כתב-יד, מכתב ארוך מאת רבי עמנואל אבוהב, על התנהגותם של סוחרים יהודים אשר איחרו לעזוב את חצי האי האיברי. [אמשטרדם, שלהי המאה ה-17 או ראשית המאה ה-18]. פורטוגזית. העתקת סופר.

לפנינו כתב-היד היחיד הידוע של החיבור שנכתב בפורטוגזית – השפה הנפוצה בקרב צאצאי האנוסים באמשטרדם. סימני מים מאמשטרדם מעידים שנכתב בעיר, אך ככל הנראה תורגם ממקור ספרדי, אשר מתוארך לשנים 1626-1627.

המכתב עוסק ביהודים אנוסים (Marranos), אשר מסיבות שונות, כלכליות ואחרות, מיאנו לעזוב את חצי האי האיברי וחרף הסכנות המשיכו לחיות תחת אימת האינקוויזיציה. עוד עוסק המכתב באנוסים שאכן היגרו לארצות בהן שרר חופש דת רב יותר באותה עת ואפשרו ליהודים לחזור בפומבי לאמונתם – צרפת, פלנדריה, איטליה, האימפריה העות'מאנית – אך לא השתלבו בקהילות היהודיות הקיימות במדינות אלה, לא חזרו באופן מלא ליהדותם, ואף שבו בחלקם לספרד. בתוך הדברים נידונה גם התנהגותם של האנוסים בנוגע למשא ומתן באמונה ושלא באמונה, אופנות לבוש, הימורים, וההצלחה לה זכו בארצות מגוריהם החדשות, ועוד. רבי עמנואל אבוהב מפציר באנוסים שיקבלו על עצמם החלטה לשוב ליהדותם באופן מלא ולהצטרף לקהילות באירופה, כגון קהילות אמשטרדם, ונציה וליוורנו, או באימפריה העות'מאנית.

עמ' ממוספרים עם שומרי דף; מחיקות ותיקונים.

החכם רבי עמנואל אבוהב (1555 בקירוב – 1628) נולד בפורטו (פורטוגל), למשפחה מיוחסת ממגורשי ספרד, אשר העמידה רבנים חשובים, בהם רבי יצחק אבוהב בעל "מנורת המאור" ורבי יצחק אבוהב מקסטיליה. התייתם מהוריו בגיל צעיר וגדל בבית סבו אברהם, ובשנת 1585 עבר לאיטליה כדי לשוב ליהדותו בגלוי. נדד בין ערים שונות באיטליה, בהן פיזה, רג'ו אמיליה, פרארה, וונציה, ובמהלך מסעותיו השתתף בוויכוחים תאולוגיים ופילוסופיים עם מלומדים נוצרים, וניהל תכתובת ענפה בענייני מוסר ופירושי המקרא. בוונציה שימש כחכם מטעם הקהילה הספרדית-פורטוגזית. בשנים 1615-1625 עסק בחיבור ספרו "נומולוגיה"; בשנת 1628 עלה לארץ ישראל בעקבות בתו גרסיה, אשר ייסדה ישיבות בצפת ובירושלים, ושם נפטר.

ססיל רות פרסם את הגרסה הספרדית של המכתב שלפנינו, אשר השתמר במספר קטן של עותקים של כתבי-יד, שנפוצו בקרב יהודים ממוצא אנוסי בספרד ובפורטוגל.

לקריאה נוספת:

• Cecil Roth, "Immanuel Aboab's Proselytization of the Marranos. From an Unpublished Letter", Jewish Quarterly Review, 23-2 (1932), pp. 121-162.

• משה אורפלי, במאבק על ערכה של תורה: ה'נומולוגיה' לר' עמנואל אבוהב, מכון בן צבי, ירושלים תשנ"ז.

מקור: אוסף משה חיים גאנס, מס' 14.

[44] דף. 20.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות קלים. קמטים. קרעים ונקבים קלים בשולי הדפים, ללא פגיעה בטקסט. רישומים בעט בכריכה הפנימית הקדמית (חדשים). כריכת קלף ישנה, בלויה ופגומה.

