"קונטרס חג הגאולה יב-יג תמוז, תרפ"ח", בצירוף דולר לצדקה, שהתקבלו מידיו הקדושות של האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש. ברוקלין ני-יורק, הוצאת קה"ת, תש"נ [1990]. "מאתיים שנה להולדת כ"ק אדמו"ר הצ"צ; ארבעים שנה לנשיאות כ"ק אדמו"ר שליט"א".

במוצאי יום ראשון, אור לט' תמוז תש"נ, לאחר ששב מציון חותנו האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש ובתום תפילת ערבית, חילק הרבי את הקונטרס שלפנינו. בקונטרס נדפסו אגרת ומאמר חסידות ששלח הריי"ץ לרגל חג הגאולה הראשון י"ב-י"ג תמוז תרפ"ח, שנה לאחר שחרורו מהמאסר ברוסיה הסובייטית; בסופו חמישה מכתבים נוספים של אדמו"ר הריי"ץ משנת תרפ"ח. אל הקונטרס צירף הרבי דולר לצדקה.

רישום על גבי עטיפת הקונטרס: "מיד כ"ק אדמו"ר שליט"א".

מעמד החלוקה

בקובץ לחיזוק ההתקשרות – כט (עמ' 38-39) מתואר מעמד חלוקת הקונטרס שלפנינו, באור ליום ט' תמוז תש"נ: "...כ"ק אדמו"ר חזר מהאוהל בשעה רבע-לעשר לערך, ואחר כמה דקות נכנסת לזאל הגדול לתפילות מנחה ומעריב. בינתיים נודע שאחר תפילת מעריב יחלק כ"ק אדמו"ר את הקונטרס החדש שהדפיסו, ולשם כך הגיע קהל גדול יותר... בסיום תפילת ערבית, ירד כ"ק אדמו"ר למקום 'החלוקות' שליד הבימה שלו, והחל בחלוקת הקונטרס כשמצורף בתוכו שטר של דולר לצדקה... החלוקה הסתיימה בשעה אחת עשרה ארבעים".

קונטרס: 16 עמ'. 23 ס"מ בקירוב. הקונטרס והשטר במצב טוב.

קונטרס מאמרים תרפ"ב, ושני שטרות של דולר לצדקה, שניתנו מידיו הקדושות של האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש. ברוקלין ניו-יורק, הוצאת קה"ת, תשנ"ב [1992]. "שנת הצדי"ק לכ"ק אדמו"ר שליט"א".

הקונטרס נדפס בהוראת הרבי מליובאוויטש לרגל יום ההסתלקות של חמיו האדמו"ר הריי"ץ ביום יו"ד שבט, וכולל שלושה מאמרי חסידות שאמר הריי"ץ בראשית שנת תרפ"ב, אשר נמצאו בכתב יד. בפתח הקונטרס נדפסה "תמונת תואר פני הוד כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע", ובסופו פקסימיליות מכתב-יד המעתיק ו"ראשי פרקים מתולדות" אדמו"ר הריי"ץ. בליל יו"ד שבט תשנ"ב חילק הרבי את הקונטרס שלפנינו בצירוף שני דולר לצדקה.

מעמד החלוקה

בקובץ לחיזוק ההתקשרות – כט (עמ' 66-68) מתואר מעמד חלוקת הקונטרס והדולרים שלפנינו, בליל יו"ד שבט תשנ"ב: "לפני הצהריים נודע שכ"ק אדמו"ר שליט"א יחלק הערב קונטרס. תכונה מיוחדת ניכרה בקהל לקראת האירוע, הן בקרב האורחים הרבים שהגיעו – בהם שלוחים רבים ותלמידי התמימים שהגיעו מרחבי העולם, והן בקרב המקומיים. גם הרבה מהתמימים בישיבות הסמוכות מיהרו להגיע בעוד מועד, לאחר שנודע להם על חלוקת הקונטרס הלילה... תפילת מעריב התקיימה בזמנה. 770 היה מלא וגדוש מפה לפה... בסיום התפילה... פנה הרבי וניגש לשולחן החלוקה... טרם התחיל לחלק, פתח בשיחה קצרה... מיד לאחר מכן החל הרבי בחלוקת הקונטרס.

