מכתב מהגאון רבי ברוך דוב (בער) ליבוביץ ראש ישיבת כנסת בית יצחק בקמניץ. ווילנא, יום ד' לפרשת חיי שרה [י"ט חשוון], ת"ש [1 בנובמבר 1939].

נשלח לאנגליה אל קרובו הגאון רבי יחזקאל אברמסקי ראב"ד לונדון, בתקופת פרוץ השואה וגלות הישיבה מקמניץ לעיר ווילנא – כשבועיים לפני פטירתו הפתאומית של רבי ברוך בער, בעיר ווילנא בה' כסלו ת"ש.

כמחצית המכתב הודפסה במכונת כתיבה, ובסיומו שמונה שורות בכתב-יד קדשו וחתימתו של ראש הישיבה רבי ברוך בער ליבוביץ.

במכתבו הוא מספר על תלאות המלחמה: "לאחרי דרך קשה וקשור במס"נ [במסירות נפש] הגיעה ישיבתנו בע"ה לווילנא ליטא, אשר אפשר לנו להמשיך את עבודת הקודש. אין מילים בפינו כמה עבר עלינו מזמן פרוץ המלחמה ועד עכשיו, הרבה עבר עלינו אבל בע"ה הישיבה נשארה שלמה וחזקה ומוכשרה שוב לחדש את עבודת הקודש", והוא מבקש עזרה כלכלית לקימום הישיבה "לבנות את מזבח ה'".

בהמשך המכתב הוסיף הגאון רבי ברוך בער בכתב-ידו: "הנה לכ"ג הרמה ש"ב נ"י יספיקו דברים קצרים, תחנתנו ובקשתנו עבור הישיבה הק' אשר עברו ממקומה לעיר ווילנא, ובגולה הלכה בסבל חוסר לחם ומזון ולבוש וכסות, אשר עזבו בית תלמודם וברחמי הש"י נצלו מחרב ובזה, אף בנפשם ב"ה לא נפל צרור ארץ, שבו כל תלמידנו מן קשרי המלחמה, אודך הש"י בקהל רב. אך מה נעשה להשיב את התלמידים לתורתם והמה חסרי לחם ומזון וכסות ודירות. ע"כ אנא מכ"ג נ"י לשלוח עזרה חשובה, ובזכות זה אתם תשובו קוממיות לארצנו ע"י גואלנו בב"א בשכ"י [בתוך שאר כלל ישראל]. הדושת"ה, ברוך דוב לייבאוויץ ר"מ בהישיבה בית יצחק".

בשולי הדף, רישום ה"אדריסה" (הכתובת) של רבי ברוך בער, בעיר ווילנא (באותיות לטיניות).

הגאון הקדוש רבי ברוך דוב (בער) ליבוביץ (תרכ"ד-ת"ש), בעל "ברכת שמואל", מגדולי מרביצי התורה בדורו. מתלמידי הגר"ח מבריסק בישיבת וולוז'ין. חתן הגאון רבי אברהם יצחק צימרמן אב"ד הלוסק (חתן הגאון הצדיק רבי יעקב משה דירקטור אב"ד מוש). לאחר שעבר חותנו לכהן כרב בקרמנצוג, מילא את מקומו ברבנות הלוסק והקים בה ישיבה. לאחר י"ג שנה הוזמן לכהן כראש ישיבת "כנסת בית יצחק" בסלבודקה. בתקופת מלחמת העולם הראשונה נדד עם ישיבתו למינסק, לקרמנצוג ולווילנה, עד שלבסוף הקים אותה בקמניץ. בעל 'ברכת שמואל' על סוגיות הש"ס. תורתו שבעל-פה ושבכתב היא מאבני היסוד של הלימוד הישיבתי המעמיק.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה גלתה ישיבת קמניץ לליטא העצמאית (בתחילת תקופת השואה גלו לווילנא ולערי ליטא העצמאית רבות מן הישיבות, שברחו מפולין שנכבשה וחולקה בידי הגרמנים והרוסים). הישיבה הגיעה לווילנא יחד עם ראש הישיבה הגאון רבי ברוך בער ליבוביץ, שנפטר בפתאומיות בווילנא בה' בכסלו ת"ש (17 בנובמבר 1939). לאחר פטירתו נוהלה הישיבה ע"י חתנו הגאון רבי ראובן גרוזובסקי, יחד עם גיסיו הגאון רבי משה ברנשטיין והגאון רבי יעקב משה ליבוביץ, ועם המשגיח הגה"צ רבי נפתלי זאב הכהן ליבוביץ (גיסו של רבי ברוך בער, חתן רבי אברהם יצחק צימרמן אב"ד קרמנצוג). בהמשך עברה הישיבה לעיירה ראסיין, על פי פקודת השלטונות לפזר את הפליטים בעיירות ליטא. לאחר הכיבוש הרוסי וביטול עצמאות מדינת ליטא, נמלטו בנו ר' יעקב משה וחתניו הנ"ל והגיעו לארץ ישראל ולארה"ב עם בני משפחותיהם, אך הסבתא הרבנית ליבוביץ נשארה אז בליטא יחד עם נכדיה היתומים [הילדים רבקה וישעיה הי"ד, בני-בנה ר' ליב ליבוביץ שנפטר בקיצור ימים], ולבסוף נרצחה בגטו קובנה בשנת תש"ד. גם בחורי ישיבת קמניץ הצליחו בחלקם להצטרף אז אל ראשי הישיבה שנמלטו לארה"ב ולארץ ישראל, חלקם הצטרפו לישיבת מיר שגלתה ליפן ושנחאיי, וחלקם נטבחו לאחר הכיבוש הגרמני במדינת ליטא בקיץ תש"א, הי"ד.

מקבל המכתב,
הגאון רבי יחזקאל אברמסקי אב"ד סלוצק ולונדון (תרמ"ו-תשל"ו), היה קרוב משפחתו של הגאון רבי ברוך בער, ע"י נשותיהם שהיו בנות-דודות, שכן הרבנית ביילא צימרמן מקרמנצ'וג חמותו של רבי ברוך בער, הייתה אחותו של הרב יש"י ירושלימסקי חמיו של הרב אברמסקי.

[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 30 ס"מ. מצב טוב. כתמים וסימני קיפול.