מכירה פומבית 060 ספרי קודש | מכתבים וכתבי-יד | חפצים ותצלומים
2.12.25
- (-) Remove ישראל filter ישראל
- and (67) Apply and filter
- eretz (67) Apply eretz filter
- israel (67) Apply israel filter
- print (67) Apply print filter
- מכתבים, (42) Apply מכתבים, filter
- מכתבים (42) Apply מכתבים filter
- כרוזים (42) Apply כרוזים filter
- יד (42) Apply יד filter
- ותעודות, (42) Apply ותעודות, filter
- ותעודות (42) Apply ותעודות filter
- ובדפוס (42) Apply ובדפוס filter
- בכתביד (42) Apply בכתביד filter
- בכתב-יד (42) Apply בכתב-יד filter
- בכתב (42) Apply בכתב filter
- ארץ (42) Apply ארץ filter
- broadsid (42) Apply broadsid filter
- certif (42) Apply certif filter
- certificates, (42) Apply certificates, filter
- letter (42) Apply letter filter
- letters, (42) Apply letters, filter
- manuscript (42) Apply manuscript filter
- דפוסי (25) Apply דפוסי filter
- וארץ (25) Apply וארץ filter
- ירושלים (25) Apply ירושלים filter
- jerusalem (25) Apply jerusalem filter
- press (25) Apply press filter
מציג 1 - 12 of 67
מכירה פומבית 060 ספרי קודש | מכתבים וכתבי-יד | חפצים ותצלומים
2.12.25
פתיחה: $200
נמכר ב: $325
כולל עמלת קונה
דף בכתב-יד, שטר "מעשה בית דין" על "חזקת חצרות" בירושלים, שנכתב עבור רבי שניאור זלמן שניאורסון ושותפיו, בחתימות חכמי ירושלים הספרדים – רבי משה ן' נחמיאס, רבי משה ן' ויניסטי ורבי חיים יצחק פיזאנטי. ירושלים, תרכ"ד [1864].
כתיבה ספרדית בינונית, על דף בפורמט גדול. בשולי הדף חתומים (בחתימות מסולסלות): רבי משה ן' נחמיאס (כיהן כראב"ד הספרדים בירושלים בשנת תרי"ד וכראש ישיבת "כנסת יחזקאל"), וחברי בית דינו – רבי משה בנבנישתי ורבי חיים יצחק פיזאנטי.
מצידו השני של הדף, מסמך נוסף בכתיבה אשכנזית, "זכרון עדות" בקשר לחזקת חצרות אלו, בחתימות: רבי יוחנן הירש שלאנק [תלמיד ה"חתם סופר"] רבי "אהרן בן גדלי'" ורבי יהודא ברגמאן. ירושלים, אדר ב' תרל"ב [1872].
החצרות וסביבתן מתוארות בפירוט רב בתחילת הדברים, ובהמשך נכתב כי "על חזקת חצר עליון ותחתון ואוצר הנז"ל [=הנזכר לעיל]" נתעורר ויכוח בין מספר אנשים: "רבי שניאור זלמן שניאור זאהן אשכנזי עם מע' רבי יאודה בערגמאן הי"ו ושותפו רבי בן ציון ליאון אשכנזי הי"ו... וכל א' ואחד הוציא שטר חזקה על חצרות נז'...". לבסוף הוחלט בין הצדדים כי יהפכו לשותפים שווים בחצרות: "...ונתרצו מרצונם הטוב להשתוות ולהשתתף יחד...".
רבי שניאור זלמן ב"ר נחום יוסף שניאורסון (תקפ"ח בערך-תרמ"ב), דור שלישי לאדמו"ר הזקן – בנה בכורה של הרבנית שרה רבקה בתו בכורתו של רבי משה בן אדמו"ר הזקן בעל התניא והשו"ע. נולד בליובאוויטש, ועלה לארץ ישראל בשנת תר"ד, בעליית הרבנית מנוחה רחל סלונים ושתי בנותיו של ר' משה בן אדמו"ר הזקן, ומשפחותיהן, לחברון.
רבי שזבנ"י מחברון היה חסיד מקושר לשאר בשרו אדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש, ועל פי עדות בנו אף ערך פעם נסיעה מארץ ישראל לליובאוויטש כדי להתראות עם רבו ה"צמח צדק". נמנה על ראשי עדת חב"ד בירושלים וכיהן כשד"ר וכמנהל "כולל חב"ד". חתום על אגרת מייסדי היישוב החב"די בירושלים בשנת תר"ט למשה מונטיפיורי (בה מספרים על הגירתם מחברון לירושלים בשנת תר"ז בשל "רשעת הגוים").
