ספר נתיבות השלום, חלק ראשון, ארחות משפט, הלכות בדיני חושן משפט, מאת רבי משה נחמיה (כהנוב) אב"ד חאסלאוויטש וראש ישיבת "עץ חיים". ירושלים, דפוס יואל משה שאלאמאן, [תרל"ה 1875].

מעבר לדף השער נכרך דף הקדשה מודפס מאת המחבר, "מנחת מרחשת" על נייר בצבע ירוק, עם איור בית הכנסת שבחורבת ר' יהודה החסיד (עם מקום למילוי בכתב-יד; לפנינו נותר ריק).

המחבר,
הגאון רבי משה נחמיה כהנוב (תקע"ז-תרמ"ז), מגדולי גאוני ליטא וירושלים. אב"ד ור"מ חסלוביץ, בסוף שנת תרכ"ג עלה לירושלים ומונה לראש ישיבת "עץ חיים" וראב"ד בבית דינו של רבי שמואל סלאנט. העמיד תלמידים הרבה. חיבר י"א ספרים, המפורסמים שבהם הספר שלפנינו "נתיבות השלום", והספרים "שאלו שלום ירושלים" ו"שנת השבע".

בדף השער, חותמת בעלות של רבי יעקב ב"ר דוד ריינוביץ מלונדון [מרבני לונדון בשנות התר"מ-תר"נ].

[1], קלב, [1], קלג-קעא דף. [1] דף עם "לוח התיקון" המופיע לעתים בסוף הספר, נכרך בין דפים קלב-קלג. 21 ס"מ. נייר יבש ומעט שביר, וכהה בחלקו. מצב טוב עד טוב-בינוני. כתמים. קרעים בשולי דף השער ומספר דפים נוספים, עם פגיעה קלה במסגרת השער, משוקמים בחלקם בנייר דבק. חותמת. כריכת עור חדשה.

[1] דף עם לוח התיקון לא נרשם במפעל הביבליוגרפיה.

ש' הלוי, מס' 252 (ש' הלוי רושמת את דף "לוח התיקון", החסר ככל הנראה במרבית העותקים).

ספר אור החמה, והוא החלק השני מספר קרית ארבע, פירוש על ספר הזהר, מאת המקובל רבי אברהם אזולאי מחברון, בעל ה"חסד לאברהם" (זקנו של החיד"א), חלק ראשון – בראשית. ירושלים, דפוס יואל משה שאלאמאן, [תרל"ו 1876]. מהדורה ראשונה.

החיבור "קרית ארבע" לביאור ספר הזוהר – כולל את הספרים "אור החמה" ו"אור הלבנה", מאת המקובל
רבי אברהם אזולאי מחברון (ש"ל-ת"ד, 1570-1643), בעל ה"חסד לאברהם" (מאבות-אבותיו של הגאון חיד"א). החיבור נותר שנים רבות גנוז בכתב-יד, עד שכתב היד הגיע לידיו של הגה"ק רבי יחזקאל הלברשטאם אב"ד שיניווא (תקע"ה-תרנ"ט 1815-1898). האדמו"ר טרח רבות בהשגת כתב היד ובהבאתו לבית הדפוס. לשם כך הוא שלח את מקורבו הרה"צ רבי יצחק בעהם מקרולי, להדפיסו בעיר הקודש ירושלים, בסדרת ספרי "אור החמה".

כריכת עור מפוארת, עם עיטורים מוזהבים נאים. בחזית הכריכה הקדשה מוטבעת בזהב מאת המו"ל הרה"צ רבי יצחק בעהם מקראלי: "אב לגולת ישראל זה שמו נודע בשער שר וגדול ליהודים זכרו לעד יפואר הר"הצדיק מו"ה יצחק דייטש אבן הזוהר בע"מ [בעיר מלוכה] וויען הבירה ואור לו בציון, חקתי שמו למזכרת / מנחה להוד תפארת – ממני המוציא לאור, יצחק איצק בעהם מקראל".

מקבל הספר,
רבי יצחק דייטש מהעיר וינה (תקס"ח-תרמ"ו), תלמיד ה"חתם סופר". גר בוינה משנת תקצ"ו בערך. גביר ופרנס, מגבאי "כוללות האשכנזים" בירושלים ו"נשיא ארץ ישראל" מטעם קהילות הספרדים בירושלים. עפ"י יזמתו הובא לכהן ברבנות בוינה הגאון רבי בנימין שלמה זלמן שפיצר (חתן ה"חתם סופר"), וע"י השתדלותו הורשו החרדים לבנות את בית הכנסת "שיף-שוהל" ברחוב גרוס-שיף בוינה.

