ספר הגדה של פסח, עם איורים. אויגשפורג [אוגסבורג], דפוס חיים בר דוד שחור, רצ"ד [1534].

הגדה של פסח, עם איורים בחיתוכי עץ, מן ההגדות המאוירות המוקדמות שנדפסו. ההגדה כוללת בשלמותה ארבעה איורים גדולים, ותשעה איורים קטנים (למעשה מדובר בארבעה איורים קטנים שונים, המופיעים מספר פעמים). לפנינו עותק החסר דף שער וחמישה דפים נוספים באמצע, ונמצאים בו ארבעת האיורים הגדולים, וששה מהאיורים הקטנים. שלושה מהאיורים הקטנים חסרים (שני איורים בדף של ארבעת הבנים, ואיור נוסף לאחר ברכת "גאל ישראל" שבסוף ההלל).

באיור הגדול הראשון נראים מספר אנשים יושבים סביב שולחן, ובאיור השני, הדומה בצורתו נראית משפחה יושבת סביב שולחן. בשני האיורים הבאים, שנדפסו בדף הכולל את סדר הקידוש וההבדלה, נראה צייד ולצדו כלבים הרודפים אחרי ארנבות (באיור הראשון הכלבים מניסים את הארנבות לתוך רשת, ובאיור השני נראה כי הארנבות הצליחו לברוח מהרשת, ומביטות מצידה השני אל עבר הכלבים; יש שפירשו זאת כאלגוריה לעם היהודי, הבורח מרודפיו). מוטיב הארנבת הנצודה על ידי כלב מופיע במספר כתבי-יד מאוירים של הגדות לפסח, וכן בהגדת פראג רפ"ז, ומקורו, כנראה, בראשי התיבות יקנה"ז (יין, קידוש, נר, הבדלה, זמן), הוא סדר ברכות הקידוש הנוהג בליל חג שחל במוצאי שבת. הצירוף "יקנה"ז" מזכיר בצלילו את המלים הגרמניות "יאגן האז", שפירושן "ציד ארנבת".

קולופון בדף האחרון: "נשלם הסדר של פסח, היום יום א, ג' שבט לאלף הששי שנת לפ"ק חיים בר דויד [=רצ"ד] שליט המחוקק".

בין הדפים השני והשלישי של קונטרס ה, נכרכו שלושה דפים בכתב-יד (בכתיבה איטלקית בינונית נאה; סמוכה לתקופת ההדפסה בקירוב), עם סופו של הפיוט "פסח מצרים אסירי יצאו חפשים", ועם הפיוט "מבית און שבת מדני".

עותק חסר. [18] דף. במקור: א-ו4 ([24] דף). חסרים [6] דפים: א1 (דף השער), ב1, וקונטרס ד (בן 4 דפים). עם [3] דף בכתב-יד בין הדפים השני והשלישי של קונטרס ה. 17.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים. קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט במספר דפים, משוקמים בהדבקות נייר. קרעים חסרים כתוצאה מחריכת הדיו, עם פגיעה בטקסט, בדפים בכתב-יד. כריכה חדשה.

המדפיס ר' חיים שחור היה מחשובי המדפיסים בראשית הדפוס העברי באירופה מחוץ לאיטליה, ובין המדפיסים הראשונים בפראג. ייסד את הדפוס העברי הראשון בגרמניה (דפוס אוגסבורג), ולאחר מכן ייסד את הדפוס העברי הראשון בלובלין. בפראג פעל בשנים רע"ה-רפ"ו בערך (יש הטוענים כי היה מעורב בעיצוב חיתוכי העץ של הגדת פראג רפ"ז, אך הדבר נתון בספק). לאחר מכן התיישב באילזא (Oels, שלזיה; כיום: אולשניצה, פולין) והדפיס שם מספר ספרים. בשנת רצ"ד עבר לאוגסבורג, והקים בה את בית דפוסו. בבית הדפוס באוגסבורג נדפסו אז כ-10 כותרים עבריים בלבד. מאוחר יותר (בשנת ש"ג) נדד עם משפחתו והגיע לאיכהויזן, ואף שם הדפיס מספר ספרים; לאחר מכן הדפיס מספר ספרים בעיר הידרנום. בשנת ש"ז בערך הגיע ללובלין והקים בה את בית הדפוס העברי הראשון בעיר (ראו: א"מ הברמן, המדפיס חיים שחור, בנו יצחק וחתנו יוסף ב"ר יקר, קרית ספר, לא, עמ' 491).

לפנינו מהדורה נדירה במיוחד, ממנה ידועים שני עותקים נוספים בלבד: עותק שלם על קלף בספריה הבריטית, ועותק נוסף על נייר בספריית בית המדרש לרבנים באמריקה (JTS). למיטב ידיעתנו הגדה זו לא הופיעה מעולם במכירות פומביות.

אוצר ההגדות 11.

ראו: ב' רות, ההגדה המצויירת שבדפוס, ארשת, ג, תשכ"א, עמ' 12-13. ersten Hälfte Mosche N. Rosenfeld, Der jüdische Buchdruck in Augsburg; in der des 16. Jahrhunderts, London, 1985, no. 42, pp. 34-35; Yosef Haim Yerushalmi, Haggadah and History, A Panorama in Facsimile of Five Centuries of the Printed Haggadah from the collections of Harvard University and the Jewish Theological Seminary of America, Philadelphia, 1975, pp. 35-37; plates 14-17.

