שלושה מכתבים שנשלחו אל הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד רבה של "העדה החרדית" בירושלים, ואל עסקני "אגודת ישראל" בירושלים:

• מכתב מאת רבי אליעזר רעכטהאנד (מזדונסקה וולה, פולין), אל רבי יוסף חיים זוננפלד, לקראת "הכנסייה הגדולה" של "אגודת ישראל" בראש חודש אלול, שיבקש מאת הרבנים רבי מאיר שפירא אב"ד גלונא (לימים אב"ד לובלין) ורבי מנחם מנדל אלטר אב"ד פאביאניץ, האחראים בכנסיה על ענייני חינוך, שיעסקו בה לחיזוק שיטת החינוך המסורתי בתלמודי התורה. זדונסקיוואליא, [תרפ"ג בערך].

• מכתב מאת רבי פינחס הלוי גלויבמאן (מפתח תקוה, חתן רבי יהושע שטמפפר), אל רבי יוסף חיים זוננפלד, בעניין תפילה בבית כנסת שנקטו רפורמה לפיה החזן והעוזרים ילבשו כובעים בארבע קצוות ויש חשש של "בחוקותיהם". ללא מקום כתיבה, כ"ד אלול תרפ"ט [1929].

• מכתב מאת רבי יעקב יצחק סלאטקי (תושב "בתי נייטין" בירושלים), אל ראשי "אגודת ישראל" בירושלים – על אודות "הנבלה שנעשתה בישראל בליל פורים העבר בביהמ"ד ברוידא לרגלי המשחק המכוער שעשו שם צעירי אגו"י אשר נגרמו חה"ש וחילול כבוד התורה ועי"ק". [ירושלים, תרצ"ב 1932 בקירוב].

נכתב בעקבות פרשת ה"הצגה" בפורים תרצ"ב [הצגת-פורים לילדים, שנערכה בבית כנסת "בתי ברוידא" בירושלים ע"י ארגון "חנוך לנער" של "צעירי אגודת ישראל", ולפי הפרסומים חולל בה כבודו של הרב הראשי הראי"ה קוק, בהצגת משפט-ראווה ו"הוצאה להורג" של בובה בדמות הרב]. הכותב שהה שם בתם לבו ונחשד בכך שיש לו חלק באירוע, ומשום כך הוא ראה לנכון להתנער מכל וכל מהחשד שדבק בו. "ולאות מחאה ולמשמרת שלא להכשל לעתיד ח"ו הנני יוצא מהסתדרות הנז'...".