כרך בפורמט קטן ובו ארבעה מספרי הגאון רבי חיים יוסף דוד אזולאי – החיד"א: מורה באצבע, צפורן שמיר, קשר גודל וכף אחת. ליוורנו, דפוס אליעזר סעדון, [תקס"ב 1802].

שער נפרד לכל ספר. בראש השער הראשון הקדשה בכתב-ידו של המחבר – החיד"א – לשד"ר רבי יהודה אהרן סקלי: "מתנה קטנה להחכם השלם כמה"ר יאודה אהרן הכהן נר"ו ה' יצליחהו ויתן חינו ויחזירהו לביתו לש'[לום] הצעיר המחבר ס"ט".

מעבר לשער "הקדשה עצמית" של רבי יהודה אהרן הכהן סקלי, מקבל הספר: "ושונה מתנות יחיה מאת הרב הגדול מעוז ומגדול חסידא קדישא כמהר"ר חיים יוסף דוד אזולאי המחבר נרו יאיר לי אני הצעיר וזעיר וקטון עפרא דארעא מעיר קדשינו ותפארתינו ירושלם תובב"א הצעיר יאודה אהרן הכהן סקלי ס"ט, ש' התקס"ז ליצרא[!]", עם חתימה נוספת מסולסלת שלו.

בדף ב מופיעה חותמת של רבי יהודה אהרן הכהן סקלי.

בדף המגן הקדמי רישום בכתיבה מערבית: "זה הספר של אהובינו חמודנו החכם השלם והכולל אודם פטדה יקרה חמודה בישראל וביאוד[ה] זה שמו אשר יקראו לו מודע כהנא רבה אהרן הכהן הי"ו ולריאת[?] האמת והצדק חת[מתי] פה אני ע"ה ב"ה [=עבד ה' ברוך הוא], ע"ה שלמה גאבישון הלוי" [חתימה מסולסלת].

רבי יהודה אהרן הכהן סקלי (תקלי), מחכמי ירושלים, נכדו של רבי יצחק הכהן בעל "בתי כהונה". יצא בשליחות מירושלים לאיטליה. באופן יוצא דופן הוא מופיע בין החותמים להתיר נגינת עוגב בבית הכנסת הרפורמי בהמבורג, בספר "נוגה צדק" (דעסוי תקע"ח). שם הוא מופיע כמצטרף לפסק משנת תקע"ז, לרבי שם טוב ן' סאמון, מרבני ליוורנו (שלאחר מכן חזר בו מפסק זה), ואיתו חתם שליח נוסף מירושלים – רבי חיים יהודה עייאש. אמנם בחתימתו שם כותב רבי יהודה אהרן הכהן סקלי: "ומצאתי את עצמי כמוכרח במעשי לחתום שמי...", ומדברים אלו הסיקו שהיה אנוס לחתום ולא עשה זאת מרצונו. אברהם יערי (שלוחי ארץ ישראל, עמ' 710) כותב ששליחותו לאיטליה היתה בשנת תקע"ז. כנראה על פי חתימתו על הפסק הנ"ל בליוורנו, אך מן ה"הקדשה עצמית" שלו בספר שלפנינו נראה כי קיבל את הספר מהחיד"א כבר בשנת תקס"ז!

בהמשך שליחותו הפליג מהעיר טרייאסט בדרכו לטריפולי שבצפון אפריקה, ונשבה בדרך על ידי שודדי ים. לאחר שפדו אותו יהודי אנקונה יצא שוב לדרכו וידוע לנו מכתב שכתב מאוחר יותר אל רבי משה אלבאז בעיר צפרו, בו תיאר את תלאותיו (ראו: יערי, שם).

בדפי המגן הקדמיים מספר רישומים ונסיונות קולמוס (בהם מליצות על ספרי החיד"א שבכרך שלפנינו).

קלא, [1] דף. 14 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. כתמי דיו כהים בדפים הראשונים. קרעים עם פגיעה בטקסט בדפים קל-קלא. כריכת עור מקורית (בשדרה – הטבעה מוזהבת של שמות הספרים, בראשי תיבות). קרעים ופגמים בכריכה.

תו ספר של יעקב נפתלי הירץ לוי (N.H. Van Biema) מאמשטרדם.

תו ספר של משה חיים גאנס (Mozes Heiman Gans).

ספר "לבוש הבוץ וארגמן", על טור אבן העזר, וספר "לבוש עיר שושן" על טור חושן משפט, מאת רבי מרדכי יפה. פראג, דפוס משה בן מהרר"י (יוסף) בצלאל כ"ץ, שס"ט-ש"ע [1609]. מהדורה שנייה שנדפסה בחיי המחבר, עם הוספות המחבר. שני החלקים בכרך אחד. לספר לבוש עיר שושן, שער עם מסגרת מאוירת בדמויות. דף השער של לבוש הבוץ וארגמן חסר.

