ספר מערכי לב, דרושים בנושאים שונים, חלק ראשון ושני, מאת רבי רפאל חזן, בעל "חקרי לב". שאלוניקי, דפוס בצלאל הלוי [אשכנזי], [תקפ"א-תקפ"ב 1821-1822]. מהדורה ראשונה. שני כרכים.

הקדמת המחבר בראש החלק הראשון, והקדמת בנו רבי אליהו חזן, עורך הספר, בראש שני החלקים.

הספר כולל הספדים על המחבר מבניו, רבי אליהו חזן, רבי יצחק חזן ורבי דוד חזן, מנכדו רבי חיים פאלאגי ומרבי רפאל יצחק מאייו.

שני כרכים. חלק ראשון: [3], קסג דף. חסרים 5 דפים בסוף. חלק שני: [2], קסב-שטו דף. 27.5 ס"מ. מצב בינוני, חלק מהדפים בשני הכרכים במצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. כתמי ועקבות רטיבות קשים בדפים הראשונים והאחרונים של הכרך הראשון. קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט במספר מקומות בשני הכרכים, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. סימני עש רבים, עם פגיעות בטקסט. כריכות חדשות.

ספר כוכב מיעקב, שאלות ותשובות ודרשות, מאת רבי יעקב חנניה קובו. שאלוניקי, דפוס עץ החיים, [תרע"ה 1915].

עותק נדיר במיוחד וכפי הנראה היחיד שנותר. כמעט כל העותקים של מהדורה זו עלו באש בשריפה שפרצה בשאלוניקי בשנת תרע"ז. יצחק שמואל עמנואל, כותב בספרו "מצבות שאלוניקי" (ב, ירושלים תשכ"ח, עמ' 870) כי הספר נדפס בשלוש מאות עותקים בלבד, ולאחר השריפה נותרו ממנו רק בודדים. במקום אחר (אברהם העברי, קובץ מוקדש למנהיג והלוחם אברהם רקנטי, תל אביב תשי"ח, עמ' 17) כותב עמנואל: "כל ההוצאה של הספר החשוב הזה נשרפה בשנת 5677. רק 5 או 6 ספרים נשארו". מכל מקום, לנו לא ידוע על קיומו של עותק נוסף כיום. בקטלוג הספרייה הלאומית מופיע צילום בלבד, שנעשה מן העותק שלפנינו; כך גם ב"אוצר החכמה" וב-HebrewBooks. הרשומה במפעל הביבליוגרפיה נרשמה על פי עותק זה.

רבי יעקב קובו (תקפ"ד-תרס"ז), רב ראשי, אב"ד וראש ישיבה בשאלוניקי, בן רבי חנניא קובו, אף הוא מחכמי שאלוניקי, ונצר למשפחת רבנים מפורסמת ביוון. ספר כוכב מיעקב הוא ספר השו"ת האחרון מרבני שאלוניקי שנדפס בעיר.

[3], כ, כג-סח, עא-קלז; יד, יז-לז דף. חסרים 6 דפים: כא-כב, סט-ע, ודפים טו-טז מהספירה השניה. הספר נקטע בדף לז של הספירה השניה, ולא ידוע אם נדפס יותר מכך. 33.5 ס"מ. מצב משתנה בין הדפים. דפים ראשונים במצב בינוני, דפים רבים באמצע הספר במצב טוב-בינוני. כתמים. סימני עש עם פגיעות בטקסט (בדפים הראשונים סימני עש רבים). קרעים וקרעים חסרים בשולי דף השער ובדפים נוספים, עם פגיעות בטקסט (דף השער שוקם בהדבקות של רצועות נייר משני צידיו). כריכה חדשה.

עותק מיוחס שהיה מלפנים בבעלותו של רבי רפאל ישעיה אזולאי בן החיד"א, שחתם בחתימה קליגרפית מסולסלת בשולי דף השער (החתימה מעט פגומה).

