ספר משניות – סדר זרעים, עם פירושי רבי עובדיה מברטנורא ותוספות יום טוב, ועם "תוספות חדשים", כולל ליקוטי חידושים מאת האדמו"ר רבי לוי יצחק מברדיטשוב. סלאוויטא, דפוס רבי משה שפירא, [תק"צ 1830]. בדף השער: 1828.

חלק מהמילים בדף השער נדפסו בדיו אדומה.

רישומי בעלות בדף השער: "שייך למו"ה יעשקי מיבעזעוואלי"; "יעשקי מביעזעוואלי הסמוך לק"ק ראגלי"; "עתה שייך להאברך מ' יצחק ב"מ אברהם אבא שיללעלר מראסין".

רישומי בעלות וחתימות בדפי המגן: "יהודה ליניל" (רישום לועזי שלו גם בבטנת הכריכה הקדמית); "זה המשניות שייך להרבני מ"ה יצחק אייזיק ב"מ אברהם אבא מראסין" – "הדר ביורבורג"; "שייך להרבני הנגיד מ"ה [---?] וואלף". רישומים מצדו השני של דף המגן: "זה המשניות שייך להקצין והנגיד והמשכיל כמר דניאל בן יצחק אייזיק"; "זה המשניות להרבני המופלג... מו"ה יצחק וויינער מברהויז דראגלי".

רישום מתמשך לאורך דפים יד-כב (בצד מספר הדף): "יצחק במו"ה אברהם אבא שילעלער מראסין, כעת הוא דר ביורבארג".

[4], קלב דף. 26.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם עקבות רטיבות קלים, וכתמי שעווה. בלאי רב, קרעים וקרעים חסרים בשולי חלק מהדפים (ללא פגיעה בטקסט). סימני עש במספר דפים, עם פגיעות בטקסט. רישומים וחתימות. כריכת עור מקורית, בלויה ופגומה.

סדר זרעים ממהדורת משניות זו, נרשם במפעל הביבליוגרפיה על פי עותק מ"ספריית הרמב"ם" בתל אביב, ואינו מופיע בקטלוג הספרייה הלאומית.

על בית הדפוס שבסלאוויטא ומייסדו רבי משה שפירא אב"ד סלאוויטא

בית הדפוס היהודי בעיר סלאוויטא (במחוז חמלניצקי, מערב אוקראינה), פעל בשנים תק"נ-תקצ"ז. מייסד בית הדפוס בסלאוויטא היה רב העיר הגה"ק רבי משה שפירא (תקכ"ב-ת"ר), שהיה בנו של הצדיק המפורסם רבי פנחס מקוריץ. כבר מילדותו התגלה אצלו כשרון מיוחד לכתיבת סת"ם, לשרטוט, לגילוף ולחקיקה. אביו הקדוש עודד אותו ללמוד ולהשתלם בכך, כדי שירכוש לו אומנויות אלו. בראשית שנות התק"נ התמנה רבי משה לרבה של סלאוויטא, אך מאחר ולא רצה ליהנות מכתרה של תורה, ייסד את בית דפוסו המפורסם. האותיות בהן השתמשו בבית הדפוס היו מעשה ידיו של רבי משה. מלבד בית הדפוס, נוסדו על ידו בתי מלאכה לייצור נייר, וליציקת והתכת אותיות. חלק גדול מיהודי סלאוויטא התפרנסו בכבוד מעבודתם באחת מן המחלקות של מפעלי בית הדפוס. ספרי סלאוויטא התפרסמו בעולם היהודי בשל יופיים והידורם, בשל רמת הדיוק וטיב הגהתם, וכן בגלל בעליו של בית הדפוס – רבי משה, שהיה נקדש ונערץ אצל גדולי החסידות. רבי משה מסלאוויטא היה ממקורביו של האדמו"ר הזקן, רבי שניאור זלמן מלאדי. האדמו"ר הזקן כותב עליו: "המופלג בתורה, ויראת ה' אוצרו, בנן של קדושים". בספר "ספורים נוראים" מאת רבי יעקב קיידנר (למברג, תרל"ה) מובא סיפור מופת על סיועו של האדמו"ר הזקן לרבי משה לקבלת רישיון ממשלתי לפתיחת בית הדפוס שלו.

