ספר חפץ חיים, על הלכות איסורי לשון הרע ורכילות. ווילנא, תרל"ז 1877. מהדורה שנייה מתוקנת.

כרוך עם: ספר שמירת הלשון, (חלק ראשון), "והוא השלמת הספר חפץ חיים", דברי חיזוק ומוסר לשמירת הלשון ולתלמוד תורה. ווילנא, תרל"ט 1879. "הוצאה שניה". ובסופו "קונטרס שפת תמים", על איסור אמירת דברי מרמה ושקר.

ספריו הראשונים של רבינו ישראל מאיר הכהן מראדין, שיצאו לאור בעילום שם המחבר, שמו של המחבר נדפס בשולי השערים ברוסית ובראשי תיבות.

בדף המגן הקדמי רישום נדיר בכתב ידו של ה"חפץ חיים": "מקו[לקל] באיזה דפין" – על מנת לציין כי יש פגמים בספר זה. ואכן, בדפי הספר ישנם כמה פגמים שנעשו כבר בהדפסה. בדף לד1 בספר חפץ חיים נפגמו כמה מהשורות כתוצאה מהדפסה משובשת (על קמט בנייר). בדף סד, ישנו קרע במרכז הטקסט עם מריחת דיו, שכנראה נעשו בעת ההדפסה. בדפים נוספים ישנם מריחות דיו דומות, לעתים עם טשטוש של כמה אותיות, שנעשו בעת ההדפסה (בעמ' 142, גם נרשם "X" בראש הדף, אולי כדי לציין את הפגם שבעמוד זה). מחשש גזל ציין רבינו כי הספר: "מקו[לקל] באיזה דפין".

רבינו ה"חפץ חיים" היה נוהג בכל הספרים שהוציאם לאור, לדקדק ולבדוק כל ספר מקלקולי הדפוס והחלפת גיליונות, מחשש לאיסור גזל במכירתם. על כל ספר שנבדק ויצא "מוגה" מתחת ידו, היה נוהג לרשום בראשו כי הוא "מוגה". לפנינו תיעוד של ספר שה"חפץ חיים" מצא בו פגמים [קלים], והוא ציין כי הוא מקולקל. הרישום בספר זה מלמדנו עד היכן הגיעה בדיקתו של ה"חפץ חיים", ומאילו פגמים קטנים חשש בבדיקותיו הרבות כדי לקבוע אם הספר "מוגה".

[1], ב-עח דף; [1], ב-לו, [2] דף; [3]-14 עמ'. 22 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות רבים ועובש קל. בלאי וקמטים רבים. קרעים בשולי דפים, ובמספר דפים קרעים עם פגיעה בטקסט. כריכה מקורית, בלויה ופגומה.

ללא שער מיוחד ל"קונטרס שפת תמים", הנמצא בחלק מן העותקים.

אוסף גדול ומגוון של ספרים מדפוסי רוסיה-פולין בשנות הת"ק [ראשית המאה ה-19]. חלקם עותקים מיוחסים, עם חתימות ורישומי בעלות חשובים.

• ספר שולחן ערוך חושן משפט. אוסטרהא, תקס"ה [1805]. הסכמת רבי לוי יצחק מברדיטשוב והסכמת רבי דוד ליעקש ראב"ד ומגיד מישרים בק"ק באר, תלמיד הבעל שם טוב.

• ספר מנחת יעקב, "וזאת תורת החטאת והמנחה והשלמים", פירוש על הרמ"א מאת רבי יעקב בן יוסף ריישר. פולנאה, [דפוס יוסף הכהן, תקס"ב, (למעשה: תקס"ד 1804)]. שני חלקים בכרך אחד (שער נפרד לכל חלק). הסכמות: רבי אברהם דוב אווערבך אב"ד חמלניק; רבי בצלאל מרגליות אב"ד אוסטרהא; ורבי צבי הירש ממירעפאלי.

העותק של הגאון רבי יהודה סעמניץ אב"ד העלישטאבא. בדף השער רישום בעלות קצוץ בכתב-ידו: "הק' יודא סעמניץ" – הגאון רבי יהודה סעמניץ כיהן כאב"ד העלישטאבא (Alistal) ולאחר מכן עבר לאויבן-ישן, לכהן כדיין בבית הדין של המהר"ם מינץ, יחד עם רבי משה אַבֶּליש ורבי מאיר יהודה איסטרייך (חתומים יחד על הסכמה לספר "אוצר החיים", פראג, 1832). נפטר כ"ט אייר תר"ג (ראה צילום מצבתו ב"עלי זכרון", קינסטליכער, גיליון ו', עמ' יד).

