מהדורות ראשונות של שנים מספרי הרה"ג החסיד ר' יצחק אייזיק הלוי אפשטיין אב"ד הומיל (ר' אייזיק הומלער), הכוללים חמשה מתוך עשרה מהמאמרות שחיבר:
* מאמר השפלות והשמחה. [וורשא? תרכ"ח 1868]. מהדורה ראשונה.
חיבורו הראשון של ר' אייזיק הומלער שראה את אור הדפוס - "מאמר השפלות והשמחה, והוא מאמר אחד מעשרה מאמרות שהניח אחריו ברכה הרב הגאון החסיד... מהור"ר יצחק אייזק הלוי נבג"מ עפשטיין... אחד המיוחד מתלמידי אדמו"ר הגאון האלקי מהרש"ז נבג"מ [האדמו"ר הזקן] ותלמיד בנו אדמו"ר הגאון האלקי מהר"ר דוב נבג"מ [האדמו"ר האמצעי], ובמאמר זה עד סימן ל"ה גלי עמיקתא ומסתרתא בחכמת האמת... ומן סימן ל"ה יבואר ענין התפילה בדברים השוים לכל נפש" (מנוסח השער).
"נכון שהדפיסו אותו ונכון לעיין בו", כותב ה"מגן אבות" מקאפוסט אל נכד המחבר לאחר הדפסת "מאמר השפלות והשמחה", וממשיך ומספר: "ברגש קדש אזכרה ואחשבה אותן השעות היקרים מני פז... בעת אשר פה טהור כו' הטיף לי מבועין דנחלין עמיקין כו', ונפשי נקשרה בו כאשר הייתי עומד ויושב בביתו בצל חכמתו הרחבה מני ים". כמו כן, הוסיף ה"מגן אבות" וכותב כי "מאמר השפלות והשמחה" הוא בסגנון מאמרי החסידות של ר' אהרן מסטראשעלע.
מה; מב, [3] דף. 20.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמים כהים. חיתוך הדפים בשוליים אינו אחיד. חותמת בדף השער. כריכת עור חדשה.

* חנה אריאל, אמרות טהורות. ברדיטשוב, דפוס "שעפטיל", [תרע"ב 1912]. מהדורה ראשונה.
כולל ד' מאמרים: א) מאמר השבת. ב) מאמר הבדלה. ג) מאמר הברכות. ד) מאמר כללות התורה. עוד כולל הספר ליקוטים ודרושים שונים (ובהם ביאור ארוך לפרק ל"ג שבתניא), שאלות ותשובות, אגרות קודש, ועוד.
[1], עט; ה דף. 22.5 ס"מ. מצב טוב מאוד. כריכה חדשה.

הרב החסיד הגאון ר' יצחק אייזיק הלוי אפשטיין אב"ד הומיל (תק"ל-תרי"ז), מגדולי חסידי האדמו"ר הזקן, האדמו"ר האמצעי והאדמו"ר ה"צמח צדק", ומגדולי רבני דורו. העמיק בתורת רבותיו והוסיף ביאורים משלו. בחיבוריו "חנה אריאל" על התורה ומועדים, ובסדרת הספרים "עשרה מאמרות", שנדפסו כולם לאחר פטירתו, סלל דרך חדשה בהבנת תורת הקבלה ותורת חסידות חב"ד. בספריו מובאים שמועות ויסודות שקיבל מפי רבו בעל התניא, שאינם ידועים ממקורות אחרים. בסביבות שנת תקס"ה התמנה לרב בהומיל, ובה כיהן ברבנות למעלה מחמישים שנה. נוסף על משרת הרבנות עמד גם בראש כולל אברכים בעירו. לאחר פטירת רבו האדמו"ר האמצעי בקשו רבים מחסידי חב"ד להכתיר את ר' אייזיק לרבם, וכמעט שנענה להם וכבר לבש בגדי לבן, אלא שבסוף מיאן לקבל את עול ההנהגה. בשנותיו האחרונות נהג אמנם בגינוני אדמו"רות.
כמה מתשובותיו נדפסו בספרי גדולי דורו. נודע בכח ההיתר המיוחד שלו, והיה רגיל בפיו מאמר חז"ל: "כחא דהיתרא עדיף". חולל סערה בעולם הרבנות כשהתיר לאכילה דג בשם 'שאייטרע', שהיה מוחזק עד אז כדג טמא. היו רבנים שקבלו את ראיותיו והיו שחלקו על דעתו בתוקף (בהם האדמו"ר ה"צמח צדק"); "והגאון רשכב"ה רבינו עקיבא איגר זצללה"ה... התפלא על רחב בינת האדם הגדול הזה בתלמוד ובפוסקים, ואמר שלא האמין כמעט לשמועתו שכוכב מאיר כזה יאיר בשמי רוסיה הלבנה, וכבוד גדול חלק להרב רבי אייזיק... " (כנסת הגדולה, וורשא תר"נ, עמ' 20 מספירת הדפים השלישית).