בדף ב של ספר לבוש הבוץ וארגמן, בכתיבה אשכנזית: "ירושה היא זאת מא[---] מוהר"ר עזריאל...". רישומים נוספים בדף זה, בכתיבות ספרדיות: "אברהם אזובי" [כנראה רבי אברהם אזובי מרבני שאלוניקי]; "הצעיר נסים יאוש[ע] אליעזר בכמוהר"ר חיים יאודה אברהם זלה"ה".

הגהות בכתיבה אשכנזית עתיקה. חלקן כוללות השגות קצרות, וחלקן כוללות העתקות מדברי הטור, הפוסקים והגהות הרמ"א לשולחן ערוך.

לבוש הבוץ וארגמן: ב-קטז דף. חסר דף השער. לבוש עיר שושן: רא, רד-רט דף. חסר דף אחרון. 30.5 ס"מ. חלק מהדפים כהים במיוחד. מצב בינוני עד בינוני-גרוע. כתמים רבים, בהם כתמי ועקבות רטיבות קשים, עם סימני פטריה ועובש. בלאי (בחלק מהדפים בלאי רב). קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. סימני עש עם פגיעות בטקסט. כריכה חדשה.

ספר חפץ חיים, על הלכות איסורי לשון הרע ורכילות. ווילנא, תרל"ז 1877. מהדורה שנייה מתוקנת.

כרוך עם: ספר שמירת הלשון, (חלק ראשון), "והוא השלמת הספר חפץ חיים", דברי חיזוק ומוסר לשמירת הלשון ולתלמוד תורה. ווילנא, תרל"ט 1879. "הוצאה שניה". ובסופו "קונטרס שפת תמים", על איסור אמירת דברי מרמה ושקר.

ספריו הראשונים של רבינו ישראל מאיר הכהן מראדין, שיצאו לאור בעילום שם המחבר, שמו של המחבר נדפס בשולי השערים ברוסית ובראשי תיבות.

בדף המגן הקדמי רישום נדיר בכתב ידו של ה"חפץ חיים": "מקו[לקל] באיזה דפין" – על מנת לציין כי יש פגמים בספר זה. ואכן, בדפי הספר ישנם כמה פגמים שנעשו כבר בהדפסה. בדף לד1 בספר חפץ חיים נפגמו כמה מהשורות כתוצאה מהדפסה משובשת (על קמט בנייר). בדף סד, ישנו קרע במרכז הטקסט עם מריחת דיו, שכנראה נעשו בעת ההדפסה. בדפים נוספים ישנם מריחות דיו דומות, לעתים עם טשטוש של כמה אותיות, שנעשו בעת ההדפסה (בעמ' 142, גם נרשם "X" בראש הדף, אולי כדי לציין את הפגם שבעמוד זה). מחשש גזל ציין רבינו כי הספר: "מקו[לקל] באיזה דפין".

רבינו ה"חפץ חיים" היה נוהג בכל הספרים שהוציאם לאור, לדקדק ולבדוק כל ספר מקלקולי הדפוס והחלפת גיליונות, מחשש לאיסור גזל במכירתם. על כל ספר שנבדק ויצא "מוגה" מתחת ידו, היה נוהג לרשום בראשו כי הוא "מוגה". לפנינו תיעוד של ספר שה"חפץ חיים" מצא בו פגמים [קלים], והוא ציין כי הוא מקולקל. הרישום בספר זה מלמדנו עד היכן הגיעה בדיקתו של ה"חפץ חיים", ומאילו פגמים קטנים חשש בבדיקותיו הרבות כדי לקבוע אם הספר "מוגה".

[1], ב-עח דף; [1], ב-לו, [2] דף; [3]-14 עמ'. 22 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות רבים ועובש קל. בלאי וקמטים רבים. קרעים בשולי דפים, ובמספר דפים קרעים עם פגיעה בטקסט. כריכה מקורית, בלויה ופגומה.

ללא שער מיוחד ל"קונטרס שפת תמים", הנמצא בחלק מן העותקים.

אוסף גדול ומגוון של ספרים מדפוסי רוסיה-פולין בשנות הת"ק [ראשית המאה ה-19]. חלקם עותקים מיוחסים, עם חתימות ורישומי בעלות חשובים.

• ספר שולחן ערוך חושן משפט. אוסטרהא, תקס"ה [1805]. הסכמת רבי לוי יצחק מברדיטשוב והסכמת רבי דוד ליעקש ראב"ד ומגיד מישרים בק"ק באר, תלמיד הבעל שם טוב.