הקונטרס נקרא "קונטרס מאמרים תרפ"ב" – וכולל שלושה מאמרים מראשית שנת תרפ"ב שנמצאו לאחרונה בכתב יד... הקונטרס נתון בתוך נרתיק פלסטיק יחד עם שני שטרות של דולר לצדקה, צבעו אדום והוא מכיל כ-50 עמודים... בעת החלוקה ענה על בקשות ברכה של אחדים: 'אמן', 'הצלחה רבה', 'ברכה והצלחה', 'רפו"ש' וכיו"ב... החלוקה הסתיימה בעשר-וחצי, לאחר יותר משלש שעות של חלוקה, בהם חילק כ"ק אדמו"ר שליט"א כ-7000 חוברות. מאוחר יותר התקיימה התוועדות – ענק ברוב פאר לרגל יו"ד שבט... ההתוועדות התקיימה בביהכ"נ, שם הסבו כולם לצד שולחנות עמוסים בכל טוב... ההתוועדות נפתחה בלימוד קטע מהקונטרס שזה-עתה זכינו לקבל מידו הק' של כ"ק אדמו"ר שליט"א".

קונטרס: 59, [1] עמ'. מעטפת אדומה. 22.5 ס"מ. הקונטרס והשטרות במצב טוב.

כתב-יד, "סדר קריאת ותיקון ללילי חג שבועות והושענא רבה". [בוכרה], תפ"ה [1725].

כתיבה מזרחית נאה, מנוקדת בחלקה. העתקה מלאה של מהדורת תיקון ליל שבועות והושענא רבה שנדפסה בוונציה תי"ד, בדפוס וינדרמין. הסופר העתיק גם את נוסח השער המלא, עם הדפוסת ופרט השנה, וכן את הקדמת המו"ל וינטורין בכ"ר דוד.

בסוף כתב-היד קולופון הסופר ושנת ההעתקה: "תם ונשלם... על יד הצעיר... מצעירי ישראל והבוטח לרחמי אל והדורש גאולה לעמו ישראל הדל המך עפר רגלי כל תלמדי חכמים הדל העני יצחק בן אברהם בן יוסף... בחודש שבט בשנת חמשת אלפים וארבע מאות שמונים וחמשה [=תפ"ה]...".

ידוע כתב-יד אחר בהעתקת הסופר שלפנינו, הוא כת"י האקדמיה הרוסית למדעים, מס' A 188. שם מופיע קולופון הסופר: "...הדל העני יצח[ק] בן אברהם בן יוסף בן שלמה וחודש אדר ראשון משנת חמש[ת] אלפים ארבעה מאות וחמישם[!] וששה ליצירא[!] [=תנ"ו] בצימן במדינת בוכ[רא] דעל נהר כוהך...".

[111] דף. מספר דפים נכרכו במהופך. 16.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמי דיו כהים. בלאי. קרעים וקרעים חסרים בשולי מספר דפים, עם פגיעות מעטות בטקסט. כריכת עור מקורית, בלויה ופגומה.

כתב-יד, תפילות, השכבות, התרת קללות, סדרי לימוד ועוד. [קורפו, המאה ה-18].

פורמט מיניאטורי. כתיבה ספרדית-איטלקית בינונית.