רגיל היה רבי שניאור זלמן לחתום את שמו "שזבנ"י חברוני", או "שזבנ"י ירושלמי" [נוטריקון שמו ושם אביו: שניאור זלמן בן נחום יוסף], ואף את ספריו קרא בשם "נמוקי שזבנ"י". חיבר גם "הגהות והערות" על האלפסי, שו"ת הגאונים "חמדה גנוזה", וספרים נוספים. נוסף על היותו תלמיד חכם ומחבר ספרים, נודע גם בחיבתו הגדולה לכתבי יד וספרים עתיקים. לימים רכש את ספרייתו הגדולה של החיד"א והוציא מתוכה לאור כמה מחיבורי הגאונים הקדמונים. לפרנסתו עסק כמגיה בבית הדפוס הידוע של ר' משה ב"ק.
[1] דף. 35.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. קרעים חסרים במרכז הדף, עם פגיעות בטקסט. סימני קיפול.
קטגוריה
ארץ ישראל – מכתבים, כרוזים ותעודות, בכתב-יד ובדפוס
Catalogue Value
מכירה פומבית 060 ספרי קודש | מכתבים וכתבי-יד | חפצים ותצלומים
2.12.25
פתיחה: $100
נמכר ב: $138
כולל עמלת קונה
העתק מכתב רבי אברהם אשכנזי הרב הראשי וה"ראשון לציון". ירושלים, [שנות התר"כ בערך – התאריך קרוע].
העתקה בכתב רש"י ובכתב מרובע של מכתב פולמוס חריף, שנשלחה לרומניה אל רבי אבנר כתבן (מגדולי רבני רומניה, שכיהן בשנים תר"כ-תרכ"ד כרבה של קראיובה. ראה אודותיו: אנצי' ליהדות רומניה, ב, עמ' 907-909), והוא נכתב בחריפות רבה נגד שוחט בשם נתנאל, ששחיטתו נאסרה בחרמות ושמתות "שלא ישחוט עוד", ונגד "האיש זכריא הלוי חוטא ומחטיא" שהתיר כביכול את החרמות של רבני ירושלים (רבי זכריה הלוי המדובר, הוא כנראה רבה של הקהילה הספרדית בקראיובה, בשנים תרי"ט-תרנ"ה. ראה אודותיו: אנצי' ליהדות רומניה, א, עמ' 432).
[1] דף. 38.5 ס"מ. מצב בינוני-גרוע. קרעים חסרים והדבקות נייר דבק, עם פגיעות רבות בטקסט. נתון בכריכת בד חדשה.
מקור: לשעבר מאוסף ד"ר י' מהלמן, עם רישומים בכתב-ידו בדפי המגן.
קטגוריה
ארץ ישראל – מכתבים, כרוזים ותעודות, בכתב-יד ובדפוס
Catalogue Value
מכירה פומבית 060 ספרי קודש | מכתבים וכתבי-יד | חפצים ותצלומים
2.12.25
פתיחה: $100
נמכר ב: $150
כולל עמלת קונה
מכתב בכתב-ידו וחתימתו של רבי דוד נתנאל רופא, שד"ר טבריה. [קצונטינא (קונסטנטין, אלג'יריה), תרל"ב 1872, בערך].
נשלח אל רבי אליהו טובייאנא, מחכמי ודייני קצונטינא (קונסטנטין Constantine, צפון-מזרח אלג'יריה) – "האור כי טוב, טוביינא דחכימי... ידידינו ואהובינו מע'[לת] החכם השלם כולל כל אישורי"ן מהדרי"ן מן המהדרין, כמהר"ר אליהו טובייאנא יצ"ו". במכתב מצטדק רבי דוד נתנאל על ששמו של רבי אליהו נכתב ללא התואר הראוי לו. לדבריו, הדבר ארע באשמת הגבאי שמסר לו את שמות אנשי בית הכנסת כאשר שמו של רבי אליהו נכתב ברשימה לא תיבת 'רבי', אך לא יצאו הדברים ממנו. ”וחלילה לי לפגוע בכבודו של כת"ר אפילו כקוצו של יוד, כי אפילו קטן שבישראל אני מחבבו ומכבדו, והדברים ק"ו לחכם שכמותו וצדיק באמונתו". על המכתב הוא חתם: "שד"ר מעה"ק טבריא תובב"א, הצעיר דוד נתנאל רופא".
שמו של רבי אליהו נכתב בראש המכתב, וגם מאחור: "ידידינו ואהובינו הדרת מע'[לת] החכם השלם כולל כל אישורי"ן מהדרין מן המהדרין כמהר"ר אליאו טובייאנא יצ"ו אכי"ר".