תו ספר של משה חיים גאנס (Mozes Heiman Gans).

תודה לפרופ' הארם דן בור, באזל, על עזרתו בתיאור הפריט.

ספר פרדס שושנים – אסירי התקוה, מחזה אלגורי מחורז, בשלוש מערכות, מאת יוסף פינסו דה לה וגה (מחבר "מהומת המהומות" – Confusion de Confusiones, אמשטרדם 1688). אמשטרדם, דפוס יוסף עטיאש, תל"ג [1673].

מחזה אלגורי בשלוש מערכות, העוסק בבחירתו החופשית של האדם. גיבור המחזה הוא מלך אלמוני, המסמל את יכולת הבחירה הנתונה בידי האדם. מצד אחד מנסה השטן למשוך את המלך לדרך רעה, בעזרת שלושת משרתיו – התענוג, היצר והאשה, ומצד שני משתדלים השכל, ובני בריתו – ההשגחה, האמת ומלאך האלקים, להעלותו על דרך הישר.

את המחזה חיבר פינסו בשנת 1667 (כשש שנים לפני הדפסתו), כשהיה בן שבע-עשרה בלבד, והוא אכן מכונה בדף השער "התלמיד הצעיר יוסף פינסו" (שירמן אף טוען כי ייתכן שהמחזה הוצג בשעה שפינסו סיים את לימודיו בתלמוד תורה, ראו להלן).

בראש הספר הסכמה בפורטוגזית, מאת רבי משה רפאל די אגילאר ורבי אברהם כהן פימינטיל, וכן הקדשה בפורטוגזית מאת המחבר לאביו, יצחק פליקס פינסו. לאחר הקדמת המחבר, מופיעים שירים רבים בשבח הספר, בעברית, ספרדית ולטינית, מאת חשובי הרבנים והמשוררים באותה התקופה (כולל מחברי ההסכמה).

רישומי בעלות בדף השער: "שייך לא"א כ"ה פינחס פוזנר".

[20], נד דף. 14.5 ס"מ. מרבית הדפים במצב טוב. כתמים. קרעים קטנים בדף השער ובמספר דפים נוספים, משוקמים בהדבקות נייר. כריכה ישנה, עם פגמים.

ראו: א' יערי, המחזה העברי, ירושלים תשט"ז, עמ' 104 (יערי מציין כי זהו המחזה העברי הראשון שהובא לדפוס בידי מחברו); ח' שירמן, לתולדות השירה והדראמה העברית, מחקרים ומסות, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים תש"מ, כרך שני, עמ' 132-137.

יוסף פינסו דה לה וגה (Josseph Penso de la Vega; 1650-1692), סוחר, דרשן, משורר ופילנתרופ יהודי-הולנדי, מבני הקהילה הספרדית-פורטוגזית באמשטרדם. נולד למשפחת אנוסים שמוצאה בעיירה סמוכה לקורדובה שבאנדלוסיה, אשר נמלטה להולנד ושבה בגלוי ליהדותה. פינסו התחנך ב"תלמוד תורה" של הקהילה הספרדית באמשטרדם, שעמד תחת הנהגתם של הרבנים רבי משה רפאל די אגילאר ורבי יצחק אבוהב. בדומה לאביו, יצחק פינסו, עסק גם הוא במסחר אך לצד עיסוקיו הכלכליים, נטל חלק בחיי התרבות והרוח של הקהילה.

