מכירה פומבית 102 חלק א' כתבי-יד וספרים עבריים מאוסף אביגדור (ויקטור) קלגסבלד
- (-) Remove passov filter passov
- דפוס (7) Apply דפוס filter
- הגדות (7) Apply הגדות filter
- וספרי (7) Apply וספרי filter
- יד (7) Apply יד filter
- כתבי (7) Apply כתבי filter
- כתבי-יד (7) Apply כתבי-יד filter
- כתבייד (7) Apply כתבייד filter
- פסח (7) Apply פסח filter
- של (7) Apply של filter
- and (7) Apply and filter
- book (7) Apply book filter
- haggadot (7) Apply haggadot filter
- manuscript (7) Apply manuscript filter
- print (7) Apply print filter
כתב-יד מאויר, הגדה של פסח, עם הפטרות של פסח כמנהג מכנאס, מעשה ידי רבי ברוך ב"ר אברהם מאימראן. [מכנאס, מרוקו, בין השנים תק"ן-תקפ"ו, שלהי המאה ה-18 או ראשית המאה ה-19].
כתיבה מערבית נאה (מרובעת ובינונית). שער נפרד (מעוטר) לחלק ההפטרות, בו מופיע שם הכותב ושמות בניו, עבורם הכין את כתב-היד: "הפטרות של פסח כמנהג ק"ק מכנאס יע"א... כתבתי... אני הצעיר ברוך בר החכם השלם הותיק כהה"ר אברהם מאימראן זלה"ה, נכתבו לתשוקת האחים שלא יתפרדו אברהם ומשה יצ"ו". מעבר לשער רישום בעלות: "אברהם ומשה בן רבי ברוך מאימראן יצ"ו". רישום נוסף בדף שלפני השער: "ברוך אברהם מאימראן סי"ט". קולופון בעמוד האחרון: "אני הכותב ע"ה ברוך מאימראן יצ"ו".
כתב-היד כולל איורים רבים המשלבים מסורות-עיטור אירופאיות עם סגנונות אמנותיים האופייניים לארצות האסלאם. העיטורים כוללים מסגרות בדגמים צמחיים, תיבות-פתיחה גדולות ומעוטרות, קשתות וקשתות מחודדות וכן איורים פיגורטיביים. עיטורי כתב-היד כוללים: תיבות-פתיחה גדולות שבאותיותיהן משולבות דמויות זעירות (דפים 5ב, 6א); איור של דמות הרשע מארבעת הבנים, ואיורי דמות התם (דף 6א); איור של דמות מחזיקה גביע קידוש (דף 8א); מילות הפיוט "דיינו" מופיעות בתוך קשת מחודדת גדולה, מעוטרת בדגמים צמחיים (דף 12א); איור גדול המתאר את יצחק אוחז בחבל הקשור לכבש – קרבן פסח (דף 13ב); איור גדול של דמות מחזיקה מצה – "מצה זו שאנו אוכלים" – על רקע עיטורים צמחיים (דף 14א); איור גדול של דמות מחזיקה מרור – "מרור זה שאנו אוכלים" (דף 14ב); איור גדול במיוחד של דמות מחזיקה גביע קידוש, סמוך לברכה על הכוס השנייה (דף 16א); תיבת-פתיחה לפסוק "לא לנו ה' לא לנו כי לשמך תן כבוד", עם איור של דמות אוחזת לוחות שבתוכם המילים "לא לנו" (דף 17ב); תיבת-פתיחה לתפילת "נשמת כל חי", עם איור של דמות אוחזת כלי שעליו הכתובת "נשמת" (דף 20ב); דמות רוכבת על סוס (דף 37ב).
לאחר סיום ההגדה, ולפני חלק ההפטרות (בדף 24א), מופיע איור גדול, על פני כל שטח העמוד, המתאר את דמות גדולה בתוך קשת מעוטרת. איור זה, הנושא את הכותרת "זו היא צורת שפוך" משמר מסורת עממית של יהודי מרוקו, שנועדה לגרום לילדים להישאר ערים עד סוף קריאת ההגדה: לאחר קריאת "שפוך חמתך" היו פותחים את הדלת ומספרים לילדים כי "שפוך" או "סיפוך" (בהגייה מרוקאית) ייכנס בעדה; מנהג זה מקביל למנהג הציפייה האירופאי לאליהו הנביא.
כמו כן, כתב-היד כולל שבע תיבות-פתיחה גדולות המעוטרות במסגרות מלבניות בדגמים צמחיים (דפים 4א, 5א, 6ב, 7א, 8ב, 11א, 18א), העיטור בדף 11א כולל קשת מחודדת; דף המוקף במסגרת בדגם צמחי (29א); ותיבות-פתיחה מעוטרות נוספות (דפים 5ב, 6א, 7א).