רבי דוד נתנאל רופא (נפטר תרס"ג), נולד בטבריה לאביו רבי יחזקאל שאול. שימש כשד"ר בכמה קהילות בצפון אפריקה, ובזכות שליחויותיו הציל את קהילת טבריה מקריסה כלכלית. היה מפורסם בצדקותו וקדושתו. לפי המסופר, נהג לסיים את התלמוד בכל שנה מחדש, כאשר הוא לומד גם במהלך נסיעותיו הרבות. בשנת תרל"ב הגיע לעיר קצונטינא, וכפי הנראה בשנה זו או לאחריה כתב את המכתב שלפנינו. נפטר בעת ששהה בתוניס במסגרת שליחותו ונקבר שם. מאז, ביום השנה לפטירתו, היו המונים משתטחים על קברו. בערי צפון אפריקה וטבריה היו מספרים אחרי פטירתו על מעשי ניסים שנקשרו בשמו (שלוחי ארץ ישראל, עמ' 656; רפאל רופא, מבוא ותולדות לספר מעשה חייא, מאת רבי חייא רופא, ירושלים תשנ"ז, עמ' כד–כז).
[1] דף. 23.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים וסימני קיפול.
בשולי הדף, חותמת "אוסף הלוי": "The Halevy Collection".
קטגוריה
ארץ ישראל – מכתבים, כרוזים ותעודות, בכתב-יד ובדפוס
Catalogue Value
מכירה פומבית 060 ספרי קודש | מכתבים וכתבי-יד | חפצים ותצלומים
2.12.25
פתיחה: $100
נמכר ב: $188
כולל עמלת קונה
דף מודפס, תעודה לקניית ד' אמות קרקע, ב"עיר חדשה בהרי ישראל – גליל עליון, חלק נפתלי", חתומה (בדפוס) ע"י היזם רבי חיים יעקב הכהן פיינשטיין שד"ר צפת, וע"י רבני בית הדין בצפת, רבי שמואל העליר, רבי רפאל מרודניק ורבי זאב וואלף מהערלוי. צפת, דפוס אברהם צבי שפיגילמאן, [תרל"ט 1879]. עם איורי המקומות הקדושים.
בשנות התר"ל-תר"מ בקירוב, הופץ הרעיון לשתף את כלל הציבור, להשתתף ב"מימון המונים" לקניית הנחלות בארץ ישראל, כדי לבנות שכונות ויישובים חדשים בסמוך לערי הקודש ירושלים, צפת וטבריה. מספר יזמים ושד"רים פעלו ע"י תעודות כאלו, לְזַכּוֹת גם את יושבי חו"ל במצוות קניית ארבע-אמות בקרקעות ארץ ישראל ובמצוות ישוב ארץ ישראל.
הקרקע במוזכרת כאן נמצאת מזרחית לצפת [כנראה באזור ראש פינה]: "...הידוע במצריו, לרוח צפון 'מי מרום' ומערת חוני המעגל [=הנמצאת כיום בעיר חצור הגלילית], לרוח דרום 'הר כנען', ולרוח מזרח הירדן וים כנרת, ולרוח מערב הרי עה"ק צפת...".
[1] דף. 33 ס"מ. מצב בינוני-גרוע. כתמים. קרעים חסרים. ללא מילוי בכתב-יד.
קטגוריה
ארץ ישראל – מכתבים, כרוזים ותעודות, בכתב-יד ובדפוס
Catalogue Value
מכירה פומבית 060 ספרי קודש | מכתבים וכתבי-יד | חפצים ותצלומים
2.12.25
פתיחה: $100
נמכר ב: $525
כולל עמלת קונה
אוסף מכתבים וכתבי-יד, מארכיון משפחתו של הגאון רבי צבי הירש פרלמן מקאלושין וירושלים, בעל "ילקוט אבנים".
• מכתב בכתב יד וחתימת רבי שמואל ב"ר אהרן ראב"ד מזריטש דליטא, אל "הג' המופלג... ר' צבי הירש פעריל מאן מקאלאשין כעת זכה לדור בישיבת הארץ הקדושה בעיר הבחירה ירושלים הקדושה", בענייני ספריו, . [מזריטש?], י' אדר תרל"ט [1879].
• מכתב בכתב יד וחתימת רבי "יודל היילפרין[?]", בענייני כספים שנשלחו אליו ע"י "ידידינו הרב המאה"ג מ' שמואל ז"ל מ"צ דק"ק מעזריטש". לייפציג, אב תרל"ט [1879].
• העתקה (כנראה, בכתב-ידו של רבי צבי הירש פרלמן) של שתי אגרות מעניינות, אודות ה"חרם" בווילנא נגד החסידות, מהשנים תקנ"ו-תקנ"ז: העתקה של מכתב הגר"א מחודש סיון תקנ"ו בעקבות השמועה שחזר בו מדעתו כנגד החסידים; והעתקה של שני קטעים מתוך "ספר הויכוח". תחילה "ויכוח החסידים עם התלמודים", ולאחריו העתקת מכתב תלמידי הגר"א מחודש סיון שנת תקנ"ז, הגאונים, רבי סעדיה ורבי יואל זוסמאן.
