מכירה 75 - פריטים נדירים ומיוחדים
- (-) Remove יד filter יד
- manuscript (73) Apply manuscript filter
- and (71) Apply and filter
- כתבי (44) Apply כתבי filter
- letter (42) Apply letter filter
- the (31) Apply the filter
- מכתבים (29) Apply מכתבים filter
- והגהות (29) Apply והגהות filter
- וכתבי (29) Apply וכתבי filter
- חסידות (29) Apply חסידות filter
- טייטלבוים (29) Apply טייטלבוים filter
- יואל (29) Apply יואל filter
- ישמח (29) Apply ישמח filter
- משה (29) Apply משה filter
- מסאטמר (29) Apply מסאטמר filter
- ואדמו (29) Apply ואדמו filter
- ספריית (29) Apply ספריית filter
- ספרים (29) Apply ספרים filter
- ספרים, (29) Apply ספרים, filter
- רבי (29) Apply רבי filter
- רי (29) Apply רי filter
- סיגט (29) Apply סיגט filter
- ואדמורי (29) Apply ואדמורי filter
- הישמח (29) Apply הישמח filter
- האדמור (29) Apply האדמור filter
- האדמו (29) Apply האדמו filter
- משה" (29) Apply משה" filter
- האדמו"ר (29) Apply האדמו"ר filter
- ה"ישמח (29) Apply ה"ישמח filter
- ואדמו"רי (29) Apply ואדמו"רי filter
- book (29) Apply book filter
- books, (29) Apply books, filter
- gloss (29) Apply gloss filter
- librari (29) Apply librari filter
- mosh (29) Apply mosh filter
- of (29) Apply of filter
- rebb (29) Apply rebb filter
- satmar (29) Apply satmar filter
- sighet (29) Apply sighet filter
- teitelbaum (29) Apply teitelbaum filter
- yismach (29) Apply yismach filter
- yoel (29) Apply yoel filter
- chassidut (15) Apply chassidut filter
- חב (14) Apply חב filter
- חבד (14) Apply חבד filter
- חב"ד (14) Apply חב"ד filter
- chabad (14) Apply chabad filter
- ומכתבי (11) Apply ומכתבי filter
- רבנים (11) Apply רבנים filter
- rabbin (11) Apply rabbin filter
מציג 37 - 48 of 73
מכירה 75 - פריטים נדירים ומיוחדים
24.11.2020
פתיחה: $1,000
הערכה: $2,000 - $3,000
לא נמכר
מכתב בכתב-ידו ובחתימתו של הגאון רבי רפאל שפירא ראש ישיבת וולוז'ין. [וולוז'ין?], סיון תרע"ה [1915].
מכתב סמיכה והמלצה על רבי מאיר ליפמן בן ר' יצחק אליהו – רב בק"ק גרוזד. רבי רפאל כותב עליו " כי הוא גדול בתורה, בחריפות ובקיאות בגמרא ופוסקים... וראוי הוא לשמש ברבנות בעיר גדולה...". רבי רפאל חותם: " כ"ד הכו"ח [כה דברי הכותב וחותם] לכבוד התורה ולומדי'[ה] רפאל שפירא מוולאזין".
רבי רפאל שפירא (תקצ"ז-תרפ"א), אב"ד וולוז'ין וראש ישיבת וולוז'ין, בנו של רבי אריה ליב אב"ד קובנא וחתנו של הנצי"ב מוולוז'ין. נודע בגאונותו ובהתמדתו. בשנים תרכ"ה-תרמ"א כיהן בראשות ישיבת וולוז'ין יחד עם חותנו הנצי"ב. לאחר מכן כיהן ברבנות בוברויסק וברבנות ערים נוספות. בשנת תרנ"ט, כשהוקמה הישיבה מחדש, חזר לוולוז'ין ונתמנה בה לאב"ד ור"מ. במלחמת העולם הראשונה גלה למינסק, שם הרביץ תורה כחמש שנים עד פטירתו [המכתב שלפנינו נכתב בשנה הראשונה של ימי המלחמה, לא ברור לנו האם נכתב עוד בוולוז'ין, קודם שיצא רבי רפאל לגלות, או שנכתב בזמן נדודיו]. חידושי תורתו ותשובותיו נדפסו בשלושת חלקי ספרו "תורת רפאל". חתנו הוא הגאון רבי חיים הלוי סולובייצ'יק, רבה של בריסק, בעל "חידושי רבינו חיים הלוי".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 27.5 ס"מ. מצב בינוני. קרעים בקפלי הנייר (ללא פגיעה בטקסט) ששוקמו בתחילה בנייר דבק חומצי, ולאחר מכן עברו שיקום מקצועי. כתמים כהים מנייר הדבק.
מכתב סמיכה והמלצה על רבי מאיר ליפמן בן ר' יצחק אליהו – רב בק"ק גרוזד. רבי רפאל כותב עליו " כי הוא גדול בתורה, בחריפות ובקיאות בגמרא ופוסקים... וראוי הוא לשמש ברבנות בעיר גדולה...". רבי רפאל חותם: " כ"ד הכו"ח [כה דברי הכותב וחותם] לכבוד התורה ולומדי'[ה] רפאל שפירא מוולאזין".
רבי רפאל שפירא (תקצ"ז-תרפ"א), אב"ד וולוז'ין וראש ישיבת וולוז'ין, בנו של רבי אריה ליב אב"ד קובנא וחתנו של הנצי"ב מוולוז'ין. נודע בגאונותו ובהתמדתו. בשנים תרכ"ה-תרמ"א כיהן בראשות ישיבת וולוז'ין יחד עם חותנו הנצי"ב. לאחר מכן כיהן ברבנות בוברויסק וברבנות ערים נוספות. בשנת תרנ"ט, כשהוקמה הישיבה מחדש, חזר לוולוז'ין ונתמנה בה לאב"ד ור"מ. במלחמת העולם הראשונה גלה למינסק, שם הרביץ תורה כחמש שנים עד פטירתו [המכתב שלפנינו נכתב בשנה הראשונה של ימי המלחמה, לא ברור לנו האם נכתב עוד בוולוז'ין, קודם שיצא רבי רפאל לגלות, או שנכתב בזמן נדודיו]. חידושי תורתו ותשובותיו נדפסו בשלושת חלקי ספרו "תורת רפאל". חתנו הוא הגאון רבי חיים הלוי סולובייצ'יק, רבה של בריסק, בעל "חידושי רבינו חיים הלוי".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 27.5 ס"מ. מצב בינוני. קרעים בקפלי הנייר (ללא פגיעה בטקסט) ששוקמו בתחילה בנייר דבק חומצי, ולאחר מכן עברו שיקום מקצועי. כתמים כהים מנייר הדבק.
קטגוריה
כתבי יד ומכתבי רבנים
קָטָלוֹג
מכירה 75 - פריטים נדירים ומיוחדים
24.11.2020
פתיחה: $5,000
הערכה: $8,000 - $10,000
נמכר ב: $7,500
כולל עמלת קונה
מכתב בחתימת ידו של רבי "ישראל מאיר הכהן" בעל ה"חפץ חיים". ראדין, ניסן תרצ"ג [1933].
מכתב ארוך (ביידיש) שנשלח ע"י ישיבת ראדין אל משפחת נדיבים מפילדלפיה, ארה"ב. כתוב במכונת כתיבה, וחתום בחתימת יד קדשו של ה"חפץ חיים". ה"חפץ חיים" מודה להם על תמיכתם בישיבה בתקופותיה הקשות, ומברך אותם " זאל אייך דער עוויגער געבן פיל גליק און געזונד, פרנסה והצלחה מרובה אין אלע אייערע אונטערגעמונגען [=שהנצחי (הקב"ה) יתן לכם מלא אושר ובריאות, פרנסה והצלחה מרובה בכל מעשי ידיכם]... כנפשם וכנפש המכבדם ומברכם בחג כשר ושמח – ישראל מאיר הכהן".
הגאון הצדיק רבן של ישראל, רבי ישראל מאיר הכהן מראדין (תקצ"ט-תרצ"ג, אוצר הרבנים 12262), שנודע שמו בישראל על שם ספרו הראשון "חפץ חיים", ראש ישיבת ראדין ומחבר ספרי הלכה ומוסר רבים: "משנה ברורה", "שמירת הלשון" "אהבת חסד" ועוד עשרות ספרים. לפנינו מכתב ממחצית השנה האחרונה לימי חייו, בהיותו למעלה לגיל 90.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. קרע חסר קטן בפינת הדף.
מכתב ארוך (ביידיש) שנשלח ע"י ישיבת ראדין אל משפחת נדיבים מפילדלפיה, ארה"ב. כתוב במכונת כתיבה, וחתום בחתימת יד קדשו של ה"חפץ חיים". ה"חפץ חיים" מודה להם על תמיכתם בישיבה בתקופותיה הקשות, ומברך אותם " זאל אייך דער עוויגער געבן פיל גליק און געזונד, פרנסה והצלחה מרובה אין אלע אייערע אונטערגעמונגען [=שהנצחי (הקב"ה) יתן לכם מלא אושר ובריאות, פרנסה והצלחה מרובה בכל מעשי ידיכם]... כנפשם וכנפש המכבדם ומברכם בחג כשר ושמח – ישראל מאיר הכהן".
