כתב-יד, חיבור מערכות וכללים (לפי סדר א"ב), שלושה חלקים – על אבן העזר, יורה דעה וחושן משפט, בכתיבת רבי יעקב משה עייאש – הרחבה ועריכה של חיבור מאת רבי יצחק הכהן רפפורט בעל "בתי כהונה", עם הוספות תלמידו בעל "שער המלך". [שנות התק"מ-תק"ס בקירוב, מחצית שנייה של המאה ה-18 בקירוב].

לפנינו כרך שלם בכתיבת ידו האופיינית והנאה של
רבי יעקב משה עייאש. הכרך כולל שלושה חלקים (על אבן העזר, יורה דעה וחושן משפט). בכל חלק מופיעים ערכים מהאות א' ועד האות ת', ובסוף כל חלק מופיעים עמודים עם תוספות והשמטות לחלק זה.

בראש שני החלקים הראשונים מופיעות הקדמות מליציות שכתב רבי יעקב משה עייאש (בראש חלק אבן העזר נקראת ההקדמה "מעי"ן מי נפתוח" ובראש חלק יורה דעה – "פתיחת שער הי"ם"). מן ההקדמות מתברר כי לפנינו חיבור הבנוי משלוש שכבות: בסיס החיבור הוא לקט מערכות וכללים שכתב רבי יצחק הכהן רפפורט בעל "בתי כהונה" (חיבור זה נשתמר במספר כתבי-יד, לרוב תחת השם "רמזי דינים"). לאחר מכן נערך החיבור ונוספו בו ערכים על ידי תלמידו של ה"בתי כהונה" – הגאון רבי יצחק נוניס-בילמונטי בעל "שער המלך". עריכתו זו של בעל "שער המלך" הגיעה לידיו של רבי יעקב משה עייאש, הוא הוסיף לה ערכים רבים, ואף הוסיף הגהות ותוספות שלו על הערכים האחרים, והעתיק כל זאת בצורה מסודרת בכתיבתו הנאה. בהקדמותיו מציין הרב עייאש כי בצד הערכים שהוסיף צייר דמות יד, המורה על כך שזהו ערך מקורי שלו. למעשה התוספות של הרב עייאש הרחיבו את החיבור באופן משמעותי (יותר מכפול מגודלו המקורי), ולפנינו למעשה חיבור גדול ומקורי משלו.

בהקדמה לאבן העזר הוא כותב בין היתר: "...עי"ן הקורא ביצחק יקרא... עין ישראל לפנים בישראל ידיו רב לו אש"ר נטע שם אהלו ויבן לו בתי כהונה... עין רוכל דביר מצאה ידו... בידו קסת"ו דרך רב גדול היושב בשער המלך באישו"ר מוסיף... עין עיט"ם עט"י ע"ט תם זה הי"ם [=הצעיר יעקב משה] בא... בקרבן מוספים מפי השמועה... פיר"ש ע"ג היד חקק בו... לדעה...".

בהקדמה לחלק יורה דעה הוא כותב בין היתר: "זה מורה יורה... חי' דינים... זה חלק אדם... מוהר"ר יצחק הכהן המחבר בתי כהונה... הוא היה משיירי כנה"ג איש ירושלם... זה נמצא בכתב דרשים סביב על השולחן של קדשים... אכל הרבה והוציא קמעא, זה יצא בקן קולמוסא בתוספת טובה בפת"ח התיב"ה מהרב הכולל היושב בשער המלך אין גומרין עליו הלל... זה הי"ם שם גבול חול לים מורה באצבע כמין יד יוצא אצבע פרו"ש עומד דברי הרב ודברי התלמיד, זה אשר השיגה ידי, במשמרת עמדי, במצות זכור ושמור...".

