מכתב ארוך (2 עמודים) בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי אלכסנדר משה לפידות אב"ד הורודנא. "הוראדנא באחו"נ" (אחורי הנהר), אב תרכ"ג [1863].

מכתב בדברי תורה שנשלח אל הגאון רבי יהושע העשיל הלוי לעווין מוולוז'ין בעל ה"עליות אליהו". בתחילת המכתב מעודד רבי אלכסנדר משה את ריה"ל להמשיך את הוצאת כתב העת "פליטת סופרים" (כתב-עת בדברי תורה שיזם ריה"ל כבר בשנת תר"ז, רק בשנת תרכ"ג הצליח להוציא את הקובץ הראשון, ובשל סיבות שונות הוא גם היה האחרון): "מאד תמהני על איחור ביאת עלי הפ"ס [הפליטת סופרים] אשר החל, מהראוי לזרז בזה לזכות הרבים, אקוה בהמשך זמן לא כביר, יראה שכר טוב בעמלו, בלי פה חנף אומר, כי פעלו עלה לגג, נגד כל מחוקקי ח"ת בעלי העתים, אשר החטיאו המטרה, ועליהו לתרופה רק פריו יתן בעתו, לחדשים יבכר, וכל אשר יעשה יצליח".

רבי אלכסנדר משה כותב לו חידושי תורה (כנראה על מנת לפרסמם בקובץ הבא): "התראיתי עם כבוד גיסו החריף מוהר"ש נ"י... והעירני לכתוב לכ"ת בארוכה הערותי על כבוד עלי הלבנון הראשונים אשר היו למראה עיני, והוא במ"ש הארז אשר בלבנון הגאבד"ק קוטנא נ"י...".

בהמשך הוא מעיר על דברי רבי שמואל סלנט שנדפסו בעתון "הלבנון" בדיני אכילת מצה (הדיון בדברי רבי שמואל סלנט שבמכתב שלפנינו, כבר נדפס בחיי רבי אלכסנדר משה בקובץ "כבוד הלבנון", בהתכתבות עם רבי שמואל סלנט – ראה תורת רבינו שמואל סלנט, ירושלים תשנ"ח, חלק ג, סימן קכח, עמ' פו-צא). בשולי המכתב לאחר החתימה מוסיף רבי אלכסנדר משה להעיר על דברים שנדפסו בקובץ ה"תבונה" של רבי ישראל סלנטר ("בעלי התבונה להגרי"ס"), בענין "עדות בשטר".

הגאון רבי אלכסנדר משה לפידות (תקע"ט-תרס"ו), מגדולי דורו המפורסמים, מקברניטי היהדות החרדית בליטא, יד ימינו של רעו רבי ישראל סלנטר וממייסדי תנועת המוסר. נולד בוילנא לאביו רבי צבי "אשר היה מופלג בתורה וצדיק מפורסם, ראש המכניס-אורח בוילנא" (לקורות עיר ראסיין ורבניה, עמ' טו). עודנו ילד נתגלו כשרונותיו הברוכים ויצא שמו כ"העילוי מוילנא". תלמיד רבי אברהם אבלי פאסוועלער אב"ד ווילנא, ותלמידו המובהק של הגאון רבי הירש ברוידא בישיבה בעיר סלנט (יחד עם רעיו: רבי ישראל מסלנט, רבי שמואל סלנט ועוד). בהיותו בן שבע עשרה נתקבל לרב ביאנובה, ובהמשך עבר לכהן ברבנות הורודנא בפרבר אחורי הנהר. בשלהי שנת תרכ"ו עלה לכהן ברבנות העיר ראסיין בה ישב ארבעים שנה עד יומו האחרון (בשנת תרכ"ו בערך נתאלמן מאשת נעוריו, ובזיווג שני נשא את בת הגאון רבי יעקב בנדיטמן אב"ד בויסק "בעל זכרון יעקב", מצאצאי רבי שמואל חסיד אב"ד ראסיין). גאון מופלג בתורה ומן המשיבים הגדולים בתקופתו. שותפם של גדולי דורו בהנהגה, בטיפול בבעיות השעה של יהודי רוסיה ובביצור חומות היהדות במאבקים הרצופים על חיי הדת. בין היתר, נמנה על גדולי הדור שנקראו לפשר במחלוקת בישיבת וולוז'ין. בצעירותו נעשה מקורבו של רבי ישראל סלנטר, הושפע רבות מדרכו והיה לאחד המצדדים הגדולים בדרכו. בכך היה לסניגורה של תנועת המוסר כנגד מתנגדיה ותרם רבות להתפשטותה ולהנחלת דרך המוסר בישיבות ליטא. נחשב כיד ימינו של רבי ישראל סלנטר במפעליו הגדולים, ובמסגרת זו היה גם ממקימי כולל הפרושים בקובנה, והוציא יחד עם רבי ישראל סלנטר, החפץ חיים ורבי יצחק אלחנן ספקטור, את הקובץ "עץ פרי" (ווילנא תרמ"א), על גודל מעלת לימוד התורה ותומכיה. קובץ זה יצא במסגרת פעילותו להעלאת קרנה של תורה ושינוי היחס ללומדי תורה.