• ספר התרומות מאת רבי שמואל הסרדי, עם פירוש גדולי תרומה, מאת רבי עזריה פיג'ו. זולקווא, דפוס אברהם יהודא ליב מאיר האפער, תקס"ט [1809]. בדף השער: "כמו בויניציאה". שם הספר, מקום הדפוס וחלקים נוספים מנוסח השער נדפסו בדיו אדומה. חסרים דפים לט-מז, מט-נב מהספירה החמישית (13 דפים). וריאנט. בעותק שלפנינו שלושה עמודים בראש הספר שאינם מופיעים בחלק מהעותקים. בעמודים אלו מופיעות כמה הסכמות, בהן הסכמה של המגיד מקוז'ניץ, וכן רשימה ארוכה של מנויים "מתנדבי העם" שהתחייבו לקנות את הספר לאחר הדפסתו.

• ספר שאלות ותשובות הרשב"א, שלושה חלקים. לבוב, דפוס נפתלי הירץ גרוש מאן, תקע"א-תקע"ב [1811-1812]. שלושה כרכים. בדף קיב/2 בכרך הראשון, ובעמוד האחרון בכרך השני, הסכמת האדמו"ר רבי אברהם חיים מזלוטשוב. בכרך הראשון, דף שער מעט שונה ללא שם המדפיס. בכרך ב' שם הכותר: "ספר שאלות ותשובות תולדות אדם – האדם הגדול בענקים...מאור הגולה הרשב"א ז"ל".

בכרך הראשון רישומים רבים של 'מראי מקומות' בשולי הדפים (כתיבה מאוחרת, בעט). בכרך השני והשלישי, הגהות קצרות בכתב-יד.

• ספר מגיני שלמה, חידושים על הש"ס, ויישוב קושיות בעלי התוספות על רש"י, מאת רבי יהושע מקראקא. למברג (לבוב), דפוס נפתלי הירץ גרושמאן, תקע"ו 1816.

העותק של רבי פנחס אריה כהנא-ראפפורט מסאמוטער. רישומי בעלות בדף המגן ובדף השער: "שייך להרבני המופלג הנגיד הקצין המפורסם לשבח מו"ה פנחס ארי' כהנא ראפאפורט מאוהעל"; "שייך להרבני המופלג החריף... ר' פנחס ארי' כהנא ראפאפורט מאוהעל – הנקרא בפי כל ר' פנחס סאמוטער". בדף השער, רישום בעלות נוסף של נכדו רבי מאיר אליעזר הכהן ראפפורט-הארטשטיין "בן בנו החכם השלם... מו"ה אברהם אבלי הכהן זצלה"ה. פה אויהעל יע"א". רבי פנחס אריה כהנא-ראפפורט מסאמוטער (נפטר תר"ג), מזקני חסידות אוהעל-סיגט. צדיק ומופלג בתורה. שימש כ"בעל תוקע" של האדמו"ר בעל "ישמח משה" באוהעל. נינו, רבי אברהם אבלי הכהן, מו"ל הספר שלשלת הזהב (קורות חיי רבי נפתלי הכהן בעל "סמיכת חכמים", מונקאטש תרצ"א) כותב עליו בהקדמה לספר הנ"ל: "היה מפורסם בצדקתו וגדלותו בתורה כל כך עד שיספרו עליו מעשים כמו מתלמידי הבעל שם טוב...". האדמו"ר מסיגט בעל "ייטב לב" (נכדו של בעל ה"ישמח משה") מביא דברי תורה בשמו בספרו "ייטב פנים": "שמעתי פירושו מהרב ר' פנחס סאמאטער ז"ל בעת שעשה סיום למשניות בע"פ..." (חלק א', דף צב/2; וכן מזכירו בחלק ב', דף ו/2).

• ספר מעשה רוקח, פירוש על המשניות בדרך הקבלה, מאת הגה"ק רבי אלעזר רוקח אב"ד בראד. מאהלוב, דפוס צבי זאב רבין שטיין, [תקע"ז 1817]. מהדורה שנייה.