מעלה יתירה היתה בבית דפוס זה בכך שמעולם לא נדפסו בו ספרים שאינם קדושים, ואותיותיו לא חוללו בספרי חולין. רוב עובדי ההדפסה היו יהודים יראים ושלמים. על פי מסורת חסידית מפורסמת, היו מטבילים במקווה טהרה את מכונות הדפוס והאותיות לפני שהחלו להדפיס בהם (אודות בית הדפוס בסלאוויטא, ראו עוד: ח"ד פרידברג, תולדות הדפוס בפולניא, תל-אביב, תש"י, עמ' 104; ח' ליברמן, אהל רח"ל, א', ניו יורק, תש"ם, עמ' 199-202; שד"ב לוין, תולדות חב"ד ברוסיא הצארית, ברוקלין, תש"ע, עמ' סא).

האדמו"ר הקדוש רבי אהרן ראטה בעל "שומר אמונים" כותב בספרו "שולחן הטהור" (מאמר קדושת עינים, פרק ו) על מעלת ההסתכלות בדברים קדושים – "שיסתכל בצורות קדושות... להמשיך קדושה והארה גדולה בנפש", והוא כותב: "וכן ירגיל עצמו ללמוד מתוך ספר שנדפס על ידי אנשים יראי ה'...
לכן ישתדל עצמו כל איש ירא ה' להרכיש לו ספרים של דפוסים ישינים, שנדפסו על פי רוב מיראי ה', בפרט בדפוס סלאוויטא וזיטאמיר נכדי הרה"ק מקאריץ שהיו בעלי המדפיסים קדושי עליון, וכן דפוס אמסטרדאם הישן וכדומה".

חביבות מיוחדת הייתה בעיני גדולי החסידות להתפלל וללמוד מתוך סידורים וספרי קודש, שהודפסו בקדושה בבית הדפוס בסלאוויטא.

ספר תורת כהנים, שלחן ערוך חשן משפט, חלק ראשון ושני, עם המפרשים. זיטומיר, דפוס רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא, נכדי הרב מסלאוויטא, [תרט"ז] 1856. שני כרכים.

שני שערים לכל כרך. חלק מהמילים בדפי השערים נדפסו בדיו אדומה.

בכרך הראשון: עשרות הגהות בכתב-יד, ארוכות וקצרות.

בכרך השני: חותמת בעלות של רבי "יהודא ליב חייקין – דומ"ץ דק"ק באברויסק".

רבי יהודה ליב חייקין ("יודל דער דיין"), הדיין של הקהילה החב"דית בבוברויסק, בשנות התר"ע והתר"פ. מו"צ בבית דינו של רב-העיר האדמו"ר רבי שמריה נח שניאורסון אב"ד באברויסק (נכד ה"צמח צדק" מליובאוויטש), וחתום על צוואת האדמו"ר בשבט תרפ"ב. ראה אודותיו במאמר "מזכרונותיו של הרה"ח ר' יעקב יוסף ראסקין" משנת תרפ"ז, המספר עליו: "בשנה זו החליטו הרבנים אב"ד דק"ק באברויסק למנות אותי לשוחט עופות בעיר באברויסק, ואז כתבו מודעות גדולות ושלחו להדביק בעשרים ושמונה בתי כנסיות בעיר... המודעות כתב הדיין הרב יהודה לייב חייקין זצ"ל, שהוא הי' מקודם הדיין של הרה"ק רש"ן זצ"ל, ואחרי הסתלקותו, נשאר בבאברויסק בתור דיין ופוסק שאלות. היה איש ת"ח ויר"ש, נעים היה לשמוע ממנו בין מנחה למעריב, כשהיה לומד עין יעקב לפני קהל המתפללים בביהכ"נ סטראשעליא, בטוב טעם ודעת, והיה מתבל הלימוד של עין יעקב בדברי חסידות... היה לו כתב יד יפה וברור מאד, ובפרט אותיות גדולות ומאירות, והוא כתב בשבילי כל המודעות הנ"ל..." (תשורה מנישואי מאיר חיים עובדי' ושיינדל גורארי' – תשע"ט, עמ' 28-29, וראה עוד שם בעמ' 19).