רבי ברוך מאימראן, מחכמי ורבני מכנאס (מלכי רבנן, דף כד). בנו של רבי אברהם מאימראן, מחכמי ודייני מכנאס, חתנו של רבי יעקב טולידנו – מהרי"ט (ראו אודותיו: מלכי רבנן, דף יז). אחיו הבכור של רבי ברוך, היה רבי משה מאימראן – תלמיד סבו המהרי"ט, מחכמי מכנאס הנודעים (ספרי חידושיו ודרושים נדפסו בשנים האחרונות על ידי מכון "אהבת שלום"). אחיו האחרים של רבי ברוך, היו רבי דניאל מאימראן, רבי שלמה מאימראן ורבי שמעיה מאימראן. בחיבור "מזכרת הנפטרים של רבני המערב" מאת רבי חיים טולידאנו (פורסם על ידי הרב אברהם הלל, מן הגנזים, ספר יז, ירושלים תשפ"ג, עמ' קצא), נרשמה פטירתו של רבי ברוך: "נלב"ע החכם הותיק כהה"ר ברוך מאימראן נ"ע בעיר מקנאסא יע"א בר"ח שבט בשנת תקפ"ו לפ"ק ברעב שהיה בשנה ההיא...".
מאחר ורבי אברהם מאימראן נפטר בשנת תק"ן ובנו הכותב – רבי ברוך – נפטר בשנת תקפ"ו, תיארכנו את כתב-היד בין השנים הנ"ל.
[37] דף. בחלק ההפטרות נקרעו וחסרים כ-10 דפים (נותרו חלק מקצוות הדפים בשוליים הפנימיים). 14 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות כהים בחלקם התחתון של הדפים, עם דהיית מילים ומריחת דיו. נכרך מחדש, עם שילוב של כריכת עור ממרוקו (מתקופת כתב-היד בקירוב).
ספרות: כתב-היד מתועד בקטלוג "חיי היהודים במארוקו" (מוזיאון ישראל, ירושלים, 1973), עמ' 83, תמונות 132-133.
ספר הגדה של פסח, עם איורים. אויגשפורג [אוגסבורג], דפוס חיים בר דוד שחור, רצ"ד [1534].
הגדה של פסח, עם איורים בחיתוכי עץ, מן ההגדות המאוירות המוקדמות שנדפסו. ההגדה כוללת בשלמותה ארבעה איורים גדולים, ותשעה איורים קטנים (למעשה מדובר בארבעה איורים קטנים שונים, המופיעים מספר פעמים). לפנינו עותק החסר דף שער וחמישה דפים נוספים באמצע, ונמצאים בו ארבעת האיורים הגדולים, וששה מהאיורים הקטנים. שלושה מהאיורים הקטנים חסרים (שני איורים בדף של ארבעת הבנים, ואיור נוסף לאחר ברכת "גאל ישראל" שבסוף ההלל).
באיור הגדול הראשון נראים מספר אנשים יושבים סביב שולחן, ובאיור השני, הדומה בצורתו נראית משפחה יושבת סביב שולחן. בשני האיורים הבאים, שנדפסו בדף הכולל את סדר הקידוש וההבדלה, נראה צייד ולצדו כלבים הרודפים אחרי ארנבות (באיור הראשון הכלבים מניסים את הארנבות לתוך רשת, ובאיור השני נראה כי הארנבות הצליחו לברוח מהרשת, ומביטות מצידה השני אל עבר הכלבים; יש שפירשו זאת כאלגוריה לעם היהודי, הבורח מרודפיו). מוטיב הארנבת הנצודה על ידי כלב מופיע במספר כתבי-יד מאוירים של הגדות לפסח, וכן בהגדת פראג רפ"ז, ומקורו, כנראה, בראשי התיבות יקנה"ז (יין, קידוש, נר, הבדלה, זמן), הוא סדר ברכות הקידוש הנוהג בליל חג שחל במוצאי שבת. הצירוף "יקנה"ז" מזכיר בצלילו את המלים הגרמניות "יאגן האז", שפירושן "ציד ארנבת".
קולופון בדף האחרון: "נשלם הסדר של פסח, היום יום א, ג' שבט לאלף הששי שנת לפ"ק חיים בר דויד [=רצ"ד] שליט המחוקק".
