Cuzary libro de grande sciencia y mucha doctrina, מאת רבי יהודה הלוי. מתורגם לספרדית מתוך התרגום העברי בידי רבי יעקב אבנדנה. אמשטרדם, [ללא שם המדפיס], [תכ"ג] 1663. ספרדית.

תרגום ראשון לספרדית של ספר הכוזרי, מספרי היסוד של מחשבת ישראל והפילוסופיה היהודית. התרגום לא נעשה על פי המקור הערבי-יהודי, אלא על פי התרגום העברי מאת רבי יהודה אבן תיבון.

מתרגם החיבור,
רבי יעקב אבנדנה (Jacob Abendana, 1630-1695), חכם הולנדי-אנגלי, צאצא ליהודים ספרדים, אשר שימש כמרא דאתרא של הקהילה היהודית הספרדית בלונדון וכרבם הראשי של יהודי בריטניה. את תרגומו זה יצר בעקבות חלופת מכתבים שערך עם התיאולוג הנוצרי-גרמני אנטון הלוסיוס (Hulsius), שביקש להמירו לנצרות.

מחבר ספר הכוזרי,
רבי יהודה הלוי – ריה"ל (1075 בקירוב – 1141), היה מגדולי המשוררים והפילוסופים היהודיים בימי הביניים. הספר, שנכתב במקור בערבית-יהודית, תחת השם "כִּתַאבּ אלרַּד ואלדַּלִיל פִי אלדִּין אלדַּ'לִיל" (ספר המענה והראיה לדת המושפלת), נודע בשם "ספר הכוזרי", על שם תוכנו, הכתוב בצורת דו-שיח בין מלך כוזר וחכם יהודי (המכונה "חבר"), וכולל חמישה חלקים ("מאמרים"), הסוקרים את עיקרי האמונה היהודית. אחד מיסודותיו החשובים של הספר הוא ביסוס האמונה היהודית על התגלות נבואית היסטורית, בניגוד לחיבורים אחרים שעסקו בביסוס האמונה על טיעונים וראיות שכליות.

ספר הכוזרי התקבל כספר יסוד אמוני בכל הדורות, והוגים רבים עשו בו שימוש. בשבח הספר נודעו במיוחד דבריו של הגר"א, אשר צוטטו בידי תלמידו רבי ישראל משקלוב: "היה [הגר"א] אומר שילמדו בספר הכוזרי הראשון, שהוא קדוש וטהור, ועיקרי אמונת ישראל ותורה תלוין בו" (תוספת מעשה רב, ירושלים, תרנ"ו, דף כא).

ראו: משה לזר, Book of the Kuzari… A 15th Century Ladino Translation, Culver City (קליפורניה), הוצאת Labyrinthos [לבירינתוס], 1990; ההקדמה למהדורה זו.

[4] דף, 306 עמ'. 19.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים וכתמי רטיבות קלים. קמטים קלים. נקבי תילוע. קרעים קלים בכמה מן הדפים, חלקם משוקמים בנייר דבק, עם פגיעה קלה בטקסט. רישומים רבים. תו ספר בכריכה הפנימית הקדמית. כריכה חדשה עם שדרה מעור.

"דיסקוהרש", כתב העת הראשון שנדפס ביידיש, להגנת הקהילה החדשה ולהגנת הקהילה הוותיקה באמשטרדם. אמשטרדם, [תקנ"ז-תקנ"ח 1797-1798]. יידיש. שני כרכים.

שני הכרכים כוללים חוברות סאטיריות-הומוריסטיות שיצאו לאור באמשטרדם – מטעם הקהילה החדשה "עדת ישורון" ומטעם הקהילה הוותיקה בעיר.

• "דיסקוהרש פון די אלטי קהלה" – כתב עת מטעם הקהילה החדשה באמשטרדם, נגד הקהילה הישנה. [אמשטרדם, דפוס יוחנן לוי רופא, תקנ"ז-תקנ"ח 1797-1798]. 24 חוברות.

לפנינו כל 24 החוברות שנדפסו (חסרים דפים במספר מקומות).