שני כרכים. חלק ראשון: 556; 25 עמ'. חלק שני: 528 עמ'. 37.5-38 ס"מ. מצב כללי בינוני-טוב. כתמים רבים, בהם כתמי רטיבות (במיוחד בכרך הראשון). בלאי. קרעים, בהם קרעים חסרים רבים בשולי דף השער ודפים נוספים בכרך הראשון (על גבול הטקסט). סימני עש עם פגיעות בטקסט (בעיקר בכרך השני). כריכות ישנות, עם פגמים.

החלק השני, וכן דפי המפתחות שבסוף החלק הראשון, לא נרשמו במפעל הביבליוגרפיה.

אוסף ספרים גדול ומגוון, הכולל ספרים מתורתם של אדמו"רי אוהעל וסיגט לדורותיהם, וספרים נוספים. עותקים מיוחסים עם הקדשות, חתימות וחותמות של רבנים ואישים שונים, בהם רבנים משושלת אדמו"רי אוהעל וסיגעט ובני משפחותיהם:

• ספר לקוטי צבי, שו"ת וחידושים מאת רבי צבי הירש הלוי איש הורוויץ בן רבי יעקב יהושע אב"ד זלאזיץ ונכד בעל ה"הפלאה". זולקווא, דפוס שמואל פינחס שטיללער, תרכ"ב 1862. מהדורה יחידה.

רישומי בעלות שונים וחתימות, בהן חתימת ידו של האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים – אב"ד סיגט (תרע"ב-נספה בשואה אייר תש"ד), בנו וממלא-מקומו של ה"עצי חיים". בשנת תרפ"ו עלה (בגיל 14) לכהן על מקום אביו, ברבנות ואדמו"רות סיגט. "קדוש וטהור משחר נעוריו, בעל מדות טובות ואציליות, וכל רואיו הבחינו מיד כי לגדולות נוצר" (אלה אזכרה, ד, עמ' 146-150). בהקדמת ספר "עצי חיים" על התורה שנדפס בשנת תרפ"ז, כותבים "בני המחבר הקדוש" [שנכתבה כנראה ע"י חתניו הגדולים: רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם מצ'ישינוב, רבי חיים יצחק אייזיק הלברשטאם מסלוטפינא, ורבי יקותיאל יהודה הלברשטם האדמו"ר מקלויזנבורג], ומברכים את גיסם [בן המחבר] לרגל עלותו על מקום אבותיו בכס רבנות סיגט: "תודה וברכה לאנשי עיר סיגוט... אשר קבלו אליהם באהבה כאיש אחד בלב אחד את כבוד גיסנו הבן יקיר בחור כארזים חריף ובקי כש"ת מו"ה יקותיאל יהודה טייטלבוים שליט"א, למלאות מקום אבותינו הקדושים...". האדמו"ר הצעיר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים, הנהיג את חסידות סיגט בתבונה רבה וביד רמה, כשהוא עומד בקשר רב עם דודו הגדול האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים אב"ד קרולי וסאטמר. נודע כבעל הוראה וגאון מובהק, והעמיד תלמידים רבים בישיבתו בסיגט. התחבב על החסידים והצטיין בדרשותיו המלהיבות. בימי השואה דרש דרשה בעירו סיגט לפני אלפי יהודים, והלהיבם למסור את הנפש על קידוש השם (אנציקלופדיה לחסידות, ב, עמ' תנב-תנג).

האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה אב"ד סיגט, הוא אחיו של בעל ה"ברך משה", הגה"ק רבי משה טייטלבוים מסיגט (חשון תרע"ה-תשס"ו), האדמו"ר מסאטמר בארה"ב – אביהם של האדמו"רים מסאטמר שליט"א, האחים הקדושים רבי אהרן טייטלבוים שליט"א ורבי יקותיאל יהודה (זלמן ליב) טייטלבוים שליט"א.

