ספר פרי חדש, חידושי הלכה על שלחן ערוך הלכות ראש חודש, פסח, יום טוב, מגילה וגיטין, וביאורים על חלק מההלכות שבספר המדע לרמב"ם, מאת רבי חזקיה די סילוא מחכמי ירושלים. אמשטרדם, דפוס נתנאל פואה, [תס"ו 1706]. מהדורה ראשונה. עם הסכמת בעל ה"סמיכת חכמים".

בעל ה"פרי חדש" הדפיס בחייו את ספרו על חלק יורה דעה באמשטרדם בשנת תנ"ב, ואילו את ספרו על החלקים אורח חיים ואבן העזר (הספר שלפנינו) הביא לדפוס בנו רבי דוד, לאחר פטירתו.

לאחר צאתו עורר הספר התנגדות גדולה מאחר שהמחבר לא נרתע מלחלוק בלשון חריפה על ה"בית יוסף" ועוד מגדולי האחרונים. בעקבות כך החרימו רבני מצרים את הלימוד בספר: "שלא יקרא שום אדם בספר הלז, לא קריאת עראי ולא קריאת קבע" (גינת ורדים, יורה דעה, כלל ג, סימן ג). החיד"א מתאר בספרו "שם הגדולים" כיצד התבטל החרם מאליו בדור שאחריו, ומציין כי על כיסא הרבנות במצרים עלה תלמידו המובהק של ה"פרי חדש" – רבי שלמה אלגאזי (השני), "וכל הוראותיו היו על דעת רבו הרב פרי חדש... וכהיום הזה כל חכמי ישראל שותים בצמא את דבריו".

בשנת תק"ב הדפיס רבי חיים בן עטר, בעל ה"אור החיים" הקדוש, את ספרו "פירות גנוסר" על שלחן ערוך יורה דעה. במרכז הדף נדפסו דברי המחבר והרמ"א וסביבו הפירושים "פרי חדש" ו"פרי תואר" (מאת ה"אור החיים"). בחלקו הגדול מוקדש ה"פרי תואר" לתרץ את קושיותיו והתקפותיו של ה"פרי חדש" על מחבר השלחן ערוך. החיד"א, תלמידו של ה"אור החיים", מעיד בספרו "שם הגדולים", כי בבחרותו הלך מספר פעמים עם רבו ה"אור החיים" להשתטח על קברי הצדיקים שבהר הזיתים, "וכבואנו למצבת הרב פרי חדש ראינו להרב הנזכר [ה"אור החיים"] שנשאר יחידי על מצבתו כמו רביע שעה ורחושי מרחשן שפוותיה, והבננו דהיה שואל מחילה ואומר כי לשם שמים נתכוון וכיוצא".

רישום צנזור בעמוד האחרון.

[4], עד; יט, [1], ט דף. הדף שאחרי דף השער בטופס שלפנינו (הקדשה בפורטוגזית לכבוד יעקב פרירא), אינו נמצא בכל הטפסים. 31.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים. קרעים קטנים בשולי מספר דפים. קרע חסר קטן עם פגיעה בטקסט באחד מהדפים, כתוצאה מחריכה של הנייר. כריכה ישנה.

CB, no. 5940, 37; Zedner, p. 336; Roest, p. 571.