כתיבת סופר נאה, בכתיבה מרובעת ובינונית. ניקוד נוסף ביד אחרת, בדיו בהירה יותר.

נוסח קורפו הוא נוסח ייחודי, שמעולם לא בא בדפוס ונשתמר רק בכתבי-יד. הוא מבוסס על נוסחאות התפילה והפיוטים של מנהג רומניא (קהילות הרומניוטים, שחיו ביוון ובביזנטיון). כתב-היד שלפנינו משמר את נוסח התפילה הקדום של מנהג רומניא, עוד קודם שחדרו לתוכו מנהגי הספרדים, וכן נשמר בו היתרון לפייטנים הארץ-ישראלים שאפיינו מנהג זה. גם בהשוואה לכתבי-יד של נוסח רומניא יש בו ייחודיות ופיוטים נדירים (ראו להלן). גם כאשר מובאים פיוטים נפוצים של פייטני ספרד, ישנה הדגשה והבחנה בין "מנהגנו" למנהג הספרדים (למשל בדף 95ב: "וידוי לשחרית של כפור לרבינו שם טוב בן ארדוטיאל ז"ל, והספרדים נוהגים לאומרו במוסף ואנו בשחרית. רבונו של עולם בראותי בחרותי..."). בסוף כתב-היד באו במדור נפרד, "סליחות למוסף של כפור – כמנהג הספרדים".

בשני הדפים שבתחילת המחזור נוסף בכתיבה שונה הפיוט "אחות קטנה" של רבי אברהם חזן מגירונה, המקובל בעיקר בנוסח הספרדים, אך התקבל גם בקהילות נוספות ומצוי בכמה כתבי-יד של נוסח קורפו.

להלן דוגמאות המאפיינות את ייחודיותו של כתב-היד שלפנינו:

3א: "סדר ליל ראש השנה, מתחיל טוב להודות, ואם הוא שבת מתחיל ברוך יי' אשר נתן מנוחה ומזמור שיר ליום השבת". "ברוך ה' אשר נתן מנוחה..." (סי' ששון בר משה, דווידזון, אוצר השירה והפיוט, ב 1405) נמצא רק במחזור ארם-צובא, ויניציאה רפ"ז, שאף הוא מייצג נוסח קדום ומקורי של מחזור רומניא.

6ב-7א (בתוך ברכת "גאולה" של ערבית): "משה ובני ישראל לך ענו שירה בשמחה רבה כשעלו מן הים... מפי עוללים ויונקים שירה שמעת על שפת הים...". נוסחה זו, המיוחדת למחזור רומניא, באה כאן בשינוי לעומת המובא אצל גולדשמידט (על מחזור רומניא ומנהגו, ספונות ח, ירושלים, תשכ"ד, עמ' רטו).

13א-ב: "במנחה של יום שני של ר"ה אומרים זה אתה חי קודם אלהינו מלוך, אתה חי לבדך נקראת. ויהי יום זה קץ ותכלית לכל צרותינו, תחלה וראש לישועתינו" (אוצר השירה והפיוט, מילואים, א 2306*). הנוסחה איננה מופיעה ברוב מקורות מחזור רומניא.

14א-15א: "ברוך שאמר" בנוסח החגיגי המורחב, כמנהג רומניא לשבתות ולמועדים, ובו שבחים לפי סדר כ"ב אותיות הא"ב (ועניית "ברוך הוא" לאחר כל שבח). לפנינו הוא נמצא בשלמות שאיננה במקורות מחזור רומניא האחרים. באות ש' מופיע לפנינו שבח מיוחד על מתנת השבת והמועד המסוים: "ברוך שנתן לנו את יום המנוח ואת יום הזכרון הזה... ואת יום הכיפורים הזה".

86א: ברצף הבקשות המתחילות "אלהינו שבשמים", מופיעה גם: "א"ש תן חיים ושלום לדוכוס אדוננו".

117א (בקדושת מוסף "כתר יתנו לך"): "כבודו והודו וגדלו מלא עולם ומשרתיו שואלים זה לזה איה מקום כבודו להעריצו, לעומתם משבחים ואומרים, ברוך כבוד יי' ממקומו. ממקומך מלכנו תופיע". התיבות "והודו וגדלו" נודעו לגולדשמידט רק על-פי שני מקורות: כ"י פריס 606, וכ"י פריס 616.

118א: "ובכן צדיקים יראו וישמחו... כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ, ומלכות הרשעה והעליזה מהרה תעקר ותשבר, ותמלוך אתה יי' לבדך על כל מעשיך". נוסחה שזולת כה"י שלפנינו נמצאת רק בשני כתבי-יד: ותיקן 320 ופריס 616.

161א: אחרי תפילת נעילה באים פרטי מנהגים, שקצתם לא מצאנו בשום מקור אחר זולת כתב-היד שלפנינו: "ומתפללין ערבית כשאר ימי חול ואומרים אתה חוננתנו כמו במוצאי שבת ... ומבדילין על הכוס ואומרים בורא פרי הגפן ובורא מאורי האש על אור ששבת, ולכן מנהגנו לתת לכל אחד נר של שבת שעוה כדי להדליקו לומר ברכה על האור ששבת... ונושקים זה לזה ואומרים א' לחבירו תזכה בספר החיים ומקדשין הלבנה. ואין מברכין על הנר היוצא מן האבנים ולא על אור של גוים, אעפ"י שבמוצאי שבת מותר. תם ונשלם שבח לאל בורא עולם". וביד אחרת נוסף (בדיו בהירה יותר): "שנת ז"ה שמי" (חישוב פרט השנה אינו ברור).

183ב-184ב: "תחנון לשבת וכפור לר' אברהם זפרנא ז"ל, אהובים שנים נפגשו ונתחברו יחד, יום שבת קדש ויום כפור המיוחד". פיוט נדיר שבימינו איננו נמצא כפי הנראה בשום מקור ידוע זולת כתב-היד שלפנינו. בשנת תרס"ו העתיקו ש"א ורטהיימר מכתב-יד שלדבריו מצאו ''כתוב בתוך מחזור כת"י ... מכתבי-יד אשר היו עד עתה ספונים וגנוזים בגנזי הספרים בירושלם", אך שום כתב-יד כזה איננו ידוע לנו כיום בספרייה הלאומית. פיוט אחר של ר' אברהם זפרנא, "מי כמוך ויוצר לברית", נמצא בכ"י בהמ"ד לרבנים, ניו יורק, 4181 .Mic, ושם (221א) צוין במפורש ייחוסו של הפייטן לקורפו: "לר' אברהם זפרנא חזק מקורפו''.