• צוואת רבי צבי הירש פרלמן מקאלושין, בחתימתו: "צבי הירש בן לאאמ"ו ר' ברוך אשר פערילמאן מקאלשין", ובחתימות העדים: "ישכר בער וועקשנר" ו"אברהם יהודה ליב בהר"ש הכהן". ירושלים, ו' תשרי תרמ"ב [1881].
הגאון הצדיק רבי צבי הירש פרלמן מקאלושין בעל "ילקוט אבנים", "יד אליהו", ועוד ספרים מתורת הגר"א מווילנא. מחכמי ירושלים ותלמיד ה"אמרי בינה". בשנת תר"כ בערך עלה מליטא לירושלים לאחר שנתאלמן מאשתו הראשונה. בירושלים נשא בזיווג-שני את מרת סימא רייזיל, בת רבי בן ציון שלעז מוועקשנא וירושלים, ואחות רבי צבי הירש שלעז מחבר הספר "נפלאות מתורת השם יתברך".
רבי צבי הירש נפטר בירושלים בשנת תרמ"ב בגיל צעיר, והותיר אחריו את אלמנתו ואת בנם היתום הגאון רבי אליהו ברוך פרלמן (תרל"א-תשט"ו), שלימים היה מגדולי הלמדנים בעיה"ק ירושלים, בישיבות "עץ חיים", "תורת חיים" ו"מאה שערים", ועמד בראש ישיבת מאנישביץ בירושלים (ליקוטים מתורתו נדפסו בספר "טל תורה", בני ברק, תשס"ד).
5 דפים. גודל ומצב משתנים.
קטגוריה
ארץ ישראל – מכתבים, כרוזים ותעודות, בכתב-יד ובדפוס
Catalogue Value
מכירה פומבית 060 ספרי קודש | מכתבים וכתבי-יד | חפצים ותצלומים
2.12.25
פתיחה: $100
נמכר ב: $125
כולל עמלת קונה
מכתב מודפס, "[לקראת מעלת] ראשי עם קדש", על מחלוקת בין העדה הספרדית והעדה האשכנזית בירושלים על חלוקת התרומות מאירופה. ירושלים, [תרי"ז 1857].
מכתב-חוזר שנועד למשלוח אל הקהילות היהודיות באירופה המערבית ("ערי פ'ראנקיאה"), "ראשי ופרנסי ופקידי ומנהיגי ועד הגדול אשר בעיר..." [עם מקום ריק להשלמה בכתב-יד]. לפי ההסכם שהיה עד אז, מהתרומות שהגיעו מאירופה המערבית ניתן לעדה האשכנזית (ה"פרושים") שליש מההכנסות. עתה קמה בירושלים עדת החסידים שתבעה אף היא חלק מכספי התרומות הללו, ונוצר ויכוח על חשבון מי יינתן חלקם של החסידים. כותבי המכתב, ראשי עדת הספרדים, ביקשו להודיע לקהילות באירופה שעד שתהיה הסכמה בנושא זה, לא יקבלו שליחים מירושלים.
על המכתב חתומים בדפוס, הרבנים: רבי חיים נסים אבואלעפייא ה"ראשון לציון", רבי דוד אברהם קארייו, רבי חיים משה פיזאנטי, רבי רפאל מאיר פאניז'יל ורבי חיים דוד חזן.
[1] דף. 33.5 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-גרוע. כתמים. קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט.
אינו רשום בספרה של ש' הלוי, אולם מופיע באתר הספרייה הלאומית.
קטגוריה
ארץ ישראל – מכתבים, כרוזים ותעודות, בכתב-יד ובדפוס
Catalogue Value
מכירה פומבית 060 ספרי קודש | מכתבים וכתבי-יד | חפצים ותצלומים
2.12.25
פתיחה: $100
נמכר ב: $125
כולל עמלת קונה
שטר-חוב ("וועקסל") מודפס, ריק ללא-מילוי. ירושלים, [דפוס ר' ישראל בק?, שנות התר"כ-תר"ל בקירוב, 1850-1860 בקירוב].
שטר-חוב מודפס המיועד למילוי בכתב-יד. השטר מכיל את גוף השטר ואת הספח שלצדו. בשטר נכתב: "אחרי גמר בירור החשבון נמצא עולה ריוח הקאסה [=הקופה] מחדש ___ העבר ___ פריצענט לכל לירה טורקי... וזה יסלק לו הקאסירער [=הגזבר] ויחזיר לו הנייר למשמרת על העשרה למאה שלו, יום ___ שנת תר"_ לפ"ק פעה"ק ירושלם תובב"א".
נתון במעטפה של "ד"ר ישראל מהלמן" (עליה הוסיף מהלמן בכתב-ידו: "מדפוסו של ישראל בק, נוסח של ברור חשבון").
[1] דף. 6X19 ס"מ בקירוב. חיתוך לא אחיד. מצב טוב-בינוני. כתמים. נקב עש. קרעים בשוליים.
