שני מכתבים משפחתיים, בחתימת האדמו"ר רבי יוסף אינגרלייב מראדוויל, הכוללים מכתבים בכתיבת-יד בניו האדמו"ר רבי אליעזר מראדוויל ורבי אלכסנדר שמואל מווישנוביץ, וחתנו האדמו"ר רבי מרדכי לרנר משומסק. נשלחו אל החתן והגיס רבי יצחק וורטהיים אב"ד בנדרי. ראדוויל, [תרכ"ד-תרכ"ח 1868-1864]. • מכתב מאת האדמו"ר רבי יוסף מראדוויל אל חתנו רבי יצחק מבנדרי, מתאריך "יום ד', ה' שבט, לסדר בא לשלומינו תדרך (תרכ"ד) בטוב". כתיבת סופר וחתימת האדמו"ר, עם תוספת בכתב-יד חתנו האדמו"ר רבי מרדכי לרנר משומסק. האדמו"ר פונה אל חתנו לאחר שנודע לו כי בתו נפקדה בהריון. הוא מבקש מחתנו ובתו שיקיימו את הבטחתם ויבואו לשהות במחיצתו עד אחר הלידה "שתלד בנקל במז"ט זש"ק [זרע של קיימא]". מכיוון שהמכתב נכתב בעיצומו של חורף באוקראינה המושלגת, והמרחק בין בנדרי שבמולדוביה לראדוויל שבווהלין האוקראינית הוא כ-600 קילומטר, מבקש האדמו"ר מחתנו ובתו שיסעו אליו במזחלת חורף (שליטין), והוא ישלם להם את הוצאות הנסיעה, 50 "רו"כ" (רובל כסף), מכיסו. בסוף המכתב חותם האדמו"ר בכתב-יד קדשו: "הק' יוסף בהרב זללה"ה". בצידי המכתב הוסיף "הק' מרדכי בהרב" - האדמו"ר רבי מרדכי לרנר משומסק, חתנו של האדמו"ר רבי יוסף וגיסו של רבי יצחק, שתי שורות בכתב-ידו, בהן פורס בשלום גיסו רבי יצחק. [1] דף. 20 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. נקבי תיוק. סימני קיפול. • מכתב מאת האדמו"ר רבי יוסף מראדוויל אל חתנו רבי יצחק מבנדרי, מתאריך "יום ג' פנחס שנת ותברך (תרכ"ח), ראדוויל". כתיבת סופר וחתימת האדמו"ר. בשולי מכתבו נוספו שלושה מכתבים נוספים בכתב ידם של בניו האדמו"ר רבי אליעזר מראדוויל ורבי אלכסנדר שמואל אב"ד ווישנוביץ, וחתנו רבי מרדכי לרנר משומסק. האדמו"ר כותב לחתנו בלבביות ובתוספת ברכות רבות: "...מכתבו הגיעני לנכון, ומאוד נהנתי, והחייתם את נפשי מבשורות החיים והשלום ומפריסת שלום מנכדי היקר יניק וחכים נהנתי במאוד מאוד, יאריך השי"ת ימיו ושנותיו בטוב ובנעימים, וילך בדרך השי"ת כל ימיו, ולהגות בתורת השי"ת יומם ולילה תורה לשמה והשי"ת ישמור אתכם מכל נגע ומחלה, וישפיע עליך ועל כל בני ביתך ועל כל נפשות עירך ועל כל נפשות בית ישראל רחמים וחיים ושלום...". בסוף המכתב חותם האדמו"ר בכתב-ידו: "יוסף בהרב זללה"ה". בשולי המכתב הוסיף האדמו"ר רבי אליעזר מראדוויל-אוסטילה, בנו של רבי יוסף וגיסו של רבי יצחק, כמה שורות בכתב-ידו: "גם אני פורס באלף שלומים כבוד גיסי יקירי הרב החסיד... כקש"ת מו"ה יצחק נ"י אב"ד מק' בענדרי. יזכנו הש"י לראות... בשובע שמחות בחדוות ישועות ה' על כלל ישראל. הכ"ד גיסו הדשט"ת וחפץ בהרמת קרנו על במתי הצלחות, הק' אליעזר..." [החתימה קרועה בחלקה]. בצידי המכתב הוסיפו "הק' מרדכי" - האדמו"ר רבי מרדכי לרנר משומסק, חתנו של רבי יוסף וגיסו של רבי יצחק, ו"אלכסנדר שמואל בהרב שליט"א" - רבי אלכסנדר שמואל אב"ד ווישנוביץ, בנו של רבי יוסף וגיסו של רבי יצחק, מספר שורות בכתב-ידם, ובהן פורסים בשלום גיסם. [1] דף. 30 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים ובלאי. נקבי