כתב-יד, הספד על רבי סאסי עלוש והספד נוסף, מחכם בלתי-מזוהה מחכמי תוניס. [תוניס?, תרס"ו 1906 בקירוב].

שני הספדים על חכמי ישראל. בראש ההספד הראשון נכתב: "והנושא בא ושעיר חטאת אחד לכפר עליכם למנוחת החו"ש [=החכם ושלם] ר' סאסי עלוש תנצב"ה" [רבי סאסי עלוש, מחכמי גאבס שבתוניסיה, נפטר בחודש תמוז תרס"ו]. בפתיחת ההספד השני נכתב: "שיך לעלוי נשמת אהרן ן' רחמים נלב"ע יום שבת ג' בכסליו והנושא בא ומנחה בלולה בשמן כי היום ה' נראה אליכם".

[1] דף (מקופל ומכיל ארבע עמודות כתובות). 34 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני קיפול.

מכתב ארוך (3 עמודים) בכתב ידו וחתימתו של הבחור "הק' יוסף בוימגארטען" (לימים ראב"ד "עדת ישראל" בוינה), בתקופת לימודיו בישיבת בעל ה"חתן סופר". מטרסדורף, "מ"ח למב"י" [ד' סיון] תרמ"ב [1882].

נשלח אל מורו ורבו הראשון, הגאון רבי מרדכי מאיר פולק אב"ד העלישוי (הלשוב Holešov, מורביה), שתמך בו רבות ועזר לו במימון לימודיו כבחור-ישיבה. המכתב פותח בברכות לחג הקרוב: "בחג השבועות, בשורות טובות וישועות, יהיו נשמעות, להרב הג' הגדול... החכם השלם כש"ת מו"ה מרדכי מאיר נ"י אב"ד בק"ק האללעשויא יע"א".

רוב המכתב עוסק בחידו"ת בתחילת מס' כתובות בסוגיא ד"שמא יחפה". בפתח המכתב הוא מתנצל על התעכבותו בעריכת המכתב, ומסביר את טרדותיו בהתעסקותו בעזרה לראש הישיבה הגאון רבי שמואל עהרנפלד אב"ד מטרסדורף, בעניני הישיבה והרבנות: "אם אמנם זה זמן כביר אשר הייתי נחבא אל הכלים וטמנתי ידי בצלחת ולא מצאה די השיב, אל יחשדני הדרגנ"י שמרוע וזדון לב עשיתי זאת, לא כן! כי תמיד לנגד עיני אהבתו אשר הראה לי וחסדו אשר עשה עמדי חקוק בזכרוני ועל לוח לבי, רק כי יתר הפנאי מזמן לימודי אני עמוס הטרדות בצרכי אמוהגנ"י [=אדוני מורי הגאון נרו יאיר] בעניני הישיבה והרבנות, כי רב הם ולא יוכל לבדו שאת את המשא הכבד הזה...".

הגאון רבי יוסף בוימגרטן (תרכ"ד-תרצ"ג), מגדולי הרבנים באוסטריה. נולד במורביה בכפר צאלאמנקא הסמוך לעיר העלישוי. מנעוריו שקד על התורה ועל העבודה, והיה מתלמידיו המובהקים והמקורבים של בעל ה"חתן סופר" רבי שמואל עהרנפלד (תקצ"ה-תרמ"ג). כפי העולה מהמכתב שלפנינו, כבר בהיותו כבן י"ח שנה היה לעזר לרבו בעניני הרבצת התורה בישיבה ועסקי הרבנות בעיר מטרסדורף. נשא את הרבנית רייזל בת הגאון רבי שלום דוב בער שטרן ראב"ד סרדהלי (Dunaszerdahely, סלובקיה), בת-אחותו של רבו ה"חתן סופר" ונינת ה"חתם סופר".

לאחר נישואיו המשיך רבי יוסף לגור במטרסדורף, והיה יד-ימינו של רבו הגאון רבי שמחה בונם עהרנפלד, עד אשר נקרא ע"י דודם הגאון רבי בנימין שלמה זלמן שפיצר (חתן ה"חתם סופר") אב"ד "עדת ישראל" וינה, לכהן כמגיד-שיעור בחברת ש"ס בקהילת ה"שיף-שוהל" בעיר וינה. לימים נתמנה רבי יוסף כראב"ד הקהילה "עדת ישראל" – שהייתה הקהילה האורטודוקסית הראשית בעיר וינה, ושמו נודע כאחד מגדולי ההוראה באוסטריה. מתורתו נדפס הספר "פרדס יוסף" (לונדון, תשט"ז), ע"י בנו ממלא-מקומו רבי שלמה באומגרטן, ראב"ד "עדת ישראל" בוינה, ולימים אחד מרבני לונדון.