לא נרשם בספרה של ש' הלוי. לא ידוע ביבליוגרפית ואינו בספרייה הלאומית.
קטגוריה
ארץ ישראל – מכתבים, כרוזים ותעודות, בכתב-יד ובדפוס
Catalogue Value
מכירה פומבית 060 ספרי קודש | מכתבים וכתבי-יד | חפצים ותצלומים
2.12.25
פתיחה: $100
נמכר ב: $375
כולל עמלת קונה
דף מודפס, תעודה וקבלה על תרומה לקופת הגמ"ח "שערי חסד", ירושלים, [תרל"ה בקירוב 1875]. עם איור "הכותל המערבי".
מילוי בכתב-יד, מחודש חשוון תר"מ [1879], על תרומת נדיבה מהעיר האזינפוט, עם חותמת הגמ"ח, וחתימות-ידם של חמשה מראשי הקופה: רבי "מרדכי יפה", רבי "מאיר מייזל", רבי "אברהם גוטמאן", רבי "יוסף משה קרויז" ורבי "חיים וועקסנער".
גמ"ח "שערי חסד" הוא ארגון צדקה והלוואות גמילות חסדים, שנוסד בירושלים בשנת תר"ל (1870), ופעיל עד היום הזה. הגמ"ח נוסד ע"י רבי שלמה זלמן פרוש (תרי"ב-תרנ"ח), שגם כיהן כמנהל הגמ"ח. בשנות התר"ס הקים הגמ"ח שכונת מגורים, הידועה עד היום כשכונת "שערי חסד" [מערבית לשכונת "רחביה"].
[1] דף. 28.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי, קמטים וסימני קיפול רבים. קרעים קלים בסימני הקיפול ובשוליים.
קטגוריה
ארץ ישראל – מכתבים, כרוזים ותעודות, בכתב-יד ובדפוס
Catalogue Value
מכירה פומבית 060 ספרי קודש | מכתבים וכתבי-יד | חפצים ותצלומים
2.12.25
פתיחה: $150
נמכר ב: $250
כולל עמלת קונה
"משכני עליון במשכנות ישראל" – דף גדול מודפס תעודת השתתפות בבניין בית המדרש בשכונת "משכנות ישראל", עם תקנות לקניית מקום בבית המדרש. ירושלים, תרל"ז [1877]. עם איור בית הכנסת "בית יעקב בחורבת רבי יהודה החסיד".
תעודה מודפסת, המיועדת לכל מי שיתמוך בבניין בית המדרש של שכונת "משכנות ישראל". שכונה זו היא מהשכונות הראשונות שהוקמו בירושלים מחוץ לעיר העתיקה, והיא כיום חלק משכונת נחלאות. לפי המתואר בתעודה נבנו באותו זמן 16 בתים, ועלה הצורך בבניית בית מדרש לתורה ולתפילה. על המכתב חתומים בדפוס "בעלי ועד החברה משכנות ישראל יב"ץ", הרבנים: מנחם מענדל ממינסק, בנימן ביינש סלאנט, יואל משה בהר"ם [סלומון], יוסף ריבלין, נטע הירש סג"ל, יעקב בהר"ש ואברהם אלקנה זאקס.
חנוכת בית המדרש "משכני עליון" בשכונת "משכנות ישראל" הייתה בחול המועד פסח שנת תרל"ז (ראה "יהודה וירושלים", שנה א, גליון ה, תרל"ז; ובמהדורת מוסד הרב קוק, ירושלים תשט"ו, עמ' 131). דף זה נדפס כנראה לפני תאריך זה.
בשורה הריקה למילוי בעל התעודה, נכתב שם הרוכש: "הרבני מו"ה נחום אייזל גריץ נ"י".
[1] דף. 42 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני קיפול. קרעים בשוליים ולאורך סימני הקיפול, עם פגיעות קלות בטקסט.
לא נרשם בספרה של ש' הלוי. לא ידוע ביבליוגרפית ואינו בספרייה הלאומית.
קטגוריה
ארץ ישראל – מכתבים, כרוזים ותעודות, בכתב-יד ובדפוס
Catalogue Value
מכירה פומבית 060 ספרי קודש | מכתבים וכתבי-יד | חפצים ותצלומים
2.12.25
פתיחה: $150
נמכר ב: $188
כולל עמלת קונה
"צעקה הנערה בעיר הקודש" / "מכתב גלוי" – דף מודפס עם מכתב מאת רבי עקיבא יוסף שלזינגר אודות ספרו "בית יוסף חדש", בצירוף מכתבי תמיכה מרבנים נוספים. [ירושלים, דפוס יצחק גושצינני ומיכל הכהן?, תרל"ה 1875].
