"שושנתא", הדפס ליתוגרפי. ללא פרטי דפוס. [ירושלים, המאה ה-19 בקירוב].

הדפס רבוע, מעוצב כמגזרת בעלת שמונה משולשי נייר המתקפלים זה בתוך זה לצורת ורד ("שושנתא"). ההדפס מעוטר בשני עבריו ב-28 מדליונים ליתוגרפיים, הסדורים בשני מעגלים ומציגים אתרים ומקומות קדושים ליהדות בירושלים ובארץ ישראל, ובשושנה צבעונית. התמונות מתוארות בעברית ובצרפתית.

ה"שושנתא הירושלמית" נחשבת להדפס הליתוגרפי הראשון שנוצר בארץ ישראל, בידי המדפיסים יואל משה סלומון ומיכל הכהן בשנת 1862.

השניים נסעו לאירופה בשנת 1859 ללמוד תורה, אולם משהחליטו תחת זאת לרכוש מקצוע, למדו בעיר קניגסברג את מלאכת הליתוגרפיה ושבו לירושלים ובידיהם מכבש דפוס אבן. פריט הדפוס הראשון שיצא ממכבש זה לאחר שובם לירושלים, הוא השושנתא המעוטרת בתמונות ירושלים והמקומות הקדושים בארץ ישראל.

עם הדפסתה זכתה ה"שושנתא" לפרסום רב, והונפקה בגרסאות נוספות בידי מדפיסים שונים – על פי רוב בשילוב אתרים נוצריים הפונים גם לצליינים ומבקרים אירופים. בין מדפיסי השושנתות נמנו המו"ל וסוחר העתיקות וילהלם מוזס שפירא, שנודע בזיופי העתיקות שלו, וכריסטיאן פרידריך שפיטלר, מייסד מיסיון עולי הרגל בבזל (מיסיון זה שלח לארץ ישראל את יוהאן לודוויג שנלר, מייסד בית היתומים הסורי בירושלים).

השושנתא שלפנינו כוללת מדליונים המציגים אתרים יהודיים בלבד, רבים מהם מופיעים על גבי השושנתא הירושלמית הראשונה, ועל פי צורתה וסידורה, אפשר שנדפסה אף היא בבית הדפוס של יואל משה סלומון ומיכל הכהן, באותה התקופה.

לשושנתא מצורפת חלק מתוך מעטפה – "שושנת עיר הקדושה ת'ו'ב'ב" – בגוון צהבהב ומתקפלת לשניים; בצדה האחד איור "העיר הק' שירושלים מצד מזרח", ומצידה השני איור הכותל המערבי.

שושנתא: 23X23 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. משולשי הנייר רופפים או קרועים ומנותקים זה מזה. כתמים ובלאי. קמטים ופגמים. פיסה קרועה (מצורפת).

ספרות: אמנות ואומנות בארץ-ישראל במאה הי"ט (מוזיאון ישראל, ירושלים, 1979), עמ' 207.