בין הדפים השני והשלישי של קונטרס ה, נכרכו שלושה דפים בכתב-יד (בכתיבה איטלקית בינונית נאה; סמוכה לתקופת ההדפסה בקירוב), עם סופו של הפיוט "פסח מצרים אסירי יצאו חפשים", ועם הפיוט "מבית און שבת מדני".
עותק חסר. [18] דף. במקור: א-ו4 ([24] דף). חסרים [6] דפים: א1 (דף השער), ב1, וקונטרס ד (בן 4 דפים). עם [3] דף בכתב-יד בין הדפים השני והשלישי של קונטרס ה. 17.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים. קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט במספר דפים, משוקמים בהדבקות נייר. קרעים חסרים כתוצאה מחריכת הדיו, עם פגיעה בטקסט, בדפים בכתב-יד. כריכה חדשה.
המדפיס ר' חיים שחור היה מחשובי המדפיסים בראשית הדפוס העברי באירופה מחוץ לאיטליה, ובין המדפיסים הראשונים בפראג. ייסד את הדפוס העברי הראשון בגרמניה (דפוס אוגסבורג), ולאחר מכן ייסד את הדפוס העברי הראשון בלובלין. בפראג פעל בשנים רע"ה-רפ"ו בערך (יש הטוענים כי היה מעורב בעיצוב חיתוכי העץ של הגדת פראג רפ"ז, אך הדבר נתון בספק). לאחר מכן התיישב באילזא (Oels, שלזיה; כיום: אולשניצה, פולין) והדפיס שם מספר ספרים. בשנת רצ"ד עבר לאוגסבורג, והקים בה את בית דפוסו. בבית הדפוס באוגסבורג נדפסו אז כ-10 כותרים עבריים בלבד. מאוחר יותר (בשנת ש"ג) נדד עם משפחתו והגיע לאיכהויזן, ואף שם הדפיס מספר ספרים; לאחר מכן הדפיס מספר ספרים בעיר הידרנום. בשנת ש"ז בערך הגיע ללובלין והקים בה את בית הדפוס העברי הראשון בעיר (ראו: א"מ הברמן, המדפיס חיים שחור, בנו יצחק וחתנו יוסף ב"ר יקר, קרית ספר, לא, עמ' 491).
לפנינו מהדורה נדירה במיוחד, ממנה ידועים שני עותקים נוספים בלבד: עותק שלם על קלף בספריה הבריטית, ועותק נוסף על נייר בספריית בית המדרש לרבנים באמריקה (JTS). למיטב ידיעתנו הגדה זו לא הופיעה מעולם במכירות פומביות.
אוצר ההגדות 11.
ראו: ב' רות, ההגדה המצויירת שבדפוס, ארשת, ג, תשכ"א, עמ' 12-13. ersten Hälfte Mosche N. Rosenfeld, Der jüdische Buchdruck in Augsburg; in der des 16. Jahrhunderts, London, 1985, no. 42, pp. 34-35; Yosef Haim Yerushalmi, Haggadah and History, A Panorama in Facsimile of Five Centuries of the Printed Haggadah from the collections of Harvard University and the Jewish Theological Seminary of America, Philadelphia, 1975, pp. 35-37; plates 14-17.
ספר גדולים מעשי ה', ביאורים על סיפורי התורה, עם הגדה של פסח ופירוש, מאת רבי אליעזר אשכנזי ב"ר אליה הרופא. ונציה, דפוס זואן דיגארה, שמ"ג [1583]. מהדורה ראשונה.
כולל נוסח ההגדה של פסח (בחלק "מעשי מצרים", פרק כד).
רישום בעלות בדף השער: "יא סיטי'[מברי] שפ"ב עלה לגורלי מנצח לבית ל[--?]". חתימות ורישומי בעלות נוספים, של רבי משה בן רפאל סוסקינו, מהעיר פירנצה, ושל בנו שאלתיאל.
הגהות ממספר כותבים, בכתיבה איטלקית, חלקן ארוכות. הגהות רבות של כותב אחד מתחילות במילים: "לי נר'[אה]" או "נראה לי", ולעתים משיג על דברי המחבר. מספר הגהות של כותב אחר, פותחות בראשי התיבות: "איל"ה" [=אמר...?].
הקדשה בכתב-יד בבטנת הכריכה: "מנחה היא שלוחה לידידי אהו' נתנאל המכונה ד"ר דייטשלאנדר, ליום חתונתו ושמחת לבו מאת Dr. Berliner" (כפי הנראה, החוקר והביבליוגרף ד"ר אברהם ברלינר).