מקבל המכתב,
הגאון רבי מרדכי מאיר פולק (תק"צ-תרנ"ז) נולד בקולין שבבוהמיה (קעלין Kolin, צ'כיה), וקיבל תורה מהמרא דאתרא רבי דניאל פראנק אב"ד קאללין. לאחר מכן עבר לישיבת פרשבורג והיה מתלמידיו הקרובים של בעל ה"כתב סופר", מבני-ביתו, משמש בקודש ומורה פרטי לילדי ה"כתב סופר". בשנת תרי"ח בא בברית האירוסין עם בת רבי יצחק לייב פריישטאט תלמיד ה"חתם סופר" ומייסד בית הכנסת "שיף שוהל" בווינה.

עם נישואיו בחורף שנת תרי"ט, נתמנה לגאב"ד ווייסקירכען (רייניץ Hranice, מורביה). בשנת תרכ"ח התמנה לגאב"ד העלישוי (Holešov, מורביה), העיר בה כיהן ונפטר הכהן הגדול בעל הש"ך. באחרית שנותיו משנת תרנ"ג, כיהן כראש ב"ד בעיר הבירה ווינה, ועד לפטירתו בכ"ו לחודש סיון תרנ"ז.

[2] דף (הכוללים 3 עמ' כתובים). 22 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים וסימני קיפול. קרעים קלים בשוליים ובסימני הקיפול.

שני מכתבים מעניינים בכתב יד וחתימת רבי שלמה זלמן אולמן. גרוסוורדיין, תרנ"ז/תרס"א [1897/1901].

נשלחו אל רבי מרדכי לוריא מירושלים, בעניני רכישת ספרים עתיקים. במכתב הראשון שנכתב עוד בחיי אביו רבי ישראל אולמאן ראש הקהל בגרוסוורדיין, חתום גם אחיו ר' יעקב אשר אולמן. במכתב השני הוא מספר על אירוסי אחיו עם בת למשפחה נכבדה מרוסלאנד [משפחת הגביר ר' ברוך זלדוביץ ממינסק], והוא מספר כי "על כתיבת התנאים היו הרב הגאון ר' רפאל שליט"א ראש הישיבה המפוארה בעיר וואלאזין, וחתנו הרב מבריסק [הגאון רבי חיים הלוי] בן ר' יוסף בער סאלאווייציק ז"ל שהיה ג"כ אב"ד בעיר בריסק".

רבי שלמה זלמן אולמן (תרל"ד-תרע"ה), בנו של רבי ישראל אולמאן (בנו של הגאון רבי שלמה זלמן אולמן אב"ד מאקאווא בעל ה"יריעות שלמה"), שכיהן כ-20 שנה בראשות הקהל בגרוסוורדיין. לאחר פטירת אביו רבי ישראל בשנת תרנ"ט, נתמנה רבי שלמה זלמן הצעיר על מקומו כראש הקהל בעיר גרוסוורדיין, וכיהן במשרה זו כ-18 שנה. רבי שלמה זלמן מגרוסוורדיין שהיה תלמיד חכם מופלג, הדפיס יחד עם אחיו רבי יעקב אשר אולמן (תרמ"א-תרס"ח), את ספרו של סבם "שו"ת יריעות שלמה" (ווילנא, תרס"ה), עם "בני ישראל", חידושים והערות משני האחים המוציאים לאור.

שני ניירות מכתבים רשמיים. גודל ומצב משתנה.