• ספר מנחת יעקב, "וזאת תורת החטאת והמנחה והשלמים", פירוש על הרמ"א מאת רבי יעקב בן יוסף ריישר. פולנאה, [דפוס יוסף הכהן, תקס"ב, (למעשה: תקס"ד 1804)]. שני חלקים בכרך אחד (שער נפרד לכל חלק). הסכמות: רבי אברהם דוב אווערבך אב"ד חמלניק; רבי בצלאל מרגליות אב"ד אוסטרהא; ורבי צבי הירש ממירעפאלי.

העותק של הגאון רבי יהודה סעמניץ אב"ד העלישטאבא. בדף השער רישום בעלות קצוץ בכתב-ידו: "הק' יודא סעמניץ" – הגאון רבי יהודה סעמניץ כיהן כאב"ד העלישטאבא (Alistal) ולאחר מכן עבר לאויבן-ישן, לכהן כדיין בבית הדין של המהר"ם מינץ, יחד עם רבי משה אַבֶּליש ורבי מאיר יהודה איסטרייך (חתומים יחד על הסכמה לספר "אוצר החיים", פראג, 1832). נפטר כ"ט אייר תר"ג (ראה צילום מצבתו ב"עלי זכרון", קינסטליכער, גיליון ו', עמ' יד).

• ספר התרומות מאת רבי שמואל הסרדי, עם פירוש גדולי תרומה, מאת רבי עזריה פיג'ו. זולקווא, דפוס אברהם יהודא ליב מאיר האפער, תקס"ט [1809]. בדף השער: "כמו בויניציאה". שם הספר, מקום הדפוס וחלקים נוספים מנוסח השער נדפסו בדיו אדומה. חסרים דפים לט-מז, מט-נב מהספירה החמישית (13 דפים). וריאנט. בעותק שלפנינו שלושה עמודים בראש הספר שאינם מופיעים בחלק מהעותקים. בעמודים אלו מופיעות כמה הסכמות, בהן הסכמה של המגיד מקוז'ניץ, וכן רשימה ארוכה של מנויים "מתנדבי העם" שהתחייבו לקנות את הספר לאחר הדפסתו.

• ספר שאלות ותשובות הרשב"א, שלושה חלקים. לבוב, דפוס נפתלי הירץ גרוש מאן, תקע"א-תקע"ב [1811-1812]. שלושה כרכים. בדף קיב/2 בכרך הראשון, ובעמוד האחרון בכרך השני, הסכמת האדמו"ר רבי אברהם חיים מזלוטשוב. בכרך הראשון, דף שער מעט שונה ללא שם המדפיס. בכרך ב' שם הכותר: "ספר שאלות ותשובות תולדות אדם – האדם הגדול בענקים...מאור הגולה הרשב"א ז"ל".

בכרך הראשון רישומים רבים של 'מראי מקומות' בשולי הדפים (כתיבה מאוחרת, בעט). בכרך השני והשלישי, הגהות קצרות בכתב-יד.

• ספר מגיני שלמה, חידושים על הש"ס, ויישוב קושיות בעלי התוספות על רש"י, מאת רבי יהושע מקראקא. למברג (לבוב), דפוס נפתלי הירץ גרושמאן, תקע"ו 1816.

העותק של רבי פנחס אריה כהנא-ראפפורט מסאמוטער. רישומי בעלות בדף המגן ובדף השער: "שייך להרבני המופלג הנגיד הקצין המפורסם לשבח מו"ה פנחס ארי' כהנא ראפאפורט מאוהעל"; "שייך להרבני המופלג החריף... ר' פנחס ארי' כהנא ראפאפורט מאוהעל – הנקרא בפי כל ר' פנחס סאמוטער". בדף השער, רישום בעלות נוסף של נכדו רבי מאיר אליעזר הכהן ראפפורט-הארטשטיין "בן בנו החכם השלם... מו"ה אברהם אבלי הכהן זצלה"ה. פה אויהעל יע"א". רבי פנחס אריה כהנא-ראפפורט מסאמוטער (נפטר תר"ג), מזקני חסידות אוהעל-סיגט. צדיק ומופלג בתורה. שימש כ"בעל תוקע" של האדמו"ר בעל "ישמח משה" באוהעל. נינו, רבי אברהם אבלי הכהן, מו"ל הספר שלשלת הזהב (קורות חיי רבי נפתלי הכהן בעל "סמיכת חכמים", מונקאטש תרצ"א) כותב עליו בהקדמה לספר הנ"ל: "היה מפורסם בצדקתו וגדלותו בתורה כל כך עד שיספרו עליו מעשים כמו מתלמידי הבעל שם טוב...". האדמו"ר מסיגט בעל "ייטב לב" (נכדו של בעל ה"ישמח משה") מביא דברי תורה בשמו בספרו "ייטב פנים": "שמעתי פירושו מהרב ר' פנחס סאמאטער ז"ל בעת שעשה סיום למשניות בע"פ..." (חלק א', דף צב/2; וכן מזכירו בחלק ב', דף ו/2).