[6], קצז דף. בין דפים קפא-קפב נכרך דף ריק. 30 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות (כתמי רטיבות קשים בדפים האחרונים). בלאי. קרעים וקרעים חסרים, מרביתם בדפים הראשונים והאחרונים, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. קרעים חסרים קטנים בדף השער כתוצאה מחריכת הדיו את הנייר (של רישום הבעלות שבשער). כריכה ישנה, עם פגמים.
בשולי דף השער חתימת הצנזור Alexander Longus Inquisitor Montisregalis, משנת 1591.
אוצר ההגדות 30.
CB, no. 4980,2.
סדר הגדה של פסח, "עם פירוש יפה וציורים נאים מהאותות והמופתים שעשה הקב"ה לאבותינו", עם פירוש רבי יצחק אברבנאל ועם מפת ארץ ישראל. אמשטרדם, דפוס אשר אנשיל בן אליעזר חזן ויששכר בער בן אברהם אליעזר, תנ"ה [1695]. שני שערים, הראשון מאויר בתחריט נחושת.
הגדה זו, שצוירה בידי האמן אברהם הגר (כומר גרמני מחבל הריינוס שהגיע לאמשטרדם והתגייר), היתה ההגדה הראשונה שאוירה באמצעות תחריטי נחושת, ומהספרים העבריים הראשונים שאוירו בטכניקה זו של הדפסה, "לחקוק ולצור ולחרות בחרט אנוש בנחושת קלול, באשר מלפנים היו הצורות חקוקים בעץ, שהנוי לא בשופי... כיתרון האור מן החושך בתכלית היופי" (מתוך נוסח השער השני). מהדורה זו היוותה אב-טיפוס להגדות רבות שנדפסו אחריה, אם בצירוף המפה ואם בחיקוי הציורים המופיעים בה (עוד אודות הגדה זו, ראו: ב’ רות, ההגדה המצויירת שבדפוס, ארשת, ג, תשכ"א, עמ' 22-25).
[1], כו דף + [1] מפה מקופלת. 29.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמים גדולים במספר דפים. קרעים וקרעים חסרים בשולי דפים רבים, משוקמים במילוי נייר (שוליהם של כל הדפים שוקמו במילוי נייר). סימני קיפול, קרעים וקרעים חסרים במפה (הקרעים החסרים בעיקר בשוליה), עם פגיעות באיורים, משוקמים במילוי נייר. כריכת עור חדשה.
וריאנט. דף השער הראשון נדפס בשתי צורות. מחציתו התחתונה של השער דומה בשתיהן, ומופיעות בה דמויות משה ואהרן. המחצית העליונה של השערים שונה. בסוג הנפוץ יותר, מופיעים בחלק העליון של השער ששה עיגולים זעירים עם סצנות תנכיות שונות. בשער שלפנינו מופיע בחלק העליון איור גדול של משה רבנו כורע לצד הסנה הבוער (שער מסוג זה הופיע מאוחר יותר גם במהדורת אמשטרדם תע"ב). לצד שינוי זה ישנם גם שינויים קלים בנוסח הטקסט שבשער.
אוצר ההגדות 93.
CB, no. 2702.
ספר הגדה של פסח, עם ביאור מטה אהרן, מאת רבי אהרן דרשן תאומים, בתוספת פירוש עפ"י הסוד. פרנקפורט דמיין, הוצאת הדיין רבי ליב שנאפיר, [ת"ע 1710]. נוסח משולב לאשכנזים וספרדים, עם הוראות וביאורים ביידיש ובלאדינו בהתאמה.
איורים בפיתוחי נחושת (על פי ציוריו של אברהם בן יעקב הגר בהגדת אמשטרדם תנ"ה).
שער מפואר, מורכב ממספר קישוטי דפוס מאוירים (חלקו התחתון של השער פגוע).
רישומי בעלות בדף השער (קצוצים בחלקם ודהויים בחלקם): "שייך לר' נטע לארש[?]". תיקון בכתב-יד בדף לז/1.
[2], ב-מד דף. 29 ס"מ. מצב משתנה, בינוני עד טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי אוכל כהים במספר דפים. קרעים וקרעים חסרים, בהם קרעים חסרים בדף השער, עם פגיעה במסגרת השער, ופגיעות בטקסט ובאיורים במספר דפים, משוקמים במילוי נייר. סימני עש, משוקמים במילוי נייר. חיתוך דפים עם פגיעות בכותרות הדפים במספר מקומות. כריכה חדשה.
אוצר ההגדות 113.
Zedner, p. 441; Roest p. 690. CB, no. 2710;.
ספר הגדה של פסח, עם פירוש מעשה ה', מאת רבי אליעזר אשכנזי. פיורדא, דפוס חיים בן צבי הירש, תקי"ד [1754].
