כרוז מודפס, "עת לבקש! קרא ישע לעם נדבה!" – מכתבי הרבנים לחיזוק היזמה והקמת אגודה לחפש את "עשרת השבטים". ירושלים, טבת תרנ"ט [1899].

מכתב בקשה עליו חתומים בדפוס 13 מגדולי הרבנים בירושלים: רבי יודא יודל ליב קוואל הרב מראדין, רבי שלמה זלמן בהר"ן, רבי אברהם אליעזר מינצברג אב"ד יוזפוף, רבי יהושע צבי מיכל שפירא (בעל "ציץ הקודש"), רבי זרח ראובן ברוורמן, רבי ברוך מנדלבוים הרב מטורוב, ועוד. בהמשך הדף מכתב מרבי עקיבא יוסף שלזינגר ומכתב הבד"צ בחתימות (בדפוס) של הדיינים: רבי חיים יעקב שפירא, רבי שאול אלחנן ורבי אריה ליב בהרא"ד הרשלר.

על גבי הדף רישומים בכתב-יד (מתקופת ההדפסה) המתארים את חשיבות הרבנים החותמים.

כפי הנראה, דף זה נדפס עפ"י יזמותיו של המקובל הצדיק
רבי שמעון לידער – רבי שמעון צבי הורביץ (תר"ל-תש"ז, 1870-1946) מגדולי המקובלים בירושלים, מראשי ישיבת המקובלים "שער השמים" ומחבר ספרי קבלה. נודע בציפייתו הרבה לגאולה העתידה ובפעולות שונות שעשה לקירוב הגאולה (מעמדי תפילות ותיקונים, ופעולותיו לחיפוש "עשרת השבטים" האבודים מימי גלות בית ראשון – ראה בספרו "קול מבשר" ובספריו האחרים). נולד בעיר לידא שבפלך וילנא, ובשנת תרמ"ז עלה ארצה. נכנס ללמוד בישיבת "עץ חיים", אך כבר מגיל צעיר החל ללמוד קבלה בישיבת המקובלים הספרדים "בית אל" שבעיר העתיקה בירושלים מפי רבי ששון בכר פרסיאדו (מחבר הפירוש "שמן ששון" על ספרי קבלה) ומעוד גדולי המקובלים בירושלים. הוא נקרא בירושלים בשם "ר' שמעון מקובל" או "ר' שמעון לידער" על שם עיר הולדתו.

בשנת תרס"ו יסד יחד עם הרב חיים יהודה ליב אויערבאך את ישיבת "שער השמים" להפצת חכמת הקבלה, ובמשך ארבעים שנה לימד בה קבלה. ביום ב' של ראש השנה תש"ז נפטר במוצא, במקום שהתבודד כדרכו בכל ראש השנה, ולפי היתר מיוחד נערכה הלוויתו באותו יום, ממוצא לירושלים.

[1] דף. 34 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. בלאי, קרעים וסימני קיפול. קרעים חסרים, עם פגיעה בטקסט הרישומים בכתב-יד.