כתב-יד, ספר "ד"ת משה" – דרשות וחידושי אגדות, בכתב-ידו של הגאון רבי משה הרצפלד אב"ד סילאש, תלמיד ה"חתם סופר". "סילאָר" (סילאש, סילאש-באלהאש Szilasbalhás), בין השנים תרי"ט-תרכ"ט [1859-1869].

בדף המגן, רישום בכתב-יד חתנו רבי אברהם צבי קליין אב"ד סילאש-באלהאש: "ד"ת משה – הם דברי אגדה שכתב מו"ח הרב המאה"ג המפורסם מו"ה משה הערצפעלד זצ"ל".

כרך בפורמט גדול (40 ס"מ). נייר כחלחל-ירקרק. כתיבה אוטוגרפית של המחבר (עם הוספות רבות, בדיו ובעיפרון) של דרשות שמסר בקהילתו, החל משבת "שמעו" [כ"ח תמוז] תרי"ט, עד שמיני עצרת תרכ"ה [1864]. עם השלמות בשולי הדפים של דרשות נוספות שנאמרו בשנים מאוחרות יותר, עד ניסן תרכ"ט [1869]. במקומות שונים הוא הוסיף לציין תאריכים נוספים של השנים בהן נאמרה שוב דרשה זו, או רישום בצד אחת הדרשות: "לא נאמר". רוב הדרשות נכתבו בעברית, מלבד מספר דרשות מאלול תרכ"ב עד ראש השנה תרכ"ג (דפים לח-מ), שנכתבו ביידיש-מערבית.

דרשות לשבתות השנה ולאירועים מיוחדים, בהן: לראשי חדשים ושבתות השנה; "לשבת לפני ר"ח אלול תרי"ט"; לפני תקיעת שופר בראש השנה; לשבת תשובה; "לכ"נ" [ל"כל נדרי" ביום הכיפורים]; לשמיני עצרת; חנוכה; פרשת זכור ופורים; שבת הגדול; יום טוב אחרון של פסח; פרקי אבות; חג השבועות; דרשה "לנתינת ס"ת לביהכ"נ שבת נחמו תרי"ט"; דרשות לחנוכת בית הכנסת, לברית מילה, חתונות והספדים; דרשה להעמדת מצבה "אחר כלות שנה תמימה"; דרשה "לעמידת מצבה אשה כשרה"; דרשה "לרומם בית אלקינו ולעשות חסד עם אנשי הגולה יושבי ירושלים" חנוכה תרכ"ב ותרכ"ח; "להתחלת לימוד הלכה ורש"י בכל שבת, פ' יתרו תרכ"ג"; ועוד. רבות מן הדרשות מסתיימות בדברי ברכה והתעוררות.

בסוף העמוד האחרון מפתח לתוכן הדרשות, עם ציונים לדפי הספר.

בדפי המגן ובבטנת הכריכה (המקורית): רישומים שונים בעברית ובגרמנית, בהם רישומי כתובות של: רבי יוסף שלזינגר מוכר ספרים בוינה [רבי יוסף גינז-שלזינגר, חתנו-חורגו של ה"חתם סופר", בנו של רבי שמחה בונים גינז-איגר אב"ד מטרסדורף, ומייסד הוצאת הספרים "שלזינגר" בווינה, שפעלה עד השואה]; רבי יוסף שרייבר; רבי משה פריינד סוחר יין מנייטרא; ועוד.

הגאון רבי משה הרצפלד (תקע"ו-תרל"ב), נולד במילכדארף לאביו רבי ליב הרצפלד. למד אצל רבי צבי הירש חריף העליר אב"ד אויבן-ישן, ואח"כ למד בישיבת פרשבורג אצל ה"חתם סופר" ובנו ה"כתב סופר" [בישיבת פרשבורג למד באותה תקופה בחור נוסף באותו שם – רבי משה הרצפלד (תקע"ט-תרמ"ג), בן רבי אליעזר הרצפלד מפרשבורג, שלימים כיהן כמו"צ ומרביץ תורה בסרדהלי, בעל "תורת משה – מגן אבות", לייקווד, תשפ"א].

בחודש ניסן תר"א השתדך עם הרבנית חיה, בתו של הגאון רבי דניאל פרוסטיץ ראב"ד פרשבורג, ולאחר נישואיו גר בפרשבורג. בשנת תר"ט חזר לעיר מולדתו מילכדארף. בשנת תרט"ז נתמנה לרבה של סילאש-באלהאש (Szilasbalhás; כיום: מזסילאש Mezőszilas), וכיהן בה כ-16 שנים. לאחר פטירתו, מילא את מקומו ברבנות העיר סילאש-באלהאש, חתנו השני רבי אברהם צבי קליין בעל "בארות אברהם" (תרי"ג-תרפ"ז), תלמיד ה"כתב סופר". חתנו הגדול היה הגאון רבי שלמה זלמן בייטום בעל "דעת שלמה" (תר"ה-תרע"ד), אב"ד מילדוי (סֶאפּשי Szepsi; כיום: Moldava nad Bodvou, סלובקיה), תלמיד ה"כתב סופר" ורבי יהודה אסאד.

רבי משה הרצפלד השאיר אחריו כתבי-יד ששרדו עד ימינו: חידושי אגדה (חיבור הדרשות שלפנינו) וחידושים בסוגיות הש"ס [ראו: רד"ב שוורץ, משיב דברים, א, סימן מ, עמ' קצח, הכותב שהגיע לידו "חיבור כת"י ישן, הכולל חידושי סוגיות מאת הגה"צ משה הערצפעלד זצ"ל האבד"ק סילאש... שהוא מביא דברי תורה בשם הגה"ק רבי דניאל פרוסטיץ זצ"ל מפ"ב, וכותב עליו התואר... מורי חמי...". כתב-יד הנ"ל של חידושי הש"ס נמצא כיום באוסף האדמו"ר מקרלין סטולין שליט"א, כת"י מס' 744]. למיטב ידיעתנו שני החיבורים הללו עדיין לא הודפסו.

מז דף (93 עמ' כתובים בחידושי תורה). 40 ס"מ. נייר כחלחל-ירקרק. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי. קרעים בשולי מספר דפים. כריכה חדשה, עם שדרת קלף.