קונטרס בכתב-יד, מתוך ספר השמות, לקסיקון בקבלה מעשית. אצוירה (מוגאדור, מרוקו), תר"ו [1846].

כתיבה מערבית נאה. טבלאות ותרשימים. לפנינו ששה דפים (כ-9 עמודים כתובים), הכוללים העתקה של התחלת החיבור (נראה שהמעתיק הפסיק את ההעתקה בעמוד האחרון).

בדף הראשון (שנכרך שלא במקומו), פתיחת החיבור עם פרטי המעתיק והשנה: "זה מקור השמות אשר העתקתי אני הצעיר המקוה רחמי יוצרו... אברהם בן סעדון דמתושבי אצוירה יע"ה והעתקתי אותו ממקור השמות שהביא החכם השלם... המקובל האלהי כמוהר"ר אליהו שפירא זלה"ה מעיר פולונייא יע"ה התחלתו בשנת שו"ש [=תר"ו] אשיש בה'... נאם הצעיר וזעיר... ע"ה אברהם בן סעדון...".

ספר השמות, הידוע גם בשם "שורשי השמות", הוא חיבור מקיף של שמות קודש, עם פירוט אופן הפעולות שלהם והשימוש שלהם בהשבעות וקמיעות. החיבור בנוי כלקסיקון אנציקלופדי, המסודר לפי אותיות הא"ב, והוא כולל בתוכו אלפי שמות קודש וצירופי שמות, ועניינים רבים בקבלה מעשית. את בסיס החיבור כתב המקובל רבי משה זכות – הרמ"ז, והוא כולל סודות שקיבל מרבותיו המקובלים. חיבורו של הרמ"ז היה מצומצם בהיקפו, ואולם לאחר מכן הוא הורחב באופן משמעותי על ידי המקובל רבי אליהו שפירא (רא"ש), שהגיע לארצות צפון אפריקה, וממנו הועתק החיבור באזורים אלה. החיד"א ב"שם הגדולים" – ב"מערכת גדולים" בערכו של רמ"ז – מונה בין חיבוריו של רמ"ז גם את "שורשי השמות" ומספר כי ראה את החיבור בכתב-יד. ב"מערכת ספרים" הוא מונה שני כתבי-יד נוספים של "שורשי השמות": האחד "בתוספת מרובה שהוסיף מהרא"ש [=מורנו הרב אליהו שפירא] מספרי קדמונים", והשני: "כ"י גדול בכמות ואיכות מחכמי המערב".

[6] דף (9 עמודים כתובים). הדפים כרוכים בבלבול (הדף הפותח נכרך שלישי). 22 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. קרעים ובלאי.