בדף השער חתימת רבי "יוחנן הירש בהרב מהר"מ שלאנק". רבי יוחנן הירש שלאנק (תקע"ה-תרמ"ד) – מראשי וממייסדי מוסדות הציבור בירושלים. תלמיד ה"חתם סופר". עלה לירושלים יחד עם אביו רבי מרדכי שלאנק, שהיה גם הוא מגדולי תלמידי החת"ס (ראה אודותם בספר "החתם סופר ותלמידיו" עמ' קפח-קפט, ועמ' שלה-שלו).

• ספר חידושי מהריב"ץ, חידושים על הש"ס, מאת רבי יחיאל מרגליות. [אוסטרהא], ללא שם מדפיס, תקע"ח [1818]. בדף השער: "כמו בדיהרונפורט". מעבר לשער, אחרי ההסכמות: "שמעתי מפי רבינו הרב הקדוש דק"ק בארדיטשיב...". חסר דף אחרון.

כרוך עם: ספר בית הלוי ותורת הבית, פירושים וחידושים על מסכת קינים, מאת רבי משה אלעזר בן רבי שמואל זנוויל הלוי. אוסטרהא, ללא שם המדפיס, תקע"ח [1818. מהדורה שנייה]. חסר דף השער. ספר זה הדפיס רבי יחיאל מרגליות, יחד עם ספרו חידושי מהריב"ץ.

סגולת הלימוד במסכת קינים

הלימוד במסכת קינים העוסקת בדיני קרבנות היולדת, ידוע כסגולה לחשוכי בנים ולפקידתם בזרע של קיימא. במליצות שבסיום הקדמת המחבר לספר בית הלוי, נראה כי הוא רומז על הוצאת ספרו בשל כך: "ובכן כפי פרושות לשמים... תשוב תחייני ומתהומות הארץ תשוב תעלני ולחיים ולשלום לששון ולשמחה תבשרני... אך בטוב לב תשמחני ובשורות טובות תבשריני, ובצל כנפיך תסתירני ואזכה להשאיר אחרי ברכה, אין פרץ ואין יוצאת ואין צווחה...". הלימוד במסכת קינים הוא גם סגולה להצלה מפורענות ולישועות בעת צרה, כמו שמבואר בהקדמת הצדיק מגריידיץ רבי אליהו גוטמכר לספר "קן מפורשת" (נדפס עם ספר נחלת צבי על מסכת יבמות, אותם הדפיס מתורת בנו רבי צבי הירש גוטמכר אב"ד פאלשען – שנפטר על פניו בגיל צעיר, וללא ילדים), ועל פי דברי המדרש הוא כותב: "...ועד כמה יש כח בלימוד קינים בעת צרה, להציל מפורענות, וכשחטא לכפר עונותיו, באשר מזכיר את החיבה הגדולה של ישראל להשם יתרומם", ראה שם עוד את הבטחתו ללומדי מסכת קינים עם פירושיה (נחלת צבי, לבוב, תרל"ג).

• ספר לבוש עטרת זהב, חלק יורה דעה, מאת רבי מרדכי יפה בעל "הלבושים". ברדיטשוב, דפוס רבי ישראל ב"ר אברהם ב"ק, [תקע"ט 1819]. עם סמל המדפיס בשער.

• ספר לבוש הבוץ והארגמן, חלק אבן העזר. ברדיטשוב, דפוס רבי ישראל ב"ר אברהם ב"ק, [תקע"ט 1819]. עם סמל המדפיס בשער. חסרים 4 דפים אחרונים.

• ספר אהל יצחק, על שחיטות ובדיקות לרבי יעקב וייל, מאת רבי יצחק בן אליעזר. לבוב (למברג), דפוס אהרן מדפיס, [תקע"ט] 1819.

רישומי בעלות וחתימות של "הרשל" מהעיר מסקאוויץ (תקפ"א); "הק' פישליב [פישל ליב] שיף"; "הק' אלכסנדר סג"ל טויבער"; "יאקב ליב לעווענפעלד?"; "משולם פייש רוטטענבערג" [האדמו"ר מקוסון בבורו פארק, רבי משולם פייש רוטנברג (תרצ"ב-תשע"ד), בנו וממלא מקומו של האדמו"ר רבי פנחס שלום הלוי רוטנברג (תרנ"ב-תשכ"ב) האדמו"ר מקוסון בברונקס ובבורו פארק ניו יורק].