הגאון רבי רפאל ישעיה אזולאי אב"ד אנקונה (תק"ג-תקפ"ו), נולד בירושלים, בן בכור לאביו הגדול רבי חיים יוסף דוד אזולאי – החיד"א. גדול בתורה, רב ופוסק, וממנהיגי יהדות איטליה בדורו. כמה מתשובותיו בהלכה נדפסו בספרי אביו הגדול שהוקירו וכבדו ותמיד הזכירו בחיבוריו בחיבה יתירה ("הבן יקיר לי", "בני בכורי החכם השלם עצום ורב", "אור עיני", "ידיד נפשי" – ועוד לשונות של חיבה והערכה). משנפטר רבי אברהם ישראל רבה של אנקונה בשנת תקמ"ה, פנו ראשי הקהלה אל החיד"א והוא רמז להם כי בנו רבי רפאל ישעיה מתאים לתפקיד זה. שנים רבות שימש כרבה של אנקונה, עד עלותו לגנזי מרומים ביום ט' שבט תקפ"ו, וימיו כימי אביו פ"ג שנה. כבוד גדול עשו לו במותו ובני קהילתו התאבלו עליו ימים רבים (ראו עוד אודותיו: בניהו, רבי חיים יוסף דוד אזולאי, עמ' תעו-תפז).

סימונים בדיו ומספר הגהות קצרות בכתיבה ספרדית.

ספר זכרון יוסף, שו"ת ודרושים מהגאון רבי יוסף משטיינהרט אב"ד פיורדא. פיורדא, דפוס איצק בן ליב ב"ב [בוכבינדר], [תקל"ג-תקל"ד 1773]. מהדורה ראשונה.

העותק של "הרב מווירצבורג" הגאון רבי יצחק דוב הלוי במברגר. באחד מדפי המגן של הספר (שנותקו ממנו במהלך כריכתו מחדש, אך מצורפים אליו) מופיע רישום בעלות (קטוע וחסר בחלקו): "
משו'[ם]
לעלת"מ [לפני עיוור לא תתן מכשול]
אחתום את שם אאמ"ו הגאב"ד כש"ת מהור"ר יצחק דוב הלוי נר"ו --- אב"ד ור"מ בק"ק ווירצבורג וגלילותיה יע"א".

בדפי הספר מספר הגהות, חלקן ארוכות, כפי הנראה בכתב-ידו של הרב מווירצבורג.

הגאון רבי יצחק דוב הלוי במברגר (תקס"ח-תרל"ט). בשנת ת"ר נתמנה לרבנות ווירצבורג. נחשב לאחד מגדולי הדור ורבים מרבני גרמניה היו תלמידיו. כתב חיבורים חשובים בהלכה ובתלמוד ("יד הלוי", "נטיעה של שמחה", "מלאכת שמים" ועוד). על אף בקשתו המפורשת שלא ידפיסו את תשובותיו, פנו בניו לאחר פטירתו אל גדולי הדור, הגאון רבי יצחק אלחנן ספקטור, הנצי"ב מוולוז'ין והמהרי"ל דיסקין, בשאלה כיצד לנהוג בכתביו, ואלה הורו להם שלא לחוש לצוואתו ועודדו אותם לזכות את הרבים בהדפסת תשובותיו.