• ספר מעשה רוקח, פירוש על המשניות בדרך הקבלה, מאת הגה"ק רבי אלעזר רוקח אב"ד בראד. מאהלוב, דפוס צבי זאב רבין שטיין, [תקע"ז 1817]. מהדורה שנייה.

בדף השער חתימת רבי "יוחנן הירש בהרב מהר"מ שלאנק". רבי יוחנן הירש שלאנק (תקע"ה-תרמ"ד) – מראשי וממייסדי מוסדות הציבור בירושלים. תלמיד ה"חתם סופר". עלה לירושלים יחד עם אביו רבי מרדכי שלאנק, שהיה גם הוא מגדולי תלמידי החת"ס (ראה אודותם בספר "החתם סופר ותלמידיו" עמ' קפח-קפט, ועמ' שלה-שלו).

• ספר חידושי מהריב"ץ, חידושים על הש"ס, מאת רבי יחיאל מרגליות. [אוסטרהא], ללא שם מדפיס, תקע"ח [1818]. בדף השער: "כמו בדיהרונפורט". מעבר לשער, אחרי ההסכמות: "שמעתי מפי רבינו הרב הקדוש דק"ק בארדיטשיב...". חסר דף אחרון.

כרוך עם: ספר בית הלוי ותורת הבית, פירושים וחידושים על מסכת קינים, מאת רבי משה אלעזר בן רבי שמואל זנוויל הלוי. אוסטרהא, ללא שם המדפיס, תקע"ח [1818. מהדורה שנייה]. חסר דף השער. ספר זה הדפיס רבי יחיאל מרגליות, יחד עם ספרו חידושי מהריב"ץ.

סגולת הלימוד במסכת קינים

הלימוד במסכת קינים העוסקת בדיני קרבנות היולדת, ידוע כסגולה לחשוכי בנים ולפקידתם בזרע של קיימא. במליצות שבסיום הקדמת המחבר לספר בית הלוי, נראה כי הוא רומז על הוצאת ספרו בשל כך: "ובכן כפי פרושות לשמים... תשוב תחייני ומתהומות הארץ תשוב תעלני ולחיים ולשלום לששון ולשמחה תבשרני... אך בטוב לב תשמחני ובשורות טובות תבשריני, ובצל כנפיך תסתירני ואזכה להשאיר אחרי ברכה, אין פרץ ואין יוצאת ואין צווחה...". הלימוד במסכת קינים הוא גם סגולה להצלה מפורענות ולישועות בעת צרה, כמו שמבואר בהקדמת הצדיק מגריידיץ רבי אליהו גוטמכר לספר "קן מפורשת" (נדפס עם ספר נחלת צבי על מסכת יבמות, אותם הדפיס מתורת בנו רבי צבי הירש גוטמכר אב"ד פאלשען – שנפטר על פניו בגיל צעיר, וללא ילדים), ועל פי דברי המדרש הוא כותב: "...ועד כמה יש כח בלימוד קינים בעת צרה, להציל מפורענות, וכשחטא לכפר עונותיו, באשר מזכיר את החיבה הגדולה של ישראל להשם יתרומם", ראה שם עוד את הבטחתו ללומדי מסכת קינים עם פירושיה (נחלת צבי, לבוב, תרל"ג).

• ספר לבוש עטרת זהב, חלק יורה דעה, מאת רבי מרדכי יפה בעל "הלבושים". ברדיטשוב, דפוס רבי ישראל ב"ר אברהם ב"ק, [תקע"ט 1819]. עם סמל המדפיס בשער.

• ספר לבוש הבוץ והארגמן, חלק אבן העזר. ברדיטשוב, דפוס רבי ישראל ב"ר אברהם ב"ק, [תקע"ט 1819]. עם סמל המדפיס בשער. חסרים 4 דפים אחרונים.

• ספר אהל יצחק, על שחיטות ובדיקות לרבי יעקב וייל, מאת רבי יצחק בן אליעזר. לבוב (למברג), דפוס אהרן מדפיס, [תקע"ט] 1819.