מרבית כתביו אבדו במשך השנים, בעת פטירתו השאיר אחריו חבילות של כתבים: שו"ת "אבני זכרון" על גיטין ושטרות; "אם לבינה" חידושים הגהות הש"ס; פירוש שיה"ש קהלת ותהלים"; מכל כתביו הרבים נדפסו רק הספר "אבני זכרון" מדרשותיו, שנדפס בחייו (וורשא, תרנ"ז); ועוד מספר מאמרי הלכה ומוסר אשר נתפרסמו בכתבי עת שונים. בשנת תר"ע נדפס בווילנא הספר "דברי אמת" בעילום שמו, ובו צוואתו שכתב בגיל שמונים שנה, ספר זה היה לאחד מספרי המוסר היסודיים שנדפסו בזמנו, ונדפס בימינו בסדרת "מאורי ואורות המוסר".

מכתב השו"ת שלפנינו הוא שריד לתורתו של גאון דורו, שהיה בזמנו אחד מגדולי הפוסקים בדורו. רוב המכתב שלפנינו נדפס (כנראה מתוך כתה"י שלפנינו) בליקוטים מתורת רבי אלכסנדר משה, שנדפסו ב"ספר הזכרון למרן בעל הפחד יצחק" (ירושלים, תשד"מ, עמ' תרכג-תרכה, סימן ג וסימן ד). בשנת תשס"ו נדפס בליקווד ספר "תורת רבינו אלכסנדר משה לפידות", וגם בו נדפסו תוכן שלושת הנושאים הנדונים במכתב שלפנינו.

[1] דף כפול. 20 ס"מ. שני עמודים כתובים. מצב בינוני-טוב. כתמים ובלאי, קמטים וקרעים. הדבקות נייר דבק (סלוטייפ) בדף השני.

שלוש גלויות דואר, עם מכתבים מחכמי הונגריה, תלמידי ה"שבט סופר", שנשלחו אל רעם הגאון רבי דוד יודא בוים דומ"צ עיר-חדש.

• מכתב בכתב-ידו וחתימת רבי ישעיה קאליש "מורה הוראה דפה" פרשבורג, סיון תרע"ד 1914.

• מכתב בכתב-יד וחתימת רבי ישראל רייך אב"ד באטורקז. [תרס"ט 1909].

• מכתב בכתב-יד וחתימת רבי קלמן גולדברגר. יאקא, תרנ"א [1891].

הגאון רבי ישעיה קאליש דומ"צ פרשבורג (תרמ"ג-תשרי תש"ה; נספה בשואה), תלמידם של ה"שבט סופר" בישיבת פרשבורג, רבי ישעיה עהרנפלד אב"ד שוראן, ה"מנחת אלעזר" אב"ד מונקאטש ורבי יצחק שמלקיש אב"ד לבוב. חתן רבי יהודה ליב פרידמן ראש בי"ד פרשבורג (תרכ"ג-תרע"ט). משנת תרע"ג דיין בפרשבורג ומרביץ תורה ב"חברת ש"ס" ובישיבת פרשבורג. לאחר פטירת רבי דוד ווסלי בשנת תש"ב, נתמנה רבי ישעיה לתפקיד ראש-המורים בפרשבורג.