בדף השער חותמת רבי "יוסף ישראל דייטש בה"ג מו"ה א"ד זצ"ל, אב"ד דק"ק ב. יארמוט" – הגאון רבי יוסף ישראל דייטש (תר"ה-תרפ"ז), בעל "בן גרני", תלמיד ה"כתב סופר", כיהן כאב"ד סענדרא. בנו של רבי אהרן דוד דייטש (תקע"ג-תרל"ח), בעל "גורן דוד" ותלמיד מובהק לרבו ה"חתם סופר". משנת תרל"ח מילא רבי יוסף ישראל את מקום אביו ברבנות באלאשא-יארמוט.

[1], ב, קלו דף. 35.5 ס"מ. חיתוך דפים מוזהב. מצב כללי טוב. כתמים. סימני עש קלים. חותמות. כריכת עור מקורית. בלאי ופגמים בכריכה.

ש' הלוי, מס' 265.

אוסף של שבעה ספרי קבלה מדפוסי ירושלים הראשונים, בשנים תרכ"ג-תרמ"ח:

• ספר שער הפסוקים וספר הליקוטין, מאת רבי חיים ויטאל. ירושלים, דפוס רבי ישראל ב"ק, [תרכ"ג 1863]. עותק וריאנט, בו משולבים שני דפי השער של שער הפסוקים ושער הליקוטין בדף שער אחד.

הגהות בכתב-יד מזרחי. חסרים דפים מג-מד והושלמו בכתב-יד מזרחי. בדף השער רישום הקדשה: "בדף השער רישום הקדשה: "קודש ע"נ [עלוי נשמת] הרה"ג המקובל האלקי כמוה"ר אליאו חמווי נ"ע תנצב"ה".

ש' הלוי, מס' 91.

• ספר שער ההקדמות, השער הראשון משמונה שערים שחיבר רבינו חיים ויטאל מתורת רבו האר"י. ירושלים, דפוס רבי ישראל ב"ק, [תרכ"ה 1865].

בדף השני, לצד הקדמת המדפיסים, מופיעה הקדשה בכתב-יד: "למזכרת אהבה למעלת תהלת הגביר המרומם השר והטפסר רצ"ו אל סי' סי' שמעון אל קאנווי נר"ו יאיר כיר"א".

ש' הלוי, מס' 117.

• ספר עץ חיים, מתורת האר"י הקדוש, מאת רבי חיים ויטאל. ירושלם, דפוס רבי ישראל ב"ק, תרכ"ו-תרכ"ז [1866-1867]. נדפס יחד עם: ספר נהר שלום, לרבי שלום מזרחי שרעבי. ירושלים, דפוס רבי ישראל ב"ק, תרכ"ז [1867].

רישום בעלות כתב-יד וחתימת רבי יעקב סוכרי מדמשק, בעל "יורו משפטיך ליעקב" (נפטר תרס"ח): "קניתי לע"ק בעיה"ק ירוש' ת"ו... בשנת תרנ"ב... הצעיר יעקב סוכרי ס"ט".

ש' הלוי, מס' 135, 136.

• ספר דברי שלום, פירוש על עץ חיים ועל שמונת השערים, מאת רבי רפאל אברהם שלום שרעבי. ירושלים, דפוס אג"ן ושותפו [יצחק גושצינני], תרמ"ג [1883]. חתימות של "הק' חיים יוסף גטטמאן, סטראפקוב יע"א".

ש' הלוי, מס' 415.

• ספר שמן ששון, פירוש על ספר עץ חיים לרבינו חיים ויטאל, מאת המקובל רבי ששון בכר משה פרסייאדו. חלק ראשון (שערים א-כד): ירושלים, דפוס ישראל ב"ק, [תרכ"ט] 1869. בדף המגן, רישומים בכתב-יד בעניינים שונים מהספר (עם הפניות).

כרוך עם: ספר שמן ששון, חלק שני (שערים כה-נ). בראש חלק זה נדפס "מדרש כונן שמים". ירושלים, דפוס יצחק גאשצינני ושותפו מיכל הכהן, תרל"ה [1875].

ש' הלוי, מס' 151, 226. בטופס שלפנינו דף השער של החלק השני שונה, עם פרטי דפוסת שונים (כפי שהוזכר במפעל הביבליוגרפיה).