רישומי בעלות וחתימות של "הרשל" מהעיר מסקאוויץ (תקפ"א); "הק' פישליב [פישל ליב] שיף"; "הק' אלכסנדר סג"ל טויבער"; "יאקב ליב לעווענפעלד?"; "משולם פייש רוטטענבערג" [האדמו"ר מקוסון בבורו פארק, רבי משולם פייש רוטנברג (תרצ"ב-תשע"ד), בנו וממלא מקומו של האדמו"ר רבי פנחס שלום הלוי רוטנברג (תרנ"ב-תשכ"ב) האדמו"ר מקוסון בברונקס ובבורו פארק ניו יורק].

• ספר עצי לבונה, על שולחן ערוך יורה דעה, מאת רבי ניסן ב"ר אהרן מדובנא. סדילקוב, דפוס דוד מדפיס, תקצ"ה 1834. מהדורה ראשונה. נייר כחלחל.

העותק של הגאון רבי רפאל זילברמן רבה של צפת. בדף השער ובמקומות נוספים, חתימה "הק' רפאל בהר"מ דומ"ץ" וחותמותיו "רפאל זילבערמאן אב"ד בעה"ק צפת ת"ו". חותמות של נכדו וממשיך דרכו, רבי "אברהם ליב זילברמן, אב"ד" – הגאון רבי רפאל זילברמן (תקצ"ט-תרע"ח), ראב"ד צפת, ולימים, רבה של הקהילה האשכנזית בעיר במשך יותר מארבעים שנה. בנו וממלא מקומו של רבי מרדכי (ר' מוטיא) זילברמן (תקע"ט-תרל"ב), הרב מאומן שעלה לארץ ישראל בשנת תר"י וכיהן כראב"ד צפת.

12 ספרים ב-13 כרכים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. האוסף לא נבדק בידינו לעומק, והוא נמכר כמות שהוא.

ספר תהלים, עם באורי זוהר ("מאורי זוהר") ו"מצודת ציון". צפת, דפוס רבי ישראל ב"ק, [תקצ"ג 1833].

בראש כל מזמור נדפסה "כוונת המשורר". כן כולל הכרך תפילות שאומרים לפני ואחרי קריאת תהלים בחול, בשבת, ביום-טוב ולליל הושענה רבה, תפלה בעד החולה וסדר פדיון הנפש.

מהספרים הראשונים שנדפסו בידי רבי ישראל ב"ק בעיר צפת, כשנה לאחר יסוד בית דפוסו בעיר. מעבר לדף השער הקדמת המדפיס רבי ישראל ב"ק: "וכל הקונים אשר יקנו ויזולו זהבם וכספם על הספרים אשר יהיו נדפסים פה באה"ק תוב"ב ובפרט ספרי תהלים עם הזוהר אשר יחזיק בחיקו ובתרמילו, השי"ת יצילם מכל צער ונזק ובהלה...". הקדמה נוספת, ארוכה, מהמביא לדפוס, רבי גרשון מרגליות, בה הוא מספר כיצד הפציר ברבי ישראל ב"ק לא להדפיס את הביאור הקבלי "באורי זוהר" לבדו, אלא לצד פסוקי התהלים, כפי שאכן נדפס בסופו של דבר.

המדפיס מברדיטשוב, הרה"ח רבי ישראל בק (תקנ"ז-חשוון תרל"ה), היה תלמידם של הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב והרה"ק רבי ישראל מרוז'ין. בגיל צעיר הקים בית דפוס בברדיטשוב ופעל בו כתשע שנים. בשנת תקצ"א עלה לצפת והקים בגליל את בית הדפוס מחדש. לאחר חורבן הגליל ברעידת האדמה בשנת תקצ"ז, הקים רבי ישראל ב"ק את בית הדפוס העברי הראשון בירושלים, שהיה בית הדפוס הבלעדי בעיר יותר מעשרים שנה.

בדף השער, בדף עג, ובדף המגן האחורי, רישומי בעלות בכתיבה מזרחית של "הצעיר משה מזרחי ס"ט".

[4], סט, עב-קלז, קמ-קנב דף (חסרים באמצעו 4 דפים: ע-עא, קלח-קלט). 15 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. בלאי וסימני שימוש-רב. פגיעות בשוליים הפנימיים של מספר דפים, עם פגיעות בטקסט (משוקמים בהדבקות נייר דבק). סימני עש רבים, עם פגיעות בטקסט. חותמות. כריכה לא מקורית.

באותה השנה הדפיס רבי ישראל ב"ק בצפת, מהדורה נוספת של התהילים, ללא פירושי ה"מצודות" ו"פירושי הזוהר" (הכוללת: [4], עב דף).