הגאון הצדיק רבן של ישראל, רבי ישראל מאיר הכהן מראדין (תקצ"ט-תרצ"ג, אוצר הרבנים 12262), שנודע שמו בישראל על שם ספרו הראשון "חפץ חיים", ראש ישיבת ראדין ומחבר ספרי הלכה ומוסר רבים: "משנה ברורה", "שמירת הלשון" "אהבת חסד" ועוד עשרות ספרים. לפנינו מכתב ממחצית השנה האחרונה לימי חייו, בהיותו למעלה לגיל 90.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. קרע חסר קטן בפינת הדף.
קטגוריה
כתבי יד ומכתבי רבנים
קָטָלוֹג
מכירה 75 - פריטים נדירים ומיוחדים
24.11.2020
פתיחה: $3,000
הערכה: $4,000 - $5,000
נמכר ב: $3,750
כולל עמלת קונה
מכתב (15 שורות) בכתב-ידו וחתימתו של הגאון הצדיק, המשגיח, רבי ירוחם ליבוביץ. מיר, [אלול תרפ"ו 1926].
נשלח אל רבי יוסף שו"ב מנהל "ועד הישיבות" בווילנא, שקרא לו לבוא ל"אסיפת הרמי"ם" לחיזוק המגביות לטובת ה"ועד". המשגיח כותב לו על הקושי לעזוב את הישיבה וזיכוי הרבים בעיצומו של חודש אלול: "... בטח מובן לו כי קשה לפני לע"ע [לעת עתה] לעזוב את הרבים הקדוש...", ולכן הוא מציע דרך אחרת לחיזוק המגביות.
בחתימת המכתב מסיים המשגיח בברכות לשנה טובה: " ידידו עוז דו"ש [דורש שלומו], מברכו בכוח"ט בסשצ"ג [בכתיבה וחתימה טובה בספרן של צדיקים גמורים] לאלתר לחיים טובים ומתוקים, שנת מנוחה שלמה ושלום השקט... י' ליוואוויץ".
הגאון הצדיק רבי ירוחם הלוי ליבוביץ (תרל"ה-תרצ"ו), מגדולי המחנכים וחכמי המוסר בדורו. תלמיד "בית התלמוד" בקלם, ומורו ורבו של רבי יחזקאל לווינשטיין. כיהן כמנהל רוחני ("משגיח") בישיבות ליטא, ישיבת ראדין ועוד. עיקר שדה פעולתו היה בשמשו עשרות שנים כמנהל רוחני בישיבת מיר, אותה ניווט בנדודי הישיבה לפולטובה בתקופת מלחמת העולם הראשונה. לאחר חזרת הישיבה לעיר מיר, היה הוא הכוח המרכזי בכינון הישיבה מחדש, ובהעמדת תלמידים מובהקים מגדולי הדור. רבים מגדולי ראשי הישיבות בדורנו היו מתלמידיו המובהקים, והיו נוהגים לכנותו בשם "אדמו"ר" [אדוננו מורנו ורבינו], בהם: הגאון רבי חיים שמואלביץ, הגאון רבי אריה ליב מאלין (שהיה מעורכי ספרי שיחותיו "חבר מאמרים", "דעת חכמה ומוסר") ועוד.
במכתב שלפנינו מספר רבי ירוחם על הקושי לעזוב את הרבים הפוקדים את הישיבה בימי חודש אלול: "קשה לפני לעת עתה לעזוב את הרבים הקדוש...". בדבריו אלו הוא מתייחס לתופעה שהייתה חוזרת על עצמה מדי חודש אלול בישיבת מיר, כאשר רבים מבוגריה היו מתקבצים מרחבי תבל ובאים אל הישיבה, לעסוק בעבודת השם, בלימוד התורה ולימוד המוסר בימי חודש אלול. רבים מהם היו נשארים להתפלל עם בני הישיבה בימים הנוראים. רבי ירוחם היה מנצח על האווירה הרוחנית הגבוהה ששררה בישיבה בימים אלו, והיה עסוק בימים אלו למעלה מראש. בחודש אלול היה רבי ירוחם מוסר שתי שיחות התעוררות נוספות בכל שבוע, מלבד שיחות פרטיות ארוכות שהיה משוחח עם תלמידיו האורחים ועם תלמידי הישיבה. בדרכים שונות היה ר' ירוחם מעודד את התופעה של הגעת הבוגרים, ואף היה דואג לכל הבאים בסידור מקומות ישיבה נוספים בהיכל הישיבה (עדויות רבות על כך, ראה במאמר זאב פלדמן, "ימים נוראים בהיכלה של מיר", לקראת שבת, גליון 409, ערב ראש השנה תשפ"א, עמ' 10-13).
ר' ירוחם קירב במיוחד את הבאים מארצות מרכז-אירופה אל הישיבה, ומסר להם "וועדים" מיוחדים, בהם השריש את יסודות האמונה והחשיבה התורנית העמוקה של ישיבות ליטא (משיחות אלו נדפסו חמשת חלקי "דעת תורה"). הרב וולבה שהיה מצעירי תלמידיו כותב עליו בהקדמת ספרו הנודע "עלי שור": "...מחיצה עבה מבדלת בין עולם התורה לעולם אשר בחוץ. העומד בחוץ, אף אם הוא שומר תורה ומצוות, אין לו ציור ומושג מהפלא המתחולל בפנים... וכיצד נראה אדם התורה כשהוא נהפך לאיש אחר? בוא נא אתי – ידידי הקורא, נצעדה 'עלי שור' על החומה 'להסתכל ביפיו של בן פורת עלי עין'... מחבר ספר זה – בהיותו צעיר לימים, רוח סערה הביאתו לתוך מחיצת האדם הגדול בענקים, אדמו"ר מאור עינינו, מחיה מתים במאמריו, מרן ר' ירוחם הלוי... בישיבת מיר... ומבשרו חזה מהו טל התחיה של תורת האדם וחיי האדם הגדול למי שזכה להסתופף בצלו...".
גלויית דואר. 15X10.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים. קרע קל בשוליים. בול. חותמות דואר מה-21 ו-22 באוגוסט 1926.
נשלח אל רבי יוסף שו"ב מנהל "ועד הישיבות" בווילנא, שקרא לו לבוא ל"אסיפת הרמי"ם" לחיזוק המגביות לטובת ה"ועד". המשגיח כותב לו על הקושי לעזוב את הישיבה וזיכוי הרבים בעיצומו של חודש אלול: "... בטח מובן לו כי קשה לפני לע"ע [לעת עתה] לעזוב את הרבים הקדוש...", ולכן הוא מציע דרך אחרת לחיזוק המגביות.
בחתימת המכתב מסיים המשגיח בברכות לשנה טובה: " ידידו עוז דו"ש [דורש שלומו], מברכו בכוח"ט בסשצ"ג [בכתיבה וחתימה טובה בספרן של צדיקים גמורים] לאלתר לחיים טובים ומתוקים, שנת מנוחה שלמה ושלום השקט... י' ליוואוויץ".
הגאון הצדיק רבי ירוחם הלוי ליבוביץ (תרל"ה-תרצ"ו), מגדולי המחנכים וחכמי המוסר בדורו. תלמיד "בית התלמוד" בקלם, ומורו ורבו של רבי יחזקאל לווינשטיין. כיהן כמנהל רוחני ("משגיח") בישיבות ליטא, ישיבת ראדין ועוד. עיקר שדה פעולתו היה בשמשו עשרות שנים כמנהל רוחני בישיבת מיר, אותה ניווט בנדודי הישיבה לפולטובה בתקופת מלחמת העולם הראשונה. לאחר חזרת הישיבה לעיר מיר, היה הוא הכוח המרכזי בכינון הישיבה מחדש, ובהעמדת תלמידים מובהקים מגדולי הדור. רבים מגדולי ראשי הישיבות בדורנו היו מתלמידיו המובהקים, והיו נוהגים לכנותו בשם "אדמו"ר" [אדוננו מורנו ורבינו], בהם: הגאון רבי חיים שמואלביץ, הגאון רבי אריה ליב מאלין (שהיה מעורכי ספרי שיחותיו "חבר מאמרים", "דעת חכמה ומוסר") ועוד.
במכתב שלפנינו מספר רבי ירוחם על הקושי לעזוב את הרבים הפוקדים את הישיבה בימי חודש אלול: "קשה לפני לעת עתה לעזוב את הרבים הקדוש...". בדבריו אלו הוא מתייחס לתופעה שהייתה חוזרת על עצמה מדי חודש אלול בישיבת מיר, כאשר רבים מבוגריה היו מתקבצים מרחבי תבל ובאים אל הישיבה, לעסוק בעבודת השם, בלימוד התורה ולימוד המוסר בימי חודש אלול. רבים מהם היו נשארים להתפלל עם בני הישיבה בימים הנוראים. רבי ירוחם היה מנצח על האווירה הרוחנית הגבוהה ששררה בישיבה בימים אלו, והיה עסוק בימים אלו למעלה מראש. בחודש אלול היה רבי ירוחם מוסר שתי שיחות התעוררות נוספות בכל שבוע, מלבד שיחות פרטיות ארוכות שהיה משוחח עם תלמידיו האורחים ועם תלמידי הישיבה. בדרכים שונות היה ר' ירוחם מעודד את התופעה של הגעת הבוגרים, ואף היה דואג לכל הבאים בסידור מקומות ישיבה נוספים בהיכל הישיבה (עדויות רבות על כך, ראה במאמר זאב פלדמן, "ימים נוראים בהיכלה של מיר", לקראת שבת, גליון 409, ערב ראש השנה תשפ"א, עמ' 10-13).