• ספר שמן ששון, חלק שלישי, פירוש על פרי עץ חיים ושער הכוונות, מאת רבי ששון בכר משה פרסייאדו. ירושלים, [דפוס שמואל הלוי צוקרמן], תרמ"ה [1885]. חסרים מספר דפים באמצע. רישום בעלות בדף השער: "ח' מאיר פאניזיל", "יוסף חיים שרים הי"ו", ורישומים נוספים. חותמות: "ק' לה' למדרש מתלון יכבץ וישיבת 'יגדיל תורה' לבני דמשק ירושלם".

ש' הלוי, מס' 532.

• ספר מעיל קדש ובגדי ישע, הגהות על ספר עץ החיים ושער הכוונות, מאת רבי יצחק משה פירירא. ירושלים, דפוס אלחנן טענענבוים ומשה ליליענטהאל, [תרמ"ח 1888].

הקדשה בדף השער: "זה הספר הקדיש אותו הצדיק כה"ר יעקב ששון יצ"ו...תש"ד לפ"ק, פעיה"ק ירושלם ת"ו". חותמות: "ק' לה' למדרש מתלון יכבץ וישיבת 'יגדיל תורה' לבני דמשק ירושלם".

ש' הלוי, מס' 623.

7 כרכים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות ברובן (חלקן כריכות עור). הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.

אוסף מגוון של שמונה ספרי שו"ת, הלכה ודרוש, מאת חכמי הספרדים, שנדפסו בירושלים:

• ספר בו טוב לישראל, פירוש על "חרוזי השחיטות וטריפות", מאת רבי אליהו חיון. ירושלים, דפוס רבי ישראל ב"ק, [תרכ"ט] 1869. בראש הספר הקדמת המוציא לאור, רבי נסים עזרא חיון, דודו של מחבר הפירוש.

ש' הלוי, מס' 145.

• ספר קרית ארבע, דרושים כמספר ל"ב נתיבות חכמה, עם ליקוטים, חידושים ושו"ת, מאת רבי יצחק אקריש. ירושלים, דפוס אג"ן ויצחק גאשצינני וקאמפ, [תרל"ו 1876]. בדף השני איור מערת המכפלה ואיור העיר שכם.

בספר "מעשה אבות כינוס לצדיקים", ירושלים תרס"א, עמ' קא, מובא כי בעת שנפתח בית ספר בקושטא בו ילמדו לימודים כלליים, בהשתדלותו של השר היהודי קאמונדו, נתקבצו מספר רבנים חשובים, ובראשם רבי יצחק אקריש, נכנסו לביתו של אותו השר, והטילו עליו חרם. הטלת החרם גרמה למאסרם של הרבנים על ידי שומרי ראשו של השר.

כל הרבנים שהועמדו לדין שוחררו לבסוף, לבד מרבי יצחק אקריש שעמד בראש המשלחת, ועליו הוטל עונש מאסר. חסידיו של רבי יצחק אקריש פנו לסולטן בבקשה לשחררו, ולאחר מאמצים רבים הוא אכן שוחרר. מיד לאחר שחרורו החליט רבי יצחק אקריש לעבור לירושלים, בה הדפיס את הספר שלפנינו. באותו הזמן הגיע מברק מקושטא אל שרי ירושלים, הקורא להם להשגיח על רבי יצחק אקריש, שלא ישמיץ את השר קאמונדו. לצורך כך גם נתמנה צנזור מיוחד לבדוק כל דבר דפוס, אך למרות זאת נדפס בסוף ספר "מעשה אבות", הסיפור על החרם והמאסר, ועל עלייתו של המחבר לארץ ישראל.

ש' הלוי, מס' 281.

• ספר ילקוט אפרים, על התורה וחמש מגילות, עם ספר סם חיים (עם שער נפרד), ליקוטים וענייני תשובה, מאת רבי אפרים הלוי. ירושלים, דפוס ניסן ב"ק, תרל"ז [1877].

ש' הלוי, מס' 294, 295.

• ספר שם יוסף, חידושים על שולחן ערוך, מאת רבי יוסף מועטי. ירושלים, דפוס אליהו ומשה ששון, תרל"ט [1879].

בראש דף השער, רישום בעלות בכתיבה ספרדית: "זה הספר של הרב המובהק... ר' יהודה בורג'ל... לעד לעולם".

ש' הלוי, מס' 333.

• ספר שערי רחמים, חלק א, שו"ת על ארבעה טורים, מאת רבי חיים רחמים יוסף פרנקו (החרי"ף) רבה של חברון. ירושלים, דפוס ר' יצחק גאשצינני ושותפיו, [תרמ"א 1881]. בעמוד האחרון רשימת שמות מנויים מתוניס, ג'רבה, והראן, ועוד.