מצידו האחד של הדף נדפס "מכתב גלוי – על בנין הבית" מאת רבי יהודה ליביש אורנשטין, אב"ד מקהלות האשכנזים (עם חותמתו), ועם "מכתב תעודה" מאת רבי אהרן משה פירירא. שני הכותבים מגינים על רבי עקיבא יוסף שלזינגר, מפני ראשי כולל אונגארן שהחרימו את ספרו "בית יוסף חדש". מעבר לדף, תחת הכותרת "צעקה הנערה בעיר הקודש", נדפסו דברים נוספים מאת רבי עקיבא יוסף שלזינגר.
הגאון רבי
עקיבא יוסף שלזינגר (תקצ"ה-תרפ"ב) בעל "לב העברי", חתן הגאון רבי הלל ליכטנשטיין מקולומייא, תלמידם של גדולי רבני הונגריה ומן הקנאים הבולטים שלחמו ברפורמה ובהשכלה. בשנת תר"ל עלה לירושלים, בה המשיך את מאבקו באפיקורסים וב"מחדשים". פעל לטובת התיישבות יהודית ברחבי הארץ, ואף נקלע למחלוקת חריפה ולחיכוכים עם אנשי היישוב הישן כשיצא נגד שיטת ה"חלוקה", ובפרשיות ופולמוסים אחרים. בספרו "בית יוסף חדש" יצא רבי עקיבא יוסף שלזינגר בביקורת חריפה נגד מוסדות הציבור בירושלים ושיטת ה"חלוקה" הבלתי-צודקת בכולל אונגרן אליו השתייך, וקרא לייסד כולל חדש בשם "כולל העברים" אשר יעודד התיישבות חקלאית, ובכך יציל את יהדות אירופה הנתונה בסכנת ההתבוללות וההשכלה.
עקיבא יוסף שלזינגר (תקצ"ה-תרפ"ב) בעל "לב העברי", חתן הגאון רבי הלל ליכטנשטיין מקולומייא, תלמידם של גדולי רבני הונגריה ומן הקנאים הבולטים שלחמו ברפורמה ובהשכלה. בשנת תר"ל עלה לירושלים, בה המשיך את מאבקו באפיקורסים וב"מחדשים". פעל לטובת התיישבות יהודית ברחבי הארץ, ואף נקלע למחלוקת חריפה ולחיכוכים עם אנשי היישוב הישן כשיצא נגד שיטת ה"חלוקה", ובפרשיות ופולמוסים אחרים. בספרו "בית יוסף חדש" יצא רבי עקיבא יוסף שלזינגר בביקורת חריפה נגד מוסדות הציבור בירושלים ושיטת ה"חלוקה" הבלתי-צודקת בכולל אונגרן אליו השתייך, וקרא לייסד כולל חדש בשם "כולל העברים" אשר יעודד התיישבות חקלאית, ובכך יציל את יהדות אירופה הנתונה בסכנת ההתבוללות וההשכלה.
עם צאת הספר "בית יוסף חדש" לאור, התלקחה מחלוקת עזה. נגד הספר יצאו מספר פרסומים ("ניתוץ הבית" ועוד), במחאה על ביזוי נשיאי וראשי כולל אונגרן. את הספר דנו בשריפה ואת מחברו ב"חרם". בנוסף ניסו להתנכל לחייו ע"י עלילות אצל השלטון הטורקי. תקופה ארוכה חשש רבי עקיבא יוסף לחייו ולא יצא מביתו, פן יתנקשו בו.
פעולות שונות נעשו ע"י המחרימים להשיג את הספרים ולשרפם. בעלי קשרים בקונסוליה האוסטרית ניסו לעצור ביפו את משלוח הספרים, ע"י הדואר האוסטרי, ולהחזירם לשריפה בירושלים, וגם לאחר שנודע כי הספרים כבר יצאו לדרכם לחו"ל, ניסו להשיבם משם.
בארצות הונגריה נחלקו הדעות בין הרבנים בעניין הספר. רבו של המחבר, רבי חיים סופר בעל "מחנה חיים", שהיה באותה תקופה אב"ד מונקאטש, תמך בו, וכתב מספר מכתבים בנסיון להרגיע את הרוחות. אולם נשיאי ה"כולל" הרבנים מפרשבורג ומאונגוואר לא הסכימו לתמוך בו. אף מורו ורבו המהר"ם שיק אב"ד חוסט כותב בהסתייגות בתשובתו לאדם ששאל אם יש לחוש לחרם על הספר "בית יוסף חדש": "והנה ספר הנ"ל לא ראיתי ולא בא לידי, ואם אמנם שהרב המחבר הנ"ל מוחזק בכשרות ולירא ה', בכל זה כשנשלח לידי מירושלים תוכן ענין הספר שנתנו עליו חרם בב"ד דשם, חששתי לדבריהם... והיום שבא לידי קונטרס נדפס בירושלים בשם חרב פיפיות וגם בסופו נדפס קונטרס קטן בשם צעקת הדל מהרב המחבר הנ"ל שצועק חמס שרודפין אותו שלא כדין ושאין ממש בלעז שהוציאו עליו, ומי יודע ויבין זאת, עכ"פ צריכין אנו לחוש עוד עד דיצא האמת לאמיתו ויתבררו הדברים..." (שו"ת מהר"ם שיק, יורה דעה, סימן רי"א).