בראש ההגדה הסכמת הגאון רבי יעקב יושע בעל ה"פני יהושע" (חלק מההסכמה קרוע וחסר). ההוראות ביידיש (באותיות צו"ר). תרגום ביידיש לפיוטים שבסוף ההגדה.
העותק של הגאון המקובל רבי נתן אדלר, רבו של ה"חתם סופר". בעמוד השער רישום בעלות (ייתכן שהוא בכתב-ידו): "ר' נתן אדליר".
הגאון הקדוש רבי נתן הכהן אדלר (תק"ב-תק"ס), נולד בפרנקפורט דמיין לאביו רבי יעקב שמעון אדלר. גאון בתורה וגדול בחכמת הקבלה. עמד בראשות ישיבה שייסד בביתו בפרנקפורט, והיה רבו המובהק של רבי משה סופר בעל ה"חתם סופר" – שמזכירו רבות בספריו בענייני הלכה ובענייני תורת הקבלה, וכותב עליו: "רבי המובהק הגאון החסיד המפורסם הנש"ר הגדול" ("נשר" – מליצה על משמעות השם "אדלר"), "מורי הגאון החסיד", "מורי החסיד שבכהונה". סבל רדיפות רבות מאנשי העיר, שאף אסרו עליו לקיים את המנין בבית מדרשו, שהיה מבוסס על מנהגיו המיוחדים עפ"י תורת הקבלה. בשנת תקמ"ב עזב רבי נתן אדלר את פרנקפורט והתיישב בבוסקוביץ שבמורביה. תלמידו רבי משה סופר (בעל ה"חתם סופר") דבק בו והתלווה עמו לבוסקוביץ ושם למד איתו. כשנתיים בלבד שימש רבי נתן אדלר כרב העיר בוסקוביץ, והיו אלה השנים היחידות שבהן שימש ברבנות. בשנת תקמ"ה בערך חזר לביתו ובית מדרשו שבפרנקפורט דמיין.
[1], כג דף. 31 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כתמים. בלאי. קרעים וקרעים חסרים, בהם קרעים חסרים בדף השער, עם פגיעה במסגרת השער המאויירת ובטקסט מצדו השני של הדף, משוקמים בהדבקות נייר. סימני עש בדפים הראשונים, עם פגיעות בטקסט. כריכה חדשה.
אוצר ההגדות 213.
שתי הגדות של פסח, עם תרגום ליידיש ואיורים, שנדפסו בזולצבאך בשנות הת"ק:
• הגדה – סדר של פסח, עם תרגום ליידיש, ועם איורים. זולצבאך, דפוס משלם זלמן בן אהרן [פרנקל], תקט"ו 1755.
שער מאויר, עם דמויות משה ואהרן, וסצנות תנ"כיות נוספות.
יב, [2] דף. חסרים שני דפים לפני הדף האחרון. 33 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמי אוכל. קרעים, בהם קרעים חסרים, משוקמים בהדבקות נייר. סימני עש קלים. כריכה חדשה.
באותה השנה נדפסה בזולצבאך מהדורה דומה (בה מופיע בשיבוש מקום הדפוס בדף השער: "בזלצבאך").
אוצר ההגדות 217.
• הגדה – סדר של פסח, עם תרגום ליידיש, ועם איורים. זולצבאך, דפוס משלם זלמן בן אהרן [פרנקל], תקי"ג [1753].
שער מאויר, עם דמויות משה ואהרן משני צדיו, בחלקו העליון איור דוד המלך מנגן בנבל, ולצדיו מלאכים, ובחלקו התחתון איור של חלום יעקב ומלאכים העולים ויורדים בסולם.
[1], ב-יד דף. 31.5 ס"מ. נייר מעט כהה. מצב בינוני, מספר דפים במצב בינוני-גרוע. כתמים, בהם כתמי אוכל כהים. קרעים וקרעים חסרים, בדף השער ובדפים נוספים, עם פגיעות במסגרת השער, באיורים ובטקסט, משוקמים במילוי נייר. כריכה חדשה.
מהדורה נדירה במיוחד.
נרשמה באוצר ההגדות על פי שלושה דפים ראשונים בלבד (גם בעותק המופיע בקטלוג הספרייה הלאומית נמצאים שלושת הדפים הראשונים בלבד). באוצר ההגדות מופיע מספור דפים שונה ([1], יד דף) על פי ספרו של M. Weinberg על הדפוס העברי בזולצבאך, אך נראה כי מדובר בטעות ולפנינו עותק שלם.
אוצר ההגדות 211.