• ספר השיב משה, שאלות ותשובות על ד' חלקי שו"ע, מאת הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל בעל "ישמח משה". לבוב (למברג), דפוס U. W. Salat, [תרכ"ו] 1866. מהדורה ראשונה. מעבר לשער, הסכמות ה"שואל ומשיב" וה"דברי חיים" מצאנז, והקדמת נכד המחבר, האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט בעל ה"ייטב לב", שבה הוא מספר על מלאכת ליקוט התשובות ועריכתן לדפוס: "רובן היו מפוזרות אחת הנה ואחת הנה, נכתבים על ניירות קטנות, ונמצאו בלות ומטושטשות כמעט לא ניכר לעין הרואה מבלעדי יגיעות רבות, ובחמלת ה' נלקטו אחת אל אחת משולבות ומסודר כהלכתן... הכל מועתק מכתב יד קדשו".

חותמות שונות: "יצחק גראס אב"ד ד..."; "יצחק מנחם אב"ד דק"ק ריאזאווליא והגליל".

הגאון רבי יצחק מנחם קיזלניק, אב"ד ריזאווליה (נפטר תרע"ו; אוצר הרבנים 11434), חתן רבי שמואל חסיד מריזאווליה, ותלמידו המובהק של רבי מנחם א"ש מאונגואר. שימש כרבה של ריזאווליה כחמישים שנה. בזמן הכיבוש הרוסי, בחורף תרע"ו (1915), אסף את הנשים והחביאן בסתר, כדי שלא יפלו לידי החיילים הרוסים. לאחר שראה מפקד היחידה כי אין אף אישה צעירה בכל הכפר, חקר את הרב, אך הרב לא נכנע לאיומים וסירב למסור מידע אודות מקום המחבוא. בעקבות זאת, נפטר הרב לאחר מספר ימים.

• ספר תהלים, עם פירוש "תפלה למשה". ברלין, הוצאת "פרדס", תרפ"ט 1929. מהדורה שלישית. בפתח הספר הסכמת האדמו"ר רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד מאדיאר-לאפוש (עורך ומו"ל המהדורה הראשונה והשנייה של "תפלה למשה"), המספר על מביא המהדורה שלפנינו לדפוס: "בהשגחה פרטית וסבות נפלאות הקרה ה' לפני... בנש"ק... כש"ת מוה"ר חיים ראנד... חד מבני עליה בעיר הבירה ברלין... אומר ועושה לחדש הדר זיו תפארת הספרים הקדושים ישמח משה עה"ת וספר תפלה למשה על תהלים... ויעש ביופי והידור".

בדף המגן, הקדשה משנת תרצ"א אל רבי אהרן סג"ל, בכתב-יד וחתימת "הרב לייביש פרענקיל, כעת בגולה פה ניו יארק".

• ספר ייטב פנים, דרשות ומאמרי חסידות על מועדי השנה, מאת האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט בעל ה"ייטב לב". חוסט, הוצאת מאיר יהודא קטינא, דפוס משה חיים וויינשטיין, [תרע"ב] 1912. מהדורה שנייה. שני חלקים בשני כרכים. מהדורה שנייה, עם הסכמת נכד המחבר האדמו"ר רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד מאדיאר-לאפוש (עורך המהדורה הראשונה שנדפסה בחיי המחבר), בה הוא כותב כי החליט להזכיר את שם המחבר, על אף שבמהדורה הראשונה הוא לא היה מפורש. בשני הכרכים, רישומים בדפי השער, של הקדשות עצמיות בחתימת רבי יהודא ליב קליין ממונקאטש, שקיבל את הספר ל"דורון דרשה", מאת רבי מנחם מנדל שו"ב מחוסט.

• ספר קדושת יום טוב, חלק ראשון על התורה וחלק שני "קדושת יום טוב – קדושה שניה" על ראש השנה וימים טובים, מאת האדמו"ר הגה"ק רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים אב"ד סיגט, בן ה"ייטב לב". מרמרוש-סיגט, דפוס אברהם קויפמאן ובניו, תרס"ה 1905. מהדורה ראשונה. שני החלקים בכרך אחד; שער נפרד לחלק השני.