המחבר,
הגאון רבי יוסף שטיינהרט (לפני ת"ס-תקל"ו), מגדולי רבני אותו הדור, עמד בקשרי שו"ת עם רבי יהונתן אייבשיץ ורבי שאול אב"ד אמשטרדם. תלמיד מובהק של בעל ה"שב יעקב" בישיבתו בפרנקפורט. כיהן ברבנות בערים שונות בגרמניה ובאלזס, ומשנת תקכ"ג רבה של פיורדא (פירט), וראש הישיבה בה. אשתו בזיווג שני הייתה הרבנית קריינדל (בת רבי ליב מוכיח מברלין, ואחותו של הגאון רבי ישעיה פיק-ברלין) שנודעה בחכמתה, בשנינותה ובלמדנותה. לפי מסורת שנתגלגלה מפה לאוזן בקהילת פיורדא, כל אימת שבעלה ה'זכרון יוסף' נעדר מהעיר, היתה היא ממלאת את מקומו ומוסרת את השיעור הקבוע בפני בני הישיבה כשהיא מסתתרת מאחורי וילון (הישיבה הרמה בפיורדא, ב, עמ' 171). בספרו "זכרון יוסף" הוא מזכיר אותה בהקדמה, ובתוך הספר הוא מביא חידושי תורה בשמה: "...וכאשר אמרתי דבר זה בפני זוגתי המושכלת והמלומדת הרבנית הגבירה היקרה מרת קרינדל תחי' לאי"ט, בת הגאון המפורסם... אמרה לי שבזה יש לפרש מה שיסד הפייטן... והיינו כנ"ל, וק"ל, ועוד אמרה דהיינו מה שאנו אומרים בתפלת מוסף... ודוק כי נכון הוא, והנאני דבריה מאוד, וה' יאריך ימיה לאורך ימים טובים אמן סלה" (זכרון יוסף, סימן יג, דף טו-יו). במקום אחר בספרו הוא מביא חידושי אגדה בשם "זוגתי הרבנית תחיה" (ראה דף צט). החיד"א בספרו "שם הגדולים" מתייחס לתופעה זאת, וב"מערכת גדולים" בערך "רבנית" כשהוא מדבר על נשים חכמניות, הוא כותב בתוך הדברים : "...והרב זכרון יוסף בדרושים הביא פשטים ופיר"ש מן האשה הרבנית, ע"ש". מסופר כי מתנגדיו לעגו על כך שקרא שם ספרו "זכרון יוסף" ולא "זכרון קריינדל"... (רמ"מ קרנגיל, הג"ה מנחם ציון, ל"שם הגדולים", מערכת ספרים, אות ז, הגהה יח; א' קליגר, היהדות וחכמיה, עמ' רמד; ב"ש המבורגר, הישיבה הרמה בפיורדא, ב, עמ' 174).

בהקדמת המחבר מובאים דברי תוכחה ופולמוס נגד תנועת החסידות והנהירה אחרי אדמו"רים. בין היתר נכתב על התנועה החסידית כי היא "כת אחת, אשר אין מהם נחת, מתכנה עדת חסידים ופרושים [אשר] יבדלו במעשיהם ומנהגיהם מקהל עדת קדושים". הקדמה זו נדפסה על פני שני דפים, לאחר דף השער. דפים אלו נתלשו בחלק מן העותקים. בעותק שלפנינו מצויים שני הדפים האלו בשלמותם.

[3], כד, [1], כה-מו, מו-סז, סז-קיט, [2] דף. שיבוש בסדר דפים צג-צד. 33.5 ס"מ. נייר כהה בחלקו. מצב בינוני-טוב. כתמים. קרעים ומעט קרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט. סימני עש עם פגיעות בטקסט. הדבקת נייר בשוליים הפנימיים של דף השער ומספר דפים נוספים (על גבול הטקסט). כריכה חדשה. אל הספר מצורפים דפי המגן המקוריים, שנחתכו או נתלשו ממנו בעת כריכתו מחדש. דפים אלו במצב בינוני, עם כתמים וקרעים.

בעמוד השער חתימה מסולסלת: "אברהם בכ"ר יצחק ס"ט" (רישום נוסף, קרוע וחסר, בשולי דף השער: "יצחק ב..."). בראש דף השער רישום ארוך בכתב-ידו, עם הנחיה למורה הוראה. בדפי הספר עשרות הגהות מאותו כותב, רבות מהן ארוכות, בענייני ההלכה הנידונים בספר.

כפי הנראה החותם ובעל ההגהות הוא הגאון רבי אברהם בכ"ר יצחק, אחד משלושת בניו של הגאון הנודע רבי יצחק בכ"ר דוד בעל "דברי אמת", שכיהנו אף הם כאביהם כדיינים ורבנים בקושטא.

עותק חסר. [2], קפב דף (חסרים דפים קפג-רסג, [3] – חסר רוב חלק יורה דעה). 20 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים ובלאי. קרעים במספר דפים. כריכה חדשה.