ספר נחלת אבות, פרקי אבות עם פירוש הרמב"ם ופירוש "נחלת אבות" מאת דון יצחק אברבנאל. [ריווא דטרינטו]-ונציה, [דפוס יעקב מרקאריאה] ודפוס זורזי די קבאלי, שכ"ו-שכ"ז [1566].

בדף השער: "הוגה על ידי ויטוריו אליאנו נכד ראש המדקדקים כהח"ר אליהו בחור סג"ל זצ"ל".

העותק של גדולי מרוקו. בראש עמוד השער רישום בעלות בכתב-ידו וחתימתו של רבי שמואל ב"ר סעדיה אבן דנאן מפאס, מ"חכמי התקנות" במרוקו (שחי בסוף שנות הש'): "מקנת כספי לשמח לבי... למלאת חשקי ומאויי וכספי, עבד רחמן וחנן שמואל בכמה"ר סעדיה זלה"ה אבן דנאן" (חתימה מסולסלת; הרישום והחתימה קצוצים מעט).

רישום נוסף (קטוע מעט) בכתב-יד וחתימת רבי אברהם אבן דנאן, נינו של רבי שמואל הנ"ל, ומגדולי פאס בתקופת היעב"ץ: "זה הספר עלה בגורלי כשחלקתי עם אחי... שם יתנ"ו לפ"ק [=תס"ו 1706], עבד רחמן וחנן אברהם דנאן" (חתימה מסולסלת).

רישום בעלות נוסף של רבי יוסף הלוי אבן יולי, מחכמי מכנאס: "לי לשמי זכיתי בו אני הצעיר במקנת כספי בחדש כסלו ש' תנח"ם סל"ה לפ"ק [=תקצ"ג 1832], ע"ה יוסף הלוי ן' יולי סליט"א".

בדף ב', בתוך המסגרת של תיבות הפתיחה חתימה של רבי יאודה טולידאנו (ריא"ט), אף הוא מחכמי מכנאס: "ע"ה יאודה טולידאנו יס"ט".

בדפי הספר הגהות ממספר כותבים, בכתיבה מערבית. ייתכן שהן (או חלקן) מהחותמים הנ"ל.

רבי שמואל אבן דנאן (השלישי; ש"י בערך-שפ"ב), בנו של רבי סעדיה אבן דנאן (השני). רבי שמואל היה מגדולי דורו, ומראשי חכמי פאס. מגדולי הפוסקים, מפורסם כאחד מ"חכמי התקנות" של מרוקו, ופסקיו ותקנותיו מוזכרים לרוב בספרי השו"ת של חכמי המערב. כן היה מחבר פורה בכל מקצועות התורה (ראו אודותיו: מלכי רבנן, דף קכג2-קכד1). רבי שאול סירירו, שנתמנה אחריו לראש חכמי פאס, כתב עליו: "הוא היה האחרון שבאריות הקודמים" (ראו: בניהו, דברי הימים של פאס, תל אביב תשנ"ג, עמ' 41). בשו"ת בקש שלמה (לרבי שלמה אבן דנאן, אחד מצאצאיו; קזבלנקה תר"צ, סימן לט) נכתב על רבי שמואל: "ושמעתי מהרב... שאול אבן דנאן ז"ל כי מ"ר זקנינו מוהר"ש אבן דנאן ז"ל האחד המיוחד שברבני התקנות הוא אחד מהמאתים רבנים אשר מהם נסמך מר"ן..." (כלומר, שקבלו וביססו את סמכות מרן בעל השולחן ערוך).

החותם השני, רבי אברהם אבן דנאן (מלכי רבנן, דף טז2), נינו של רבי שמואל הנ"ל (בן רבי שאול בן רבי סעדיה בן רבי שמואל). רבי אברהם היה חבר בית הדין בפאס, וחתום בפסקים רבים עם רבי יהודה בן עטר ועם רבי יעקב אבן צור – היעב"ץ.

יש לציין כי בקובץ מקבציאל כז (ניסן תשנ"ט, עמ' ח), מובא צילום מספר שו"ת הרשב"א (בולוניה רצ"ט) שעבר בירושה מרבי סעדיה אבן דנאן לבנו רבי שמואל, ואף הוא הגיע לבסוף לחלקו של הנין – רבי אברהם. שם מופיע רישום דומה של רבי אברהם, אף הוא משנת "יתנו".