הגאון רבי ישראל רייך אב"ד באטורקז (תרכ"ב-תרצ"ג), בנו של רבי יעקב קאפיל רייך אב"ד בודפסט. תלמיד ה"שבט סופר". משנת תרמ"ט אב"ד נאוואק ומשנת תרנ"ב אב"ד באטורקז. מחבר הספרים "מנחת ישראל" על מסכת עירובין, "תקנות הקהילות" ועוד ספרים. (החת"ס ותלמידיו, עמ' תקצ; חכמי הונגריה עמ' 458).

רבי קלונימוס קלמן גולדברגר (תרכ"ו בערך-נספה בשואה תש"ג), בעל "דבר אמת". תלמיד חכם מופלג מתלמידי ה"חתן סופר", ה"שבט סופר" ורבי מיכאל הופמן הדיין מפאפא. התגורר שנים רבות בעיר מולדתו יאקא, ולעת זקנותו עבר להתגורר בפרשבורג.

מקבל המכתבים,
רבי דוד יהודה בוים (תרכ"ה בערך-תרע"ח), בעל מנחת יהודה. תלמיד ה"שבט סופר" בפרשבורג ותלמיד ה"קול אריה" אב"ד ה'מאד. חתן רבי ישראל איסר'ל טויבר תלמיד ה"חתם סופר", ומשנת תרס"ח מילא את מקום חמיו כדומ"צ ומרביץ תורה בעיר חדש (נאוואמעסטא).

3 גלויות דואר. 14 ס"מ. מצב טוב. כתמים.

אוסף מגוון של דפים בכתב-יד, מארצות שונות ומתקופות שונות, הכולל: חידושי תורה ודרשות, תפילות, פיוטים ותיקונים, שטר "תנאים", מכתבים והעתקי מכתבים, קבלות ומסמכים.

בין הפריטים:

• שטר "תנאים" מהעיר וויטקאווי (פרוסיה, פלך פוזנן), מחודש אלול תרי"א [1851], בין החתומים, רב העיר רבי משה רוזנפלד.

• מכתב בקשת צדקה (בשפה מליצית). פילליאטיס (Filiates, צפון-מערב יוון), אדר א' תר"ס [1900].

• מספר דפים מכתב-יד "תיקון גדול" עם סדר אמירת קטורת, ועוד, עם חתימה מסולסלת (מחוקה). [תימן, המאה ה-19 בקירוב].

• העתק מכתב הרה"צ רבי חנוך צבי לוין אב"ד בנדין, משנת תרפ"א [1921], אל רבי הירש דוד הירשביין מירושלים (ממקורבי הראי"ה קוק), בו הוא מזכיר את גיסו "מרן שליט"א" (האדמו"ר מגור), ומבקש לשכנע את הרב קוק שליט"א להמנע מפרסום חיבוריו: "שיבטל דעתו מפני דעת הרבים, כי כל הגדולים בפה מרעישים על חיבוריו כי יכולים ח"ו לעשות קלקול גדול בעולם ר"ל...".

• ועוד.

10 פריטים. גודל ומצב משתנים.

ספר הקדמה ודרך לעץ החיים (סור מרע ועשה טוב), על דרכי לימוד הקבלה, מאת האדמו"ר רבי צבי הירש מזידיטשוב. לבוב (למברג), [תקצ"ב 1832]. מהדורה ראשונה.

הספר נחלק לשני חלקים: חלק ראשון, "סור מרע", וחלק שני "ועשה טוב". במהדורות הבאות נקרא הספר בשם "סור מרע ועשה טוב".