ר' ירוחם קירב במיוחד את הבאים מארצות מרכז-אירופה אל הישיבה, ומסר להם "וועדים" מיוחדים, בהם השריש את יסודות האמונה והחשיבה התורנית העמוקה של ישיבות ליטא (משיחות אלו נדפסו חמשת חלקי "דעת תורה"). הרב וולבה שהיה מצעירי תלמידיו כותב עליו בהקדמת ספרו הנודע "עלי שור": "...מחיצה עבה מבדלת בין עולם התורה לעולם אשר בחוץ. העומד בחוץ, אף אם הוא שומר תורה ומצוות, אין לו ציור ומושג מהפלא המתחולל בפנים... וכיצד נראה אדם התורה כשהוא נהפך לאיש אחר? בוא נא אתי – ידידי הקורא, נצעדה 'עלי שור' על החומה 'להסתכל ביפיו של בן פורת עלי עין'... מחבר ספר זה – בהיותו צעיר לימים, רוח סערה הביאתו לתוך מחיצת האדם הגדול בענקים, אדמו"ר מאור עינינו, מחיה מתים במאמריו, מרן ר' ירוחם הלוי... בישיבת מיר... ומבשרו חזה מהו טל התחיה של תורת האדם וחיי האדם הגדול למי שזכה להסתופף בצלו...".
גלויית דואר. 15X10.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים. קרע קל בשוליים. בול. חותמות דואר מה-21 ו-22 באוגוסט 1926.
קטגוריה
כתבי יד ומכתבי רבנים
קָטָלוֹג
מכירה 75 - פריטים נדירים ומיוחדים
24.11.2020
פתיחה: $1,200
הערכה: $2,000 - $3,000
נמכר ב: $1,500
כולל עמלת קונה
מכתב מהגאון רבי ברוך דוב ליבוביץ ראש ישיבת כנסת בית יצחק בקמניץ דליטא. [קמניץ], תשרי תרצ"ה [1934].
מכתב ארוך (ביידיש) עם ברכות לשנה טובה, שנשלח ע"י ישיבת קמניץ אל משפחת נדיבים מפילדלפיה, ארה"ב. רוב המכתב במכונת כתיבה. בסיומו קרוב ל-6 שורות בכתב-יד קדשו וחתימתו של ראש הישיבה, עם ברכות חמות ולבביות ביידיש ובעברית: " איך קום אייך צוא בענטשין... א גמר חתימה טובה אגוטין יאהר... מיט אריכות ימים ושנים טובים מיט א ריכטיגין געזונד מיט כל ברכה והצלחה און עושר ואושר [=אני בא לברך אתכם... גמר חתימה טובה, שנה טובה... עם אריכות ימים ושנים טובים, עם בריאות איתנה, עם כל ברכה והצלחה, עושר ואושר] ... דברי המברכו ומוקירו ומכבדו ברוך דוב לייבאוויץ ר"מ בישיבה הק' בית יצחק".
הגאון הקדוש רבי ברוך דוב (בער) ליבוביץ (תרכ"ד-ת"ש), בעל 'ברכת שמואל', מגדולי מרביצי התורה בדורו. מתלמידי הגר"ח מבריסק בישיבת וולוז'ין. חתן הגאון רבי אברהם יצחק צימרמן אב"ד הלוסק. כאשר עבר חותנו לכהן בקרמנצוג, מילא את מקומו ברבנות הלוסק והקים בה ישיבה. לאחר י"ג שנה הוזמן לכהן כראש ישיבת "כנסת בית יצחק" בסלבודקה. בתקופת מלחמת העולם הראשונה נדד עם ישיבתו למינסק, לקרמנצוג ולווילנא, עד שלבסוף הקים אותה בקמניץ. בעל 'ברכת שמואל' על סוגיות הש"ס. תורתו שבעל-פה ושבכתב היא מאבני היסוד של הלימוד הישיבתי המעמיק.
[2] דף, נייר מכתבים רשמי. 29 ס"מ. מצב טוב. קרעים קלים בשוליים וסימני קיפול.
מכתב ארוך (ביידיש) עם ברכות לשנה טובה, שנשלח ע"י ישיבת קמניץ אל משפחת נדיבים מפילדלפיה, ארה"ב. רוב המכתב במכונת כתיבה. בסיומו קרוב ל-6 שורות בכתב-יד קדשו וחתימתו של ראש הישיבה, עם ברכות חמות ולבביות ביידיש ובעברית: " איך קום אייך צוא בענטשין... א גמר חתימה טובה אגוטין יאהר... מיט אריכות ימים ושנים טובים מיט א ריכטיגין געזונד מיט כל ברכה והצלחה און עושר ואושר [=אני בא לברך אתכם... גמר חתימה טובה, שנה טובה... עם אריכות ימים ושנים טובים, עם בריאות איתנה, עם כל ברכה והצלחה, עושר ואושר] ... דברי המברכו ומוקירו ומכבדו ברוך דוב לייבאוויץ ר"מ בישיבה הק' בית יצחק".
הגאון הקדוש רבי ברוך דוב (בער) ליבוביץ (תרכ"ד-ת"ש), בעל 'ברכת שמואל', מגדולי מרביצי התורה בדורו. מתלמידי הגר"ח מבריסק בישיבת וולוז'ין. חתן הגאון רבי אברהם יצחק צימרמן אב"ד הלוסק. כאשר עבר חותנו לכהן בקרמנצוג, מילא את מקומו ברבנות הלוסק והקים בה ישיבה. לאחר י"ג שנה הוזמן לכהן כראש ישיבת "כנסת בית יצחק" בסלבודקה. בתקופת מלחמת העולם הראשונה נדד עם ישיבתו למינסק, לקרמנצוג ולווילנא, עד שלבסוף הקים אותה בקמניץ. בעל 'ברכת שמואל' על סוגיות הש"ס. תורתו שבעל-פה ושבכתב היא מאבני היסוד של הלימוד הישיבתי המעמיק.
[2] דף, נייר מכתבים רשמי. 29 ס"מ. מצב טוב. קרעים קלים בשוליים וסימני קיפול.
קטגוריה
כתבי יד ומכתבי רבנים
קָטָלוֹג
מכירה 75 - פריטים נדירים ומיוחדים
24.11.2020
פתיחה: $1,000
הערכה: $2,000 - $3,000
נמכר ב: $2,000
כולל עמלת קונה
מכתב ארוך (16 שורות) בכתב-ידו ובחתימתו של הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי. ווילנא י"ז חשון תרצ"ט [1938].
נשלח אל "ידידי הרבנים הגאונים העומדים בראש אגודת הרבנים דארה"ב וקנדא". בתחילת המכתב מבקש רבי חיים עוזר וממליץ כי יעזרו לרבי שמואל היילפרין מרבני ביאליסטוק (נכד ה"עונג יו"ט" ובנו של רבי חיים נפתלי הרץ מביאליסטוק) שנקלע למשבר כלכלי ונסע לארה"ב לגיוס כספים. בהמשך המכתב כותב רבי חיים עוזר כי ראוי ש"אגודת הרבנים" תעזור לגאון רבי שמואל עהרנפלד אב"ד מטרסדורף (מטרסבורג Mattersburg), שנמלט באותה תקופה לארה"ב, מאימת השלטון הנאצי שכבש את אוסטריה: " יחד עם זה הנני לבקשם בגלל הרה"ג מוהר"ר שמואל עהרענפעלד שליט"א האב"ד מאטערסדארף, שהיה מוכרח לעזוב את מקומו ונסע לאמריקא, ושמעתי עליו שאדם גדול הוא בתורה ויראה, והנהו מגזע היחס והמעלה, ממשפחת החתם סופר זצ"ל, וראוי מאד לקרבו ולהשתדל לטובתו כפי האפשרות בנוגע למשמרת רבנות או שאר משרה בקודש, ומובטחני שיעשו מה שביכלתם...".
הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי (תרכ"ג-ת"ש), גדול דורו ורבן של כל בני הגולה. בנו של רבי דוד שלמה גרודז'נסקי אב"ד איביה. נודע מילדותו בגאונותו המפליאה. בגיל 11 נכנס ללמוד בישיבת וולוז'ין והיה מתלמידי הגר"ח מבריסק. בגיל 24 נתמנה לרב ומו"צ בווילנא, על מקום חותנו רבי אליהו אליעזר גרודננסקי מו"צ בווילנא, חתנו של רבי ישראל מסלנט. מגיל צעיר נשא רבי חיים עוזר בעול הציבור, ודעתו הכריעה במשך קרוב לחמישים שנה בכל השאלות הציבוריות שעלו על הפרק בכל תפוצות ישראל. עם כל טרדותיו הרבות בענייני ציבור עולמיים, עסק רבות בטובתם של יתומים ואלמנות, והיה מטפל בהם ודואג לכל צרכיהם. רבי חיים עוזר התבטא על כך לעת זקנותו: "...בצעירותי חשבתי כי העיקר הוא לחדש חדושים ולהרבות בספרים. עכשיו אני מבין כי חיבורי ספרים הם כצעצועים מול עזרת אלמנות ויתומים" (הגאון רבי משה שמואל שפירא בהספדו על החזון איש, קובץ הבאר, גליון ו, עמ' 41). רבי חיים עוזר נשא על לבו את צרכי בני הישיבות והרבנים הפליטים מרוסיה, ודאג לסייע להם בכל מה שאפשר. הוא טיפל גם בענייני רבנים וישיבות בארץ ישראל, אנגליה וארצות אחרות. במכתב שלפנינו מתגלית מסירותו ונסיונו להפעיל את השפעתו בארצות הברית לטובת רב נכבד (אשר כפי שעולה מן המכתב לא היה ממכריו הקרובים), שנאלץ להגר לשם מאימת הצוררים הנאצים.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 28.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים וסימני קיפול.
נשלח אל "ידידי הרבנים הגאונים העומדים בראש אגודת הרבנים דארה"ב וקנדא". בתחילת המכתב מבקש רבי חיים עוזר וממליץ כי יעזרו לרבי שמואל היילפרין מרבני ביאליסטוק (נכד ה"עונג יו"ט" ובנו של רבי חיים נפתלי הרץ מביאליסטוק) שנקלע למשבר כלכלי ונסע לארה"ב לגיוס כספים. בהמשך המכתב כותב רבי חיים עוזר כי ראוי ש"אגודת הרבנים" תעזור לגאון רבי שמואל עהרנפלד אב"ד מטרסדורף (מטרסבורג Mattersburg), שנמלט באותה תקופה לארה"ב, מאימת השלטון הנאצי שכבש את אוסטריה: " יחד עם זה הנני לבקשם בגלל הרה"ג מוהר"ר שמואל עהרענפעלד שליט"א האב"ד מאטערסדארף, שהיה מוכרח לעזוב את מקומו ונסע לאמריקא, ושמעתי עליו שאדם גדול הוא בתורה ויראה, והנהו מגזע היחס והמעלה, ממשפחת החתם סופר זצ"ל, וראוי מאד לקרבו ולהשתדל לטובתו כפי האפשרות בנוגע למשמרת רבנות או שאר משרה בקודש, ומובטחני שיעשו מה שביכלתם...".
הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי (תרכ"ג-ת"ש), גדול דורו ורבן של כל בני הגולה. בנו של רבי דוד שלמה גרודז'נסקי אב"ד איביה. נודע מילדותו בגאונותו המפליאה. בגיל 11 נכנס ללמוד בישיבת וולוז'ין והיה מתלמידי הגר"ח מבריסק. בגיל 24 נתמנה לרב ומו"צ בווילנא, על מקום חותנו רבי אליהו אליעזר גרודננסקי מו"צ בווילנא, חתנו של רבי ישראל מסלנט. מגיל צעיר נשא רבי חיים עוזר בעול הציבור, ודעתו הכריעה במשך קרוב לחמישים שנה בכל השאלות הציבוריות שעלו על הפרק בכל תפוצות ישראל. עם כל טרדותיו הרבות בענייני ציבור עולמיים, עסק רבות בטובתם של יתומים ואלמנות, והיה מטפל בהם ודואג לכל צרכיהם. רבי חיים עוזר התבטא על כך לעת זקנותו: "...בצעירותי חשבתי כי העיקר הוא לחדש חדושים ולהרבות בספרים. עכשיו אני מבין כי חיבורי ספרים הם כצעצועים מול עזרת אלמנות ויתומים" (הגאון רבי משה שמואל שפירא בהספדו על החזון איש, קובץ הבאר, גליון ו, עמ' 41). רבי חיים עוזר נשא על לבו את צרכי בני הישיבות והרבנים הפליטים מרוסיה, ודאג לסייע להם בכל מה שאפשר. הוא טיפל גם בענייני רבנים וישיבות בארץ ישראל, אנגליה וארצות אחרות. במכתב שלפנינו מתגלית מסירותו ונסיונו להפעיל את השפעתו בארצות הברית לטובת רב נכבד (אשר כפי שעולה מן המכתב לא היה ממכריו הקרובים), שנאלץ להגר לשם מאימת הצוררים הנאצים.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 28.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים וסימני קיפול.
קטגוריה
כתבי יד ומכתבי רבנים
קָטָלוֹג
מכירה 75 - פריטים נדירים ומיוחדים
24.11.2020
פתיחה: $3,000
הערכה: $4,000 - $5,000
נמכר ב: $4,500
כולל עמלת קונה
מכתב "שנה טובה" וברכות רבות בכתב-ידו וחתימתו של רבי יצחק זאב הלוי סולוביצ'יק אב"ד בריסק – "הרב מבריסק". ירושלים, "ער"ה [ערב ראש השנה] התשי"א", [אלול תש"י 1950].
נכתב על גבי גלויה ונשלח לדודו רבי שמואל יצחק יפה אב"ד בוריסוב, מרבני תל-אביב. בגלויה שלפנינו מרעיף הרב מבריסק על דודו ומשפחתו ברכות רבות לרגל השנה החדשה: " כולם יעמדו על הברכה להתברך בר"ה הבע"ל בחיים ארוכים טובים ומבורכים נעימים ומאושרים, ישבעו עונג נחת ודשן מכל אשר להם, וברכת ד' תשכון בביתם, ולא תמוש טובה וברכה ושמחה מביתכם, שה' ישלח עזרתו ונתבשר זמ"ז [=זה מזה] אך טוב ושמחה כל הימים, ויהא רעוא שתהא השנה הבאה שנת גאולה וישועה, ונזכה כולנו לראות בבוא גואל לציון, וישראל יושע תשועת עולמים. הנני באו"ג [=בן אחיה וגיסו] מוקירם ומכבדם המחכה והמצפה לישועה קרובה בכוח"ט [=בכתיבה וחתימה טובה]".
בגב הגלויה מופיעות כתובות הנמען והשולח (נכתבו כנראה על ידי רבי יוסף דוב – בנו של הרב מבריסק).
הגאון רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק (תרמ"ז-תש"ך), בנו של רבינו חיים הלוי (הגר"ח) מבריסק, ונכדו של ה"בית הלוי". עוד בחיי אביו, בגיל צעיר, נחשב לאחד מגדולי הדור המפורסמים. בשנת תרע"ט [בהיותו כבן 32] מונה למלא מקום אבותיו ברבנות העיר בריסק, ובסמכותו התורנית ניהל את ענייני היהדות בעירו ובכל האזור. בימי השואה ניצל עם חלק מילדיו ועלה לירושלים. סמכותו העצומה הוכרה בכל העולם התורני בארץ ובחו"ל. ספריו: "חידושי מרן רי"ז הלוי", על הרמב"ם ועל התורה. כתבי שמועות חידושיו יצאו לאור בספרי "חידושי הגרי"ז. עד היום מהוה תורתו אבן-יסוד בלימוד המעמיק בישיבות, וביסודות ה"השקפה" וההנהגה של חלקים גדולים מהיהדות החרדית בדורנו. התפרסם לדורות ביראת שמים העצומה שבערה בלבו ובקנאותו לאמת הצרופה.
הגאון רבי שמואל יצחק יפה (תרמ"ד-תשי"ג) היה חתנו של ה"בית הלוי", ודודו של הרב מבריסק. בשנים תרע"ד-תרצ"ד כיהן כאב"ד בוריסוב שבבלרוס. בשנת תרצ"ד עלה לארץ והתיישב בתל-אביב, בה כיהן במשרות שונות של רבנות. לאחר השואה עסק רבות בהתרת עגונות. לאחר פטירתו נדפסו מכתביו ספר "רמת שמואל".
גלויה. 14 ס"מ. כתוב בעיפרון. מצב טוב. כתמים.
נכתב על גבי גלויה ונשלח לדודו רבי שמואל יצחק יפה אב"ד בוריסוב, מרבני תל-אביב. בגלויה שלפנינו מרעיף הרב מבריסק על דודו ומשפחתו ברכות רבות לרגל השנה החדשה: " כולם יעמדו על הברכה להתברך בר"ה הבע"ל בחיים ארוכים טובים ומבורכים נעימים ומאושרים, ישבעו עונג נחת ודשן מכל אשר להם, וברכת ד' תשכון בביתם, ולא תמוש טובה וברכה ושמחה מביתכם, שה' ישלח עזרתו ונתבשר זמ"ז [=זה מזה] אך טוב ושמחה כל הימים, ויהא רעוא שתהא השנה הבאה שנת גאולה וישועה, ונזכה כולנו לראות בבוא גואל לציון, וישראל יושע תשועת עולמים. הנני באו"ג [=בן אחיה וגיסו] מוקירם ומכבדם המחכה והמצפה לישועה קרובה בכוח"ט [=בכתיבה וחתימה טובה]".