• ספר עצי לבונה, על שולחן ערוך יורה דעה, מאת רבי ניסן ב"ר אהרן מדובנא. סדילקוב, דפוס דוד מדפיס, תקצ"ה 1834. מהדורה ראשונה. נייר כחלחל.

העותק של הגאון רבי רפאל זילברמן רבה של צפת. בדף השער ובמקומות נוספים, חתימה "הק' רפאל בהר"מ דומ"ץ" וחותמותיו "רפאל זילבערמאן אב"ד בעה"ק צפת ת"ו". חותמות של נכדו וממשיך דרכו, רבי "אברהם ליב זילברמן, אב"ד" – הגאון רבי רפאל זילברמן (תקצ"ט-תרע"ח), ראב"ד צפת, ולימים, רבה של הקהילה האשכנזית בעיר במשך יותר מארבעים שנה. בנו וממלא מקומו של רבי מרדכי (ר' מוטיא) זילברמן (תקע"ט-תרל"ב), הרב מאומן שעלה לארץ ישראל בשנת תר"י וכיהן כראב"ד צפת.

12 ספרים ב-13 כרכים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. האוסף לא נבדק בידינו לעומק, והוא נמכר כמות שהוא.

ספר תהלים, עם באורי זוהר ("מאורי זוהר") ו"מצודת ציון". צפת, דפוס רבי ישראל ב"ק, [תקצ"ג 1833].

בראש כל מזמור נדפסה "כוונת המשורר". כן כולל הכרך תפילות שאומרים לפני ואחרי קריאת תהלים בחול, בשבת, ביום-טוב ולליל הושענה רבה, תפלה בעד החולה וסדר פדיון הנפש.

מהספרים הראשונים שנדפסו בידי רבי ישראל ב"ק בעיר צפת, כשנה לאחר יסוד בית דפוסו בעיר. מעבר לדף השער הקדמת המדפיס רבי ישראל ב"ק: "וכל הקונים אשר יקנו ויזולו זהבם וכספם על הספרים אשר יהיו נדפסים פה באה"ק תוב"ב ובפרט ספרי תהלים עם הזוהר אשר יחזיק בחיקו ובתרמילו, השי"ת יצילם מכל צער ונזק ובהלה...". הקדמה נוספת, ארוכה, מהמביא לדפוס, רבי גרשון מרגליות, בה הוא מספר כיצד הפציר ברבי ישראל ב"ק לא להדפיס את הביאור הקבלי "באורי זוהר" לבדו, אלא לצד פסוקי התהלים, כפי שאכן נדפס בסופו של דבר.

המדפיס מברדיטשוב, הרה"ח רבי ישראל בק (תקנ"ז-חשוון תרל"ה), היה תלמידם של הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב והרה"ק רבי ישראל מרוז'ין. בגיל צעיר הקים בית דפוס בברדיטשוב ופעל בו כתשע שנים. בשנת תקצ"א עלה לצפת והקים בגליל את בית הדפוס מחדש. לאחר חורבן הגליל ברעידת האדמה בשנת תקצ"ז, הקים רבי ישראל ב"ק את בית הדפוס העברי הראשון בירושלים, שהיה בית הדפוס הבלעדי בעיר יותר מעשרים שנה.

בדף השער, בדף עג, ובדף המגן האחורי, רישומי בעלות בכתיבה מזרחית של "הצעיר משה מזרחי ס"ט".

[4], סט, עב-קלז, קמ-קנב דף (חסרים באמצעו 4 דפים: ע-עא, קלח-קלט). 15 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. בלאי וסימני שימוש-רב. פגיעות בשוליים הפנימיים של מספר דפים, עם פגיעות בטקסט (משוקמים בהדבקות נייר דבק). סימני עש רבים, עם פגיעות בטקסט. חותמות. כריכה לא מקורית.

באותה השנה הדפיס רבי ישראל ב"ק בצפת, מהדורה נוספת של התהילים, ללא פירושי ה"מצודות" ו"פירושי הזוהר" (הכוללת: [4], עב דף).

אוסף מגוון תשעה ספרי מוסר ומדרש שנדפסו בירושלים, בשנות התר"כ-התר"ל:

• ספר שבט מוסר, חמישים ושניים פרקי מוסר ודרשות בעניין התשובה, חלק ראשון ושני, מאת רבי אליהו הכהן מאיזמיר. ירושלים, דפוס יחיאל ברי"ל, מיכל הכהן, יואל משה סלומון, [תרכ"ג 1863]. רישומי בעלות וחתימות של: "הצעיר יאודה משה עבדאל ואחיד הדאיה ס"ט" ורישומים נוספים.