בדף יח/1, רישום בעלות: "שייך להנגיד הר"ר יוסף מרדכי כהנא". רישומים שונים בדף המגן האחורי, שקרוע וחסר בחלקו (חלק מהרישומים חסרים בשל כך), בהם רישומים משפחתיים, וכן רישומים בהם מוזכר האדמו"ר רבי משה צבי מסאווארן ותאריך פטירתו: "...הרב הצדיק בוצינא קדישא איש אלקי' מוהר"ר משה שישב בק"ק ציצילניק [---] תקצ"ח"; [---]ק בוצינא קדישא איש אלקים יום ג' כ"ד טבת תקצ"ח" (באותה כתיבה: "שייך להרב המאה"ג...").

האדמו"ר בעל ה"עטרת צבי" מזידיטשוב – הגאון הקדוש רבי צבי הירש אייכנשטיין (תקכ"ג-תקצ"א, אנצ' לחסידות, ג', עמ' תקצו-תקצט), נודע בכינויו "שר בית הזוהר" על שם גדלותו בחכמת הקבלה. מגיל צעיר נודע כ"עילוי" מופלא בעל ידיעות מקיפות בכל חלקי התורה. מתלמידיו הגדולים וממקורביו של החוזה מלובלין. נסע ונפגש גם עם יתר גדולי החסידות, ביניהם רבי משה ליב מסאסוב, רבי ישראל המגיד מקוז'ניץ, רבי מנחם מנדל מרימנוב ורבי אברהם יהושע העשיל מאפטא. לאחר פטירת רבו החוזה מלובלין, בשנת תקע"ה, הפכה זידיטשוב תחת הנהגתו של רבי צבי הירש לאחד ממרכזי החסידות הגדולים והחשובים בגליציה. ההערצה אליו היתה עצומה, והתבטאה גם בדברי שבח מופלאים שנאמרו עליו על ידי צדיקי דורו. מבין תלמידיו בתורת הקבלה היה גם הגאון המלבי"ם [על אף שלא היה חסיד].

חיבורים נודעים נוספים של רבי צבי הירש מזידיטשויב הם: ספרו "עטרת צבי" על ספר הזוהר, בו מתגלה מעט מעומק ידיעותיו בתורת הקבלה; ספר "פרי קדש הלולים" – הקדמה וביאור לספר "פרי עץ חיים" על כוונות התפילה, וכן ספרו "בית ישראל" – דרושים על התורה בדרך החסידות.

[1], כה דף. 23.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. בלאי קל. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרעים בשולי מספר דפים. הדבקות נייר בשולי מספר דפים. קרעים חסרים גדולים בדף המגן האחורי, עם פגיעה ברישומים שבו. כריכה חדשה.

שנת הדפוס נרשמה בדפוסת בלועזית "1804", ושם הדפוס: Jihdas Rosanis [יהודית רוזאניס]. שם המדפיסה והתאריך מזויפים. תאריך ההדפסה האמיתי נרמז בחתימת ההקדמה, "שנת רצון וקץ הגאולה לפ"ק", העולות בגימטריה תקצ"ב. זיופים מן הסוג הזה נעשו בספרי החסידות שנדפסו בגליציה באותה תקופה בשל איסורי צנזורה ורדיפות המשכילים נגד החסידים [א' יערי מונה 16 ספרים שזויפו באופן הזה. ראו: א' יערי, בית דפוסה של הרבנית יהודית ראזאניש בלבוב, קרית ספר, יז, ת"ש, עמ' 107, מס' 44].

ספר קול שמחה, על התורה, מאת האדמו"ר הרה"ק רבי שמחה בונים מפשיסחא. [ברעסלויא], דפוס הירש זולצבאך, [תרי"ט 1859]. מהדורה ראשונה.

עותק נאה, מודפס על נייר איכותי, עם שוליים רחבים, וכרוך בכריכת עור מפוארת, חדשה, עם עיטורים מוזהבים.

עם הסכמות תלמידי המחבר, האדמו"רים רבי יצחק מאיר בעל "חידושי הרי"מ" [מגור] ורבי ישעיה מושקט מפראגא-וורשא.

חתימות: "יקותיאל זיסמאן סג"ל מלאדז'".

[1], נח; כח, [1] דף. 19.5 ס"מ. נייר איכותי. חיתוך דפים מוזהב. מצב טוב. כתמים. כריכת עור חדשה, מפוארת, עם עיטורים מוזהבים רבים.