הוא נמנה עם מייסדי חוגים ספרותיים ("אקדמיות") שפעלו באמשטרדם ובליוורנו, ואחדים מדרשותיו בחוגים אלו ראו אור בדפוס. כתב שירה ופרוזה – בעיקר בספרדית. בין חיבוריו המוקדמים בולט מחזהו העברי "אסירי התקוה" (אמשטרדם, 1673), שחיבר בגיל שבע-עשרה בלבד. המחזה זכה לשבחים רבים, ונחשב לאחד המחזות הראשונים שנדפסו בשפה העברית. את עיקר פרסומו קנה בזכות חיבורו "מהומת המהומות" (Confusion de Confusiones), שראה אור באמשטרדם בשנת 1688, ונחשב ליצירה הראשונה בהיסטוריה העוסקת בבורסה. הספר, שנכתב כדיאלוג פילוסופי בסגנון ספרותי, עורר ענין רב גם מחוץ לחוגים יהודיים, ובמהלך המאה ה-20 תורגם לשפות שונות ונדפס במהדורות רבות. בשנת 2000 הנציחה הפדרציה האירופאית לבורסות לניירות ערך את שמו, וייסדה את "פרס דה לה וגה", המוענק לחוקרים מצטיינים בתחום חקר שוקי ההון.

Sermoës que pregaraõ os doctos ingenios do K.K. de Talmud Torah, desta cidade de Amsterdam, דרשות לרגל חנוכת בית הכנסת הפורטוגזי באמשטרדם. דפוס David de Castro Tartaz, אמשטרדם, תל"ה [1675]. מהדורה יחידה. פורטוגזית ומעט עברית.

ספר הכולל שבע דרשות שנאמרו במהלך חגיגות חנוכת בית הכנסת הפורטוגזי באמשטרדם, בידי הרבנים: רבי יצחק אבוהב דה פונסיקה (השלישי), רבי שלמה די אוליוירה, רבי יצחק סארוקו, רבי יצחק נייטו, רבי אליהו לופס, רבי יצחק ולוזינוס (ולוסיניו), ורבי דוד צרפתי.

בראש הספר, על פני שתי כפולות עמודים, מופיעים תחריטים מרשימים מאת האמן ההולנדי Romeyn de Hooghe (1645-1708). התחריטים עשירים בפרטים, ומציגים את בית הכנסת מזוויות שונות – חזית הבניין, תכנית פנים, ההיכל, ארון הקודש, ועוד. אחד התחריטים מתאר את טקס החנוכה המפואר של בית הכנסת; במרכזו נראים חברי הקהילה היהודית בעת התפילה (בקדמת התחריט עומדים בין חברי הקהילה גם נשים וילדים).

בית הכנסת הפורטוגזי באמשטרדם שימש את קהילת יוצאי ספרד ופורטוגל, שבעקבות רדיפות האינקוויזיציה היגרו להולנד, ואת צאצאיהם. בעידודו של רבי יצחק אבוהב דה פונסיקה נקנתה ב-1670 החלקה עליה נבנה בית הכנסת, ובשנת 1675, במוצאי שבת פרשת נחמו, נערך ברוב פאר והדר טקס החנוכה. חגיגות חנוכת בית הכנסת נמשכו שמונה ימים (כפי הנראה בהשראת חגיגת טיהור המקדש בימי המכבים; ראו: M.H. Ganz, Memorbook, עמ' 101).

[8], 155 עמ' + [4] דף ([4] עמ' תחריטים, [4] עמ' ריקים) כרוכים לפני עמוד השער. 21.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם מעט כתמים כהים. קמטים קלים. קרעים קטנים בשולי חלק מהדפים. רישומים בדיו בעמוד השער ובכריכה הפנימית הקדמית. כריכת קלף עתיקה, עם בלאי, כתמים ופגמים.

תו ספר של משה חיים גאנס (Mozes Heiman Gans).

נדיר.

הספר מתועד במרכז לאמנות יהודית (CJA), פריט 373985.

Historia Real de la Gran Bretaña, dividida en tres partes [ההיסטוריה המלכותית של בריטניה הגדולה, מחולקת לשלושה חלקים], מאת המשורר וההיסטוריון דניאל לוי דה באריוס (Daniel Levi de Barrios). אמשטרדם, בבית יעקב דה קורדובה (Yahacob de Cordova), [תמ"ח-תמ"ט, 1688-1689 בקירוב]. ספרדית.

חיבור המתאר את ההיסטוריה של ממלכת בריטניה מהתקופה המקראית ועד לזמנו של המחבר, תוך שילוב פרשנויות מיסטיות-נבואיות ואלמנטים פואטיים, קבליים ואטימולוגיים.