כולל בין היתר: "תפלה לער"ה וער' יוה"כ והו"ר כשמביאין שמן לב"ה [=לבית הכנסת]", "השכבה לאיש", "השכבה לאישה", "סדר התרת קללות", "סדר ליום הזכירה של מת" [סדר לימוד מחומש ומשנית], תפילה למי שמופיע לו אדם בחלום ומבקש ממנו לקרוא לאדם אחר "פלוני בן פלוני אני הוא פלוני בן פלוני שאמרת לפלוני בן פלונית בחזיון לילה שיאמר אלי שאבא אליך..."; סידור לימוד וקריאה לעילוי נשמה, לפי ימות השבוע, עם תפילות; "השכבה על המתים לי"ב חדש", "לרואה בחלום מת שקורא לו ממעלת הרב הכולל הדיין המצויין כמהר"ר חיים שבתי הכהן יאיר לעד אכי"ר".

רבי חיים שבתי הכהן הנזכר כאן בברכת החיים היה מחכמי האי קורפו. נולד בצפת וממנה הגיע לקורפו. בשנת תפ"ט שלח משם שאלה לרבני ונציה בעניין שופר פסול. בשנת תצ"ז נסמך על ידי רבני ונציה ומאז שימש כרב בקורפו. השתתף בפולמוס בעניין המוסיקה בבית הכנסת (ראו: סימונסון, קולות נשברים, מאסף מיכאל ז, עמ' רפד ואילך; יעקב שמואל שפיגל, וישמע קולי, ירושלים תשע"ז).

רישומי בעלות בעמוד הריק שבראש כתב-היד, באותיות לטיניות, של משה בן שמואל לוי מקורפו.

[22] דפים כתובים (ועוד מספר דפים ריקים). 9.7 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמים כהים. מעט בלאי. כריכת קרטון צבעונית מקורית, עם פגמים

אוסף כתבי-יד ודפים מודפסים, שנכתבו ונדפסו לרגל פרשת מינויו של רבי משה גלוגא לחזן בבית הכנסת האשכנזי באמשטרדם. אמשטרדם, תקמ"ו [1786].

האוסף כולל:

1. כתב-יד, "זכרון לדור אחרון" – חיבור מליצי בחרוזים, עם שירים, המתאר את פרשת מינויו של רבי משה גלוגא לחזן בית הכנסת החדש של האשכנזים באמשטרדם, מאת מחבר לא ידוע. [אמשטרדם, תקמ"ו 1786]. כתיבה בינונית ("רש"י").

[8] דף. 17 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים ובלאי.

2. דף בכתב-יד על קלף – "שיר פשוט לכבוד הנעלה היקר כהר"ר ר' משה בכ"ר אורי ז"ל אשר נתקבל לחזן ונאמן דק"ק אשכנזים באמשטרדם...". כתיבה מרובעת נאה, מעוטרת. בשוליים: "הצעיר מרדכי הלוי – נכתב ע"י יקותיאל בכ"ה יצחק סופר ז"ל – שנת תקמ"ו לפ"ק". השיר מתחיל: "ישמח במתנתו מדוע בושש משה". [אמשטרדם, תקמ"ו 1786].

[1] דף קלף. 21.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים.

3. דף מודפס, "שיר פשוט לכבוד הנעלה היקר כהר"ר משה בכ"ר אורי...". מחבר השיר חתום בדפוס: "הצעיר מרדכי הלוי" – הדפסה של השיר הנ"ל בסעיף 2. [אמשטרדם, תקמ"ו 1786].

[1] דף. 19.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים וקמטים.

4. דף מודפס, "איין שין גדיכט אונ' אן ווייזונג פון ר' משה גלוגא חזן... עש קאן געזונגן אונ' גלייאנט ווערן אויף דיא שטים פון פורים...". שיר ביידיש-מערבית. בתחתית הדף נדפסו שמות ה"משוררים" ששירתו לצדו של רבי משה גלוגא: "שמשון, משה, יונה, ברוך, וואלף, אייזק" ופרט השנה תקמ"ו. [אמשטרדם, תקמ"ו 1786].

[1] דף. 32 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, קרעים, פגמים ובלאי.