בערכים שהוסיף מציין הרב עייאש למקורות שונים, הכוללים גם חיבורים בכתב-יד שהיו לנגד עיניו, ביניהם: "הרב מוהר"ח ן' עטר ז"ל כת"י" (דפים 87א, 88א), וכן כתבי-יד שראה בזמן שהותו באיטליה, לדוגמה: "מוהר"י בריאל ז"ל כת"י" (דפים 56ב, 58א-ב, 67א, ועוד מקומות רבים); "פחד יצחק כ"י" (דפים 17א, 58ב, 74א, ועוד). במקומות רבים הוא מציין את שמו בראשי תיבות, כגון "אמר הי"ם [=הצעיר יעקב משה]" (דף 33א), "...ודוק זה הי"ם" (דף 59ב), "א"ה [=אמר הכותב] זה הי"ם" (דף 55ב); "ואני הצעיר י"ם שמעתי מפי מגידי אמת שמוהר"ש לאמפרונטי ז"ל מ"ץ בפירארה היה נוהג בוושט בר אווזא..." (דף 58ב). במספר מקומות מפנה לחיבוריו או לחיבורי אביו, כגון: "ועמ"ש עט"ר א"א ז"ל בס' שבט יאודה..." (דף 49ב); "ועיין מ"ש בעניותי בשו"ת שבות עמי..." (דף 80ב). במקומות רבים מפנה לחיבורי החיד"א, כשהוא מזכירו בברכת החיים (לדוגמה: "עיין שו"ת יוסף אומץ למהרחיד"א נר"ו...", דף 72ב).

בסוף הכרך (דפים 146-147, 166-169). העתיק הרב עייאש נוסחי כתובות ושטרות, לפי מנהגי ירושלים, פירארה, סיינה וליוורנו: "נוסח כתובת פקח שנשא חרשת מיוסדת ע"פ רבני ע"ק ירוש' ת"ו"; "נוסח כתובת חרש שאינו מדבר ואינו שומע שנשא פקחת מתוקנת ומיוסדת ע"פ רבני וגאוני עה"ק ירושלם ת"ו"; "נוסח כתובת יבמין הנהוגה פה פירארה ע"פ ב"ד הצדק"; "נוסח כתובה הנהוגה בליוורנו יע"א"; "נוסח מתנת שכ"מ מסודר בדיוק – בסיינה"; "נוסח שטר כתובה הנהוגה בעיר סיינה"; "נוסח כתובה הנהוגה בעיר פירארה".

בראש כתב היד העתיק הרב עייאש "...תשובות לרא"ש ז"ל מחודשות שאינם בכלל שו"ת הרא"ש הנדפסים, הובאו בס' חזה התנופה...", וכן "קיצור מקצת כללי הרא"ש ז"ל המודפסים, לזכרון".

במספר דפים לאורך הכרך הוסיף הרב עייאש ליקוטים שונים. בדף האחרון (מנותק, יתכן שהיה במקור הדף הראשון של הכרך) – רישומים שונים של מליצות ושירים, בהם גם הרישום: "בספרי שמי אשים... בקסת"י מודיע הצעיר [יבי"ע] ס"ט". (המילה יבי"ע נמחקה).

כתב היד התגלגל בהמשך למרוקו והגיע לרשותו של רבי שלמה אליהו אבן צור – הרב שאב"ץ (תקפ"ב-תרל"ג; חכם בפאס, מצאצאי היעב"ץ; מלכי רבנן, דף קטז, א), שהוסיף בו את הגהותיו (חלקן חתומות: שאב"ץ; בדפים 93ב, 95ב, 96ב, 118ב, 121א, 126ב), ואף צירף כמה דפים בכתיבת ידו בסוף הכרך (וכן רישום בכתיבתו בדף 91ב). לא ברור אם הרב שאב"ץ זיהה מיהו הכותב של החיבור שלפניו. בהמשך נרכש כתב-היד על ידי מר אביגדור קלגסבלד כחלק מאוסף משפחת אבן צור, ותוכנו לא התברר עד כה.