סדר הגדה של פסח, "עם פירוש יפה וציורים נאים מהאותות והמופתים שעשה הקב"ה לאבותינו", עם פירוש רבי יצחק אברבנאל ועם מפת ארץ ישראל. אמשטרדם, דפוס אשר אנשיל בן אליעזר חזן ויששכר בער בן אברהם אליעזר, תנ"ה [1695]. שני שערים, הראשון מאויר בתחריט נחושת.

הגדה זו, שצוירה בידי האמן אברהם הגר (כומר גרמני מחבל הריינוס שהגיע לאמשטרדם והתגייר), היתה ההגדה הראשונה שאוירה באמצעות תחריטי נחושת, ומהספרים העבריים הראשונים שאוירו בטכניקה זו של הדפסה, "לחקוק ולצור ולחרות בחרט אנוש בנחושת קלול, באשר מלפנים היו הצורות חקוקים בעץ, שהנוי לא בשופי... כיתרון האור מן החושך בתכלית היופי" (מתוך נוסח השער השני). מהדורה זו היוותה אב-טיפוס להגדות רבות שנדפסו אחריה, אם בצירוף המפה ואם בחיקוי הציורים המופיעים בה (עוד אודות הגדה זו, ראו: ב’ רות, ההגדה המצויירת שבדפוס, ארשת, ג, תשכ"א, עמ' 22-25).

[1], כו דף + [1] מפה מקופלת. 29.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמים גדולים במספר דפים. קרעים וקרעים חסרים בשולי דפים רבים, משוקמים במילוי נייר (שוליהם של כל הדפים שוקמו במילוי נייר). סימני קיפול, קרעים וקרעים חסרים במפה (הקרעים החסרים בעיקר בשוליה), עם פגיעות באיורים, משוקמים במילוי נייר. כריכת עור חדשה.

וריאנט. דף השער הראשון נדפס בשתי צורות. מחציתו התחתונה של השער דומה בשתיהן, ומופיעות בה דמויות משה ואהרן. המחצית העליונה של השערים שונה. בסוג הנפוץ יותר, מופיעים בחלק העליון של השער ששה עיגולים זעירים עם סצנות תנכיות שונות. בשער שלפנינו מופיע בחלק העליון איור גדול של משה רבנו כורע לצד הסנה הבוער (שער מסוג זה הופיע מאוחר יותר גם במהדורת אמשטרדם תע"ב). לצד שינוי זה ישנם גם שינויים קלים בנוסח הטקסט שבשער.

אוצר ההגדות 93.

CB, no. 2702.

ספר הגדה של פסח, עם פירוש מעשה ה', מאת רבי אליעזר אשכנזי. פיורדא, דפוס חיים בן צבי הירש, תקי"ד [1754].

בראש ההגדה הסכמת הגאון רבי יעקב יושע בעל ה"פני יהושע" (חלק מההסכמה קרוע וחסר). ההוראות ביידיש (באותיות צו"ר). תרגום ביידיש לפיוטים שבסוף ההגדה.

העותק של הגאון המקובל רבי נתן אדלר, רבו של ה"חתם סופר". בעמוד השער רישום בעלות (ייתכן שהוא בכתב-ידו): "ר' נתן אדליר".

הגאון הקדוש רבי נתן הכהן אדלר (תק"ב-תק"ס), נולד בפרנקפורט דמיין לאביו רבי יעקב שמעון אדלר. גאון בתורה וגדול בחכמת הקבלה. עמד בראשות ישיבה שייסד בביתו בפרנקפורט, והיה רבו המובהק של רבי משה סופר בעל ה"חתם סופר" – שמזכירו רבות בספריו בענייני הלכה ובענייני תורת הקבלה, וכותב עליו: "רבי המובהק הגאון החסיד המפורסם הנש"ר הגדול" ("נשר" – מליצה על משמעות השם "אדלר"), "מורי הגאון החסיד", "מורי החסיד שבכהונה". סבל רדיפות רבות מאנשי העיר, שאף אסרו עליו לקיים את המנין בבית מדרשו, שהיה מבוסס על מנהגיו המיוחדים עפ"י תורת הקבלה. בשנת תקמ"ב עזב רבי נתן אדלר את פרנקפורט והתיישב בבוסקוביץ שבמורביה. תלמידו רבי משה סופר (בעל ה"חתם סופר") דבק בו והתלווה עמו לבוסקוביץ ושם למד איתו. כשנתיים בלבד שימש רבי נתן אדלר כרב העיר בוסקוביץ, והיו אלה השנים היחידות שבהן שימש ברבנות. בשנת תקמ"ה בערך חזר לביתו ובית מדרשו שבפרנקפורט דמיין.

[1], כג דף. 31 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כתמים. בלאי. קרעים וקרעים חסרים, בהם קרעים חסרים בדף השער, עם פגיעה במסגרת השער המאויירת ובטקסט מצדו השני של הדף, משוקמים בהדבקות נייר. סימני עש בדפים הראשונים, עם פגיעות בטקסט. כריכה חדשה.

אוצר ההגדות 213.