רישומים בדף המגן, מכתב הקדשה ל"מנחת פורים", בכתב יד וחתימת האדמו"ר מהעלמץ רבי "חי"ל דייטש".

הגה"ק רבי חנניה יום טוב ליפא דייטש אב"ד העלמעץ והגלילות (תרס"ח-תשנ"א), מזקני הרבנים החסידיים בארה"ב. מחבר סדרת הספרים "טהרת יום טוב" (עשרים חלקים). למד בצעירותו אצל ה"לבושי מרדכי". כיהן ברבנות בכמה קהילות בהונגריה וסלובקיה. בשנת תש"ט היגר לארה"ב והתיישב בקליבלנד, ובהמשך עבר לוויליאמסבורג שבברוקלין. פעל רבות לחיזוק כשרות המקוואות בארה"ב ובארצות תבל, יחד עם קרוב משפחתו ורבו האדמו"ר רבי יואל טייטלבום מסאטמר, ועמד בקשרי שו"ת עם רבנים מכל קצווי תבל.

• ספר עצי חיים על התורה, שני חלקים – חלק ראשון על דרך האגדה וחלק שני על דרך הדרוש, מאת הגאון רב. סיגט, דפוס אברהם קויפמאן עט זאהנע ודפוס פאננאניא אחים ראזענטהאל, תרפ"ז [1927]. מהדורה ראשונה. בדף המגן הקדמי, רישום בעלות של רבי "דוד יודא פריינד באאמו"ר הגאון נ"י", וחותמות רבות (מטושטשות) בדפי המגן ובשער, של אביו רבי ישראל פריינד אב"ד סאסערגן. מספר הגהות ארוכות בכתב-יד.

הגה"צ רבי דוד יהודה פריינד בעל "אלופי יהודה" (נפטר תשמ"ה), בנו של רבי ישראל פריינד אב"ד סאסערגן (תרמ"ה-נספה בשואה), וחתן האדמו"ר רבי יחזקאל פאנעט אב"ד דעעש בעל "כנסת יחזקאל" (תר"ל-תר"ץ). כיהן כ"רב הצעיר" לצד אביו בסאסרעגען (סאסרגן). לאחר מכן כיהן כרב "קהילת היראים" בבוקרשט. שרד את השואה, ונשא בזיוו"ש את אחות האדמו"ר מ"תולדות אהרן" רבי אברהם יצחק קאהן. עלה לארץ וכיהן כרב בנתניה ולאחר מכן בירושלים.

• ספר עצי חיים על המועדים. סיגט, דפוס א. קויפמאן עט זאהנע, תרצ"ד [1934]. מהדורה ראשונה. רישומים בדף המגן והשער, בכתב ידו וחתימתו של רבי יודא טשענגערי מהעיר שאמלוי, שקנה את הספר מיד רבי אלי' תלמיד ה"ייטב לב".

• ספר כסא רחמים, מסכתות קטנות, עם פירוש מאת רבי חיים יוסף דוד אזולאי – החיד"א. אונגוואר, דפוס Karl Jaeggers Wittwe, [תרכ"ח] 1868.

חתימות בני משפחת טייטלבוים [כנראה מהעיר אוהעל]: רבי "שמואל טייטלבוים"; רבי "ארי' לייביש ט"ב"; רבי "מאיר ט"ב".

• ספר טהרת ישראל, חלק ראשון ושני, מאת רבי ישראל יצחק ינובסקי. פיעטרקוב, הוצאת י. מ. אלתר (ווארשא), [תר"ע 1910?]. כפי הנראה דפוס סטראוטיפי של מהדורת פיעטרקוב תרס"ד.

בדף המגן הקדשת דורון דרשה מאת רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים מאוהעל, ליחזקאל שרגא פליישמאן (והקדשה עצמית נוספת של המקבל, עם חותמתו). רבי חנניה יום ליפא טייטלבוים מאוהל, הוציא לאור מהדורה של סידור תפלה ישרה וכתר נהורא בעיר סאטמר, עם הסכמות קרוב-משפחתו האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים אב"ד סאטמר.