בגב הגלויה מופיעות כתובות הנמען והשולח (נכתבו כנראה על ידי רבי יוסף דוב – בנו של הרב מבריסק).
הגאון רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק (תרמ"ז-תש"ך), בנו של רבינו חיים הלוי (הגר"ח) מבריסק, ונכדו של ה"בית הלוי". עוד בחיי אביו, בגיל צעיר, נחשב לאחד מגדולי הדור המפורסמים. בשנת תרע"ט [בהיותו כבן 32] מונה למלא מקום אבותיו ברבנות העיר בריסק, ובסמכותו התורנית ניהל את ענייני היהדות בעירו ובכל האזור. בימי השואה ניצל עם חלק מילדיו ועלה לירושלים. סמכותו העצומה הוכרה בכל העולם התורני בארץ ובחו"ל. ספריו: "חידושי מרן רי"ז הלוי", על הרמב"ם ועל התורה. כתבי שמועות חידושיו יצאו לאור בספרי "חידושי הגרי"ז. עד היום מהוה תורתו אבן-יסוד בלימוד המעמיק בישיבות, וביסודות ה"השקפה" וההנהגה של חלקים גדולים מהיהדות החרדית בדורנו. התפרסם לדורות ביראת שמים העצומה שבערה בלבו ובקנאותו לאמת הצרופה.
הגאון רבי שמואל יצחק יפה (תרמ"ד-תשי"ג) היה חתנו של ה"בית הלוי", ודודו של הרב מבריסק. בשנים תרע"ד-תרצ"ד כיהן כאב"ד בוריסוב שבבלרוס. בשנת תרצ"ד עלה לארץ והתיישב בתל-אביב, בה כיהן במשרות שונות של רבנות. לאחר השואה עסק רבות בהתרת עגונות. לאחר פטירתו נדפסו מכתביו ספר "רמת שמואל".
גלויה. 14 ס"מ. כתוב בעיפרון. מצב טוב. כתמים.
קטגוריה
כתבי יד ומכתבי רבנים
קָטָלוֹג
מכירה 75 - פריטים נדירים ומיוחדים
24.11.2020
פתיחה: $1,000
הערכה: $3,000 - $5,000
נמכר ב: $8,125
כולל עמלת קונה
כתב-יד, סידור "תכלאל" כמנהג יהודי תימן – תפילות לימות החול ולשבתות, לחגים, מועדים ותעניות, עם דינים ופירושים [המיוחסים למהר"י ונה]. מוגמה, תימן, א'תתקע"ה לשטרות [תכ"ד 1664].
בדף האחרון קולופון מאוייר של הסופר "אברהם בן שלמה בן יונה בן סעדיא בן דוד בן בניה בן עודד הידוע אלכלפי", שסיים לכתוב את הסידור "במתא מוגמה" (כפר בנפת בני מטר מדרום לצנעא מרכז תימן), בחודש סיון שנת א'תתקע"ה לשטרות [ה'תכ"ד ליצירה 1664]. גם לוח המולדות שבסידור שלפנינו מתחיל בשנה זו – שנת ה'תכ"ד ליצירה.
כתיבה תימנית עתיקה ונאה במיוחד, רובה עם ניקוד עליון. במרכז הדף נכתב נוסח הסידור בכתיבה מרובעת מנוקדת, ובשוליים שילב הסופר הלכות ופירושים בעמודות נפרדות (ולעתים ב"חלונות" בתוך הטקסט), בכתיבה לא מנוקדת, באותיות קטנות יותר. בעמודות אלו כתב הסופר לעתים כמה מן השורות בכתיבה אלכסונית (או עולה ויורדת), לקישוט.
רוב הפירושים והחידושים הינם הפירושים המיוחסים למהר"י ונה. בשולי מספר דפים מופיעות מספר הגהות מכותבים אחרים ובהן הלכות ופירושים נוספים.
הסופר מארי אברהם בן שלמה אל-כלפי ממרכז תימן, העתיק בשנת תי"ח (1658) בעיר מפחק (נפת בני מטר מדרום לצנעא) את סידור מהר"י ונה "פעמון זהב". הוא כנראה אחד ממשפחת אל'כלפי ממרכז תימן שפעלו והעתיקו כתבי יד בערי מרכז-תימן במאות הט"ז-י"ז (אנצי' לחכמי תימן, א, עמ' 275).
כתב-היד כולל: תפילות לימות החול; תפילות לשבתות השנה; פרקי אבות עם פירוש; תפילות לחג הפסח והגדה של פסח עם פירוש ההגדה (המיוחס למהר"י ונה); תפילה לחג השבועות; מגילת איכה עם פירוש וקינות לתשעה באב; תפילות לימים נוראים; תפילות לחג הסוכות ולשמיני עצרת, הושענות, תיקון הגשם, הקפות ופיוטים לשמחת תורה; סדר ימי החנוכה עם "מגילת בני חשמונאי"; תפילת פורים ומגילת אסתר עם פירוש; מספדות; סליחות "ללילי אשמורות" [לחודש אלול] וסליחות "אל מלך" ו"מרנות" [פיוטי סליחות לליל יום כיפור, הפותחים במילים "אל מלך" ו"מרן" – "מרן דבשמיא", "מרן מלך מלכין" וכו']; סדר עבודה ליום הכפורים (לרבי אברהם אבן עזרא); סדר ברכות, ברכת המזון, ברית מילה ופדיון הבן; דיני המצוות; סדר "עיבור השנים" ולוחות תקופה. נוסחאות שטרות ו"אזהרות" עפ"י סדר תרי"ג מצוות.
בשולי כמה דפים רישומי לידה משנות הת"ר. רישום לידה משנת תרנ"ג (1893): "נולד הפרח הטוב... במזל טוב, בזכות התורה הנקראת טוב, דוד בן יוסף אל עוקבי הי"ו ביום ט"ו ניסן שנת ב'ר"ד לשטרות, יזכהו הב"ה לתורה ולמצוה ולמעשים טובים הוא וזרעו וזרע-זרעו עד סוף כל הדורות, אכי"ר". רישום לידה נוסף של הילד מוסא בן דוד שנולד בי' אדר א' תרצ"ה (1935).
[133] דף. חסרים דפים בודדים בתחילת הכרך. 29 ס"מ. מצב כללי בינוני-טוב. כתמים כהים. קרעים ובלאי. בדפים רבים קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט והדבקות נייר. מספר דפים מנותקים. כריכת עור בלויה ופגומה.
בדף האחרון קולופון מאוייר של הסופר "אברהם בן שלמה בן יונה בן סעדיא בן דוד בן בניה בן עודד הידוע אלכלפי", שסיים לכתוב את הסידור "במתא מוגמה" (כפר בנפת בני מטר מדרום לצנעא מרכז תימן), בחודש סיון שנת א'תתקע"ה לשטרות [ה'תכ"ד ליצירה 1664]. גם לוח המולדות שבסידור שלפנינו מתחיל בשנה זו – שנת ה'תכ"ד ליצירה.
כתיבה תימנית עתיקה ונאה במיוחד, רובה עם ניקוד עליון. במרכז הדף נכתב נוסח הסידור בכתיבה מרובעת מנוקדת, ובשוליים שילב הסופר הלכות ופירושים בעמודות נפרדות (ולעתים ב"חלונות" בתוך הטקסט), בכתיבה לא מנוקדת, באותיות קטנות יותר. בעמודות אלו כתב הסופר לעתים כמה מן השורות בכתיבה אלכסונית (או עולה ויורדת), לקישוט.
רוב הפירושים והחידושים הינם הפירושים המיוחסים למהר"י ונה. בשולי מספר דפים מופיעות מספר הגהות מכותבים אחרים ובהן הלכות ופירושים נוספים.
הסופר מארי אברהם בן שלמה אל-כלפי ממרכז תימן, העתיק בשנת תי"ח (1658) בעיר מפחק (נפת בני מטר מדרום לצנעא) את סידור מהר"י ונה "פעמון זהב". הוא כנראה אחד ממשפחת אל'כלפי ממרכז תימן שפעלו והעתיקו כתבי יד בערי מרכז-תימן במאות הט"ז-י"ז (אנצי' לחכמי תימן, א, עמ' 275).
