחד היה כותב פסוקים שלמים מן התנ"ך. בספר זכרונותיו "אחד מזקני צפת", מעיד נכדו בנימין גייגר כי הסב עסק אף בחקיקה באבן (ואותיותיו מופיעות על גבי המצבות בצפת).
קטגוריה
ארץ ישראל – מכתבים, כרוזים ותעודות, בכתב-יד ובדפוס
Catalogue Value
מכירה פומבית 060 ספרי קודש | מכתבים וכתבי-יד | חפצים ותצלומים
2.12.25
פתיחה: $150
נמכר ב: $188
כולל עמלת קונה
כרוז גדול, הדפסה ליטוגרפית של מכתבים בכתב-יד וחתימות – "אשרו חמוץ", על אודות עסקנים מכולל צפת שזייפו את חותמת "כולל זיטומיר" בירושלים ודיברו סרה בממונים כדי להסב את התרומות לצורכיהם. המכתב קורא לשלוח את התרומות הישר לירושלים. ירושלים, [ניסן-סיון תרע"ד 1914].
על המכתב חתומים (בדפוס) עשרות מחברי כולל זיטאמיר בירושלים, ותחתם חתומים (בדפוס) חברי בית דין צדק מעדת אשכנזים דחסידים בירושלים: רבי ליפמאן דוד שובקס, רבי מאיר איזראעל ורבי בצלאל ישעי' בערינשטיין.
מעבר לדף, העתקה ליטוגרפית של מכתבים נוספים בחתימות תושבי יפו חברי כולל זיטאמיר, ומכתב רבם רבי אברהם יצחק הכהן קוק אב"ד יפו – הראי"ה קוק; חתימות תושבי טבריה חברי כולל זיטאמיר ומכתב רבם רבי משה קליערס בשם בית הדין לאשכנזים בטבריה; חתימות תושבי צפת חברי כולל זיטאמיר, ומכתב רבי שמואל לוריא, רב ודומ"ץ צפת.
[4] עמ' (דף גדול מקופל). 47 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני קיפול וקמטים רבים. קרעים קטנים בשוליים ובסימני הקיפול.
קטגוריה
ארץ ישראל – מכתבים, כרוזים ותעודות, בכתב-יד ובדפוס
Catalogue Value
מכירה פומבית 060 ספרי קודש | מכתבים וכתבי-יד | חפצים ותצלומים
2.12.25
פתיחה: $100
לא נמכר
שלושה מכתבים שנשלחו אל הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד רבה של "העדה החרדית" בירושלים, ואל עסקני "אגודת ישראל" בירושלים:
• מכתב מאת רבי אליעזר רעכטהאנד (מזדונסקה וולה, פולין), אל רבי יוסף חיים זוננפלד, לקראת "הכנסייה הגדולה" של "אגודת ישראל" בראש חודש אלול, שיבקש מאת הרבנים רבי מאיר שפירא אב"ד גלונא (לימים אב"ד לובלין) ורבי מנחם מנדל אלטר אב"ד פאביאניץ, האחראים בכנסיה על ענייני חינוך, שיעסקו בה לחיזוק שיטת החינוך המסורתי בתלמודי התורה. זדונסקיוואליא, [תרפ"ג בערך].
• מכתב מאת רבי פינחס הלוי גלויבמאן (מפתח תקוה, חתן רבי יהושע שטמפפר), אל רבי יוסף חיים זוננפלד, בעניין תפילה בבית כנסת שנקטו רפורמה לפיה החזן והעוזרים ילבשו כובעים בארבע קצוות ויש חשש של "בחוקותיהם". ללא מקום כתיבה, כ"ד אלול תרפ"ט [1929].
• מכתב מאת רבי יעקב יצחק סלאטקי (תושב "בתי נייטין" בירושלים), אל ראשי "אגודת ישראל" בירושלים – על אודות "הנבלה שנעשתה בישראל בליל פורים העבר בביהמ"ד ברוידא לרגלי המשחק המכוער שעשו שם צעירי אגו"י אשר נגרמו חה"ש וחילול כבוד התורה ועי"ק". [ירושלים, תרצ"ב 1932 בקירוב].