• ספר בארת המים מהד"ת, מאת הרה"ק רבי צבי הירש מרימנוב. פרמישלה, הוצאת Abraham Kanarvogel, [תרנ"ח] 1897. מהדורה ראשונה. חתימות בדף השער: "הק' חיים יהודה מארטאן". העותק של האדמו"ר רבי נפתלי טייטלבוים אב"ד נירבאטור – חותמותיו (מטושטשות ומחוקות בחלקן) מופיעות על גבי דף השער ועל גבי דפים רבים נוספים: "נפתלי טייטלבוים אב"דקה"י ניר-באטאר"; בדף המגן הקדמי חותמת חתנו הגאון רבי אורי גליקליך: "אורי גליקליך דומ"ץ דקה"י נירבאטור יע"א ותופס הישיבה" (נספה בשואה בשנת תש"א בקמניץ-פודולסק).

הגה"צ רבי נפתלי טייטלבוים אב"ד נירבאטור (תרכ"ז-תרצ"ח), בנו השני של האדמו"ר רבי ישראל יעקב יוקיל טייטלבוים אב"ד וואלאווע, ובן-בתו ותלמידו של האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים בעל ה"ייטב לב" מסיגט. חתן אחי-אמו רבי משה יוסף טייטלבוים אב"ד אוהעל (בן ה"ייטב לב"). כיהן ארבעים שנה כאב"ד נירבאטור, משנת תרנ"ח, וניהל בה את רבנותו בתקיפות, באהבה וביושר. היה מחשובי האדמו"רים בתקופתו ומראשי הלשכה האורתודוקסית בהונגריה. עמד בקשרי-ידידות עם בן-דודו רבי יואל טייטלבוים אב"ד סאטמר, ולמרות שהיה קשיש ממנו כיבדו כתלמיד והאזין לעצתו כאחד מן החסידים. הוא נזכר בכמה ממכתבי האדמו"ר ה"מנחת אלעזר" ממונקאטש, שפעל יחד עמו לחיזוק עניני היהדות ונגד התנועה הציונית והמפלגות הדתיות "אגודת-ישראל" ו"המזרחי".

• ספר לקוטי שושנים, על פרי מגדים הלכות בשר בחלב, מאת רבי אהרן כץ. מונקאטש, דפוס השותפים קאהן עט פריעד, [תרע"ד 1914].

העותק של רבי יחיאל יהודה אייזקזאהן, חתן ה"עצי חיים". הקדשה בדף השער: "דורן דרשה ליד ידי"נ הבחור החתן חו"ב כו' כו' מוהר"ר יחיאל יודא שליט"א איזאקזאהן, ליום חתונתו ושמחת לבו, ממני ידי"נ, יקותיאל יהודה וועג, שו"ב דפה האוואשמעזע יע"א".

הרה"צ רבי יחיאל יהודה איזקסון (תרפ"א-תשל"ז), בן רבי אברהם ישכר דוב איזקסון אב"ד פאליען-ריסקעווע וחתן האדמו"ר הגה"ק רבי חיים צבי טייטלבוים בעל ה"עצי חיים" מסיגט (אחיו של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר). תלמיד הגאון רבי יהודה סגל רוזנר אב"ד סעקעלהיד. לאחר השואה שימש זמן קצר כרב שארית הפליטה בעיר סיגט, על מקום גיסו האדמו"ר רבי משה טייטלבוים בעל ה"ברך משה". בהמשך עלה לישראל וכיהן כרבה של אחוזת שמואל בחיפה. בשנותיו האחרונות היגר לארה"ב, ושימש כרב קהילת "מגן אברהם" וראש ישיבת "תורת אמת" בלוס אנג'לס.

• ספר אהבת ציון, חלק רביעי על מסכתות ביצה ומכות, מאת רבי יוסף קליין טשאבא אב"ד סרדהלי. ווראנוב, דפוס ר' שמואל זינגער, תרצ"ד 1933.