הספר נכתב ונדפס בשיאו של אחד האירועים הדרמטיים של המאה ה-17 באנגליה: "המהפכה המהוללת" של 1688, שבמהלכה הודח המלך הקתולי ג'יימס השני, והוכתר תחתיו המלך הפרוטסטנטי ויליאם השלישי (הנסיך מאורנז', הולנד).

החיבור מתאר את המאורעות ההיסטוריים ואת הדמויות המרכזיות שנטלו בהם תפקיד, ומציין גם את יחסה של הקהילה הספרדית-פורטוגזית באמשטרדם, שנהנתה מחסות בית אוראניה והייתה קשורה כלכלית ופוליטית לוויליאם השלישי ולבעלי בריתו.

בין היתר, מופיע בספר נוסח התפילה החגיגית שנאמרה ב-27 באוקטובר 1688 בבית הכנסת באמשטרדם, למען הצלחת המסע הצבאי של ויליאם השלישי ולשלומו של צי הפלישה בדרכו לחופי אנגליה (תפילה זו תורגמה להולנדית והופצה גם בנפרד בקרב בני הקהילה באמשטרדם). כמו כן, הספר כולל מידע חשוב ומוקדם אודות יהודי אמשטרדם ולונדון, ומציין את קיומן של קהילות יהודיות במושבות ברחבי האימפריה הבריטית, כגון בג'מייקה, ברבדוס, האיים הקריביים ומדראס שבהודו.

הדפסת הספר החלה זמן קצר קודם הדחתו של המלך הקתולי ג'יימס השני (נובמבר 1688), והושלמה ב-28 ביולי 1689, לאחר הכתרת ויליאם השלישי, הנסיך מאורנז', למלך אנגליה. בעקבות התהפוכות הפוליטיות, נאלץ באריוס לערוך שינויים מהותיים בטקסט: להשמיט קטעים המוקדשים למלך המודח ולהוסיף קונטרסים המהללים את המלך החדש.

עותקים ספורים בלבד של הספר שרדו עד לימינו, והם משמרים שינויים המשקפים את המעבר מתמיכה בג’יימס השני לתקווה לניצחונו של ויליאם השלישי. בעותק המצוי בספרייה הבריטית, שנכרך כנראה בשלהי 1688, משולבים קטעים בשבח ג'יימס השני לצד טקסים בעד ניצחונו של ויליאם השלישי. העותק שלפנינו, שנכרך כנראה ביולי 1689, משמיט את ההתייחסויות החיוביות לג'יימס השני וכולל קונטרסים ודפים נוספים שנדפסו לאחר הכתרת ויליאם השלישי. להלן סקירת ההבדלים בין שני העותקים:

א. בעותק הספרייה הבריטית מופיע דף שער ובו כותר המוקדש לג'יימס השני (Atlas Angélico de la Gran Bretaña, declaracion a su Gran Rey Jacobo Segundo). מעבר לשער מופיעה הודעה על לידת בנו, יורש העצר, ג'יימס פרנסיס אדוארד סטיוארט. עמודים 1-2 כוללים טקסט המהלל את ג'יימס השני.

בעותק שלפנינו מופיע דף שער שונה לחלוטין, המתמקד בתוכנו ההיסטורי של החיבור (Historia Real de la Gran Bretaña). מעבר לשער עמוד ריק. עמודים 1-2 הוחלפו בתוכן חדש.

ב. בעותק שבידינו מופיעים עמודים 61-64. עמודים אלה חסרים בעותק הספרייה הבריטית, ועל מקומם נכרכה יצירה עצמאית משנת 1688 – שיר המוקדש לפרנסי קהילת "תלמוד תורה" באמשטרדם (מספור העמודים נוסף ביד). שיר זה מופיע בסוף הכרך שבידינו, עם מספור עמודים בדפוס 1-4.

