בית-מזוזה מעשה ידי לודוויג יהודה וולפרט (1900-1981). [ניו יורק, שנות ה-60 בקירוב]. חתום בגב: "Wolpert".

כסף סטרלינג, גזור ומקודח; דיו על קלף.

בית מזוזה מעוצב כזוג דלתות ארון קודש. כולל בסיס מלבני עם שני נקבים (לקיבוע על משקוף הדלת) וחזית קעורה, נשלפת, עליה מופיעה כתובת באותיות מנוסרות, בסגנון האופייני לעבודותיו של וולפרט: "ברוך אתה בבואך וברוך אתה בצאתך". במרכז ממוקם ציר גלילי להכנסת קלף המזוזה, ובמרכזו חלונית להצגת הכתובת "שדי". קלף המזוזה כתוב בכתיבת סת"ם אשכנזית (אמצע המאה ה-20 בקירוב).

לודוויג יהודה וולפרט (1900-1981), מעצב וצורף ישראלי-אמריקאי, מן הראשונים שהביאו את הסגנון המודרניסטי הבינלאומי לצורפות בארץ ישראל. נולד בעיירה סמוכה להיידלברג, גרמניה, למשפחה דתית-אורתודוקסית ממוצא מזרח-אירופי. למד פיסול וצורפות בבית-הספר לאמנות בפרנקפורט, והושפע מעקרונות הבאוהאוס ומסגנון העיצוב המודרניסטי של מורו כריסטיאן דל.

בקיץ 1933, לאחר עליית הנאצים לשלטון, עזב את גרמניה ועלה לארץ ישראל. בשנת 1935 הצטרף לסגל "בצלאל החדש" בירושלים, שם ניהל את מחלקת הצורפות לצד דוד היינץ גומבל.

עבודתו התאפיינה בשילוב בין צורפות מודרניסטית לבין טיפוגרפיה עברית וטקסטים מן המקורות, והוא הרבה לשלב פסוקים ואותיות עבריות בעיצוב תשמישי קדושה. בשנת 1956 היגר לארה"ב, שם עמד בראש סדנת הצורפות של המוזיאון היהודי בניו יורק (Tobe Pascher Workshop for Modern Jewish Art).

להשוואה, ראו: "וולפרט וגומבל, חלוצי הצורפות המודרנית בישראל" (אוצרת: שרון וייזר-פרגוסון), מוזיאון ישראל, 2012, עמ' 80, ועמ' 65 (דלתות ארון קודש).

13X9X1.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים ופגמים קלים. נקבים לתלייה בבסיס האחורי.

שני קמעות עשויים זהב:

1. קמע-עדי. [עיראק, העשורים הראשונים של המאה ה-20]. דיו וצבע על קלף; זכוכית; זהב; אבני טורקיז.

קמע עגול עשוי זהב, במרכזו פיסת קלף עגולה עם ראשי תיבות הפיוט "אנא בכח" ושמות שונים לשמירה, מחופה זכוכית. המסגרת משובצת אבני טורקיז. בצדו האחורי סיכה, לענידה על הבגד.

קוטר: 3.5 ס"מ. אבן טורקיז אחת חסרה.

2. קמע. [עיראק או כורדיסטן, אמצע המאה ה-20 בקירוב]. זהב חקוק.

קמע עגול, חקוק עם ראשי תיבות הפיוט "אנא בכח", שמות מלאכים, מגן דוד ובתוכו המילה "ציון" ושם בעליו: "רחמה בת נזדרי".

קוטר: 5.2 ס"מ. קולב לתלייה.

לוח "מזרח" מאויר. [דרום גרמניה, המאה ה-18].

דיו וצבע על נייר.

לוח "מזרח" כתוב ומאויר על גבי דף נייר מלבני, המחולק לתשע מסגרות מלבניות. במסגרת המרכזית מופיעה הכתובת "מזרח" וסביב לה מופיעים שמונה איורים עממיים – עם דמויות הלבושות בלבוש תקופתי – המתארים חגים ומנהגים יהודיים (עם כיוון השעון): "סוכות" – סוכה ונטילת לולב; "ע' יום כפור" – מלקות – יהודי מצליף בגב חברו השוכב על הרצפה; "פסח" – משפחה בת שלוש נפשות על יד שולחן הסדר; "שבועות" – יהודי בבית הכנסת מגביה ספר תורה פתוח; "ראש השנה" – שני יהודים בבית הכנסת, לובשים בגדי לבן, אחד תוקע בשופר והשני קורא בספר; "ע' יום כפור" – טקס כפרות (שחיטת תרנגול); "חנכה" – יהודי מדליק נר במנורת חנוכה זקופה וגדולה בבית הכנסת; "פורים" – קריאת המגילה בבית הכנסת, תחת השולחן נראית דמות ילד (אוחז רעשן?).

לוח דומה, לשעבר באוסף היינריך פויכטונגר (נרכש באנסבך) נמצא כיום באוסף מוזיאון ישראל, ירושלים (HF107, 169/25), ראו: ישעיהו שחר, אוסף פויכטונגר – מסורת ואמנות יהודית (מוזיאון ישראל, ירושלים, 1971), פריט 107 (מתועד גם אצל תאודור הרבורגר, P160-1002).

גובה: 20.5 ס"מ, רוחב: 29 ס"מ. מצב בינוני-טוב. קמטים, כתמים (בעיקר בשוליים), סימני קיפול וקרעים קלים, עם פגיעות קלות באיורים – משוקמים שיקום מקצועי. קילופים קלים ודהיות בצבע. מוצמד לנייר נטול חומציות ונתון בפספרטו.

עבודת מיקרוגרפיה מעוצבת בצורת לוחות הברית. כנראה ללא ציון שם היוצר, מקום או שנה, [מרכז אירופה או מערבה, אולי הולנד, שלהי המאה ה-18 או ראשית המאה ה-19].

דיו וצבע על קלף.

יריעת קלף מלבנית עליה מופיעה עבודת מיקרוגרפיה איכותית המעוצבת בצורת לוחות הברית – עם עשרת הדברות במרכזם – סביבם עיטורים בדגמים צמחיים וגיאומטריים ובראשם כתר. המיקרוגרפיה כוללת פסוקים מספר שמות העוסקים במתן תורה וכן את מגילות שיר השירים ורות. הטקסט נכתב בדיו בגוון חום. לוחות הברית צבועים בצבע כחול, והדברות כתובים בצבע זהב. עיטור נוסף בצבע כחול במרכז הכתר שבשוליים העליונים. עיטור בצורת מלאך מכונף ממוקם בין שני הלוחות.

ייתכן כי עבודה זו נוצרה כמתנת-חתונה, ולפי ממדיה נראה כי נועדה לתליה על הקיר.

26.5X23 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. נקבים וקרעים קלים בפינות ובשוליים. קמטים. קילופים בצבע הכחול (העיגול הכחול בראש חסר ברובו) ודהיה של הטקסט הזהוב. חותמת דיו ורישום בעט מאחור.