חותמת רבי "יואל מ. טייטלבוים – אבדק"ק קיראלהאזא יצ"ו" – האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים (מייער) מקירלהאזע (תרע"ג-תשמ"ו), בן האדמו"ר רבי חנוך הניך מסאסוב ובן-אחותו של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. בדף השני חותמת "תפארת בחורים, דונאסערדאהעלי יצ"ו".

• ספר אמרות טהורות, ליקוטים שונים מאת האדמו"ר רבי משה מקוברין. וורשא, [ אחר תר"ע 1910]. דפוס סטראוטיפי. חותמות של רבי "יואל מ. טייטלבוים – אבדק"ק קיראלהאזא יצ"ו" – בן-אחותו ותלמידו של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר.

• ספר ברכת יהושע, על מסכת ברכות, חלק ראשון, מאת רבי יהושע צבי וינשטין. קלויזענבורג, דפוס "עפרון", תש"ב 1942. חותמת (קצוצה; ללא השם) של רבי "יואל מ. טייטלבוים – אבדק"ק קיראלהאזא יצ"ו" – בן-אחותו ותלמידו של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר.

14 ספרים ב-15 כרכים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.

ספר ראש אמנה, בו שרשי וראשי האמונות, "חברו שר וגדול בישראל אדון יצחק אברבנאל". אלטונה, דפוס משה בן מענדיל בון סגל, [תק"ל 1770].

בדף השער ומעבר לעמוד האחרון מופיעות החותמות: "יואל טייטעלבוים אב"ד דק"ק ארשאווא והגליל". להערכתנו, חותמות אלו נעשו והוחתמו על הספרים בבית האדמו"ר מסאטמר, בתקופה מאוחרת יותר לזמן כהונתו באורשיווא – ראו "קדם", מכירה 99, 5 בנובמבר 2024, פריט 185.

האדמו"ר מסאטמר הגאון הקדוש רבי יואל טייטלבוים בעל ה"דברי יואל" (תרמ"ז-תשל"ט), מגדולי דורו, נשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ממנהיגי היהדות החרדית באמריקה, ומעמודי התווך של היהדות החסידית בדור שלאחר השואה. נולד בעיר סיגט, בנו של האדמו"ר בעל ה"קדושת יו"ט" ונכדו של האדמו"ר בעל "ייטב לב", שכיהנו כרבני סיגט והיו ממנהיגי החסידות בחבל מרמרוש. נודע מנעוריו בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. בחודש שבט תרס"ד נערכה חתונתו עם בת האדמו"ר רבי אברהם חיים הורוויץ, הרב מפלאנטש. בשנת תרס"ו התיישב רבי יואל בסאטמר והרביץ בה תורה וחסידות לקבוצה נבחרת של תלמידים וחסידים. בהמשך כיהן ברבנות בערים אורשיווא (בשנים תרע"א-תרע"ה, תרפ"ב-תרפ"ו), קרָאלי (משנת תרפ"ו), וסאטמר (משנת תרצ"ד). בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי מתפשרת באזור מרמרוש. בשנת תש"ד ניצל ב"רכבת ההצלה" הידועה של ד"ר קסטנר, והגיע דרך ברגן בלזן, שוויץ וארץ ישראל לארצות הברית, בה כונן וקומם מחדש את חסידות סאטמר – שהיא כיום מהעדות החסידיות החשובות והגדולות בעולם.

בראש דף השער רישום בעלות ישן, מחוק בחלקו; בתחתית דף השער, חתימה: "נאו'[ם] אליעזר במו"ה שלמה זלקינד זלה"ה" ["האלוף המרומם מוה"ר רבי שלמה זאלקינד במוהר"ר ברוך, ובניו האלופים מוהר"ר משה ומהור"ר אלעזר", מוזכרים ברשימת קציני ומנהיגי העיר ווילנא באמצע המאה ה-18 – ראו: פין, קריה נאמנה, עמ' 113].

[3], א-כה, כט-לה, [1] דף. 18.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי קל. קרע משוקם בנייר-דבק בשולי דף השער. חותמת. כריכת עור חדשה.

כרך בפורמט קטן ובו ארבעה מספרי הגאון רבי חיים יוסף דוד אזולאי – החיד"א: מורה באצבע, צפורן שמיר, קשר גודל וכף אחת. ליוורנו, דפוס אליעזר סעדון, [תקס"ב 1802].