24 חוברות (מספור דפים משתנה, 4-8 דפים בחוברת). חסרים דף א של החוברת הראשונה (עם שמה של החוברת), ודפים ב-ג בחוברת מס' 22. בין חלק מהחוברות מופיעים דפים ריקים. 17.5 ס"מ. חלק מהדפים מעט כהים. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. קרעים וקרעים חסרים בדפים הראשונים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בנייר-דבק (עם סימנים כהים). כריכה חדשה.

• "דיסקוהרש וועגין די נייאי קהלה באמשטרדם" – כתב-עת מטעם הקהילה הוותיקה באמשטרדם, נגד הקהילה החדשה. [אמשטרדם, דפוס פרופס, תקנ"ז-תקנ"ח 1797-1798]. 12 חוברות: 2, 4, 13-22. חסרות חוברות 1, 3, 5, וחוברת מס' 23 האחרונה.

בסך הכול, נדפסו 16 חוברות. חמש החוברות הראשונות, בשם "דיסקוהרש וועגין די נייאי קהלה באמשטרדם", ממוספרות 1-5, ולאחריהן הופיעו חוברות "דיסקוהרש דרייאצעהנטע פער פאליג" עד "דרייא אונ' צוואנציגשטה פר פאליג" – חוברות מס' 13-23 אשר מוספרו בסופן במספרים 1-11, בהתאמה.

בדף הראשון של חוברת מס' 2 מופיע איור נאה בחיתוך עץ בו נראית מרכבה עם נוסעים, הרתומה לזוג סוסים.

12 חוברות (מספור דפים משתנה, 4-8 דפים בחוברת). חסר דף אחרון בחוברת מס' 22 (בו מופיעה מצדו האחד הודעה מהמדפיס). חוברות 14-15 נכרכו במהופך ובסדר משובש. 19 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמים גדולים. בלאי. קרעים, באחד הדפים קרע במרכז הדף, משוקם בנייר-דבק. חיתוך דפים עם פגיעות בכותרות הדפים ובטקסט במספר דפים. כריכה חדשה.

בראש כל אחד מן הכרכים נכרך צילום של דף שער מעוצב ואחריו צילום דף שבו מתוארים תולדות המחלוקת בין הקהילה החדשה והקהילה הישנה, האישים שהשתתפו בה, הפרנסים והרבנים של שתי הקהילות, סיומה של המחלוקת והאיחוד מחדש של שתי הקהילות בשנת תקס"ח, ופרטים נוספים. דפים אלו ידועים לנו רק מעותק אחד, שנמצא בספרייה הלאומית של הולנד (וכנראה שהם המקור לצילומים שלפנינו). נראה כי דפים אלה הוכנו (בהדפסה ליטוגרפית) כפתיחה לחוברות שנכרכו יחד, כעשר שנים לאחר הדפסתן. דפים אלו לא הוזכרו בתיאורו המפורט של Roest, של העותק הנמצא בספריית רוזנטליאנה.

לאחר כיבוש הולנד על ידי הצרפתים בשנת 1795 ייסדה קבוצה של יהודים משכילים קהילה חדשה בשם "עדת ישורון" אשר דגלה בשינויים אסתטיים בתפילה ובמנהגים בהשפעת הקהילה הספרדית. בין הקהילה הוותיקה והקהילה החדשה התנהל פולמוס חריף, מלווה בהאשמות הדדיות.

במהלך הפולמוס פרסמה כל קהילה חוברות אשר היו מכוונות כנגד הקהילה השנייה. החוברות נדפסו ביידיש, באותיות צו"ר (בשילוב שמות ומשפטים בעברית), ונכתבו בצורת דיאלוגים בין מספר דמויות דמיוניות (אמצעי ספרותי שכיח באותה התקופה). כמו כן מופיעות בחוברות "מודעות" ו"תקנות" סאטיריות שונות ונלעגות, שכל קהילה מייחסת לחברתה.

חוברות "דיסקוהרש" נחשבות לכתב העת הראשון ביידיש. ראו: "ה'דיסקורשן' של הקהילה החדשה והישנה באמסטרדם", מאת יוסף מכמן, בתוך: מכמני יוסף, ירושלים תשנ"ד, עמ' 135-143.