ש' הלוי, מס' 85.

• ספר הישר, המיוחס לרבינו תם. ירושלים, דפוס יחיאל ברי"ל, מיכל הכהן ויואל משה בהר"מ [סלומון], [תרכ"ד 1864].

ש' הלוי, מס' 97.

• ספר מנורת זהב, קיצור מנורת המאור ודרשות, מאת רבי ישראל אלנקווה. ירושלים, דפוס רבי ישראל ב"ק, [תרכ"ד 1864].

ש' הלוי, מס' 99.

• ספר צוואה יקרה – צוואת רבי אלכסנדר זיסקינד מהורודנא, בעל "יסוד ושורש העבודה". ירושלים, דפוס רבי ישראל ב"ק, [אחרי תרכ"ג 1863].

ש' הלוי, מס' 100 (על פי ש' הלוי שנת הדפוס היא תרכ"ד).

• ספר קיצור חובות הלבבות, מאת רבי מנחם אבן זרח. ירושלים, [דפוס רבי ישראל ב"ק, תרכ"ה 1865]. חותמות: "חיים יצחק בהר"מ הכהן".

ש' הלוי, מס' 114.

• ספר אגרת הטיול, ביאור פסוקים ומאמרי חז"ל ע"פ פשט, רמז, דרוש סוד, מאת רבי חיים בצלאל מפרידברג (אח המהר"ל מפראג). ירושלים, דפוס ישראל ב"ק, [תרכ"ה 1865]. בדף ב1, הגהה בכתיבה מזרחית (בעט כדורי): "ושמעתי עוד ב' טעמים...".

ש' הלוי, מס' 106.

• ספר היראה לרבינו יונה גירונדי, עם צוואת רבי יהודה החסיד. ירושלים, דפוס אברהם רוטינבורג, [תרכ"ו 1866]. רישום בעלות וחתימה בדף השער: "הספר הזה שייך להר"ר זלמן חיים ריבלין"; "אלי' מרדכי אייזונשטיין".

ש' הלוי, מס' 123.

• ספר מדרש ויושע, מחכמינו התנאים והאמוראים, עם "מעשה הנמלה, שאירע בימי שלמה המע"ה". ירושלים, דפוס רבי ישראל ב"ק, תרכ"ט [1869]. עם מעטפת קדמית מודפסת, מקורית. (בצבע כתום).

• ספר צל העולם, מאת רבי מתתיהו דלקארט. ירושלים, דפוס יואל משה סלומון, תרל"ו [1876].

ש' הלוי, מס' 279.

9 ספרים. גודל ומצב משתנים. רישומים וחותמות. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.

קונטרס שנת השבע, עם באר שבע, הלכות שביעית ודיני שמיטת קרקעות וכספים, מאת הגאון רבי משה נחמיה כהניו, ראש ישיבת "עץ חיים". ירושלם, דפוס יואל משה שאלאמאן (סלומון), תרמ"א [1881].

בהערה בדף לא/1, המחבר כותב כי בעקבות אסון פטירת בנו בדמי ימיו, שפקד אותו בעיצומו של סידור הספר להדפסה, נאלץ להוציא את חיבורו בקיצור ובהשמטות רבות, במאה עותקים בלבד (עקב מחסור כספי).

בדפים לג-לד בסוף הכרך – "זכרון יוסף", נדפסו דברי ההספד של המחבר על בנו, רבי יוסף חיים אלי', שנפטר בשנת השלושים לחייו, בט"ז תמוז תרמ"א, וקינה שכתב בן זה, על פטירת הצעיר אהרן זבלון בן שמואל בער, שנפטר בכ"ה באייר תרל"ט.

תיקונים בכתב-יד, של טעויות הדפוס.

[1], ב-לד דף. 18.5 ס"מ. נייר יבש ושביר מעט. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. קמטים וקרעים. קרעים וקרעים חסרים בשולי הדף האחרון, אחד מהם שוקם בנייר דבק, עם פגיעות בטקסט. חותמות. כריכה חדשה.

כולל הדפים הנדירים לג-לד בסוף הכרך – עם דברי ההספד "זכרון יוסף", על בניו של המחבר. דפים אלו אינם מופיעים בחלק מהעותקים.

ש' הלוי, מס' 382.