ספר אמרי בינה, על מצות אחדות השם, מאת רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. חלק ראשון על קריאת שמע וחלק שני על ציצית ותפילין. לבוב, דפוס Ab. Nis. Suess und B. L. Necheles, [תרכ"ב 1862]. המילה "בקאפוסט" הובלטה בשער.

עותק מיוחס שהיה בבעלות רבי אברהם דוד לבוט אב"ד ניקולייב – בדף השער חותמתו:
"אברהם דוד לאוואוט מ"צ דק' ניקאלאייעב". העותק היה גם בבעלות רבי משה נחום ירושלימסקי אב"ד קיעלץ – חותמתו בדף השער:
"משה נחום ירושלימסקי אבד"ק קיעלץ והגליל".

הגאון החסיד רבי אברהם דוד לאוואוט (לבוט) אב"ד ניקולייב (תקע"ה-תר"נ), זקנו מצד אמו של הרבי מליובאוויטש (אמו של הרבי, הרבנית חנה, בת ר' מאיר שלמה ינובסקי, בן הרבנית בילא רבקה, בת רבי אברהם דוד לאוואט). "הצטיין בשכלו החד, כשרונותיו הנעלים וידיעתו הרחבה בים התלמוד. גם בצדקתו וטוב לבו קנה לו מעריצים רבים אשר רחשו לו אהבה רבה כל ימיו" ("ראשי פרקים מתולדות המחבר", בתוך מהדורת "קב נקי" תשי"א). היה מחסידי אדמו"ר ה"צמח צדק" ובנו אדמו"ר המהר"ש, ומחשובי רבני חב"ד ברוסיה. היה מקורב לרבי הלל מפאריטש ולרבי אליהו יוסף ריבלין מדריבין.

כיהן בתחילה כרב המושבה רומנובקה, ועמד בראש כולל לאברכים שייסד ה"צמח צדק" במקום. בשנת תר"י לערך נתמנה למו"צ ובהמשך לרבה של העיר ניקולייב ושל כארבעים מושבות הסמוכות לה. כיהן בתפקיד זה במשך כארבעים שנים, עד יומו האחרון. "הודות להשפעתו הטובה נעשה כל הגליל דפלח חרסון למקום תורה ומצוה" מחבר ספר "קב נקי" על הלכות גיטין – חיבור יסודי המהווה מורה דרך שימושי לרבנים מסדרי גטין עד לימינו, ספר "בית אהרן והוספת" – מראי מקומות לתלמוד, ספרות חז"ל וקבלה, וסידור "תורה אור" עם "שער הכולל" ו"נתיב החיים".

הגאון החסיד רבי משה נחום ירושלימסקי (תרט"ו-תרע"ו). מגדולי המשיבים בדורו. עוד בצעירותו התכתב עם גדולי הדור שלפניו, ותשובות אליו נמצאות בספרי השו"ת "שואל ומשיב" להגרי"ש נטנזון, "שם אריה" להגרא"ל בלחובר, "שערי דעה" להגרחי"ל סאסניצר ובספרי שו"ת נוספים. תשובותיו עוסקות גם בשאלות חמורות של עגונות ואיסור והיתר. [בהיותו בן שבע עשרה בלבד צירפו ה"שואל ומשיב" ל"היתר מאה רבנים"]. בצעירותו נסע לצאנז ובעל ה"דברי חיים" קירבו מאד. בשנת תר"מ בהיותו כבן כ"ה נתמנה לרבה של קהילת קאמינקא שבפלך קיוב ברוסיה. שם כיהן יותר מכ"ה שנים ושמו נודע בכל תפוצות ישראל, עד שנחשב לאחד מגדולי המשיבים בדורו ובפרט בעניני שמות גיטין ובהלכות טריפות. עסק הרבה בשאלות שהסעירו את העולם התורני כגון אתרוגי קורפו ("באר משה" ח"ב סוף קונטרס "ברכת חכמים") ומצות מכונה ("השיב משה" סי' כ"ז). בשנת תרנ"ט החל לכהן גם כרבה של קהילת אוסטרלנקה שבפולין (פלך לומז'ה), תוך כדי כהונתו ברבנות קאמינקא. לאחר כמה שנים עבר לכהן ברבנות קיעלץ בפולין והיה ממנהיגי יהדות פולין. בין השאר כיהן כנשיא כבוד של מוסדות בארה"ק בירושלים צפת וטבריה. מספריו: "מנחת משה", "לשד השמן", "ברכת משה", ועוד.

הספר אמרי בינה הוא החיבור העמוק ביותר מהספרים שחיבר והדפיס אדמו"ר האמצעי ומיוסד על תורת אביו אדמו"ר הזקן בעל התניא. הספר מחולק לארבעה מדורים: פתח השער, שער הקריאת שמע, שער הציצית ושער התפילין, והוא עוסק ברובו בביאור המושגים "יחודא עילאה" ו"יחודא תתאה".

האדמו"ר האמצעי הדפיס בחייו עשרה חיבורים, ואמר שכל אחד מהם מיועד לסוג שונה של חסידים. על הספר "אמרי בינה" אמר שאותו הוא מייעד למעמיקים ביותר, ופעם אף אמר שייעד אותו לתלמידו רבי יקותיאל ליעפליער. נכדו אדמו"ר המהר"ש מליובאוויטש סיפר שפעם התקשה בהבנתם של פרקים לב ו-לז שבספר, ונכנס לשאול את אביו האדמו"ר ה"צמח צדק" את פירושם, והשיב לו אביו שישאל את ר' יקותיאל (האדמו"ר הריי"ץ, לימוד החסידות, עמ' 30).

מסופר על בעל ה"דברי חיים" מצאנז שהיה מעיין בכל לילה לפני קריאת שמע שעל המיטה בספר "אמרי בינה" של האדמו"ר האמצעי (שלשת הרואים, ברוקלין תשס"ד, עמ' שכ). ה"דברי חיים" אף מביא מדבריו בספרו "דברי חיים" על התורה בפרשת ויקהל (כח/2): "מבואר בספרים וביותר ביאור בספר אמרי בינה בכוונת יחודא עילאה דשמע".

[2], פב; כה דף. דפים רבים כרוכים שלא כסדרם. 25 ס"מ בקירוב. מרבית הדפים במצב טוב. כתמים, בהם כתמים כהים. קמטים ובלאי. הדבקת נייר בדף האחרון. דף השער והדף לאחריו במצב בינוני-גרוע: כתמים כהים; קרעים חסרים בשולי הדפים, עם פגיעה במסגרת השער, משוקמים בהדבקת נייר; רישומים וחותמות. קרעים בדפי הבטנה. כריכה ישנה ובלויה.