Adri K. Offenberg, Emile G.L. Schrijver and F.J. Hoogewoud, Bibliotheca Rosenthaliana Treasures of Jewish Booklore, marking the 200th anniversary of the birth of Leeser Rosenthal, 1794-1994. Amsterdam: Amsterdam University Press, 1994, pp. 86-87.

Roest, pp. 70-71.

ספר עברונות, אסטרונומיה ומולדות החודשים, מאת רבי אליעזר בלין אשכנזי, עם קונטרס "נותן ישועה", מאת רבי מאיר בהר"ר נתן יהושע כסת"ם [כותב ספרים תפילין ומזוזות]. אופי-באך [אופנבך], [תפ"ב 1722].

שער מאויר עם דמויות משה ואהרן. בראש השער איור מערכת השמש והמזלות. בדפי הספר איורים וטבלאות רבות, לחישוב המולדות והתקופות.

בין דפים לו-לז כרוך דף בצורת עיגול הכולל את "עיגול השעות".

חתימות ורישומי בעלות רבים בדף השער, בדפים הראשונים ובדף האחרון: "יצחק איצק חלפן ממיץ, קניתי מן הבח' משה מ"ד... שנת תפ"ה"; "אנכי הקטן משה בן לא"א כמהור"ר יהודה המכונה ליב עלזוס ממיץ שליטא"ס" [דיין במיץ בשנות הת"ק]; "אברהם בלא"א כ"ה איצק בלאך שלי"ט מנידרענים, קניתי מהוני לכבוד קוני מש"ב... כ"ה געטשיל בלאך מפה"; "אברהם בלא"א כ"ה איצק בלאך שלי"ט מנידרענים יום א' י"א ניסן תקט"ו ל'[פ"ק]"; ועוד.

[2], מ דף. 19 ס"מ. מרבית הדפים במצב טוב. כתמים. סימני עש וקרעים חסרים במספר דפים, על גבול הטקסט. כריכת קלף מקורית. פגמים בכריכה.

CB, no. 4988,4; Zedner, p. 221; Roest, p. 346.

משניות, עם פירוש תפארת ישראל, מאת רבי ישראל ליפשיץ. כל ששת החלקים בששה כרכים: סדר זרעים, הנובר, דפוס E.A. Telgener, [תק"צ] 1830; סדר מועד, דאנציג, דפוס Schrath & Rathke, [תר"ד-תר"ה 1844]; סדר נשים, דאנציג, דפוס Schrath & Rathke, [תר"ג 1843]; סדר נזיקין, דאנציג, דפוס Schrath & Rathke, [תר"ו 1845]; סדר קדשים, קניגסברג, דפוס Rathke & Samter, [תר"י 1850]; סדר טהרות, הנובר, דפוס E.A. Telgener, [תק"צ 1830]. מהדורה ראשונה של החיבור "תפארת ישראל" על ששה סדרי משנה, שהתקבל בכל תפוצות ישראל ונדפס במאות מהדורות עד ימינו.

סט של ששת הסדרים בששה כרכים, כרוכים בכריכות עור מקוריות, עם עיטורים מוזהבים. חלק ה"פתיחה" לסדר מועד (המכונה "קופת הרוכלים"), נכרך לאחר שני הדפים הראשונים של כרך זה.

הגהות ורישומים במספר מקומות (בעיקר בכרך נזיקין). רישום וחותמות צנזורה.

ששה כרכים. זרעים: ו, קמא, [3] דף. מועד: [2] דף, 148 עמ', רכט דף. לאחר [2] דף ראשונים, נכרכו 148 עמ' של הפתיחה "קופת הרוכלים". דף השער של הפתיחה חסר. דף השער של סדר מועד הודבק על נייר, והטקסט שמצדו השני הושלם בכתב-יד. נשים: [7], קסב, [1]; [1], כה דף. נזיקין: [4], 6 עמ', רפא דף. קדשים: [3] דף, 71, [1] עמ', קצב, קצח-רלד, רכד-רסז, רעב-שיט, שיט-שלו דף. חסרים 7 דפים: שני דפים ראשונים (הושלמו בכתב-יד), דפים רסח-רעא, וכן [1] דף מקופל בסוף. ספירת דפים משובשת. חלק מהדפים נכרכו שלא כסדרם. טהרות: [4], ג-יח; נד, [1] דף מקופל, נה-קעט, [4] דף. 16 ס"מ. מצב טוב עד טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים במספר מקומות. קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בהדבקות נייר (עם השלמות של הטקסט בכתב-יד במספר דפים). כריכות עור מקוריות, עם עיטורים מוזהבים ונייר בטנה צבעוני חדש. פגמים בכריכות (קרעים חסרים בשדרות ובשולי הכריכה בחלק מהכרכים).

