קונטרס בכתב-יד, שאלה ותשובה הלכתית בכתב-ידו וחתימתו של רבי יהודה נבון, עם תשובה בעניין זה בכתב-ידו וחתימתו של "הראשון לציון" רבי שלמה משה סוזין. [ירושלים, תקצ"ה 1835].

שאלה ותשובה בעניין אשה שהתקדשה לאדם אחד, ואחיה טוען שכבר התקדשה בקטנותה לאדם אחר על ידי אביה. בפתח השאלה נכתב: "שאלה אשר בא מעה"ק צאת"ל [=צפת אמת תכון לעד] ממע'[לת] הרב המובהק כמוהר"א [=רבי אברהם] נהורי הי"ו אשר שלחו לו מדיר אל קאמאר יע"א [בלבנון] מע' הרב ועצום כמהר"ם [=רבי מרדכי] שוראקי הי"ו...".

תשובתו של רבי יהודה נבון משתרעת על פני עשרה עמודים. בתחילת התשובה כותב רבי יהודה נבון כי רבי מרדכי שוראקי כתב פסק להתיר את האשה, אך רבי אברהם נהורי לא הסכים עמו, וכי התבקש לטפל בעניין "עם מע' עט"ר מורינו הרב ראשון לציון הי"ו" [=רבי שלמה משה סוזין]. בתשובתו הארוכה מתיר רבי יהודה נבון את האשה, אך מתנה את פסקו בהסכמת "עט"ר מורינו הרב הגדול רבן של ישראל הי"ו".

בעמוד האחרון של הקונטרס מופיעה תשובתו של ה"ראשון לציון" רבי שלמה משה סוזין, שמסכים ומצטרף להיתרו של רבי יהודה נבון.

מאחר ובראש תשובת רבי יהודה נבון מצוטטת גביית עדות מחודש אדר תקצ"ה, וה"ראשון לציון" רבי שלמה משה סוזין נפטר בתחילת שנת תקצ"ו (בחודש כסליו), הרי שהתשובה שלפנינו נכתבה במחצית השנייה של שנת תקצ"ה, חודשים ספורים לפני פטירתו של הרב סוזין. בתשובתו שלפנינו הוא מזכיר כי הוא חולה וחלש: "בקסת"י אפת"ח להודיע... נחלתי ונדכאתי עד מאד ואין בי כח לעמוד כאשר היתה באמנה...".

רבי שלמה משה סוזין (נפטר כ"ח כסליו תקצ"ו), מגדולי חכמי ירושלים, וראש הרבנים בירושלים – "הראשון לציון" (החל משנת תקפ"ד). נמנה על חכמי ישיבת המקובלים בית אל, יצא מספר פעמים כשד"ר לקהילות צפון אפריקה, ועמד בראש ישיבת "בני משה" שהקים בירושלים. עמד בקשרי ידידות עם רבי מנחם מנדל משקלוב תלמיד הגר"א, ועם חבריו מייסדי היישוב האשכנזי בירושלים, וסייע בעדם לגאול את חצר האשכנזים הקדומה – "חורבת רבי יהודה החסיד".

רבי יהודה נבון, המכונה "מורנו" (תקכ"ה בערך-כסליו תר"ה), מחכמי ומנהיגי ירושלים, כיהן בבית דינו של הרב סוזין. יצא מספר פעמים כשד"ר לקהילות צפון אפריקה, בשליחות חברון וירושלים (השליחות השנייה שלו היתה בשנת תקצ"ו). בשנת תר"א, לאחר פטירת קרובו רבי יונה משה נבון, שמילא את מקום הרב סוזין כ"ראשון לציון", התמנה רבי יהודה לזמן קצר אף הוא ל"ראשון לציון", למשך פחות משנה, ולאחר מכן (בעקבות ויכוח בין תומכיו לתומכי רבי חיים אברהם גאגין) נאלץ לפנות את המשרה לרב גאגין. בירושלים כיהן רבי יהודה נבון כראש ישיבת "דמשק אליעזר". בנוסף, שימש כפקיד הכוללות והיה ממנהיגי הקהילה הספרדית בירושלים.

[8] דף (11 עמודים כתובים; שנים מהדפים – ריקים). 21 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים ובלאי בשוליים.