ספר יוסיפון שני חלקים: חלק ראשון הנקרא כתר כהונה, מאת יוסף בן גוריון; כתר מלכות והוא חלק שני מספר יוסיפון, הנקרא שארית ישראל, מאת רבי מנחם מן בן שלמה הלוי [אמלנדר]. אמשטרדם, דפוס קאשמן בן הר"ר יוסף ברוך, [תקל"א 1771]. יידיש. מהדורה שנייה.

שני חלקי הספר מתארים את תולדות עם ישראל מאדם הראשון ועד חורבן הבית, ומחורבן הבית ועד זמן הדפסת הספר. הם כוללים תיאור היסטורי מפורט על מצב היהודים בארצות תבל, סיפור גירוש יהודי ספרד ופורטוגל, גילוי אמריקה, מידע אודות יהודי הודו וקוצ'ין, ומלווים איורים רבים (בחיתוכי עץ) המשובצים בגוף הטקסט.

במהדורה שלפנינו נוסף פרק נוסף, והוא פרק לו בסוף החלק השני, שבו המחבר ממשיך לתאר את קורות בני ישראל ברחבי תבל, ובפרט בקהילת אמשטרדם, בשנים תק"ה-תקכ"ט. הוספות אלו לא נדפסו במרבית מהדורות הספר, שנדפסו על פי המהדורה הראשונה (אמשטרדם, תק"ג).

[1], רמד דף; [1], קנא דף. 18 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי וקמטים. קרעים קלים בשולי מספר דפים. רישומים ישנים (עברית והולנדית) בדפי המגן האחוריים ובשולי דף קמח מהספירה השנייה. כריכת עור מקורית, בלויה מעט, עם קרעים בשדרה; אבזמי עור ומתכת (אחד מחלקי המתכת חסר).

ספר מציאת הארץ החדשה – אודות גילוי אמריקה, "כולל כל הגבורות והמעשים אשר נעשו לעת מצוא הארץ הזאת, לכל אגפיה ומבינותיה, ומשפטיה, ואנשיה, ללשונתם ומשפחותם", מאת יואכים היינריך קאמפה, מתורגם לעברית בידי הסופר משה מנדלסון מהמבורג. אלטונה, דפוס האחים שמואל ויהודה בון סג"ל, תקס"ז [1807]. מהדורה יחידה.

מקור החיבור שלפנינו היא הטרילוגיה "גילוי אמריקה" ((Die Entdeckung Von Amerika, בשלושה חלקים: קולומבוס, קורטס ופיסארו), מאת יואכים היינריך קאמפה (Joachim Heinrich Kampe), סופר, מו"ל ובלשן גרמני, מהדמויות הידועות של תקופת הנאורות בגרמניה. החיבור שלפנינו כולל תרגום של חלקה הראשון של הטרילוגיה, העוסק בקולומבוס, ומיועד לבני הנעורים. החיבור המקורי נכתב בצורת שיחות בין אבי-המשפחה וילדיו, ואילו המתרגם (הסופר משה מנדלסון מהמבורג, 1782-1861), שינה סגנון זה לסגנון של סיפור היסטורי רגיל.

בדף השני "רשיון" – הסכמה מאת רבי צבי הירש בושקא מזאמושט.

בדף הקודם למבוא, איור של "צד האחד מכדור הארץ".

בשולי דף השער, הקדשת המתרגם, משה מנדלסון הסופר: "אני לידידי הרבני השלם החכם הכולל מה"ו אהרן חורינא אב"ד דק"ק חורינא לזכרון אות אהבתי, משה במה"ו מענדל פ"פ, המבורג בחדש בוכים על התמוז, תקע"ט לפ"ק".

יתכן כי נמען ההקדשה ומי שקיבל את הספר מאת המחבר הוא אהרן חורין (חורינר; תקכ"ו-תר"ד), שכיהן כרבה של אראד, מהמשכילים הרדיקליים בדורו. היה הרב הרפורמי הראשון בהונגריה ונחשב כאחד ממבשרי הרפורמה. החתם סופר, המהר"ם בנעט ושאר רבני הדור לחמו נגדו בחריפות והחרימו אותו (בין היתר כינה אותו החתם סופר: "אח"ר" [=אהרן חורינער רבינער]). חורין לא כיהן כ"אב"ד דק"ק חורינא", אבל יתכן וזו טעות של המחבר.

בדף המגן, רישום בעלות מעניין בכתב-יד: "בספר הלזה שגיתי, כי רע בעיני בעליו עשיתי, ועל אשר שלא הושבתי לעת אשר לו קצבתי (בעת אשר ממנו הלויתי, לאיזה ימים רק שאלתי, ועתה עבר חודש בשלישי, ובמצות השב תשיב נסיתי), אך מה שעבר עבר, כי בעל הספר נקבר, ואל מי אשיב את הספר, אם בעליו עפר ואפר, יורשים לא הניח, ואל מי אפנה אשיח[?], על כן אתי ינוח, עד שיבא מלך המשיח".

מחבר הספר,
משה מנדלסון (1782-1861), משורר, סופר, צייר ומתרגום יהודי-גרמני. נולד בהמבורג, בשם משה פרנקפורטר, ושינה מאוחר יותר את שמו, על שם הפילוסוף הנודע משה מנדלסון. נמשך לתנועת ההשכלה בהשפעתו של נפתלי הרץ וייזל, וחיבר שירים, מליצות ומאמרי מוסר, שרבים מהם כונסו לספרו "פני תבל". אחיו, רבי רפאל אריה הירש, היה אביו של הרש"ר הירש.

[19], 175, [1] עמ'. 15.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי קל. קרעים בשולי מספר דפים. שני דפים אחרונים מנותקים, ומספר דפים רופפים. שוליים קצוצים במספר דפים, על גבול הטקסט. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכה ישנה, בלויה.

ראו על הספר ומחברו, ועל תרגומו של מנדלסון: י' צינברג, תולדות ספרות ישראל, ה, תל-אביב 1959, עמ' 279.