De accentibus et orthographia linguae hebraicae [ההגייה והאיות של השפה העברית], מאת יוהאנס רויכלין. אגנו (אלזס), דפוס Thomae Anshelmi Badenis [Thomas Anshelm], [רע"ח] 1518. לטינית ומעט עברית.

עותק ללא דף השער.

ספרו השלישי והאחרון של המלומד הגרמני יוהאנס רויכלין המוקדש לדקדוק ולפילולוגיה עברית. הספר עוסק בטעמי המקרא ובכתיב (האורתוגרפיה) של העברית המקראית. בסוף הספר תשעה עמודי תווים הנקראים מימין לשמאל: שמות טעמי המקרא, בעברית, ומעליהם תווי המוזיקה המתאימים לכל טעם (לארבעה קולות) – מן הדוגמאות המוקדמות ביותר, ואולי המוקדמת שבהן, להדפסת תווי מוזיקה עברית.

דף השער חסר, ובמקומו נכרך בראש הכרך הקולופון עם פרטי השנה וההוצאה, ועם דגל המדפיסים של תומאס אנסלם (Thomas Anshelm), יליד העיר באדן-באדן: שני מלאכים עירומים למחצה מניפים נסים הנושאים את הפנטגרמטון 'יהשוה' באותיות עבריות (שילוב של השם 'ישוע' והשם המפורש), והשם 'ישוע' ביוונית, וביניהם משלבת האותיות TAB [Thomae Anshelmi Badenis].

יוהנס רויכלין (Johannes Reuchlin, י1455-1522), מחשובי ההומניסטים הגרמנים בתקופת הרנסאנס, הנחשב לאבי הרנסאנס של חקר העברית. קידם תפיסה סובלנית כלפי היהודים, עסק בהנחלת כתבי הקודש היהודיים וכתבי הפילוסופיה היווניים לבני דתו, ובהוראת עברית ויוונית. למד עברית אצל רבי עובדיה ספורנו ואצל יעקב בן יחיאל לואנס, רופאו האישי של פרידריך השלישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה; השתלם בקבלה באיטליה, והושפע מכתביו של Pico della Mirandola (1463-1494).

רויכלין נחשב לאחד מאבות הרפורמציה, אף כי העיד על עצמו שהוא מתנגד לה, ונותר נאמן לוותיקן כל ימיו. בפולמוס המפורסם שנתגלע בינו ובין היהודי המומר יוהנס פְּפֵפֶרְקוֹרן התנגד בחריפות לשריפת התלמוד. על כך, ועל דבקותו בלימוד המסורת היהודית ובהוראתה, נרדף על ידי המוסדות הנוצריים. ספרי הדקדוק העברי שכתב רויכלין נחשבים לנדבך חשוב בפרויקט התאולוגי-קבלי שלו, שעיקרו גילוי מחדש של שורשי האמונה הנוצרית, מתוך חזרה אל בסיסה היהודי.

לקריאה נוספת: W. Schwarz, Principles and Problems of Biblical Translation. לונדון, Cambridge UP, י1955, פרק IV.

LXXXIII, [4] דף (מספור הדפים מעט משובש; הקולופון נכרך בראש הספר). 25 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים. חותמת, רישומים ומעט כתמי דיו בעמודים אחדים (פגיעה קלה בטקסט). קמטים. נקבי תלוע, עם נזק קל לחיתוך העץ בראש הכרך. קרעים קלים בשולי דפים אחדים. כריכה חדשה עם שדרה מעור. בלאי ופגמים בשדרה.