תצלום לא ידוע של האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש, בילדותו. [יקטרינוסלב (כיום: דניפרו Dnipro), ראשית שנת תרע"ב, 1911/1912]. שני עותקים – אחד ניתן מאת גיסתו הרבנית חנה גורארי', והשני ניתן מאת אחייניתו הרבנית מינא גורארי'.

בתצלום נראה הרבי מליובאוויטש בהיותו ילד צעיר, בגיל 9-10. קומתו גבוהה ויציבה ומבנה גופו רזה. מצחו גבוה ורחב ופניו מביעות רצינות ואיפוק. הרבי לבוש מקטורן כהה מעל חולצה בהירה בעלת צווארון רחב, ועל ראשו קסקט. מכנסיו קצרים ומגיעים עד ברכיו, ולרגליו גרביים ארוכים ונעליים גבוהות. בידו השמאלית הוא אוחז כמה ספרי לימוד.

קיים דמיון בולט בין מראהו של הרבי בתצלום שלפנינו לתמונתו קודם יום הולדתו השלישי, בימים שקדמו לתספורת (אָפְּשֶׁערְנִישׁ) שלו. בשתי התמונות ניכרים מצחו הגבוה והרחב, הבעת פניו הרצינית ומבטו החודר. כמו כן, בשתי התמונות ניתן להבחין בגבה ימנית ארוכה ובגבה שמאלית קטועה באמצעה.

מצורפים שני אישורים. אישור (פתק בכתב-יד, באנגלית), חתום בעברית בידי גיסתו הרבנית חנה גורארי' (תרנ"ט-תשנ"א), בתו הבכורה של האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש:
"אני מעניקה במתנה... תצלום של גיסי [הרבי מליובאוויטש]
בגיל תשע וחצי. הוא צולם ביקטרינוסלב על ידי שכנו ובן דודו של גיסי, אביו של אברהם שלונסקי [טוביה שלונסקי].
גיסי [הרבי]
היה בדרכו ל'חדר'. אחותי [הרבנית חיה מושקא]
העניקה לי את התצלום בשעה שפינתה את דירת חמותה [הרבנית חנה, אשת הרה"ג רבי לוי יצחק שניאורסון, אמו של הרבי]". האישור מתוארך – 12 בנובמבר 1989.

אישור נוסף מאת אחייניתו של הרבי, הרבנית מינא גורארי' (אשת הרה"ת ר' שלום בער גורארי'):
"תצלום מדירתה של חנה שניאורסון. התצלום ניתן לי על ידי דודתי מנישואין מוסיא [הרבנית חיה מושקא].
דודו של בארי [הרבי מליובאוויטש]
בגיל תשע, זמן קצר לפני יום הולדתו העשירי" (האישור מודפס על פתק במכונת כתיבה ומוצמד אל גב אחד משני העותקים של התצלום).

לאחר הסתלקות אמו של הרבי, הרבנית חנה שניאורסון, בתשרי תשכ"ה, ביקשה כלתה הרבנית חיה מושקא את עזרתן של אחותה הרבנית חנה גורארי' ושל אחייניתה הרבנית מינא גורארי' (כלתם של הרבנית חנה והרב שמריהו גורארי') בטיפול בחפצי הרבנית חנה ובפינוי דירתה בבניין 1418, פרזידנט פינת קינגסטון, קראון הייטס, ברוקלין, ניו יורק. כמובא באישור, הרבנית חיה מושקא העניקה בהזדמנות זו לאחותה הרבנית חנה ולאחייניתה הרבנית מינא עותקים של התצלום. (על פינוי דירת הרבנית חנה בידי הרבנית חיה מושקא ראה גם בספר "הרבנית חנה", עמ' 190). מצורף צילום של כרטיס הביקור של מינא גורארי', וכן מעטפת המכתב שבו שלחה הרבנית מינא בשנת 1995 את התצלום; בחזית ובגב המעטפה הוסיפה בכתב-יד: "נא לא לקפל".

משפחת שלונסקי ומשפחת שניאורסון. התצלום שלפנינו צולם בידי טוביה שלונסקי, בן למשפחת חסידי חב"ד מקרמנצ'וג ("איש המזיגה של חב"ד והשכלה וציונות"). אשתו, ציפורה לבית משפחת בּרָוֶורמן, הייתה בת דודה מדרגה ראשונה של הרבנית חנה שניאורסון (אמו של הרבי מליובאוויטש) – שתיהן נכדותיו של הרב ישראל ליב ינובסקי ונינותיו של רבי אברהם דוד לאוואוט (לבוט) אב"ד ניקולייב. מבין ששת ילדיה של משפחת שלונסקי נודעו במיוחד המשורר אברהם שלונסקי והמלחינה והפסנתרנית ורדינה שלונסקי.