כתב-היד כולל: תפילות לימות החול; תפילות לשבתות השנה; פרקי אבות עם פירוש; תפילות לחג הפסח והגדה של פסח עם פירוש ההגדה (המיוחס למהר"י ונה); תפילה לחג השבועות; מגילת איכה עם פירוש וקינות לתשעה באב; תפילות לימים נוראים; תפילות לחג הסוכות ולשמיני עצרת, הושענות, תיקון הגשם, הקפות ופיוטים לשמחת תורה; סדר ימי החנוכה עם "מגילת בני חשמונאי"; תפילת פורים ומגילת אסתר עם פירוש; מספדות; סליחות "ללילי אשמורות" [לחודש אלול] וסליחות "אל מלך" ו"מרנות" [פיוטי סליחות לליל יום כיפור, הפותחים במילים "אל מלך" ו"מרן" – "מרן דבשמיא", "מרן מלך מלכין" וכו']; סדר עבודה ליום הכפורים (לרבי אברהם אבן עזרא); סדר ברכות, ברכת המזון, ברית מילה ופדיון הבן; דיני המצוות; סדר "עיבור השנים" ולוחות תקופה. נוסחאות שטרות ו"אזהרות" עפ"י סדר תרי"ג מצוות.
בשולי כמה דפים רישומי לידה משנות הת"ר. רישום לידה משנת תרנ"ג (1893): "נולד הפרח הטוב... במזל טוב, בזכות התורה הנקראת טוב, דוד בן יוסף אל עוקבי הי"ו ביום ט"ו ניסן שנת ב'ר"ד לשטרות, יזכהו הב"ה לתורה ולמצוה ולמעשים טובים הוא וזרעו וזרע-זרעו עד סוף כל הדורות, אכי"ר". רישום לידה נוסף של הילד מוסא בן דוד שנולד בי' אדר א' תרצ"ה (1935).
[133] דף. חסרים דפים בודדים בתחילת הכרך. 29 ס"מ. מצב כללי בינוני-טוב. כתמים כהים. קרעים ובלאי. בדפים רבים קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט והדבקות נייר. מספר דפים מנותקים. כריכת עור בלויה ופגומה.
קטגוריה
יהדות תימן: כתבי-יד ומכתבים
קָטָלוֹג
מכירה 75 - פריטים נדירים ומיוחדים
24.11.2020
פתיחה: $1,000
הערכה: $2,000 - $3,000
לא נמכר
שטר בענייני ממונות, בחתימותיהם של דייני בית הדין בצנעא במאה ה-18, הראב"ד רבי יחיא צאלח – המהרי"ץ, והדיינים רבי שלמה ן' ישועה ורבי שלום ן' סעדיא הכהן. ביר אלעזב (צנעא, תימן), שבט ב'צ"ב [לשטרות. ה'תקמ"א ליצירה] 1781.
שטר בערבית-יהודית, בדיני ממונות, בענייני יחיא ן' סלימאן אלגמל [גמליאל] ויחיא ן' סעיד אלגמל. עם חתימות הדיינים בשולי השטר, וחתימתו המסולסלת של המהרי"ץ.
ראב"ד בית הדין בצנעא – רבינו יחיא ב"ר יוסף צאלח – המהרי"ץ (תע"ה-תקס"ה), גדול רבני תימן במאה ה-18, ומגדולי הפוסקים האחרונים. תלמיד סבו מרי צאלח, ותלמיד רבי אהרן הכהן עראקי, רבי יחיא עראקי ורבי דוד משרקי בעל "שתילי זיתים". בהיותו כבן 43 נתמנה להיות רב ראשי וראב"ד לכל קהילות תימן, תפקיד בו כיהן למעלה מ-45 שנים. סמכותו הוכרה בכל תימן ללא עוררין, ועד היום נוהגים רבים מבני עדת תימן לפי מנהגיו ופסקיו. חיבר את סידור התכלאל עם פירושו "עץ חיים" וספרי הלכה רבים: "זבח תודה" ו"שערי קדושה" על הלכות שחיטה, "שערי טהרה" על הלכות נדה, שו"ת "פעולת צדיק", ועוד ספרי הלכה, מוסר וקבלה.
הדיין מרי שלמה בן ישועה אלגמל (גמליאל; ת"פ בערך-תקנ"ה; ראה: גברא, אנצ' לחכמי תימן א, עמ' 71), מדייני צנעא. מילא את מקומו של הדיין מרי פנחס בן שלמה. כיהן כדיין לצד הראב"ד המהרי"ץ עד פטירתו.
הדיין מרי שלום בן סעדיה הכהן (ת"ע-תקמ"ה; ראה: גברא, אנצ' לחכמי תימן, א, עמ' 267). ראש ישיבה בצנעא, כיהן כדיין שלישי לצד הראב"ד המהרי"ץ ורבי שלמה בן ישועה גמליאל.
ביר אלעזב היא שכונה בתוך העיר צנעא, ממערב לנהר השחור אלג'יל אלאסוד. השכונה נבנתה לאחר גלות מוזע, בשנת תל"ט-ת"מ (1679), לאחר שאולצו היהודים לצאת ולהתגורר מחוץ לחומות העיר (אנציקלופדיה לקהילות תימן, א, עמ' 35).
[1] דף. 10.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. מספר קרעים (ללא פגיעה בטקסט). סימני קיפול וקמטים.
שטר בערבית-יהודית, בדיני ממונות, בענייני יחיא ן' סלימאן אלגמל [גמליאל] ויחיא ן' סעיד אלגמל. עם חתימות הדיינים בשולי השטר, וחתימתו המסולסלת של המהרי"ץ.
ראב"ד בית הדין בצנעא – רבינו יחיא ב"ר יוסף צאלח – המהרי"ץ (תע"ה-תקס"ה), גדול רבני תימן במאה ה-18, ומגדולי הפוסקים האחרונים. תלמיד סבו מרי צאלח, ותלמיד רבי אהרן הכהן עראקי, רבי יחיא עראקי ורבי דוד משרקי בעל "שתילי זיתים". בהיותו כבן 43 נתמנה להיות רב ראשי וראב"ד לכל קהילות תימן, תפקיד בו כיהן למעלה מ-45 שנים. סמכותו הוכרה בכל תימן ללא עוררין, ועד היום נוהגים רבים מבני עדת תימן לפי מנהגיו ופסקיו. חיבר את סידור התכלאל עם פירושו "עץ חיים" וספרי הלכה רבים: "זבח תודה" ו"שערי קדושה" על הלכות שחיטה, "שערי טהרה" על הלכות נדה, שו"ת "פעולת צדיק", ועוד ספרי הלכה, מוסר וקבלה.
הדיין מרי שלמה בן ישועה אלגמל (גמליאל; ת"פ בערך-תקנ"ה; ראה: גברא, אנצ' לחכמי תימן א, עמ' 71), מדייני צנעא. מילא את מקומו של הדיין מרי פנחס בן שלמה. כיהן כדיין לצד הראב"ד המהרי"ץ עד פטירתו.
הדיין מרי שלום בן סעדיה הכהן (ת"ע-תקמ"ה; ראה: גברא, אנצ' לחכמי תימן, א, עמ' 267). ראש ישיבה בצנעא, כיהן כדיין שלישי לצד הראב"ד המהרי"ץ ורבי שלמה בן ישועה גמליאל.
ביר אלעזב היא שכונה בתוך העיר צנעא, ממערב לנהר השחור אלג'יל אלאסוד. השכונה נבנתה לאחר גלות מוזע, בשנת תל"ט-ת"מ (1679), לאחר שאולצו היהודים לצאת ולהתגורר מחוץ לחומות העיר (אנציקלופדיה לקהילות תימן, א, עמ' 35).
[1] דף. 10.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. מספר קרעים (ללא פגיעה בטקסט). סימני קיפול וקמטים.
קטגוריה
יהדות תימן: כתבי-יד ומכתבים
קָטָלוֹג
מכירה 75 - פריטים נדירים ומיוחדים
24.11.2020
פתיחה: $12,000
הערכה: $15,000 - $20,000
נמכר ב: $30,000
כולל עמלת קונה
דף (שני עמודים כתובים, 54 שורות) בכתב-ידו של רבי פנחס הלוי הורוויץ אב"ד פרנקפורט דמיין, בעל ה"הפלאה" – חידושים על שלחן ערוך יורה דעה, בהלכות תערובות, סימנים קא ו-קה.
תוכן הדף שלפנינו נדפס ברובו בספר "חידושי הפלא"ה" (מונקאטש תרנ"ה), בשינויי עריכה קלים. שתי השורות האחרונות שבעמוד הראשון, וכן שורה ראשונה ומספר מילים בשורה השניה שבתחילת העמוד השני, לא נדפסו שם (וכפי הנראה לא נדפסו גם במקום אחר).
הדף שלפנינו הוא מתוך כתב-היד שהיה ברשותו של רבי אפרים זלמן הורוויץ מקומרנא, נינו של בעל ההפלאה. בשנת תרנ"ה מסר רבי אפרים זלמן את כתב-היד לרבי סנדר חיים מקאזאווע, שיעתיקו לצורך הדפסה. על כך מעידים גדולי הרבנים והאדמו"רים בהסכמותיהם הנלהבות לספר, ביניהם ה"דרכי תשובה" ממונקאטש ומהרש"ם מבערז'אן. ה"דרכי תשובה" כותב בהסכמתו על חשיבות כתב-היד שלפנינו: " מה אעידה ומה אדמה לו לגודל יקרת ערך הכת"י, אם כי מצער הוא [קטן הכמות], עכ"ז [=עם כל זה] ותחי נפשי".