5. דף גדול מודפס, "מקימי מעפר דל, וכסא כבוד ינחילם...", שירים [מאת רבי משה גלוגא?] לכבוד הקהל, לכבוד הרב ולכבוד החזנים: "מה גדלו מעשי ה'... בהקים מתוך אחינו יחידי סגולה דק"ק אמשטרדם הגביר הנעלה כ"ה משה בן המנוח כ"ה פייביש גלוגא... לשרת בקדש...". [אמשטרדם, תקמ"ו 1786].

[1] דף. 38 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, קמטים ובלאי.

6. דף מודפס, "בכי אבל משה", שיר על פטירתו של החזן רבי משה גלוגא: "נשפך על אבדן משה עבד ה', זה האיש משה ב"ה פייבש חזן נ"ע, שרת את קהל אשכנזים בעיר אמשטרדם... ארבעים שנה, ומשה עלה אל האלהים בן ששים ושש שנה ביום ג' כ"ד אלול שנת ואל משה אמר..." [=תקפ"ו]. [אמשטרדם, תקפ"ו 1826]. בשולי הדף: "בדפוס פרופס".

[1] דף. 21 ס"מ בקירוב. מצב טוב. קמטים ובלאי.

בחודש שבט תקמ"ו נפטר באמשטרדם החזן האשכנזי
ר' שמואל ש"ץ. בעקבות כך פרצה מריבה בקהל במשך מספר חודשים בקשר לזהות מחליפו של החזן. מספר חזנים ניסו להתמנות אך הקהל לא הגיע לידי הסכמה ובשלב מסויים אף פנו לממשלה לעזרה. לבסוף, בחודש תמוז של אותה שנה, התמנה לתפקיד זה רבי משה ב"ר פייבש גלוגא, יליד מארוקה (שכונה באמשטרדם). גם מינויו נתקל תחילה בחילוקי דעות, אך לבסוף להסכמה ומינויו של רבי משה גלוגא התקבל על כולם. הדבר גרם לשמחה גדולה בקהילת אמשטרדם, וברחבי העיר נערכו חגיגות וסעודות, כפי שמתואר בין היתר בכתב-היד "זכרון לבני ישראל" שלפנינו: "וקראו לסעודה זו סעודת לויתן והיו כולם בלב אחד מחבקים ומנשקים זה לזה... רבים מהנמצאים שם היו מורידים דמעות על לחייהם, ואמרו שלא ראו שמחה כזו כל ימי חייהם... המון העם הכינו את אשר יביאו בלילה הזה, לעשות כשמחת בית השואבה... להדליק נרות ומנורות... ובכן היו תולים באמצע הרחובות עטרות, מעששית מאירות... ובראש כמה חוצות היו תלויים נרות של שבת... וכל הנערים היו רצים באבוקות, ובתולות ובחורים היו מרקדים ומזמרים זמירות מתוקות... והיין נשפך כמים... היו צולים בשר ואוכלים... היו משמחים עצמם בתופים ובמחולות ובחלילים...". דפי השירים שלפנינו נכתבו ונדפסו לרגל מאורע חגיגי זה.

רוב החומר שלפנינו פורסם במאמרו של אברהם מאיר הברמן, פרשת גדולתו ותפארתו של ר' משה גלוגא כשנתמנה חזן באמשטרדם, תצליל, במה למחקר המוסיקה ולביבליוגרפיה, קובץ תשיעי כרך רביעי, חיפה, תשכ"ט, עמ' 109-123. הברמן השתמש בפריטים שלפנינו, שמקורם באוסף גאנס, למעט פריט מס' 6 שכנראה לא היה ידוע לו (מצורף תדפיס מאמרו של הברמן).

6 פריטים (בכתב-יד ובדפוס). כל הפריטים הודבקו בתוך אוגדן גדול, עם כריכת עור.

תו ספר של משה חיים גאנס (Mozes Heiman Gans).