אוסף מגוון של כרוזים, מודעות, קולות קורא, מכתבים ופריטי נייר מודפסים, העוסקים בעניני קהילה ומוסדות תורה וחסד, מרביתם בארצות הונגריה ופולין, בשנות התר"ס-הת"ש בקירוב:

• "אזהרה נוראה, מגאונים מובהקים ציס"ע שליט"א" – כרוז חיזוק לשמירת השבת, עם מכתבים מאת הרבנים: רבי בן ציון שטרנפלד אב"ד בילסק (בעל "שערי ציון"), רבי חיים הלוי סולובייצ'יק מבריסק, רבי ישראל מאיר הכהן מראדין בעל ה"חפץ חיים" והאדמו"ר רבי מאיר יחיאל הלוי מאסטראווצע. מעבר לדף תרגום מקוצר של תוכן הכרוז ליידיש. יצא לאור על ידיד בית הכנסת "שומרי שבת" בווארשא, על ידי "הצדיק מווארשה" – הגאון רבי חיים יעקב נפתלי זילברברג. ווארשא, דפוס אריה יהודה ליב ליפשיץ, [תרע"א בקירוב 1911].

• "זעהר געעהרטטער לאבליכער געמיינדעפארשטאנד!" – קול קורא למען בניית בית כנסת בעיירה דולפלו שבחבל מרמרוש (כיום באוקראינה: Dulovo), שנהרס ע"י הרשויות בשל מצבו הרעוע, עם מכתב ראש הקהילה רבי משולם זישא אויש ומכתב האדמו"ר רבי אליהו בצלאל טייטלבוים אב"ד טעטש (בן ה"ייטב לב" מסיגט). טעטש (Técső), דפוס Szabó Lipót, [תרע"ג בקירוב] 1913. יידיש וגרמנית.

• "ישיבת כתר תורה קראקא" – קול קורא לתמיכה בישיבה, עם מכתבי רבי יוסף נחמיה קורניצר אב"ד קרקוב ומכתב ראשי הישיבה. קראקא, דפוס Ch. L. Fischer חורף תרצ"א [1931]. עברית ויידיש.

• לאפרושי מאיסורא! – כרוז ובו איסור על שחוטי חוץ; חתום (בדפוס) על ידי רבני בארדיוב רבי אביגדור צבי הלברשטאם ורבי יצחק טייטלבוים. בארדיוב, דפוס הורוויץ, סיון תרצ"ד [1934]. יידיש.

• "קול קורא לעזרה!" – תמיכה במשפחות שביתם נשרף בעיירה לוביטש קראלעווסקא (Lubycza Królewska, פרובינציית לובלין), עם חתימת-ידו וחותמתו של רבי "נפתלי הירץ באק ראבד"ק לוביטש", המוסיף בכתב-ידו "אבקש להשתדל" (הגה"צ רבי נפתלי הירץ באק מסטרי, ממקורביו של המהרי"ד מבעלזא). רווה-רוסקה, דפוס S. Tänzera, [תרצ"ה], ספטמבר 1934. יידיש.

• תעודת הכשר לפסח מטעם הבד"צ בבודפשט עבור "יין שרף סליבאוויטץ" (שליבוביץ); עם חתימות וחותמות (בדפוס) של הדיינים רבי יונתן שטייף ורבי פישל זוסמאן סופר. בודפשט, תרצ"ה [1935].

• תעודת הכשר לפסח עבור "יין שרף סליבאוויטץ" (שליבוביץ), המיוצר בפירמה של רודלוף ילינק בעיר וויזוביץ (צ'כיה), מאת רבי מרדכי לעבאוויטש "דיינא דקהל ארטהאדאקסען" בפרשבורג (בהמשך ראש ועד הרבנים בצ'כוסלובקיה ואב"ד קהילת "מחזיקי הדת" בבריסל). ברטיסלבה (פרשבורג), תש"ז [1947].

• חוזר מס' 1 של "איגוד חלוצים אגודתיים בפולניא", אודות מטרות ודרכי האגודה, וקריאה להקמת סניפים מקומיים והכשרת חברים לעליה וליישוב ארץ ישראל בדרך התורה והמצוות. ווארשא, דפוס E. Sitenberg, טבת תרצ"ו [1936]. יידיש.

• כרוז בחירות הקורא להצביע לרשימת "אגודת ישראל" בראשות רבי יהודה ליב צירלסון, רבה הראשי של חבל בסרביה ואב"ד קישינב. עם תמונת הרב צירלסון. קישינב, דפוס "טעכניק", [שנות ה-30 בקירוב]. יידיש.

• מודעה מטעם "אגודת שלומי-אמוני ישראל" בלודז, עם רשימת שמות המועמדים לבחירות לוועד האגודה. [לודז', בין מלחמות העולם].