רבי יוסף הלוי אבן יולי (מלכי רבנן, דף נז1), מחכמי מכנאס, חתום על פסקי דין ותקנות במחצית הראשונה של שנות הת"ר (ראו לדוגמה: מורי עמאר, תקנות חכמי מכנאס, עמ' ר, רכג), עלה לארץ ישראל עם העליה הגדולה ממכנאס בשנת תרכ"ב.

רבי יאודה ב"ר מאיר טולידאנו (ריא"ט; תק"מ-ת"ר בקירוב), המכונה "הדוס", מחכמי מכנאס, סאלי ורבאט. מחבר פורה בכל מקצועות התורה. הותיר אחריו חיבורים רבים בכתבי-יד (ראו: קובץ מן הגנזים, כרך יב, עמ' צח ואילך).

[21], כה-סה, סז-צו דף. חסרים שלושה דפים: שני דפים [14-15] מהדפים הלא ממוספרים בראש הספר, ודף סו. סדר דפים משובש במיוחד. 29 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים. קרעים וקרעים חסרים רבים, בדף השער ובדפים נוספים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר. סימני עש עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי נייר. כריכה חדשה.

בדף השער נדפס דגל המדפיס של זורזי די קבאלי, במרכזו פיל הנושא על גבו צריח ובו חיילים (על סמל המדפיס הזה, ראו: יערי, דגלי המדפיסים העבריים, ציורים 32-34 ועמ' 136; רותי קלמן, דגלי המדפיסים בספר העברי בוונציה במאה ה-16, עבודת דוקטורט, תשע"א).

הספר נדפס בשני מקומות. רובו של הספר (קונטרסים א-י, כ-60 הדפים הראשונים מלבד השער) נדפס בריווא דטרינטו, ורק דף השער והחלק האחרון נשלמו בדפוס בונציה (ההבדלים ניכרים בצורת האותיות, בטיפוגרפיה ובסימון הקונטרסים). כפי הנראה, התחיל יעקב מרקאריאה להדפיס את פירושו של האברבנאל על פרקי אבות, כהמשך להגדה של פסח עם פירוש אברבנאל (במהדורה הראשונה, קושטא רס"ו, נדפסו שני הפירושים יחד), אך מסיבה לא ברורה נפסקה ההדפסה באמצע, והעותקים הבלתי שלמים עברו לרשותו של זורזי די קבאלי, שהשלימם והוסיף להם דף שער. ראו: י' זנה, תוך כדי קריאה, קרית ספר, ח, תרצ"א-תרצ"ב, עמ' 126-128.

CB, no. 1443; Zedner, p. 551; Roest, p. 824.

ספר שאלות ותשובות הגאונים. פראג, דפוס מרדכי בן גרשום הכהן, ש"נ [1590]. מהדורה שנייה של תשובות הגאונים הקצרות, עפ"י דפוס "קוסטאנדינא" (קושטא), משנת של"ה.

הספר כולל ארבע מאות שאלות ותשובות קצרות, ובראשו מפתח על פי נושאים. מרבית השאלות עוסקות בדיני "חושן משפט", ומקצתן בדיני "אבן העזר". קובץ תשובות זה שימר מצד אחד שרידים קדומים מתורת הגאונים, החשובים שבהם הם הקטעים מתוך ספר "המעשים לבני ארץ ישראל"; מאידך, הוא כולל תשובות רבות (למעלה ממאה, יותר מרבע מניין התשובות בספר) שזויפו ואינן כלל תשובות גאונים, אלא עיבוד של סעיפים מספר שולחן ערוך או ממקורות אחרים (ראו על כך בהרחבה: ש' עמנואל, תשובות הגאונים הקצרות, בתוך: עטרה לחיים, מחקרים... לכבוד ח"ז דימיטרובסקי, ירושלים תש"ס, עמ’ 439-459).

שער מאויר בדמויות שונות של אנשים, מלאכים ואריות, במרכזו סמל המדפיס של מרדכי בן גרשום הכהן, עם ידי-כהונה (ראו א' יערי, דגלי המדפיסים העבריים, מס' 38, הערה בעמודים 137-138).

מעבר לשער מופיעה הקדמת העורך, רבי שלמה קבולי, ובסוף הספר מופיעים דברי סיום ושיר מאת רבי מנחם אגוזי – שניהם נלקחו מתוך מהדורת קושטא של"ה.

בדפים האחרונים, חותמות (שתים מהן מחוקות) של הגאון החסיד רבי יעקב מאיר בידרמן מוורשא.

הגאון החסיד רבי יעקב מאיר בידרמן (תר"ל-תש"א, נספה בשואה), גאון מופלג, חתנו ועורך ספריו של האדמו"ר מגור בעל "שפת אמת". כיהן כדיין וכחבר ועד הרבנים בעיר וורשא. רבי יעקב מאיר היה מהיושבים ראשונה במלכות בית גור, ועמד בנשיאות "קופת רמבעה"נ" [רבי מאיר בעל הנס] בפולין. הוא וגיסו רבי מנדל מפביאניץ היו מעורבים בהשכנת שלום ובמשא ובמתן עם כל הצדדים בהנהלת הכולל, והדברים נגעו בעקיפין גם לחילוקי דעות אחרים שהיו בין החצרות החסידיות בפולין: גור ואלכסנדר, פוריסוב, אמשינוב וחסידויות אחרות. רבי יעקב מאיר היה חותנו בזיווג-שני של גיסו האדמו"ר מגור בעל "אמרי אמת" (מזיווג זה נולד האדמו"ר רבי פנחס מנחם בעל "פני מנחם"), וחותנו בזיווג ראשון של האדמו"ר בעל "בית ישראל".

הגהות והוספות בכתב-יד בלוח הסימנים, ובדפים נוספים, חלקן בכתיבה מוקדמת [מתקופת ההדפסה בקירוב].

[46] דף. 18.5 ס"מ. נייר כהה בחלקו. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. קרעים וקרעים חסרים בשולי מספר דפים (בעיקר בדפים האחרונים), וקרע קטן עם פגיעה קלה בטקסט באחד מהדפים. דף השער הושלם כפי הנראה מעותק אחר (עם שיקומים בשוליו במילוי נייר). חותמות. כריכה חדשה.

CB, no. 4053; Zedner, p. 726; Roest, p. 1009 .

ספר כלי חמדה, דרושים וביאורים על מדרש רבה, "מבראשית ברא עד לעיני כל ישראל", מאת רבי שמואל לאנייאדו מארם-צובה. ונציה, דפוס זואן דיגארא, שנ"ד-שנ"ו [1594-1595]. מהדורה ראשונה.

דרשות על מדרש רבה, על פי סדר פרשיות התורה.

המחבר, רבי שמואל לאנייאדו (ר"צ-שס"ה; לקדושים אשר באר"ץ, סימן רעה), מחכמי צפת, ראש הקהילה היהודית בחלב (ארם-צובא) שבסוריה, לשם נשלח ע"י רבו – מרן רבי יוסף קארו מחבר ה"שולחן ערוך". מכונה "בעל הכלים" על שם חיבוריו: "כלי חמדה", "כלי פז", "כלי גולה" ו"כלי יקר".

בדף השער מופיע פרט שנה של שנת שנ"ד (בדש"ן – האות ב' הובלטה בטעות), ובקולופון שבדף רסח/2 מופיע פרט של שנת שנ"ו: "נשלם פה ויניציאה יום טו"ב תשרי, שנ"ו חכמים".

רישום בכתב-יד בדף השער: "מבני המנוח כמ' יוסף אלאטינו ז"ל לי"א [=לברכה יהיה אמן]".

רע, ו, [1] דף. 29.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי ועקבות רטיבות, עם סימני פטריה קלים. סימני עש, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. קרעים קטנים בשולי מספר דפים. הדבקת נייר מצדו השני של דף השער. כריכה ישנה.

בדף השער מופיע דגל המדפיס של יוסף בן יעקב שליט מפדובה – מגן ובתוכו טווס, סביבו המילים "כנף רננים נעלסה לתאבה נפשי גרסה", ומעליו כתר (כפי הנראה יוסף בן יעקב שליט לא נטל חלק בהדפסת הספר, והאיור משמש לקישוט בלבד, ראו: י' יודלוב, דגלי מדפיסים, ירושלים תשס"ב, עמ' 22).

CB, no. 7051,1.

ספר מדבר יהודה, דרשות על המועדים, לנישואים, מילה, בר-מצוה, הספדים ועוד, מאת רבי יהודה אריה ממודינה (ריא"ם). ונציה, דפוס דניאל זאניטי, שס"ב [1602]. מהדורה ראשונה.

מעבר לשער שיר מאת רבי שמואל ארקיוולטי, רבו של המחבר, על מעלות הספר ומחברו, ושיר-ידידות מאת רבי עזריה פיגו.

בעמוד האחרון נדפסה "תפלה לזיקוק המגיה על שגיונות אל הקורא", מאת המגיה רבי נסים שושן.

בדף המגן הקדמי רישומי בעלות: "לה' הארץ ומלואה אני משה יהודא בילגראדו"; "לעולם יכתוב אדם שמו על ספרו... אב'[רהם] מ'[שה] בילגראדי".

החתומים כאן הם כפי הנראה ר' משה [בן] יהודה בילגראדו, שהיה ידידו של המחבר ריא"ם, ובנו – ר' אברהם [בן] משה בילגראדו – שהיה תלמידו של ריא"ם וקיבל ממנו תואר "חבר". ריא"ם היה בקשר של ידידות עם המשפחה (ראו על כך במבוא לשו"ת זקני יהודה, מהדורת סימונסון, ירושלים תשט"ז, עמ' 35), ומסתבר שהוא אשר העניק את ספרו זה לר' משה בילגראדו הנ"ל.

מספר הגהות, תיקונים והוספת סימני פיסוק בגוף הטקסט ובשולי הדפים. מספר מחיקות צנזורה (והשלמת הטקסט החסר בכתב-יד באחד מהדפים).

קד דף. דפים ב-ג, ה-יב מופיעים פעמיים. 18 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש וקרעים במספר דפים. כריכת עור, עם פגמים.

בדף האחרון חתימת הצנזור Girolamo da Durazzano, משנת 1640.

CB, no. 5745,17; Zedner, p. 428; Roest, p. 666 .

ספר עץ שתול, ספר העיקרים לרבינו יוסף אלבו, עם ביאורים מאת רבי גדליה בן משה [ליפשיץ]. ונציה, דפוס ייואני קאיון, [שע"ח 1618]. מהדורה ראשונה.

מחבר הספר עץ שתול היה מחכמי פולין. בראש הספר נדפסו הסכמות גדולי הדור, בהם השל"ה הקדוש, המהרש"א, המהר"ם מלובלין, בעל ה"כלי יקר", בעל "תבואת שור", ועוד. החיבור מחולק ל"שרשים" ו"ענפים". נוסח ספר העיקרים מופיע במרכז כל עמוד, וה"שרשים" וה"ענפים" נדפסו סביבו.

העותק של החכם רבי שמואל דוד לוצאטו – שד"ל. בדף השער רישומי בעלות בכתב-ידו: "שמואל דוד לוצאטו – פּרוֹפְסוֹרֵי דֵּל קָלֵּגִיוּ רַבִּנִכּוֹ דִּי פַּדוֹוָה"; ומספר רישומים נוספים בכתב-ידו.

בדפי הספר הגהות בכתב-ידו של שד"ל, רובן בעפרון.

שתי הגהות בכתיבה שונה בדף פה1 ובדף פט1. הראשונה שבהן פותחת במילים: "ולי אברהם נראה לפרש...".

ידוע לנו על עותק אחר של מהדורה זו שהיה בידי שד"ל, עליו רשם בחודש תמוז תר"א, כי קיבלו משלמה שמואל אנקונה, כששד"ל נותן לו בתמורה ספר עיקרים מהדורת שונצינו [רמ"ו]. מעותק זה שרד דף השער ושני דפים נוספים שהוצגו במכירת יודאיקה ירושלים, פורים תשנ"ד, פריט 216.

קמד דף. ללא שני הדפים האחרונים. 28.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש בדף השער ובדפים נוספים, עם פגיעות במסגרת השער ובטקסט. קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בנייר. כריכה חדשה.

ללא שני הדפים האחרונים, החסרים בעותקים רבים (דפים אלו אינם מופיעים גם בעותק הסרוק באתר אוצר החכמה ובעותק הסרוק באתר Hebrewbooks).

CB, no. 5882,7; Zedner, p. 353; Roest, p. 594-595 .