ספר נחלת אבות, פרקי אבות עם פירוש הרמב"ם ופירוש "נחלת אבות" מאת דון יצחק אברבנאל. [ריווא דטרינטו]-ונציה, [דפוס יעקב מרקאריאה] ודפוס זורזי די קבאלי, שכ"ו-שכ"ז [1566].

בדף השער: "הוגה על ידי ויטוריו אליאנו נכד ראש המדקדקים כהח"ר אליהו בחור סג"ל זצ"ל".

העותק של גדולי מרוקו. בראש עמוד השער רישום בעלות בכתב-ידו וחתימתו של רבי שמואל ב"ר סעדיה אבן דנאן מפאס, מ"חכמי התקנות" במרוקו (שחי בסוף שנות הש'): "מקנת כספי לשמח לבי... למלאת חשקי ומאויי וכספי, עבד רחמן וחנן שמואל בכמה"ר סעדיה זלה"ה אבן דנאן" (חתימה מסולסלת; הרישום והחתימה קצוצים מעט).

רישום נוסף (קטוע מעט) בכתב-יד וחתימת רבי אברהם אבן דנאן, נינו של רבי שמואל הנ"ל, ומגדולי פאס בתקופת היעב"ץ: "זה הספר עלה בגורלי כשחלקתי עם אחי... שם יתנ"ו לפ"ק [=תס"ו 1706], עבד רחמן וחנן אברהם דנאן" (חתימה מסולסלת).

רישום בעלות נוסף של רבי יוסף הלוי אבן יולי, מחכמי מכנאס: "לי לשמי זכיתי בו אני הצעיר במקנת כספי בחדש כסלו ש' תנח"ם סל"ה לפ"ק [=תקצ"ג 1832], ע"ה יוסף הלוי ן' יולי סליט"א".

בדף ב', בתוך המסגרת של תיבות הפתיחה חתימה של רבי יאודה טולידאנו (ריא"ט), אף הוא מחכמי מכנאס: "ע"ה יאודה טולידאנו יס"ט".

בדפי הספר הגהות ממספר כותבים, בכתיבה מערבית. ייתכן שהן (או חלקן) מהחותמים הנ"ל.

רבי שמואל אבן דנאן (השלישי; ש"י בערך-שפ"ב), בנו של רבי סעדיה אבן דנאן (השני). רבי שמואל היה מגדולי דורו, ומראשי חכמי פאס. מגדולי הפוסקים, מפורסם כאחד מ"חכמי התקנות" של מרוקו, ופסקיו ותקנותיו מוזכרים לרוב בספרי השו"ת של חכמי המערב. כן היה מחבר פורה בכל מקצועות התורה (ראו אודותיו: מלכי רבנן, דף קכג2-קכד1). רבי שאול סירירו, שנתמנה אחריו לראש חכמי פאס, כתב עליו: "הוא היה האחרון שבאריות הקודמים" (ראו: בניהו, דברי הימים של פאס, תל אביב תשנ"ג, עמ' 41). בשו"ת בקש שלמה (לרבי שלמה אבן דנאן, אחד מצאצאיו; קזבלנקה תר"צ, סימן לט) נכתב על רבי שמואל: "ושמעתי מהרב... שאול אבן דנאן ז"ל כי מ"ר זקנינו מוהר"ש אבן דנאן ז"ל האחד המיוחד שברבני התקנות הוא אחד מהמאתים רבנים אשר מהם נסמך מר"ן..." (כלומר, שקבלו וביססו את סמכות מרן בעל השולחן ערוך).

החותם השני, רבי אברהם אבן דנאן (מלכי רבנן, דף טז2), נינו של רבי שמואל הנ"ל (בן רבי שאול בן רבי סעדיה בן רבי שמואל). רבי אברהם היה חבר בית הדין בפאס, וחתום בפסקים רבים עם רבי יהודה בן עטר ועם רבי יעקב אבן צור – היעב"ץ.

יש לציין כי בקובץ מקבציאל כז (ניסן תשנ"ט, עמ' ח), מובא צילום מספר שו"ת הרשב"א (בולוניה רצ"ט) שעבר בירושה מרבי סעדיה אבן דנאן לבנו רבי שמואל, ואף הוא הגיע לבסוף לחלקו של הנין – רבי אברהם. שם מופיע רישום דומה של רבי אברהם, אף הוא משנת "יתנו".

רבי יוסף הלוי אבן יולי (מלכי רבנן, דף נז1), מחכמי מכנאס, חתום על פסקי דין ותקנות במחצית הראשונה של שנות הת"ר (ראו לדוגמה: מורי עמאר, תקנות חכמי מכנאס, עמ' ר, רכג), עלה לארץ ישראל עם העליה הגדולה ממכנאס בשנת תרכ"ב.

רבי יאודה ב"ר מאיר טולידאנו (ריא"ט; תק"מ-ת"ר בקירוב), המכונה "הדוס", מחכמי מכנאס, סאלי ורבאט. מחבר פורה בכל מקצועות התורה. הותיר אחריו חיבורים רבים בכתבי-יד (ראו: קובץ מן הגנזים, כרך יב, עמ' צח ואילך).

[21], כה-סה, סז-צו דף. חסרים שלושה דפים: שני דפים [14-15] מהדפים הלא ממוספרים בראש הספר, ודף סו. סדר דפים משובש במיוחד. 29 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים. קרעים וקרעים חסרים רבים, בדף השער ובדפים נוספים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר. סימני עש עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי נייר. כריכה חדשה.

בדף השער נדפס דגל המדפיס של זורזי די קבאלי, במרכזו פיל הנושא על גבו צריח ובו חיילים (על סמל המדפיס הזה, ראו: יערי, דגלי המדפיסים העבריים, ציורים 32-34 ועמ' 136; רותי קלמן, דגלי המדפיסים בספר העברי בוונציה במאה ה-16, עבודת דוקטורט, תשע"א).

הספר נדפס בשני מקומות. רובו של הספר (קונטרסים א-י, כ-60 הדפים הראשונים מלבד השער) נדפס בריווא דטרינטו, ורק דף השער והחלק האחרון נשלמו בדפוס בונציה (ההבדלים ניכרים בצורת האותיות, בטיפוגרפיה ובסימון הקונטרסים). כפי הנראה, התחיל יעקב מרקאריאה להדפיס את פירושו של האברבנאל על פרקי אבות, כהמשך להגדה של פסח עם פירוש אברבנאל (במהדורה הראשונה, קושטא רס"ו, נדפסו שני הפירושים יחד), אך מסיבה לא ברורה נפסקה ההדפסה באמצע, והעותקים הבלתי שלמים עברו לרשותו של זורזי די קבאלי, שהשלימם והוסיף להם דף שער. ראו: י' זנה, תוך כדי קריאה, קרית ספר, ח, תרצ"א-תרצ"ב, עמ' 126-128.

CB, no. 1443; Zedner, p. 551; Roest, p. 824.