במשך מספר שנים התגוררו משפחת שלונסקי ומשפחת שניאורסון בעיר יקטרינוסלב, בשתי דירות סמוכות זו לזו, בקומת קרקע של אותו בית, כאשר רק "פרוזדור הפריד, או יותר נכון, קישר בינינו". השכנות והקשר המשפחתי הובילו לידידות עמוקה בין שתי המשפחות – הן ביקרו זה בביתו של זה ולעיתים אף חגגו יחד את החגים; האימהות היו יוצאות יחד לקניות והילדים שיחקו בחצר; הבנים אף למדו באותו ה'חדר' אצל אותו המלמד – החסיד ר' שניאור זלמן וילנקין (כמובא באישור, טוביה שלונסקי צילם את התצלום שלפנינו ביקטרינוסלב בראשית שנת תרע"ב, בשעה שמנחם מענדל הצעיר, לימים הרבי מליובאוויטש, היה בדרכו ל'חדר'). התצלום נלקח כנראה בסמיכות למקום מגוריה הראשון של משפחת שניאורסון ביקטרינוסלב, תרס"ח-תרע"ג, ברחוב אלכסנדרסקיה, פינת רחוב בולניצ'ניה).

שני עותקים (בגוון ספיה), מוצמדים לקרטון: 10X14 ס"מ; 14X9.5 ס"מ בקירוב (שוליו של אחד התצלומים חתוך בצורה לא אחידה). מצב טוב. פגמים קלים.

תצוגת פריט זה היא בתיאום מראש בלבד.

תיאור דמותו של הרבי בילדותו

בזכרונותיה של אמו הרבנית חנה שניאורסון, היא מתארת את מראה הרבי בגיל בר מצוה:
"ילד רזה, בעל פנים עדינות ומלאות-השראה, כאלה שנתקלים בהן לעתים רחוקות מאוד" ("רשימת זכרונות", חוברת לג, עמ' 14).

בכתבה בעתון "מעריב" (מתאריך 25 במרץ 1977), תחת הכותרת "ורדינה שלונסקי: הרבי – זכרונות ילדות", מתארת בת דודתו המלחינה והפסנתרנית ורדינה שלונסקי, הצעירה מבין ששת ילדיה של משפחת שלונסקי, את דמותו של "מנדלה" – הבכור בשלושת ילדי משפחת שניאורסון, כפי שהוא נחקק בזכרונה באותם הימים:
"אני זוכרת אותו כנער שתקן בעל מצח גבוה, פנים רציניות ועיניים מאירות, מבריקות. אנחנו הילדים קראנו לו ממקה. לפעמים מנדלה. היום הוא הרבי מלובביץ" .

בהמשך אותה הכתבה, מתארת ורדינה את הוריו של "מנדלה", הרבנית חנה ורבי לוי יצחק שניאורסון, את אחיו הצעירים דובער וישראל אריה ליב, את שני הבתים ואת הקשרים ההדוקים שנרקמו בין משפחתה למשפחת שניאורסון: "הם [ר' לוי יצחק והרבנית חנה] היו כל כך יפים, אסטתיים, מוסיקליים וטהורים. ממש טהורים. חנה היתה אשה יפה מאוד, תמיד התלבשה בהידור, היא אהבה חברה. ר' לוי'ק היה איש גדול ונאה, עם זקן מרשים, כמו הרצל. הילדים שלהם, כולם יפים וטהורים. מנדל'ה היה יותר מבוגר ממני, אבל אני זוכרת שהתעניין בכל דבר, ואני זוכרת שהמבוגרים דיברו על העניין שהוא מגלה במדע. השני, בלקה, מת בגיל צעיר [דובער (בערל), נספה בשואה תש"א]. ליובה, בן הזקונים [ישראל אריה ליב (לייבל)], היה ילד בלתי רגיל, מאוד דומה לאחיו הבכור גם בצורה החיצונית וגם באופי ובנושא ההתעניינות. ביליתי אתו שעות רבות. לפעמים היו האמהות יוצאות יחד לקניות ואותנו, הקטנים, היו שמות יחד בדירה אחת. שיחקנו הרבה ביחד, בגן, בחצר, והיתה איזו שמחה מיוחדת והרגשת שותפות בין הילדים... ר' לוי'ק היה בשבילי ממש משיח. הערצתי אותו... כשאני חושבת על הרבי מלובביץ, אני חושבת על ממקה, בלקה וליובה ועל הפרוזדור שבו עברו הצלילים, האמונה, ההשפעה ההדדית, הרגשות, ושירה לנצח".