• מודעה מודפסת – "דברי שלום לאחינו העומדים בצרה ובשביה", מאת רבי שלום ב"ר יהושע עוזר פולאק מזענטא, "רב דש"ס חברה דק"ק ערלוי והגליל", בענין החובה של כל ירא ה' להיות חבר ב"אגודת ישראל", והוראות הרבנים באספה שנערכה במישקולץ כי ההצעירים לא יגדלו את שער ראשם ובנות ישראל לא ילכו בשער גלוי. בודפשט, [לאחר השואה].

בגב המודעה, מכתב בכתב ידו וחתימתו של רבי שלום פולאק, אל מחותנו רבי ישראל וועלץ ראב"ד בבודפשט, בבקשה לתת קדימות "לשאלת ובקשת ידידי המוביל כתב זה".

• "שטר מכירת חמץ", "בהוספות ותיקונים של הרה"ג המנוח וכו' מו"ה שמואל זנויל כהנא זצ"ל דומ"ץ דק"ק מונקאטש". מונקאטש, דפוס Kahan & Fried Buchhandlung, [שנות הת"ש].

• פתק בחירות (Voting paper), עם רשימת המועמדים להנהגת הקהילה היהודית בעיר דבלין, אירלנד. [דבלין, תרפ"ה 1925]. יידיש ואנגלית.

13 פריטי נייר. גודל ומצב משתנה. קרעים חסרים בכרוז "אזהרה נוראה".

מכתב מהגאון רבי ברוך דוב (בער) ליבוביץ ראש ישיבת כנסת בית יצחק בקמניץ. [קמניץ], י"ח אייר תרצ"ב [1932].

מכתב ביידיש שנשלח אל נדיבי הישיבה, בני משפחת פייגין מפילדלפיה, ארה"ב. רבי ברוך בער מרעיף עליהם במכתבו צרור ברכות ותודות על תמיכתם הנדיבה בישיבה.

רוב המכתב מודפס במכונת כתיבה, ובסיומו שש שורות בעצם כתב-יד-קדשו וחתימתו של ראש הישיבה רבי ברוך בער ליבוביץ, עם ברכות חמות ולבביות: "איך קום אייך צוא בענטשין מיט אייער פרויא הגבירה הצדקנית שתחי' לאורך ימים ושנים טובים, דער באשעפער זאל אייך בענטשין מיט אריכות ימים ושנים טובים און עושר ואושר דער אייבישטער זאל געבין, אז דיין ברכה פון ברוך אשר יקים וגו' זאל אויף אייך מקוים ווערין אמן, ובזכות אויף שטעלין דיא תורה זאלין מיר זוכה זיין צוא דער גאולה אונד קלאנג פון משיח אמן [=הנני לברך אתכם עם רעייתך הגבירה הצדקנית תחי' לאורך ימים ושנים טובים, שהבורא יברך אתכם באריכות ימים ושנים טובים, עושר ואושר ייתן לכם הקב"ה, ושברכת "ברוך אשר יקים" וגו' תקוים בכם אמן, ובזכות העמדת התורה נזכה לגאולה ולשמוע פעמי משיח אמן], המברכו ומוקירו ומכבדו, ברוך דוב לייבאוויץ ר"מ בישיבה הק' בית יצחק".

הגאון הקדוש רבי ברוך דוב (בער) ליבוביץ (תרכ"ד-ת"ש), בעל "ברכת שמואל", מגדולי מרביצי התורה בדורו. מתלמידי הגר"ח מבריסק בישיבת וולוז'ין. חתן הגאון רבי אברהם יצחק צימרמן אב"ד הלוסק. לאחר שעבר חותנו לכהן כרב בקרמנצוג, מילא את מקומו ברבנות הלוסק והקים בה ישיבה. לאחר י"ג שנה הוזמן לכהן כראש ישיבת "כנסת בית יצחק" בסלבודקה. בתקופת מלחמת העולם הראשונה נדד עם ישיבתו למינסק, לקרמנצוג ולווילנה, עד שלבסוף הקים אותה בקמניץ. בעל "ברכת שמואל" על סוגיות הש"ס. תורתו שבעל-פה ושבכתב היא מאבני היסוד של הלימוד הישיבתי המעמיק.

[2] דף, נייר מכתבים רשמי. 29 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול.