ספר הגדה של פסח, עם איורים. אויגשפורג [אוגסבורג], דפוס חיים בר דוד שחור, רצ"ד [1534].

הגדה של פסח, עם איורים בחיתוכי עץ, מן ההגדות המאוירות המוקדמות שנדפסו. ההגדה כוללת בשלמותה ארבעה איורים גדולים, ותשעה איורים קטנים (למעשה מדובר בארבעה איורים קטנים שונים, המופיעים מספר פעמים). לפנינו עותק החסר דף שער וחמישה דפים נוספים באמצע, ונמצאים בו ארבעת האיורים הגדולים, וששה מהאיורים הקטנים. שלושה מהאיורים הקטנים חסרים (שני איורים בדף של ארבעת הבנים, ואיור נוסף לאחר ברכת "גאל ישראל" שבסוף ההלל).

באיור הגדול הראשון נראים מספר אנשים יושבים סביב שולחן, ובאיור השני, הדומה בצורתו נראית משפחה יושבת סביב שולחן. בשני האיורים הבאים, שנדפסו בדף הכולל את סדר הקידוש וההבדלה, נראה צייד ולצדו כלבים הרודפים אחרי ארנבות (באיור הראשון הכלבים מניסים את הארנבות לתוך רשת, ובאיור השני נראה כי הארנבות הצליחו לברוח מהרשת, ומביטות מצידה השני אל עבר הכלבים; יש שפירשו זאת כאלגוריה לעם היהודי, הבורח מרודפיו). מוטיב הארנבת הנצודה על ידי כלב מופיע במספר כתבי-יד מאוירים של הגדות לפסח, וכן בהגדת פראג רפ"ז, ומקורו, כנראה, בראשי התיבות יקנה"ז (יין, קידוש, נר, הבדלה, זמן), הוא סדר ברכות הקידוש הנוהג בליל חג שחל במוצאי שבת. הצירוף "יקנה"ז" מזכיר בצלילו את המלים הגרמניות "יאגן האז", שפירושן "ציד ארנבת".

קולופון בדף האחרון: "נשלם הסדר של פסח, היום יום א, ג' שבט לאלף הששי שנת לפ"ק חיים בר דויד [=רצ"ד] שליט המחוקק".

בין הדפים השני והשלישי של קונטרס ה, נכרכו שלושה דפים בכתב-יד (בכתיבה איטלקית בינונית נאה; סמוכה לתקופת ההדפסה בקירוב), עם סופו של הפיוט "פסח מצרים אסירי יצאו חפשים", ועם הפיוט "מבית און שבת מדני".

עותק חסר. [18] דף. במקור: א-ו4 ([24] דף). חסרים [6] דפים: א1 (דף השער), ב1, וקונטרס ד (בן 4 דפים). עם [3] דף בכתב-יד בין הדפים השני והשלישי של קונטרס ה. 17.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים. קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט במספר דפים, משוקמים בהדבקות נייר. קרעים חסרים כתוצאה מחריכת הדיו, עם פגיעה בטקסט, בדפים בכתב-יד. כריכה חדשה.

המדפיס ר' חיים שחור היה מחשובי המדפיסים בראשית הדפוס העברי באירופה מחוץ לאיטליה, ובין המדפיסים הראשונים בפראג. ייסד את הדפוס העברי הראשון בגרמניה (דפוס אוגסבורג), ולאחר מכן ייסד את הדפוס העברי הראשון בלובלין. בפראג פעל בשנים רע"ה-רפ"ו בערך (יש הטוענים כי היה מעורב בעיצוב חיתוכי העץ של הגדת פראג רפ"ז, אך הדבר נתון בספק). לאחר מכן התיישב באילזא (Oels, שלזיה; כיום: אולשניצה, פולין) והדפיס שם מספר ספרים. בשנת רצ"ד עבר לאוגסבורג, והקים בה את בית דפוסו. בבית הדפוס באוגסבורג נדפסו אז כ-10 כותרים עבריים בלבד. מאוחר יותר (בשנת ש"ג) נדד עם משפחתו והגיע לאיכהויזן, ואף שם הדפיס מספר ספרים; לאחר מכן הדפיס מספר ספרים בעיר הידרנום. בשנת ש"ז בערך הגיע ללובלין והקים בה את בית הדפוס העברי הראשון בעיר (ראו: א"מ הברמן, המדפיס חיים שחור, בנו יצחק וחתנו יוסף ב"ר יקר, קרית ספר, לא, עמ' 491).

לפנינו מהדורה נדירה במיוחד, ממנה ידועים שני עותקים נוספים בלבד: עותק שלם על קלף בספריה הבריטית, ועותק נוסף על נייר בספריית בית המדרש לרבנים באמריקה (JTS). למיטב ידיעתנו הגדה זו לא הופיעה מעולם במכירות פומביות.

אוצר ההגדות 11.

ראו: ב' רות, ההגדה המצויירת שבדפוס, ארשת, ג, תשכ"א, עמ' 12-13. ersten Hälfte Mosche N. Rosenfeld, Der jüdische Buchdruck in Augsburg; in der des 16. Jahrhunderts, London, 1985, no. 42, pp. 34-35; Yosef Haim Yerushalmi, Haggadah and History, A Panorama in Facsimile of Five Centuries of the Printed Haggadah from the collections of Harvard University and the Jewish Theological Seminary of America, Philadelphia, 1975, pp. 35-37; plates 14-17.