חותמת בדף השער: "נחמן כהנא חופה"ק אדיוליא-קארילסבורג" –
האדמו"ר רבי נחמן כהנא (תרס"ה-תשל"ז), בנו של רבי צבי הירש כהנא מספינקא, היה רב בקרילסבורג, לאחר השואה עלה לארץ והתגורר במסמיה ובבני ברק. גאון בתורה ובחסידות שהיה מקורב לגדולי הדור ולמרן החזו"א. בעל ה"קהלות יעקב" (הסטייפלר) כותב עליו שהוא "מגדולי ההוראה ומצדיקי הדור... שכן הגידו לי שמרן החזו"א זצללה"ה היה מחשיב ומפליג מאוד תורתו וצדקתו".

ש' הלוי, מס' 383.

• ספר שלחן גבוה, על הלכות שחיטה וטריפות, מאת רבי יוסף מולכו. ירושלים, דפוס משה פרץ והאחים אברהם ויצחק גאגין, תרמ"ד [1884]. קרעים גדולים ורבים בדפים הראשונים.

ש' הלוי, מס' 471.

• ספר תורת זבח, דיני שחיטה וטריפות, מאת רבי חיים דוד חזן. ירושלים, דפוס אג"ן על-ידי שמואל הלוי צוקערמאן, תרמ"ד [1884].

בדף השער, רישום בעלות בכתב-יד: "הבוטח באל רם, הצעיר סלימאן דוד תירם ס"ט" [כנראה, רבי שלמה בן דוד תרם, מיהודי עדן תימן?]. חותמות: "Hazan, Abraham Hai J. H. Mohel, Bombay" – רבי אברהם חי ן' יוסף חזן, מוהל בית כנסת "תפארת ישראל" בבומבי.

ש' הלוי, מס' 475.

• ספר מועד דוד, חלק ראשון, על דיני הלכות יום טוב מספר עבודת הקודש להרשב"א, חלק בית מועד (עם הפנים), מאת רבי דוד בונאן. ירושלים, דפוס שמואל הלוי צוקערמאן, תרמ"ז [1887].

ש' הלוי, מס' 590.

8 כרכים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרו כמות שהם.

שני חיבורים מאת הצדיק רבי אליהו גוטמאכר אב"ד גריידיץ, שנדפסו בירושלים:

• איגרת מכתב מאליהו, מאת רבי אליהו גוטמאכר. ירושלים, דפוס רבי ישראל ב"ק, תרל"ד [1874]. נדפס ללא דף שער.

ו דף. 25 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים וקרעים חסרים קטנים בשולי הדפים, משוקמים במילוי נייר. כריכה חדשה.

ש' הלוי, מס' 219.

• ספר סוכת שלום, תיקונים לנשמה ותפילות מאת הצדיק רבי אליהו גוטמאכר אב"ד גריידיץ. ובסופו "אגרת הקדש" מאת רבי אליהו גוטמאכר ורבי יעקב עטלינגר אל השר משה מונטיפיורי. ירושלים, דפוס יצחק הירשענזאהן, תרמ"ג [1883].

עורך הספר, רבי חיים הירשנזון, מציין בהערה בתחילת האיגרת, כי איגרת זו נתנה לאביו בידי רבי אליהו גוטמאכר, כעשרים וארבע שנים קודם לכן, בעת נסעו בחו"ל, וכשעבר באלטונה חתם עליה גם רבי יעקב עטלינגר בעל ה"ערוך לנר"); העורך מציין שהוא רואה לנכון להדפיס אגרת זו, לאחר התלאות הרבות של השנים האחרונות (ככל הנראה הכוונה ל"סופות בנגב" – הפרעות נגד יהודי דרום-מערב האימפריה הרוסית בשנים 1881-1882).

[29], רד דף. 21.5 ס"מ בקירוב. נייר יבש ושביר. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים וקרעים חסרים בשולי הדפים, משוקמים בחלקם בהשלמת נייר ובנייר דבק. כריכה חדשה.

ש' הלוי, מס' 429.

בספר נוסף שהדפיס רבי חיים הירשנזון מתורת רבי אליהו גוטמכר בשנת תרמ"ד ("תלפיות", ירושלים תרמ"ד – ראה ש' הלוי, מס' 476), נדפסה שנית "אגרת הקודש", באותו עימוד, אבל עם מיספור עמודים שונה (בספר סוכת שלום שלפנינו, הפגיניציה בכותרת הדף האחרון היא: "רד", ואילו בספר תלפיות מודפסת בכותרת הפגינציה: "כו").