בינתיים התחבר רבי עקיבא יוסף לחכמי הספרדים בירושלים ובחברון, ששבו לתמוך בו. בקונטרס "חרב פיפיות" קיבל גם מכתבי תמיכה מהרב מרדישקוביץ ומרבנים נוספים (שהושמצו בשל כך בקונטרס "שומר ישראל").
מתנגדיו, שלא בחלו באמצעים, פרסמו בהמשך הפולמוס קונטרס נוסף בשם "שומר ישראל", ובו טענות רבות נגד המחבר, ביניהן: א. שעבר על "חרם דרבינו גרשום", כשהתיר לאיש שאשתו סירבה לעלות עמו לארץ ישראל לשאת אשה שנייה; ב. שהוא מתיימר להיות משיח; ג. שהספר נדפס בדפוס של המיסיון (טענה כוזבת; כאמור, הספר נדפס ברובו בדפוס רבי יצחק גאשצינני); ד. שהמחבר מארגן מרד בממשלה הטורקית, טענה שהיה בה משום סכנת נפשות למחבר.
המאבק נגד רבי עקיבא יוסף החריף, ובהנהלת "כולל שומרי החומות" סירבו לתת "חלוקה" למי שיסרב לחתום כי הוא מצטרף לחרם. כרוזים שונים הוצאו נגדו ואת חתימתו הידועה "עי"ש" פירשו במילים ע'וכר יש'ראל [הישוב בני עי"ש שליד גדרה, קרוי על שמו של רבי עקיבא יוסף].
בסופו של דבר התפשר רבי עקיבא יוסף עם מתנגדיו, שהסירו את החרם. מעניין לציין כי בפטירתו הספידו הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד, שהיה מראשי כולל אונגרן. רבי עקיבא יוסף חידש בחייו חידושים הלכתיים שונים, שחלקם לא התקבלו בקרב הרבנים, כדוגמת תקיעת שופר בכותל המערבי בראש השנה שחל בשבת, לבישת תכלת ועוד.
[1] דף. 31.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. קרעים וקרעים חסרים, עם מספר פגיעות בטקסט. שוליו של הדף וחלקים נוספים שוקמו במילוי נייר.
ככל הנראה צורף דף זה במקור לספר "בית יוסף חדש" (ראו קטלוג קדם, 96, פריט 201). הדף נזכר אצל ש' הלוי (מס' 231) על סמך אזכור שלו בספר "שומר ישראל" שיצא כנגד המחבר, אך ש' הלוי מציינת שלא מצאה דף זה בכל עותקי הספר שראתה (במפעל הביבליוגרפיה נרשם דף זה ברשומה נפרדת). בראש הדף, נוספו בכתב-יד המילים "על בנין הבית" (כנראה בתגובה לקונטרס "ניתוץ הבית"), שנוספו גם בעותק ממכירת קדם הנ"ל, ובדף המופיע בקטלוג הספרייה הלאומית.
קטגוריה
ארץ ישראל – מכתבים, כרוזים ותעודות, בכתב-יד ובדפוס
Catalogue Value
מכירה פומבית 060 ספרי קודש | מכתבים וכתבי-יד | חפצים ותצלומים
2.12.25
פתיחה: $100
נמכר ב: $125
כולל עמלת קונה
דף מודפס "מכתב מזכרת", אנונימי [מאת רבי עקיבא יוסף שלזינגר בעל "הלב העיברי"]. ירושלים, [תרמ"ז 1887].
בראש הדף כותרת, מודפסת בצורת קשת (מטושטשת בחלקה): "מציון יבורך גבר מחזיק בעוז ה' כשמו תהלתו הי"ו". תחתיתה כותרת נוספת "מכתב מזכרת".
מכתב תזכורת לבקשת תרומות שהובטחו, עבור המגבית "לחבר אנשי מעמד עם אנשי מעמד", בחתימת "המזכיר" [כפי הנראה הוא הענין ציבורי נחוץ ונסתר, שרבי עקיבא יוסף שלזינגר שלח בשנת תרמ"ז "מכתב בקשה" עבורו, בהדפסה דומה, בה מוזכר שמו בפירוש (הופיע בקטלוג "קדם", מכירה 101, פריט 236).
בשולי המכתב נדפסה הכתובת למשלוח אליו: "אדרעס לי לשמי כחתימתי, לירושלים ת"ו".
