מכירה פומבית 102 חלק א' כתבי-יד וספרים עבריים מאוסף אביגדור (ויקטור) קלגסבלד
- (-) Remove book filter book
- print (42) Apply print filter
- דפוסי (35) Apply דפוסי filter
- הר (35) Apply הר filter
- ודפוסים (35) Apply ודפוסים filter
- והש (35) Apply והש filter
- ערש (35) Apply ערש filter
- עתיקים (35) Apply עתיקים filter
- שנות (35) Apply שנות filter
- earli (35) Apply earli filter
- and (22) Apply and filter
- כתבי (16) Apply כתבי filter
- כתבייד (16) Apply כתבייד filter
- כתבי-יד (16) Apply כתבי-יד filter
- יד (16) Apply יד filter
- וספרי (16) Apply וספרי filter
- manuscript (16) Apply manuscript filter
- סידורים (15) Apply סידורים filter
- prayer (15) Apply prayer filter
- siddurim (15) Apply siddurim filter
- שונים (10) Apply שונים filter
- ספרים (10) Apply ספרים filter
- miscellan (10) Apply miscellan filter
- תפילה (9) Apply תפילה filter
- דפוס (7) Apply דפוס filter
- הגדות (7) Apply הגדות filter
- פסח (7) Apply פסח filter
- של (7) Apply של filter
- haggadot (7) Apply haggadot filter
- passov (7) Apply passov filter
- ותפילות (6) Apply ותפילות filter
Biblia sacrae scripturae veteris omnia, ex antiquiss… [הביבליה, היא כל כתבי הקודש העתיקים, מימי קדם...]. [שטרסבורג, דפוס Johann Knoblauch, רפ"ב, 1522]. לטינית.
חמשה חומשי תורה בלטינית. אותיות פתיחה מאוירות בגוף הטקסט. עמוד השער מוקף במסגרת נאה (חיתוך עץ) – דגמי פרחים, עלים וענפים, וארבע דמויות-נשים אלגוריות: היהדות שעיניה קשורות, הנצרות שעיניה פקוחות, האמת העולה מן הארץ והצדק המשקיפה ממרומים (על פי הפסוק "אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף", תהלים פה, יב).
שמו של המדפיס נרמז בתחתית מסגרת השער: מגן עם שלושה ראשי שום מוצלבים (שום, בגרמנית – Knoblauch; קנובלאוך נהג לשלב דגל מדפיס זה במסגרות ובעיטורים של שערי ספריו, לעיתים בתוספת דמותה האלגורית של האמת, הדומה לדמות בשער זה).
חיתוך דפים מוזהב. כריכת עור עתיקה, נאה ומעוטרת.
[8], 196 דף. 17.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות רבים. רישומים. סימני עש קלים. קרעים קלים בשולי מספר דפים. חלק מן הקונטרסים מנותקים חלקית מהכריכה. דף הביטנה הקדמי מודבק לכריכה בנייר דבק נטול חומציות. בלאי, קרעים וסימני עש בכריכה, קרעים קלים בשדרה.
ראו: Howard W. Winger, The Cover Design, בתוך: The Library Quarterly, כרך 37, מס' 3, שיקגו, הוצאת The University of Chicago Press, יולי 1967, עמ' 270.
Habes hoc in libro candide lector Hebraicas institutiones, מאת Santes Pagnino. ליון, דפוס Antoniu du Ry, רפ"ו, 1526. לטינית ועברית. מהדורה ראשונה.
ספר הדקדוק העברי של ההבראיסט סאנטה פאנייני; שער מודפס באדום ושחור, מעוטר במסגרת עם מלאכים, בנות-ים ואיורים קטנים של מלומדים. תיבות פתיחה מאוירות (בשלושה גדלים – שתי שורות, ארבע שורות ושבע שורות). בפתח הספר איור המחבר.
סאנטה פאנייני (1470-1536), הבראיסט ומלומד איטלקי, מתרגמו השני של התנ"ך ללטינית – כאלף שנים לאחר הופעתו של התרגום הראשון ("הוולגטה").