תיוק. קרעים גסים עם פגיעה בטקסט (כולל החתימות). סימני קיפול. האדמו"ר רבי יוסף אינגרלייב מראדוויל (תקע"ח/תק"פ-תרל"ה, אנצי' לחסידות, ב', עמ' ק-קא), מצאצאי המגיד רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב. נודע בקדושתו ובטהרתו בסיגופיו ובתעניותיו. נהג לטבול עשרות פעמים ביום במקווה טהרה. בווהלין התפרסם כבעל רוח הקודש וכבעל מופת ופועל ישועות. היה ממקורביו של הסבא קדישא רבי ישראל מרוז'ין. רבו מרוז'ין התבטא עליו ששוכנת בו נשמה גבוהה, והורתו ולידתו בקדושה, ואף אמר עליו: "הוא יהיה פועל ישועות בקרב ישראל". מסופר על האדמו"ר רבי נחמיה מביכוב (בנו של "היהודי הקדוש" מפשיסחא), כי לאחר ששמע את הדברים מפי רבו רבי ישראל מרוז'ין, מסר לרבי יוסף פתקא עם שמו, כדי שיזכיר אותו בתפילותיו. בגיל 18 התמנה רבי יוסף לאדמו"ר בלאנוביץ, ובשנת תר"ז עבר לראדוויל, בעצת רבו מרוז'ין. בסוף שנת תרכ"ח עבר לווישנוביץ. חתנו ותלמידו רבי יצחק אב"ד בנדרי כתב על תולדות חמיו חיבור בשם "כסא דוד", בו הביא מדברי תורתו ומהנהגותיו הקדושות. בשער החיבור כתב: "נכבדות מדובר בו מעיר וקדיש מן שמיא שהיה בדורנו, אור הגנוז טמיר ונעלם... אשרי עין ראתה אור יקרות... קדוש עליון נבג"מ, הרב הקדוש והטהור מו"ר יוסף זללה"ה...". בנו וממלא מקומו - האדמו"ר רבי אליעזר מראדוויל-אוסטילה (תר"ג-תרנ"ג, אנצי' לחסידות, א', עמ' רמט). הוסמך לרבנות ע"י רבי שלמה קלוגר. כיהן ברבנות בראדוויל ואוסטילה. האדמו"ר רבי אברהם מטריסק אמר עליו לחסידים שבאו אליו: "הוא פועל ישועות כמוני". בנו - רבי אלכסנדר שמואל כיהן כאב"ד ווישנוביץ (נפטר בשנת תרנ"ח. אנצי' לחסידות, ג', עמ' תקיא). חתנו - האדמו"ר רבי מרדכי לרנר משומסק הנהיג עדה גדולה של חסידים ברחבי וואהלין (נפטר בשנת תרס"ד. אנצי' לחסידות, ג', עמ' ריב). מקבל המכתבים - חתנו רבי יצחק וורטהיים אב"ד בנדרי (נפטר בתרע"א. אנצי' לחסידות, ב', עמ' שלז), מצאצאי הבעש"ט, השאיר אחריו כתבים רבים שחלקם נדפסו. כאמור, אחד מחיבוריו בכת"י נקרא "כסא דוד", על תולדות חמיו רבי יוסף ועל גודל מדרגותיו וקדושתו. מכתבים וחתימות מהאדמו"ר רבי יוסף מראדוויל הם נדירים ביותר! כבר מיד לאחר פטירתו חיפש בנו רבי אליעזר מאוסטילה את חתימות יד אביו ולא מצא. בספר "זכרון טוב" מאת רבי יצחק לנדא (המשב"ק של האדמו"ר רבי יצחק מנשכיז), פיטרקוב תרנ"ב, בחלק המכתבים, לאחר מכתב טז, כותב המחבר: "וזה מקרוב היה בנו [של רבי יוסף] הרהצה"ק ר' אליעזר [מראדוויל-אוסטילה]... והפציר בי מאוד שאתן לו אותו המכתב [מכתב ששלח אביו רבי יוסף לרבי יצחק מנשכיז, שנדפס שם בסי' טז], באמרו שאין לו שום חתימת יד אביו הקדוש זצוקלה"ה[!], כי המעט מכתבים שחתם עליהם הלא נשלחו למי שנכתבו, ולא היה שכיח כלל שיחתום את עצמו, רק מעט מזעיר[!], וגם זהו בהכנות גדולות[!]". [הבן ביקש את המכתב של אביו מהגבאי של רבי יצחק מנשכיז, כיון שרבי יצחק מנשכיז נפטר בלי שהשאיר אחריו ילדים, וכל המכתבים שקיבל רבי יצחק מגדולי האדמורים עברו לרשות הגבאי, והוא זה שהדפיסם]. לפי מיטב ידיעתנו, המכתבים שלפנינו לא נדפסו.