ג. הן בעותק שלפנינו והן בעותק הספרייה הבריטית חסרים 8 עמודים (עמ' 127-134; קונטרסים E ו-H), שנשמטו כנראה כבר בזמן הכנת הספר לדפוס. בעותק הספרייה הבריטית נכרכו במקומם שתי יצירות עצמאיות: שיר משנת 1684 המוקדש למושל הכללי של צבא ספרד בפלנדריה (Clarin de la antiguedad belgica) ואיגרת משנת 1682 (Epístola al excelentísimo señor don Otón de Acareto). בעותק שבידינו נכרכה רק האיגרת משנת 1682.

ד. ההבדל המשמעותי בין שני העותקים הוא חלק שלם המופיע בעותק שבידינו ואינו נמצא בעותק הספרייה הבריטית (המסתיים בעמ' 162). בעותק שלפנינו נכרכו למעלה מארבעים עמודים נוספים (עמ' 163-208; קונטרסים Ll-Rr), הכוללים חמש-עשרה פרקים קצרים שנדפסו לאחר הכתרת ויליאם השלישי למלך אנגליה באפריל 1689. פרקים אלו מאזכרים את האירועים ההיסטוריים הדרמטיים שהתחוללו בימי הדפסת הספר: נחיתת צבאו של ויליאם על חופי אנגליה, הדחת ג'יימס השני, טקס ההכתרה המפואר בקפלת הבישוף בלונדון (כולל פרטים ססגוניים על המשתתפים, התלבושות והמדליות שחולקו), הבריתות עם המעצמות הפרוטסטנטיות, המלחמה עם לואי ה-14 מלך צרפת, הביקורת החריפה על האפיפיור והכנסייה הקתולית, ועוד. באריוס מצהיר כי חזה את המאורעות מראש, ומשלב בתיאור ההיסטורי פרשנות מיסטית-תיאולוגית המציגה את עלייתו של ויליאם לשלטון כהתגשמות נבואות ישעיהו ודניאל.

בפרקים אלו מופיעה גם התייחסות לכמה מהשלבים של הדפסת הספר והפצתו. באריוס מספר כי ב-28 בספטמבר 1688, קודם יציאת ויליאם בראש צבאו מאמשטרדם לאנגליה, הוא שלח לו את הקונטרס הראשון של החיבור, בצירוף מכתב אישי. במרץ 1689, הוא הפיץ את חלקו הראשון של החיבור (עד עמ' 162) בקרב קהילת יהודי אמשטרדם ובין אצילים ספרדיים. את חלקו השני של החיבור (עמ' 163-208) חותם באריוס ב-28 ביולי 1689, באמשטרדם.

ה. בסוף הכרך שבידינו מופיעים ארבעה עמודים נוספים, שאינם בעותק הספרייה הבריטית, הכוללים שתי יצירות נוספות:

• Adicción Parnasea y Mosayca, שיר שבח לפרנסי קהילת אמשטרדם – אהרן חזקיהו פריירה, משה אלווארש, ואברהם ישורון אנריקש – לרגל כניסתם לתפקיד בשבת הגדול שנת תמ"ט (1689). בשיר מוזכרים שמות נוספים: יעקב נונס הנריקז, אברהם דה סוטו, אהרן קוריאל, משה קוריאל, אברהם דה מירנדה, ויצחק מנדס דה סילבה. השיר מסתיים במילים המתייחסות לניצחונו של ויליאם השלישי: "כתרו את אורנז' הגדול (ויליאם), בניצחון... את האנגלי המשוחרר...".

• Octavas a su Magestad Británica Guillermo Tercero, שיר הלל לוויליאם השלישי מאת דאורטה לופז רוסה (Duarte Lopez Rosa). בסופו מוזכרים באריוס וספרו שלפנינו.

[2] דף, 80, [2], 81-86, [2], 87-126, [4], [135]-207, [1], 4, [4] עמ'. 19 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים ובלאי קל. סימני עש עם פגיעות בטקסט. רישומים. כריכת עור עתיקה, עם קילופים, שפשופים, פגמים ובלאי; שני צדי הכריכה מנותקים; הטבעות מוזהבות בשדרה.