פאנייני נולד בעיר לוקה שבטוסקנה, ובהיותו בן 16 הצטרף למנזר Convento di San Domenico, שם היה לחניכו של סבונרולה. בתקופה זו החל לשקוד על לימוד לשונות עתיקות – יוונית, לטינית, ערבית – אך יותר מכולן העברית, שבלימודה התמיד כל חייו (מורהו הראשון לעברית היה, כנראה, הרב הספרדי המומר Clemente Abramo).
יצירתו הגדולה ביותר – תרגום מילולי של התנ"ך ללטינית מן המקור העברי – נכתבה לאורך עשרים וחמש שנים וראתה אור לבסוף בשנת 1528, בעיר ליון. התרגום השפיע עמוקות על הפצת העברית בקרב מלומדי אירופה, ובין היתר שימש את סבסטיאן מינסטר ליצירת תרגומו שלו לתנ"ך (פאנייני אף נזכר בהקדמה לתרגום).
ספר הדקדוק שלפנינו ראה אור כשנתיים לפני הופעת התנ"ך (באותו בית דפוס) – והיה הראשון מספריו של פאנייני שנדפס באותיות עבריות.
[16], 421 [צ"ל 411], [1] עמ'. 23.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים ופגמים קלים. מספר רישומים והדגשות בכתב-יד. קרע בשולי אחד הדפים. כריכת עור נאה, עם הטבעות מוזהבות. תו-ספר.
Aldi Pii Manutii Institutionu' grammaticaru' libri quatuor, מאת אלדו מנוציו. ונציה, דפוס Victor a Rabanis, & Socii, (פרטי הדפסה בקולופון), [ש'] 1540. לטינית, עברית ויוונית.
ספר דקדוק לטיני עם מבוא לעברית וליוונית, מאת אלדו מנוציו (Manuzio; 1449-1515), מלומד והומניסט, מגדולי המדפיסים האיטלקים ומנסחם של כללי השימוש המודרניים בפסיק ובנקודה. אותיות עבריות, מנוקדות, השער והעמודים הראשונים מודפסים באדום ובשחור. מסגרת מעוטרת בעמוד השער ותיבות פתיחה מאוירות.
מהדורה נדירה. כפי הנראה, נדפסה מהדורה זו בתוספת שישה דפים בלתי ממוספרים בסופה – חיבור מאת ארסמוס מרוטרדם – אשר שמו הוכנס לרשימת הספרים האסורים של הכנסייה הקתולית זמן קצר לאחר ההדפסה. בעותק שלפנינו הוסר החיבור של ארסמוס מסוף הספר, ושמו "צונזר" מדף השער (במרכז השער פיסה גזורה, עם השלמת נייר וחותמת דיו ישנה, שעל גביה הופיע במקור אזכורו של החיבור מאת ארסמוס – Addito in fine De octo partium orationis constructione libello Erasmo Roterodamo auctore).
המהדורה אינה מופיעה בקטלוג הספרייה הלאומית או ב-OCLC, ולמיטב ידיעתנו לא נשתמרו ממנה אלא עותקים בודדים. עותק סרוק מאוסף Biblioteca Universitaria Alessandrina שברומא מופיע באתר Google Books (עותק זה "צונזר" גם כן, ללא חיבורו של ארסמוס, עם שמו חתוך מתוך השער – אולם עם חלק מכותר המשנה). רשומה מלאה של המהדורה, עם הכותר המלא ומספר העמודים המקורי, מופיעה במאגר המידע המקוון Edit16 (מס' 38025).
[10], 226, [40] (במקור 46) דף. 15 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ופגמים קלים. מספר רישומים (ישנים). נקבים וקרעים חסרים בשולי כמה מהדפים, עם השלמות נייר. פיסה חתוכה במרכז השער, עם השלמת נייר (ישנה, נושאת חותמת). תו-ספר. כריכת קלף נאה, עם כיתוב על גבי השדרה.
Der gantz jüdisch Glaub [האמונה היהודית כולה], מאת Antonius Margaritha. פרנקפורט ע"נ מיין, [ש"ד] 1544. גרמנית (ומעט עברית).