בן נוסף למשפחת שלונסקי, המשורר הנודע אברהם שלונסקי, מתאר גם הוא את ילדותו בעיר יקטרינוסלב, ואת השכנות והידידות עם בני משפחת שניאורסון:
"...כמה שנים, והם שנות ילדותי, גרנו בבית אחד עם קרובנו הרב לוי-יצחק שניאורסון, רבה של י-ב [יקטרינוסלב], דלת מול דלת. למדתי ב'חדר' אחד עם בנו מנדל (אז קראנו לו 'מאקה' והוא הרבי מליובאוויטש דהיום). הייתי שרוי שעות מרובות בצל קורת ביתו של הרב ונתבשמתי מעולמה והווייתה של החסידות החב"דית; היתה לי זו גירסא דינקותא שלי, עולם ילדותי, והיא נותנת בי אותותיה עד היום, בהתרוצצות הפנימית, באי-השקט בנפשי" (יקאטרינוסלאב-דנפרופטרובסק, עמ' 84-85).

באלול תרע"א השתתפו הרבי ושני אחיו בחתונת דודם הרב שמואל שניאורסון עם דודתם הרבנית מרים גיטל ינובסקי. החתונה נערכה בעיר הולדתו של הרבי, ניקולייב. בת דודתם הגברת גיטא קזצ'קוב (בתה של הרבנית רודא סימא אחותו של רבי לוי יצחק), שהשתתפה אף היא בחתונה, מתארת את דמותו של הרבי באותה התקופה: "הפעם היחידה בה ראיתי את בני דודיי, בניו של דודי רבי לוי יצחק, הייתה בחתונת דודנו שמואל עם [מרים] גיטל, בתו של רבה של ניקולייב. שלושת הילדים נסעו עם הוריהם מיקטרינוסלב כדי להשתתף בחתונה... את רבי לוי יצחק אני זוכרת בתור אדם פיקח ביותר, בעל הופעה אצילית, אדם משכמו ומעלה. זוגתו, הרבנית חנה, הייתה יפה ביותר.
אני זוכרת את בן דודי, מענדל, שהיה בן תשע בשעתו, היה יפה תואר ובעל הופעה מרשימה. לייבל, הצעיר מבין האחים, היה מאוד חמוד" (שנים ראשונות, פרק ב' עמ' 85. ע"פ ריאיון וידיאו עמה מתאריך 2.12.1991).

בזכרונותיו של הרה"ח ר' נחום גולדשמיד, יליד העיר יקטרינוסלב, מתוארת דמותם של הרבי ואחיו בערל ולייבל באותן השנים, בזמן לימודם ב'חדר' של רבי שניאור זלמן וילנקין: "מה שזכור לי הוא: שבטבע ההתמדה בחסד עליון ניחנו שלושת בניו של ר' לוי'ק מקטנותם... בעלי זכרון נפלא היו... לא היה שייך אצלם שכחה כלל וכלל. בעלי כשרונות יוצאים מן הכלל היו, טבעם של האחים חלוק היה;
הרבי מטבעו היה רציני, ורצינות תמידית היתה נסוכה על פניו , ואילו אחיו הבא אחריו – לייבל שמו – היה שובב – א שטיפער – והיה מרבה בדברים עם הנפגשים עמו, ובבדיחות וחדידות. הרבי שליט"א היה רציני ושותק יותר" (שבועון "כפר חב"ד", גיליון מס' 298).

בשבועון "כפר חב"ד" (גליון 485) מתאר מר דובער גוראריה את דמותו הרצינית של הרבי בשנים בהן נלקח התצלום שלפנינו: "אני לא זוכר אותו משחק. בכלל, הוא היה נחשב ל'ילד פלא'. כולם התפעלו מהכישרונות שלו, אבל האמת היא שיותר מהכישרונות שלו התפעלו מהרצינות שלו.
על הפנים שלו הייתה תמיד רצינות מיוחדת. כובד ראש כזה שאתה לא רואה אפילו אצל אנשים מבוגרים. לא רק המבוגרים הבחינו בזה, אלא גם אנחנו, הילדים. הוא תמיד הצטייר בעינינו, הילדים, כמישהו וכמשהו מיוחד".