הגאון המופלא רבי עקיבא יוסף שלזינגר (תקצ"ח-תרפ"ב), חתן הגאון הקדוש רבי הלל ליכטנשטיין אב"ד קולומייא. נולד בפרשבורג לאביו רבי יחיאל שלזינגר ונימול ע"י ה"חתם סופר". תלמידם של גדולי רבני הונגריה וגדול הקנאים הלוחמים ברפורמה ובהשכלה. בשנת תרכ"ד הדפיס בלבוב את ספרו "לב העיבר"י".
בשנת תר"ל עלה לירושלים, בה המשיך את מאבקו באפיקורסים וב"מתחדשים", ואף נקלע למחלוקת חריפה ולחיכוכים עם אנשי היישוב הישן כשיצא נגד שיטת ה"חלוקה", ובפרשיות ופולמוסים אחרים. פרסם ספרים רבים, כתבי עת וכתבי פולמוס, שחלקם נדירים במיוחד. פעל לטובת התיישבות יהודית ברחבי הארץ, היה ממייסדי פתח תקווה, והיה מעורב בעוד מפעלי יישוב חלוציים של "הישוב הישן". על שמו נקרא היישוב "בני עי"ש".
[1] דף כפול. 21 ס"מ. מצב גרוע. כתמים, בהם כתמי פטריה. קרעים חסרים ובלאי רב עם פגיעות רבות בטקסט.
לא-ידוע ביבליוגרפית, אינו מופיע בש' הלוי ולא בקטלוג הספרייה הלאומית.
קטגוריה
ארץ ישראל – מכתבים, כרוזים ותעודות, בכתב-יד ובדפוס
Catalogue Value
מכירה פומבית 060 ספרי קודש | מכתבים וכתבי-יד | חפצים ותצלומים
2.12.25
פתיחה: $200
נמכר ב: $450
כולל עמלת קונה
כרוז מודפס, "תוכחת מגולה נגד נעתרות נשיקות שונא", מכתבי רבני ירושלים בעניין פולמוס ה"חרם" נגד ה"שקאלס" [בתי הספר בירושלים] בהם הוכנסה לתכנית הלימודים, לימודי חול והשכלה חילונית. [ירושלים, ללא שם מדפיס, תרמ"ז 1887].
כרוז מחאה על כבודו של הגה"צ רבי ליב חפץ (מחשובי תלמידי החכמים בעיר). הכרוז כולל דברים חריפים כנגד ד"ר זאב וילהלם הרצברג, ר' חיים הירשנזון, ואישים נוספים (בהם רבי עזריאל הילדסהיימר מברלין, שהיה מתומכיהם של הירשנזון ושל ד"ר הרצברג).
ראשית הפרשה החלה בהחרמתו של ר' חיים הירשנזון בידי קנאי העיר, בעקבות קריאתו לתמיכה במפעליו של ד"ר הרצברג מברלין להקמת בית יתומים ובית ספר, תוך הכנסת לימודי חול לתכניות הלימודים. רבי ליב חפץ מקנאי ירושלים, ורעו רבי שלמה זלמן פרוש, נשלחו ע"י רבם המהרי"ל דיסקין להכריז בחוצות העיר את נוסח ה"חרם" על בתי הספר. לאחר שהעז רבי ליב להכריז ברבים את ה"חרם", הם הוכו במכות אכזריות ע"י הבריונים עושי דברם של יוזמי בית היתומים, ורבי ליב אף נאסר ע"י השלטונות בעקבות כך (ראה אודות כך: עמוד אש, ירושלים תשי"ד, עמ' קכו).
בכרוז נדפסו דברים חריפים נגד רבי עזריאל הילדסהיימר, בעקבות תמיכתו בהירשנזון ובהרצברג, ודברים חריפים נגד אנשים נוספים שתמכו ברעיון. בין החתומים בדפוס גם "המגיד מווילקומיר" – רבי חיים יצחק אהרן רפופורט הישיש, המקובל החסידי רבי חיים יצחק בעהם מקראלי (מנאמניו של האדמו"ר משיניווא) ורבי זבולון חרל"פ ראש בית הדין של המהרי"ל דיסקין.
בתחתית הכרוז נוספה הודעת תמיכה קצרה ברבי ליב חפץ: "כי... הוא איש תם וישר, חף הוא מפשע וכל עולה לא נמצא בו", חתומה בדפוס בידי רבי שמואל סלאנט וחברי בית דינו.
[1] דף, 36 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים. בלאי. קמטים וסימני קיפול. נקבי תיוק. קרעים רבים סביב שולי הדף, בהם גם קרעים חסרים, וכן קרעים קטנים בסימני הקיפול במרכז הדף, עם פגיעה קלה בטקסט.
לא נרשם אצל ש' הלוי.
קטגוריה
ארץ ישראל – מכתבים, כרוזים ותעודות, בכתב-יד ובדפוס
Catalogue Value
