מכתב בעניין המחלוקת שהתעוררה על הרבנות בברגסז, אשר נשלח אל האדמו"ר רבי מנחם מנדל פנט מדעש. ברגסז (ברהובה), תרכ"א [1861]. במכתב, מתאריך "יום א' פ' שופטים תרכ"א לפ"ק, פה בערעגהסאז", כותבים שמונה מבני קהילת ברגסז, אל האדמו"ר רבי מנחם מנדל מדעש, בעל "מעגלי צדק", שכיהן אז כאב"ד אורשאר, ומבקשים ממנו שלא יחשוד כי נטלו חלק במחלוקת שפרצה בברגסז באותם ימים. "אנחנו הח"מ משתחוים מול הדרת קדשו ומבקשים מאדו"ר [=מאדוננו ורבנו] לבל יחשדנו ולבל יאשימנו, כי ידינו לא פעל כל זאת, לא היינו בעדת קרח הנועדים על ה' ואל יראיו, לא אמרנו קשר לכל אשר יאמר העם הזה קשר. אדרבה, עמדנו נגדם בכל כחנו, אבל בעוונותינו השטן הצליח בידם כל אשר זממו לעשות. אנחנו לא חתמנו, חלילה על כנסת [---] מאז, וגם לא נחתום. יודע אמו"ר אשר פני הדור כפני , ועוד נספחו עלו ד' מראות נגעים לנגע ולפוקה לבית ישראל. אין לנו חלק במעלם אשר מעלו, ואמו"ר לא יעלה לו שום טינא בלבו עלינו כי כנים אנחנו, והשי"ת ירום קרנו ויתנשא בכל מדינות מלכותו. מאיתנו ידידיו ואוהביו לנצח". בסוף המכתב חתומים שמונה מבני הקהילה. הרקע למכתב, כפי הנראה, קשור למחלוקת שפרצה בעניין רבנותו של הגאון רבי אברהם יהודה הכהן שווארץ, בעל ה"קול אריה", שהתמנה באלול תרכ"א לרבנות ברגסז. המחלוקת פרצה ע"י קבוצה קטנה של תומכים שצידדו במועמדותו של הדיין רבי משה אהרן פרנקל לרבנות העיר. מחלוקת זו לא שככה במשך כל ימי רבנותו של ה"קול אריה", עד שלבסוף עזב ה"קול אריה" את העיר וחזר לעיר מאד. על קורות המחלוקת ראה: עהרנרייך, "הקול אריה", ניו-יורק, תשס"ז, כרך א', פרק ז', "הפולמוס ותוצאותיו", עמ' רכג ואילך. לפנינו תיעוד מתקופה מוקדמת של המחלוקת, זמן קצר לפני בואו של ה"קול אריה" לברגסז, בעוד בספר הנ"ל נסקרה תקופה מאוחרת יותר. הגאון הקדוש האדמו"ר רבי מנחם מנדל פאנעט (תקע"ח-תרמ"ה), אב"ד דעש ורבה הראשי של טרנסילבניה, בנו של האדמו"ר בעל "מראה יחזקאל" (תלמיד רבי מנחם מנדל מרימנוב, שכיהן כאב"ד קארלסבורג ומדינת זיבנבירגן). היה תלמיד מובהק לאביו, לבעל ה"חתם סופר" ולבעל ה"ישמח משה". בשנים תקצ"ב-תקצ"ז למד אצל ה"חתם סופר", והוא היה הבחור היחידי בכל ישיבת פרשבורג שלבש בשבת מלבושי-משי חסידיים. רבו ה"חתם סופר" קירבו בחביבות רבה והיה מטייל עמו בשיחה בכל ערב שבת. בזמן לימודיו אצל ה"חתם סופר" זכה ל"גילוי אליהו" ונתן לו שלום כשהופיע בבית-המדרש בדמות עני. משנת תקצ"ט, לאחר נישואיו, התגורר באוהעל, שם התדבק ברב העיר בעל ה"ישמח משה". משנת תר"ב כיהן כאב"ד ארישאר, ומשנת תרט"ו בערך אב"ד דעש. בדעש פתח ישיבה גדולה, והעמיד בה הרבה תלמידים, ורבים מרבני טרנסילבניה בדור שלאחריו היו מתלמידיו. משנת תר"ב בערך שימש כרב הכולל של מדינת טרנסילבניה. בשנים אלו היה נוסע להסתופף בצל גדולי האדמו"רים, לרבי ישראל מרוז'ין ואל ה"דברי חיים" מצאנז. מעת שהחל לכהן כאב"ד דעש, נכבשו בקסמו איזורים שלמים בטרנסילבניה, ויהודים רבים, שעד אז לא הייתה להם שום שייכות לחסידות, הפכו לחסידים. רמ"מ היה בזמנו עמוד ההוראה בטרנסילבניה, והתכתב עם רוב גדולי הונגריה וגליציה. תשובותיו נדפסו בסדרת השו"ת "אבני צדק", "שערי צדק" ו"משפט צדק". התפרסם בעולם החסידי בספרו "מעגלי צדק" על התורה, שנדפס בשנת חייו האחרונה. בספרו זה מרבה להביא ממה ששמע משלשת רבותיו המובהקים, אביו, ה"חתם סופר" וה"ישמח משה". לספרו זה ייחס חשיבות מיוחדת כספר סגולה לפרנסה (ראה: מעגלי צדק המבואר, בני-ברק, תשס"ז, עמ' כב). בהנהגתו שילב באופן מוצלח את הרבנות יחד עם האדמו"רות. [1] דף. 28 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי. סימני קיפול. דיו דהויה. הדף קצוץ מעט בשוליו השמאליים, על גבול הטקסט.