נדיר במיוחד. הספר אינו מופיע בספרייה הלאומית; ידועים שני עותקים דומים (בספריית אוניברסיטת רוסטוק ובספריית "עץ חיים" באמשטרדם); עותק נוסף המצוי בספרייה הבריטית כולל דף שער שונה, והבדלים ושינויים במספר קונטרסים, וחסר את חלקו השני של החיבור (עמודים 163-208, [4]).

ספרות והפניות:

• Peeters-Fontainas, Bibliographie des impressions espagnoles des Pays-Bas 1520-1799 (Louvain-Anvers, 1933), מס' 112.

• Kayserling, Biblioteca Española-Portugueza-Judaica, עמ' 25.

• Harm den Boer, Spanish and Portuguese printing in the Northern Netherlands 1584-1825 (Amsterdam, Brill, 2003), עמ' 161.

• Harm den Boer and Jonathan I. Israel, "William III and the Glorious Revolution in the eyes of Amsterdam Sephardi writers", in The Anglo-Dutch Moment: Essays on the Glorious Revolution and its World Impact, Cambridge: Cambridge UP, 1991, pp. 439-461.

המחבר,
דניאל הלוי דה באריוס (1625-1701 , Daniel Levi de Barrios), משורר, היסטוריון ומחזאי יהודי-ספרדי, בן הקהילה הפורטוגזית באמשטרדם – "החרוץ שבסופרים מבני האנוסים". נולד למשפחת אנוסים במונטילה שבספרד, בשם מיגל דה באריוס (Miguel de Barrios). לאחר שנמלט מספרד, נדד בארצות שונות, שירת כמה שנים כקצין בצבא הספרדי, ולבסוף התיישב באמשטרדם, בה שב בגלוי ליהדותו. תקופה מסוימת תמך בהתלהבות בתנועה השבתאית, וראה בה סימן לגאולה קרבה.

למרות קרבתו לחוגים השבתאיים באמשטרדם, רקם קשרי ידידות אמיצים עם רבי יעקב ששפורטש, שקירבו וסייע לו רבות. פרסם שורה של חיבורים תיאולוגיים, היסטוריים וספרותיים בספרדית, אשר חלקם עוררו את התנגדותם של חכמי אמשטרדם, ואף נאסרו להפצה ונגנזו. כתביו כוללים מידע היסטורי חשוב על חיי הקהילה היהודית באמשטרדם במאה ה-17.

תו ספר של משה חיים גאנס (Mozes Heiman Gans). 

Sermon que predicó el Doctíssimo Señor Haham Moreno A-Rab R. Selomoh Ailion... en dia de Sabath Echá año 5483, דרשה לשבת מאת רבי שלמה אאיליון. אמשטרדם, דפוס Semuel Teyxeyra Tartaz, [תפ"ג 1723]. ספרדית ומעט עברית.

דרשה שנישאה באחת משבתות השנה, מאת רבי שלמה אאיליון, רב הקהילה הספרדית-פורטוגזית "תלמוד תורה" באמשטרדם.

רבי שלמה בן יעקב אאיליון (בערך תט"ו-תפ"ח 1655-1728), יליד האימפריה העות'מאנית, רב לקהילות הספרדים-פורטוגזים בלונדון ובאמשטרדם. היה מקורב לחוגי השבתאים ותמך בנחמיה חיון, כנגד בעל ה"חכם צבי", שכיהן באותה עת כרבה האשכנזי של אמשטרדם, והאשים את חיון בשבתאות.

27 עמ'. 20 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים, קמטים ובלאי קל. כריכה חדשה.

תו ספר של משה חיים גאנס (Mozes Heiman Gans).

נדיר במיוחד. אינו נמצא בספרייה הלאומית. עותק יחיד מתועד ב-OCLC (מצוי באוסף ספריית "עץ חיים" באמשטרדם). הספר הוצע למכירה בפעם האחרונה בסותבי'ס, לונדון, 9-10 במאי 1932, פריט 537.