ספר הזהר הקדוש על התורה, סט בשלשה כרכים. אמשטרדם, דפוס יוחנן לוי רופא ובנו בנימן, [תקס"ה 1805].

"כפי אשר נדפס במנטוב' דף על דף... ובתשלום חסרון המאמר' בדפוס קושטנדינא..." (מתוך נוסח השער). עם הקדמה והערות מאת רבי שלום בוזאגלו.

נפתלי בן מנחם מביא סיפור מעניין, על החוזה מלובלין שהיה מקפיד ללמוד דווקא מזוהר דפוס אמשטרדם. לאחר שפרצה דלקה בביתו ונשרפו כל ספריו, חיפש עותק נוסף של זוהר מדפוס אמשטרדם, ומשלא מצא ישב ושינן פרקי זוהר בעל-פה, עד שנודע לו שבספרייתו של האדמו"ר רבי צבי אייכנשטיין מזידיטשוב נמצאים שני עותקים מזוהר דפוס אמשטרדם, ופנה אליו בבקשה שכשיבוא אליו לראש השנה יביא עמו עותק אחד של הזהר מדפוס זה, מפני שאינו לומד במהדורה מדפוס אחר (ראו: נ' בן מנחם, גוילי ספרים, ירושלים תש"ז, עמ' כט-ל).

האדמו"ר רבי אהרן ראטה בעל "שומר אמונים" כותב בספרו "שולחן הטהור" (מאמר קדושת עינים, פרק ו) על מעלת ההסתכלות בדברים קדושים – "שיסתכל בצורות קדושות... להמשיך קדושה והארה גדולה בנפש", והוא כותב: "וכן ירגיל עצמו ללמוד מתוך ספר שנדפס על ידי אנשים יראי ה'... לכן ישתדל עצמו כל איש ירא ה' להרכיש לו ספרים של דפוסים ישינים, שנדפסו על פי רוב מיראי ה', בפרט בדפוס סלאוויטא וזיטאמיר נכדי הרה"ק מקאריץ שהיו בעלי המדפיסים קדושי עליון, וכן דפוס אמסטרדאם הישן וכדומה".

בדף המגן של הכרך הראשון מופיע קטע בכתב-יד משו"ת מהרש"ל, סימן צח, בעניין מנהג הנחת תפילין של יד בישיבה, והתייחסות למקרים בהן ישנן סתירות בין דברי הזוהר לספרות ההלכתית.

בדף המגן של הכרך השלישי מופיע קטע בכתב-יד מתוך ספר לחם שמים מאת רבי יעקב עמדן, ומספר מובאות נוספות בכתב-יד.

שלושה כרכים. חלק ראשון: [6] רנא, יט דף. חלק שני: רפ, [1] דף. חלק שלישי: קטו, [1], קיז-שי, [1] דף. 22 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים. קרעים בשולי מספר דפים. מספר דפים בראש הכרך הראשון מנותקים. כריכות עור עתיקות, עם עיטורים מוזהבים. בלאי ופגמים בכריכות (רופפות ומנותקות בחלקן).

Zedner, p. 705.