ה"ראשון לציון" רבי יעקב משה עייאש (נפטר תקע"ז), בנו של רבי יהודה עייאש, מגדולי הפוסקים של ארצות המערב (מחבר הספרים: בית יהודה, לחם יהודה, בני יהודה, וזאת ליהודה, מטה יהודה, שבט יהודה, קול יהודה). עלה עם אביו ומשפחתו לארץ ישראל והתיישבו בירושלים. בשנת תקל"ט נשלח כשד"ר מטעם קהילת ירושלים לערי אלג'יר ומרוקו, משם הפליג לליוורנו (בה הדפיס בשנת תקמ"ג את ספרו של אביו מטה יהודה) והתעכב באיטליה למעלה משלושים שנה. אז כיהן כמורה צדק וכמרביץ תורה בקהילות סיינה ופיררה. תלמידיו באותם ימים היו לחכמים חשובים באיטליה, בהם: רבי חננאל ניפי, רבי יעקב ישראל כרמי, ועוד. לאחר פטירת רבי משה יוסף מרדכי מיוחס (בשנת תקס"ו) נקרא לכהן תחתיו כרבה של ירושלים ו"ראשון לציון", ובמשרה זו כיהן עד לפטירתו. מחיבוריו באו בדפוס רק שני קונטרסי תפילות (דרך חיים – התרת נדרים וקללות, ליוורנו תק"נ; סדר תפלות להקפות שמחת תורה, ונציה תקנ"ד), אך שאר חיבוריו נותרו בכתב-יד וחלקם אבדו (ראו להלן).

חלק אורח חיים של החיבור שלפנינו:

בקובץ מן הגנזים, הוצאת אהבת שלום, ספר יא (מודיעין עילית תשע"ח, עמ' קיט-קסג) פורסמו "מערכות וזכרונות בהלכה ומנהגי עה"ק ירושלים", מכתיבת רבי יעקב משה עייאש, על פי כתב יד שבאוסף בניהו בירושלים. החלק שפורסם שם הוא על חלק אורח חיים, ומסתבר שהוא החלק הראשון של החיבור שלפנינו (המכיל את שלושת החלקים האחרים). הדבר עולה אף מהפניות הדדיות בין החלקים שלפנינו לחלק אורח חיים (והפוך). עם זאת, לא ברור האם גם חלק אורח חיים מבוסס במקור על חיבורו של בעל "בתי כהונה", והדברים צריכים עוד בדיקה.

אובדן החיבור וגילויו כעת:

בספר תולדות חכמי ירושלים, לרא"ל פרומקין (ירושלים תרפ"ט, עמ' 189), נכתב על חיבורי רבי יעקב משה עייאש: "מחבורי הרב הנזכר נשארו מעט מזער כי שלטו בהם ידי זרים...". בקובץ מן הגנזים הנ"ל פורסם קטע ביוגרפי על הרב עייאש, שכתב חכם ירושלמי לא מזוהה, מתוך דף בכתב-יד (שם, עמ' קיט-קכב), ובין היתר כותב על חיבורי הרב עייאש: "וחבר כמה ספרים, שבות עמ"י שו"ת, ודרך עמ"י דרשות וכיוצא, וס' כללים בשם יבי"ע אומר, ונגנבו...". יש לשער שהחיבור "ספר כללים" המוזכר כאן כאחד מחיבוריו שנגנבו הוא כתב-היד שלפנינו, שבדרך כלשהי התגלגל למרוקו ונשתמר בגנזי משפחת אבן צור, עד לזיהויו כעת.

[170] דף. 20 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. סימני עש וקרעים, עם פגיעה קלה בטקסט במספר מקומות. דפים מנותקים. נתון בכריכה חדשה, עם קופסה תואמת.

מקור:

1. אוסף משפחת אבן צור, פאס, מרוקו.

2. אוסף אביגדור (ויקטור) קלגסבלד – מרוקו, מס' 7.

ספרות: ויקטור קלגסבלד, Catalogue des manuscrits marocains de la collection Klagsbald, פריס, 1980, עמ' 28. כתב-היד תואר שם בקצרה, ללא זיהוי המחבר והתוכן.