כרך אחד הכולל חמישה חיבורים: שני הספדים ושלוש דרשות שנשא יוסף פינסו דה לה וגה (Joseph Penso de la Vega; 1650-1692), בחוגים ספרותיים-יהודיים שפעלו באמשטרדם ובליוורנו. אמשטרדם, בבית יעקב דה קורדובה (Yahacob de Cordova), [תמ"ג] 1683. ספרדית ומעט עברית.

1-2. Oracion Funebre de Joseph Penso – הספד שנשא יוסף פינסו ביום כ"ה באב שנת תל"ט, בפני החוג הספרותי בליוורנו, המכונה "אקדמיית המשתוקקים" (Academia de los Sitibundos), לקראת יום השלושים לפטירת אמו, דונה אסתר פינסו, שנפטרה ביום כ"ז בתמוז תל"ט (7 ביולי 1679).

כרוך עם: Oracion Funebre de Joseph Penso (שער נפרד וספירת דפים רציפה) – הספד שנשא יוסף פינסו ב-26 במרץ 1683 (אדר תמ"ג), בישיבת "כתר תורה" שבביתו באמשטרדם, לרגל יום השלושים לפטירת אביו, יצחק פינסו, שנפטר ביום כ"ח בשבט תמ"ג (24 בפברואר 1683).

18, 23-36 עמ'; [37]-79 עמ'. חסרים שני דפים (עמ' 19-22).

3. Discurso Academico Moral y Sagrado de Joseph Penso – דרשה מוסרית-דתית על החינוך, שנשא יוסף פינסו באמשטרדם בשנת תמ"ג (1683), בפני "אקדמיית המשתוקקים" באמשטרדם; הדרשה הוקדשה ליצחק סניור טישירה (Yshac Senior Texera), סוכנה של כריסטינה, מלכת שוודיה, בעיר המבורג.

44 עמ'.

4. La Rosa. Panegírico Sacro en Encomio de la Divina Ley de Moyséh de Joseph Penso – נאום בשבח תורת משה, שנשא יוסף פינסו בליוורנו בשנת תמ"ג (1683), בפני "אקדמיית המשתוקקים" בליוורנו, לרגל בחירתו ל"חתן תורה"; הדרשה הוקדשה למשה קוריאל (Mosseh Curiel), סוכן כתר פורטוגל באמשטרדם.

35 עמ'.

5. Discurso academico de Don Josseph de la Vega – דרשה "אקדמית" שנשא יוסף פינסו בפני "אקדמיית המשתוקקים", ובו דן בשאלה המוסרית: אדם הרואה את אביו, אשתו ובנו בסכנת טביעה, את מי עליו להציל תחילה, והכרעת המחבר להגן קדימות האישה; הוקדש לאדון גבריאל אריאס.

20 עמ'.

חמישה חיבורים בכרך אחד. 21 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים וכתמים כהים. קמטים ובלאי. סימני עש קלים בכל דפי הספר. קרעים משוקמים בהשלמות נייר בשולי כמה דפים. רישומים. כריכת עור, בלויה מעט בשוליים ובשדרה.

תו ספר של משה חיים גאנס (Mozes Heiman Gans) .

נדיר. החיבורים אינם מופיעים בקטלוג הספרייה הלאומית. עותקים ספורים בלבד ב-OCLC [שני החיבורים הראשונים נמצאים רק בספרית "עץ חיים" באמשטרדם ובספריית אוניברסיטת אוקספורד; החיבור השלישי נמצא רק בספריית Tresoar בפריזלנד (הולנד) ובאוקספורד; החיבור הרביעי נמצא רק בספריית בית המדרש לרבנים בניו יורק (JTS) ובאוקספורד; החיבור החמישי נמצא רק בספריית אוניברסיטת אמשטרדם ובאוקספורד].

ראו: Kayserling, Biblioteca española-portugueza-judaica (שטרסבורג, 1890), עמ' 85-86.

יוסף פינסו דה לה וגה (Josseph Penso de la Vega; 1650-1692), סוחר, דרשן, משורר ופילנתרופ יהודי-הולנדי, מבני הקהילה הספרדית-פורטוגזית באמשטרדם. נולד למשפחת אנוסים שמוצאה בעיירה סמוכה לקורדובה שבאנדלוסיה, אשר נמלטה להולנד ושבה בגלוי ליהדותה. פינסו התחנך ב"תלמוד תורה" של הקהילה הספרדית באמשטרדם, שעמד תחת הנהגתם של הרבנים רבי משה רפאל די אגילאר ורבי יצחק אבוהב. בדומה לאביו, יצחק פינסו, עסק גם הוא במסחר אך לצד עיסוקיו הכלכליים, נטל חלק בחיי התרבות והרוח של הקהילה.

הוא נמנה עם מייסדי חוגים ספרותיים ("אקדמיות") שפעלו באמשטרדם ובליוורנו, ואחדים מדרשותיו בחוגים אלו ראו אור בדפוס. כתב שירה ופרוזה – בעיקר בספרדית. בין חיבוריו המוקדמים בולט מחזהו העברי "אסירי התקוה" (אמשטרדם, 1673), שחיבר בגיל שבע-עשרה בלבד. המחזה זכה לשבחים רבים, ונחשב לאחד המחזות הראשונים שנדפסו בשפה העברית. את עיקר פרסומו קנה בזכות חיבורו "מהומת המהומות" (Confusion de Confusiones), שראה אור באמשטרדם בשנת 1688, ונחשב ליצירה הראשונה בהיסטוריה העוסקת בבורסה. הספר, שנכתב כדיאלוג פילוסופי בסגנון ספרותי, עורר ענין רב גם מחוץ לחוגים יהודיים, ובמהלך המאה ה-20 תורגם לשפות שונות ונדפס במהדורות רבות. בשנת 2000 הנציחה הפדרציה האירופאית לבורסות לניירות ערך את שמו, וייסדה את "פרס דה לה וגה", המוענק לחוקרים מצטיינים בתחום חקר שוקי ההון.