שער נפרד לכל ספר. בראש השער הראשון הקדשה בכתב-ידו של המחבר – החיד"א – לשד"ר רבי יהודה אהרן סקלי: "מתנה קטנה להחכם השלם כמה"ר יאודה אהרן הכהן נר"ו ה' יצליחהו ויתן חינו ויחזירהו לביתו לש'[לום] הצעיר המחבר ס"ט".

מעבר לשער "הקדשה עצמית" של רבי יהודה אהרן הכהן סקלי, מקבל הספר: "ושונה מתנות יחיה מאת הרב הגדול מעוז ומגדול חסידא קדישא כמהר"ר חיים יוסף דוד אזולאי המחבר נרו יאיר לי אני הצעיר וזעיר וקטון עפרא דארעא מעיר קדשינו ותפארתינו ירושלם תובב"א הצעיר יאודה אהרן הכהן סקלי ס"ט, ש' התקס"ז ליצרא[!]", עם חתימה נוספת מסולסלת שלו.

בדף ב מופיעה חותמת של רבי יהודה אהרן הכהן סקלי.

בדף המגן הקדמי רישום בכתיבה מערבית: "זה הספר של אהובינו חמודנו החכם השלם והכולל אודם פטדה יקרה חמודה בישראל וביאוד[ה] זה שמו אשר יקראו לו מודע כהנא רבה אהרן הכהן הי"ו ולריאת[?] האמת והצדק חת[מתי] פה אני ע"ה ב"ה [=עבד ה' ברוך הוא], ע"ה שלמה גאבישון הלוי" [חתימה מסולסלת].

רבי יהודה אהרן הכהן סקלי (תקלי), מחכמי ירושלים, נכדו של רבי יצחק הכהן בעל "בתי כהונה". יצא בשליחות מירושלים לאיטליה. באופן יוצא דופן הוא מופיע בין החותמים להתיר נגינת עוגב בבית הכנסת הרפורמי בהמבורג, בספר "נוגה צדק" (דעסוי תקע"ח). שם הוא מופיע כמצטרף לפסק משנת תקע"ז, לרבי שם טוב ן' סאמון, מרבני ליוורנו (שלאחר מכן חזר בו מפסק זה), ואיתו חתם שליח נוסף מירושלים – רבי חיים יהודה עייאש. אמנם בחתימתו שם כותב רבי יהודה אהרן הכהן סקלי: "ומצאתי את עצמי כמוכרח במעשי לחתום שמי...", ומדברים אלו הסיקו שהיה אנוס לחתום ולא עשה זאת מרצונו. אברהם יערי (שלוחי ארץ ישראל, עמ' 710) כותב ששליחותו לאיטליה היתה בשנת תקע"ז. כנראה על פי חתימתו על הפסק הנ"ל בליוורנו, אך מן ה"הקדשה עצמית" שלו בספר שלפנינו נראה כי קיבל את הספר מהחיד"א כבר בשנת תקס"ז!

בהמשך שליחותו הפליג מהעיר טרייאסט בדרכו לטריפולי שבצפון אפריקה, ונשבה בדרך על ידי שודדי ים. לאחר שפדו אותו יהודי אנקונה יצא שוב לדרכו וידוע לנו מכתב שכתב מאוחר יותר אל רבי משה אלבאז בעיר צפרו, בו תיאר את תלאותיו (ראו: יערי, שם).

בדפי המגן הקדמיים מספר רישומים ונסיונות קולמוס (בהם מליצות על ספרי החיד"א שבכרך שלפנינו).

קלא, [1] דף. 14 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. כתמי דיו כהים בדפים הראשונים. קרעים עם פגיעה בטקסט בדפים קל-קלא. כריכת עור מקורית (בשדרה – הטבעה מוזהבת של שמות הספרים, בראשי תיבות). קרעים ופגמים בכריכה.

תו ספר של יעקב נפתלי הירץ לוי (N.H. Van Biema) מאמשטרדם.

תו ספר של משה חיים גאנס (Mozes Heiman Gans).