הגאון הקדוש רבי פנחס הלוי איש הורוויץ אב"ד פרנקפורט דמיין, בעל ה"הפלאה" (תצ"א-תקס"ה), בצעירותו כיהן ברבנות בערים וויטקוב ולכוביץ. בכ"ו טבת תקל"ב הוכתר כאב"ד ור"מ העיר פרנקפורט דמיין, שהיתה באותה תקופה מרכז התורה הגדול בגרמניה, ובה כיהן ברבנות למעלה משלושים ושלוש שנים, עד לפטירתו. בישיבתו העמיד תלמידים הרבה, שהמפורסם שבהם הוא תלמידו המובהק הגאון בעל ה"חתם סופר". היה מראשי הלוחמים בהשכלה וברפורמה. רבי פנחס וחידושי תורתו היו נערצים מאד על כל גדולי דורו, הן על גדולי החסידים והן על גדולי המתנגדים.
בראשית שנת תקל"ב, מעט לפני שהגיע לפרנקפורט, שהה רבי פנחס, יחד עם אחיו הגה"ק הר"ר שמעלקא אב"ד ניקלשבורג, מספר שבועות אצל המגיד ממעזריטש, שם קבלו סתרי תורה ועבודת ה' מהמגיד וגדולי תלמידיו (על כך מספר האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש בהקדמתו המפורסמת לשלחן ערוך הרב שנדפסה לראשונה בשנת תקע"ד). האדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש מגדיר את רבי פנחס כ"תלמידו של הה"מ נ"ע [=הרב המגיד נשמתו עדן]" (לקוטי תורה, במדבר, זיטומיר תר"ח, דף כט/2, בהגהה לדברי זקנו בעל התניא). בספרו "פנים יפות" מובאים כמה יסודות מתורתו של המגיד ממעזריטש (ראה: ערכי ההפלאה, ירושלים תשס"ו, א, עמ' מ-מא), אך הוא מזכירו בפירוש רק במקום אחד בלבד, בפרשת בשלח (דף נז/2) בדיבור המתחיל "ויבאו מרתה" (יש שטענו שהשמטת שמו של המגיד מהספר "פנים יפות", נעוצה באשמת המעתיקים של כתב-היד. בהקדמת המו"ל רבי אפרים זלמן מרגליות נכתב כי הספר "פנים יפות" לא נדפס מתוך אוטוגרף המחבר, אלא מהעתק שהעתיק אחד מנכדי המחבר מ"העתק הספר שהיה בכתב ידי סופרים משונים", כלומר שהספר נדפס מכלי שלישי. אך טענה זו עדיין לא מיישבת את העובדה ששמו לא נזכר אף בספריו שהדפיס בעל ה"הפלאה" בחייו, גם באותם מקומות שמקור הרעיונות הוא מתורת המגיד). בתקופת שהותו הקצרה אצל המגיד התיידד ה"הפלאה" עם כמה מתלמידי המגיד, בהם: בעל התניא, רבי זושא מאניפולי ורבי אברהם מקאליסק (עליו כותב ה"הפלאה", בהערכה גדולה, בשנת תקנ"ב: "רעי וחביבי הרב המאור הגדול החסיד המפורסם כמוהר"ר אברהם הכהן מטבריא"). את הערכתו הגדולה אל החסידים עובדי ה' שבטבריה, ניתן לראות במכתב שכתב בשנת תקנ"ב: "האנשים השלימים חבורתא קדישתא דבארעא קדישא, אשר נדבה רוחם ונפשם להסתפח בנחלת ה', והשלימו נפשותם להיות מעובדי ה' תמידין כסדרם באוירא דארץ ישראל" (ישורון, כא, עמ' תתנה).
ה"הפלאה" היה ספרא רבה, והרבה לכתוב חידושים על כל חלקי התורה ועל רוב מסכתות הש"ס. לספריו נתן שם כולל: "הפלאה". הספר הראשון מסדרה זו נקרא ספר "כתובה" על מסכת כתובות (אופיבאך תקמ"ז), והשני נקרא בשם ספר "המקנה" על מסכת קידושין (אופיבאך תקס"א). שני אלו נדפסו בחייו, ואילו החלק השלישי מסדרה זו, והוא ספרו "פנים יפות" על התורה, שנדפס בחמשה כרכים (אוסטרהא תקפ"ה-תקפ"ו), נדפס לאחר פטירתו. תשובותיו בהלכה נדפסו בשו"ת "גבעת פנחס".
כאמור, בשנת תרנ"ה החלו להדפיס את חידושי ה"הפלאה" על שאר מסכתות הש"ס והשלחן ערוך. אז נדפס הדף שלפנינו. בשנת תר"ס נדפסו בווילנא שלושה חלקים נוספים מכתבי-ידו של ה"הפלאה" על מסכתות הש"ס ובשנת תשנ"ד נדפסו שני כרכים נוספים. המדפיסים בווילנא כותבים בהקדמתם ששלושת הכרכים שהם מדפיסים על הש"ס מורכבים משני כתבי יד של ה"הפלאה" שנשלחו אליהם, "ושני הכתבי יד מההפלאה מעידים זה על זה, כי שניהן ביד סופר אחד נכתבו". אחד משני כתבי היד מקורם מרבי אפרים זלמן הורוויץ, היורש של כתב היד שלפנינו.
[1] דף (שני עמודים כתובים). 19 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, כתמי רטיבות. קרעים בשוליים, ללא פגיעה בטקסט.
תוכן הדף שלפנינו נדפס ברובו בספר "חידושי הפלא"ה" (מונקאטש תרנ"ה), בשינויי עריכה קלים. שתי השורות האחרונות שבעמוד הראשון, וכן שורה ראשונה ומספר מילים בשורה השניה שבתחילת העמוד השני, לא נדפסו שם (וכפי הנראה לא נדפסו גם במקום אחר).
הדף שלפנינו הוא מתוך כתב-היד שהיה ברשותו של רבי אפרים זלמן הורוויץ מקומרנא, נינו של בעל ההפלאה. בשנת תרנ"ה מסר רבי אפרים זלמן את כתב-היד לרבי סנדר חיים מקאזאווע, שיעתיקו לצורך הדפסה. על כך מעידים גדולי הרבנים והאדמו"רים בהסכמותיהם הנלהבות לספר, ביניהם ה"דרכי תשובה" ממונקאטש ומהרש"ם מבערז'אן. ה"דרכי תשובה" כותב בהסכמתו על חשיבות כתב-היד שלפנינו: " מה אעידה ומה אדמה לו לגודל יקרת ערך הכת"י, אם כי מצער הוא [קטן הכמות], עכ"ז [=עם כל זה] ותחי נפשי".
הגאון הקדוש רבי פנחס הלוי איש הורוויץ אב"ד פרנקפורט דמיין, בעל ה"הפלאה" (תצ"א-תקס"ה), בצעירותו כיהן ברבנות בערים וויטקוב ולכוביץ. בכ"ו טבת תקל"ב הוכתר כאב"ד ור"מ העיר פרנקפורט דמיין, שהיתה באותה תקופה מרכז התורה הגדול בגרמניה, ובה כיהן ברבנות למעלה משלושים ושלוש שנים, עד לפטירתו. בישיבתו העמיד תלמידים הרבה, שהמפורסם שבהם הוא תלמידו המובהק הגאון בעל ה"חתם סופר". היה מראשי הלוחמים בהשכלה וברפורמה. רבי פנחס וחידושי תורתו היו נערצים מאד על כל גדולי דורו, הן על גדולי החסידים והן על גדולי המתנגדים.
בראשית שנת תקל"ב, מעט לפני שהגיע לפרנקפורט, שהה רבי פנחס, יחד עם אחיו הגה"ק הר"ר שמעלקא אב"ד ניקלשבורג, מספר שבועות אצל המגיד ממעזריטש, שם קבלו סתרי תורה ועבודת ה' מהמגיד וגדולי תלמידיו (על כך מספר האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש בהקדמתו המפורסמת לשלחן ערוך הרב שנדפסה לראשונה בשנת תקע"ד). האדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש מגדיר את רבי פנחס כ"תלמידו של הה"מ נ"ע [=הרב המגיד נשמתו עדן]" (לקוטי תורה, במדבר, זיטומיר תר"ח, דף כט/2, בהגהה לדברי זקנו בעל התניא). בספרו "פנים יפות" מובאים כמה יסודות מתורתו של המגיד ממעזריטש (ראה: ערכי ההפלאה, ירושלים תשס"ו, א, עמ' מ-מא), אך הוא מזכירו בפירוש רק במקום אחד בלבד, בפרשת בשלח (דף נז/2) בדיבור המתחיל "ויבאו מרתה" (יש שטענו שהשמטת שמו של המגיד מהספר "פנים יפות", נעוצה באשמת המעתיקים של כתב-היד. בהקדמת המו"ל רבי אפרים זלמן מרגליות נכתב כי הספר "פנים יפות" לא נדפס מתוך אוטוגרף המחבר, אלא מהעתק שהעתיק אחד מנכדי המחבר מ"העתק הספר שהיה בכתב ידי סופרים משונים", כלומר שהספר נדפס מכלי שלישי. אך טענה זו עדיין לא מיישבת את העובדה ששמו לא נזכר אף בספריו שהדפיס בעל ה"הפלאה" בחייו, גם באותם מקומות שמקור הרעיונות הוא מתורת המגיד). בתקופת שהותו הקצרה אצל המגיד התיידד ה"הפלאה" עם כמה מתלמידי המגיד, בהם: בעל התניא, רבי זושא מאניפולי ורבי אברהם מקאליסק (עליו כותב ה"הפלאה", בהערכה גדולה, בשנת תקנ"ב: "רעי וחביבי הרב המאור הגדול החסיד המפורסם כמוהר"ר אברהם הכהן מטבריא"). את הערכתו הגדולה אל החסידים עובדי ה' שבטבריה, ניתן לראות במכתב שכתב בשנת תקנ"ב: "האנשים השלימים חבורתא קדישתא דבארעא קדישא, אשר נדבה רוחם ונפשם להסתפח בנחלת ה', והשלימו נפשותם להיות מעובדי ה' תמידין כסדרם באוירא דארץ ישראל" (ישורון, כא, עמ' תתנה).