נכתב בעקבות פרשת ה"הצגה" בפורים תרצ"ב [הצגת-פורים לילדים, שנערכה בבית כנסת "בתי ברוידא" בירושלים ע"י ארגון "חנוך לנער" של "צעירי אגודת ישראל", ולפי הפרסומים חולל בה כבודו של הרב הראשי הראי"ה קוק, בהצגת משפט-ראווה ו"הוצאה להורג" של בובה בדמות הרב]. הכותב שהה שם בתם לבו ונחשד בכך שיש לו חלק באירוע, ומשום כך הוא ראה לנכון להתנער מכל וכל מהחשד שדבק בו. "ולאות מחאה ולמשמרת שלא להכשל לעתיד ח"ו הנני יוצא מהסתדרות הנז'...".
3 מכתבים. גודל משתנה. מצב כללי טוב.
קטגוריה
ארץ ישראל – מכתבים, כרוזים ותעודות, בכתב-יד ובדפוס
Catalogue Value
מכירה פומבית 060 ספרי קודש | מכתבים וכתבי-יד | חפצים ותצלומים
2.12.25
פתיחה: $100
נמכר ב: $238
כולל עמלת קונה
אזהרה נחוצה" – כרוז מודפס, ובו מכתב האדמו"ר רבי חיים אלעזר שפירא בעל ה"מנחת אלעזר" ממונקאטש, נגד ההתחברות ל"אגודת ישראל", ודברי חיזוק ושבח ל"אגודת הקודש" שנוסדה בירושלים כנגד מוסדות "אגו"י". ירושלים, דפוס "ארץ ישראל", [תרפ"ט 1929]. "הובא לביה"ד ע"י יח"ס [יחידי סגולה] מחברי 'אגודת הקודש'".
הכרוז נדפס בעקבות כינוסה של הכנסייה הגדולה השנייה בווינה (אלול תרפ"ט), ובו אזהרת האדמו"ר בעל ה"מנחת אלעזר" ממונקאטש נגד הצטרפות ל"אגודת ישראל" – "אזהרה נחוצה, מכ"ק מרן... מהור"ר חיים אלעזר שפירא שליט"א הגאב"ד דק"ק מונקאטש... אחרי יצא לאורה הגב"ע ופרטי-כל [גבית-עדות ופרוטוקל] מאסיפת הרבנים בטשאפ [בשנת תרפ"ב] ואחרי זה נדפס מכתבי גאוני וצדיקי הדור... גם נדפס מכתב עוז של תורה מהגה"צ האדמו"ר [הריי"ץ] מליובאוויטש... לגדור להרחיק מן העברת הדת... פירצת ה'אגודה'... ללכוד כלל ישראל ולהשחית... ועתה ראינו מעשה מירושלם... אשר נדפס מכתב שני תלמידי חכמים [רבי שמואל הלל שיינקר (חתן הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד) ורבי שלמה וועקסלער]... מנהלי חברת 'אגודת הקודש'... אשר לא כרעו לבעלי מפלגות החדשות השונות למיניהם... ובפרט עתה בכנסיה... שעשו האגודיים בווינא... על כן אמרנו... להדפיס עוד הפעם בזה ההחלטה [שהתקבלה באספת הרבנים בטשאפ]... שאסור לנו במדינותינו... להתחבר עם ה'אגודה'... – חיים אלעזר שפירא".
הכרוז מזכיר לרעה בין היתר את הסמינר לרבנים בווארשא, מוסדות החינוך של "אגודת ישראל" בארץ ובחו"ל והמושבות חקלאיות בארץ ישראל. בסוף הכרוז מבקש האדמו"ר לסייע בהשגת חתימות ותרומות.
[1] דף, 34.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני קיפול. קרעים בשוליים ובקווי הקפל, בהם קרעים חסרים קטנים.
קטגוריה
ארץ ישראל – מכתבים, כרוזים ותעודות, בכתב-יד ובדפוס
Catalogue Value