חיבור פולמוסי-אנטישמי מאת היהודי המומר אנטוניוס מרגריטה (1492-1542), נצר למשפחת רבנים נודעת בגרמניה; בנו של רבי שמואל מרגליות אב"ד רגנסבורג ונכדו של רבי יעקב מרגליות אב"ד נירנברג. בגוף הטקסט משולבים מספר חיתוכי עץ, בהם חיתוכי עץ המציגים יהודים בבית הכנסת.
החיבור, המתיימר לחשוף את פניה האמיתיים של היהדות, שם ללעג את מנהגי היהודים ומעלה האשמות חריפות נגדם. בין היתר, מזהיר מרגריטה את קוראיו הנוצרים מפני מגע ומסחר עם יהודים, מתרה בהם שלא להיוועץ ברופאים יהודים ומציג תמונה שלילית של השבת היהודית ושל הנוהג להשתמש ב"גוי של שבת". אחת הטענות הקשות בחיבור נוגעת לנאמנותם הפוליטית של היהודים, המצטיירים כנתינים בוגדניים ותומכי מדינות אויב, שבראשן האימפריה העות'מאנית.
חיבור זה השפיע עמוקות על מרטין לותר, שכתב בהשראתו את ספרו האנטישמי "על היהודים ושקריהם", ולצד השפעתו על האנטישמיות בראשית העת החדשה, נחשב החיבור גם למקור מידע חשוב על חיי היום-יום ומנהגי היהודים באותה התקופה. בחיבור זה נדפס, בין היתר, התרגום הראשון של סידור התפילה היהודי עבור קהל קוראים לא-יהודי.
לקריאה נוספת, ראו: דניאל להמן, "בין יהדות לנצרו(יו)ת, בין אתנוגרפיה לפולמוס: כתיבתו של אנטוניוס מרגריטה על הקבלה ב'האמונה היהודית כולה'", בתוך: היה היה, במה צעירה להיסטוריה, גיליון 14 (תשע"ט), עמ' 29-48.
בעקבות ההאשמות הקשות שהעלה מרגריטה בספרו כלפי היהודים, הוא זומן לוויכוח פומבי שנערך בשנת 1530 בפני ועדה קיסרית שהתכנסה ברייכסטאג של אאוגסבורג, בנוכחותו של הקיסר קרל החמישי. מי שהשיב על טענותיו בוויכוח זה היה השתדלן היהודי רבי יוסף בן גרשון איש רוסהיים (יוסף לואנץ). לאחר שיוסף בן גרשון הוכיח כי טענותיו של מרגריטה נגד היהודים שקריות, גורש מרגריטה מאאוגסבורג.
[128] דף. 19.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים ופגמים. רישומים בעט ובעיפרון צבעוני (בדף הביטנה הקדמי רישומים בכתב-ידו של ויקטור קלגסבלד). בלאי בדפים (בעיקר בתחילת הספר). קרעים קלים, אחדים מהם משוקמים בנייר דבק נטול חומציות. כריכה חדשה, עם שדרה ופינות מעור.
יסוד הדקדוק / אבן העזר / הגיון, ספר לימוד עברית מאת David Kyber. בזל, דפוס Henrichum Petri, [שי"ב] 1552. לטינית, עברית ויוונית. מהדורה ראשונה.
ספר ללימוד עברית, מודפס בלטינית עם אותיות עבריות מנוקדות, תיבות פתיחה מאוירות ודגל המדפיס. עותק מפואר בכריכת עץ מחופה קלף, מעוטרת בהטבעה, עם אבזמים לסגירה.
הספר מחולק לשלושה חלקים – המיועדים לתלמידים מתחילים ("יסודות הדקדוק"), תלמידים מתקדמים ("אבן העזר"), ותלמידים יודעי-עברית ("הגיון"). לכל אחד מהחלקים שער נפרד, ובסוף הספר הדפסה רב-לשונית של מגילת איכה – בעברית, ביוונית, ובשני תרגומים לטיניים – המאפשרת תרגול של מחקר הבראיסטי מול המקור העברי (בהקדמה לחלק זה, מציין המחבר כי בחר במגילה בשל הדמיון בין חורבן ירושלים ובין מצבה הנוכחי של גרמניה – שבעת הדפסת הספר היתה שקועה במלחמות הדת האירופיות).
[15], 219, [3] עמ'; [9], 381, [72] עמ'. 15 ס"מ. מצב טוב. כתמים. פגמים קלים. שני תווי-ספר. רישום בעובי הספר ובשולי השער. פגמים בכריכה בשדרה.
מקור: כריסטי'ס, אמסטרדם, 15 בדצמבר 1988 (Important Judaica), פריט 39.
ראו: Debra Kaplan, Beyond Expulsion, Jews Christians, and Reformation Strasbourg, , סטנפורד, הוצאת Stanford University Press, 2011, עמ' 138.
שני חיבורים עבריים, עם תרגום ללטינית, בכרך אחד:
• ספר רוח החן, Physica hebraea, חיבור פילוסופי-מדעי, מיוחס לרבי יהודה אבן תבון, עם תרגום לטיני מאת המומר יוחנן יצחק הלוי אשכנזי. קלן, דפוס Iacobus Soter, [שט"ו] 1555. עברית ולטינית, עמוד מול עמוד.
חיבור זה יוחס לרבי יהודה אבן תבון, אך אין ראיות לכך שהוא המחבר האמיתי. יש שייחסו את החיבור לרבי יעקב בן רבי אבא מרי אנטולי, מחכמי פרובנס, אך כפי הנראה גם יחוס זה מוטעה, וזהות המחבר נותרה עלומה. הספר זכה למהדורות רבות לאורך השנים.
נדפס ונכרך עם:
• De Astrologia, Rabbi Mosis filii Meimon epistola, אגרת הרמב"ם על "גזרת הכוכבים" (אסטרולוגיה), שכתב לחכמי מרסיליה (מרסיי), עם תרגום לטיני, מאת המומר יוחנן יצחק הלוי אשכנזי. קלן, דפוס Iacobus Soter, [שט"ו] 1555. עברית ולטינית, עמוד מול עמוד.
עם הקדמה בלטינית (עם מעט מילים בעברית).
החיבור כולל את אגרת הרמב"ם לחכמי העיר מרסיליה (מרסיי), בדבר חכמת האסטרולוגיה והשימוש בה, ושלילתה המוחלטת לדעתו של הרמב"ם.
נוסחה העברי של האגרת נדפס לראשונה בתוך "תשובות שאלות ואגרות... רבינו משה המימוני זצ"ל" (קושטא, רע"ד בערך).
שני ספרים בכרך אחד. רוח החן: [15], 157, [2] עמ'. אגרת הרמב"ם: [43] דף. 13.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. חותמת בדף השער של ספר רוח החן. כריכה חדשה.
CB, no. 4038; Zedner, p. 400; Roest, p. 618 (רוח החן).
Discours du tabernacle et du camp des israélites. Recueilly de plusieurs anciens Docteurs Hebrieux [חיבור על המשכן ומחנה בני ישראל, נאסף מכתבי חכמי ישראל הקדמונים], מאת Philippes d'Aquin. פריז, הוצאת Thomas Blaise, [שפ"ג] 1623. צרפתית ומעט עברית.
מהדורה ראשונה לספרו של ההבראיסט הצרפתי פיליפ ד'אקין (Philippe d'Aquin; 1578-1650), העוסק במשכן ובמחנה ישראל, בהתבסס על מקורות יהודיים; החיבור כתוב בצרפתית ובסופו שנים עשר עמודי פירושים בעברית.
הספר מכיל מספר חיתוכי עץ, הכלולים במניין העמודים: ארון הברית, כלי המקדש, עבודת הכוהנים והקרבת קורבנות, שולחן לחם הפנים, מנורת שבעת הקנים, תרשים של מחנה ישראל במדבר סיני, ואותיות פתיחה מאוירות.
המחבר, פיליפ ד'אקין, הבראיסט ורופא, נודע בזכות חיבוריו הפילולוגיים העוסקים בשפה העברית ובמסורות רבניות וקבליות. היה שותף בהכנת פוליגלוט פריז (1645) ובתרגום הברית החדשה לשפה עברית.
[4] דף, 104 עמ' (ללא העמוד האחרון, עם "הסכמות" בצרפתית ותיקוני טעויות). 21 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות קלים. פגמים קלים. חותמת ספרייה עתיקה מעבר לעמוד השער. כריכה חדשה.