ה"הפלאה" היה ספרא רבה, והרבה לכתוב חידושים על כל חלקי התורה ועל רוב מסכתות הש"ס. לספריו נתן שם כולל: "הפלאה". הספר הראשון מסדרה זו נקרא ספר "כתובה" על מסכת כתובות (אופיבאך תקמ"ז), והשני נקרא בשם ספר "המקנה" על מסכת קידושין (אופיבאך תקס"א). שני אלו נדפסו בחייו, ואילו החלק השלישי מסדרה זו, והוא ספרו "פנים יפות" על התורה, שנדפס בחמשה כרכים (אוסטרהא תקפ"ה-תקפ"ו), נדפס לאחר פטירתו. תשובותיו בהלכה נדפסו בשו"ת "גבעת פנחס".
כאמור, בשנת תרנ"ה החלו להדפיס את חידושי ה"הפלאה" על שאר מסכתות הש"ס והשלחן ערוך. אז נדפס הדף שלפנינו. בשנת תר"ס נדפסו בווילנא שלושה חלקים נוספים מכתבי-ידו של ה"הפלאה" על מסכתות הש"ס ובשנת תשנ"ד נדפסו שני כרכים נוספים. המדפיסים בווילנא כותבים בהקדמתם ששלושת הכרכים שהם מדפיסים על הש"ס מורכבים משני כתבי יד של ה"הפלאה" שנשלחו אליהם, "ושני הכתבי יד מההפלאה מעידים זה על זה, כי שניהן ביד סופר אחד נכתבו". אחד משני כתבי היד מקורם מרבי אפרים זלמן הורוויץ, היורש של כתב היד שלפנינו.
[1] דף (שני עמודים כתובים). 19 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, כתמי רטיבות. קרעים בשוליים, ללא פגיעה בטקסט.
קטגוריה
חסידות – מכתבים וכתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 75 - פריטים נדירים ומיוחדים
24.11.2020
פתיחה: $5,000
הערכה: $6,000 - $8,000
נמכר ב: $6,250
כולל עמלת קונה
מכתב בחתימת יד קדשו של האדמו"ר רבי אהרן מטשרנוביל. [ללא תאריך וללא ציון מקום הכתיבה].
מכתב ובו אזהרה חמורה לאדם שלא רצה לציית לפסק דין תורה, וברכות – אם ישמע לדברים: "הנה הראה לפני פס"ד מן השלשה רבני ארץ הבאי' עה"ח [הבאים על החתום] נידן הרחוב, ובא קובלנא לפני שאין אתה רוצה לציית הדין שיצא מרבני הנ["ל]. לכן אזהרתי כפולה באזהרה גדולה לקיים דברי פס"ד שיצא מרבני הנ["ל] בבל ישונה, פן תתחריט ור"ל להיות מהצועקים ח"ו ואינם נענים, ובאזהרה גדולה על הנ"ל לשמוע לדברי אלה, ותבוא אליך ברכת טוב מאל הטוב – נאם אהרן בהרב המפורסם מה"ו מרדכי".
האדמו"ר רבי אהרן טברסקי מטשרנוביל (תקמ"ז-תרל"ב 1787-1871), מזקני וגדולי האדמו"רים בדורו, ומגדולי המנהיגים של העולם היהודי ועולם החסידות בתחילת שנות הת"ר [אמצע המאה ה-19]. בנו הבכור של האדמו"ר רבי מרדכי מטשרנוביל וממלא מקום אבותיו כאדמו"ר בעיר טשרנוביל. בילדותו התחנך אצל סבו האדמו"ר רבי מנחם נחום מטשרנוביל בעל "מאור עינים". עוד בחיי אביו הקדוש תפס רבי אהרן מקום מרכזי בעולם החסידות, ואביו כתב עליו כי הוא מגן על הדור בגודל קדושתו ("הרב הגדול במנין אשר יגן דור יתום ולא אלמן..."). לאחר פטירת האב בשנת תקצ"ח החלו שמונת בניו נוהגים אדמו"רות בערים שונות, אולם הבן הבכור רבי אהרן נשאר יושב על כס אביו בטשרנוביל, כאשר כל האחים נוהגים בו כבוד רב ומכירים בסמכותו גם בענייניהם הפרטיים [אחיו רבי אברהם המגיד מטריסק שהיה בעצמו אדמו"ר לאלפי חסידים, כותב על אחיו הגדול: "מר-מרנן ורב-רבנן, מבטן מקוּדָש, אחריו כל העם עונים עליו אומרים ברוך וקדוש... איש חי רב פעלים"]. רבי אהרן בעצמו הכיר בסמכותו ובפניותיו אל הציבור הוא כותב בתקיפות ובהחלטיות. מעניין לצטט את לשונו באחד ממכתביו: "הנני מודיעם לאמור אשר גם אם יחיו כימי מתושלח, לא יֵדְעוּ ולא יבינו גם אחד מאלף אשר היטבתי להם בימים ההם בעזר האל המושיע תשועת עולמים". רבי אהרן האריך ימים וראה מצאצאיו אדמו"רים רבים שכן נהג להכתיר את נכדיו כאדמו"רים עוד בחייו. חתנו הוא האדמו"ר הקדוש רבי דוד משה מטשורטקוב (תקפ"ז-תרס"ד 1827-1903).
[1] דף. 18.5 ס"מ. כתיבת ידי סופר, חתימה בכתב ידו של האדמו"ר. מצב בינוני. קרעים מודבקים בקפלי הנייר. פגעי חריכה (חריכת אש) בשולי הדף.
מכתב ובו אזהרה חמורה לאדם שלא רצה לציית לפסק דין תורה, וברכות – אם ישמע לדברים: "הנה הראה לפני פס"ד מן השלשה רבני ארץ הבאי' עה"ח [הבאים על החתום] נידן הרחוב, ובא קובלנא לפני שאין אתה רוצה לציית הדין שיצא מרבני הנ["ל]. לכן אזהרתי כפולה באזהרה גדולה לקיים דברי פס"ד שיצא מרבני הנ["ל] בבל ישונה, פן תתחריט ור"ל להיות מהצועקים ח"ו ואינם נענים, ובאזהרה גדולה על הנ"ל לשמוע לדברי אלה, ותבוא אליך ברכת טוב מאל הטוב – נאם אהרן בהרב המפורסם מה"ו מרדכי".
האדמו"ר רבי אהרן טברסקי מטשרנוביל (תקמ"ז-תרל"ב 1787-1871), מזקני וגדולי האדמו"רים בדורו, ומגדולי המנהיגים של העולם היהודי ועולם החסידות בתחילת שנות הת"ר [אמצע המאה ה-19]. בנו הבכור של האדמו"ר רבי מרדכי מטשרנוביל וממלא מקום אבותיו כאדמו"ר בעיר טשרנוביל. בילדותו התחנך אצל סבו האדמו"ר רבי מנחם נחום מטשרנוביל בעל "מאור עינים". עוד בחיי אביו הקדוש תפס רבי אהרן מקום מרכזי בעולם החסידות, ואביו כתב עליו כי הוא מגן על הדור בגודל קדושתו ("הרב הגדול במנין אשר יגן דור יתום ולא אלמן..."). לאחר פטירת האב בשנת תקצ"ח החלו שמונת בניו נוהגים אדמו"רות בערים שונות, אולם הבן הבכור רבי אהרן נשאר יושב על כס אביו בטשרנוביל, כאשר כל האחים נוהגים בו כבוד רב ומכירים בסמכותו גם בענייניהם הפרטיים [אחיו רבי אברהם המגיד מטריסק שהיה בעצמו אדמו"ר לאלפי חסידים, כותב על אחיו הגדול: "מר-מרנן ורב-רבנן, מבטן מקוּדָש, אחריו כל העם עונים עליו אומרים ברוך וקדוש... איש חי רב פעלים"]. רבי אהרן בעצמו הכיר בסמכותו ובפניותיו אל הציבור הוא כותב בתקיפות ובהחלטיות. מעניין לצטט את לשונו באחד ממכתביו: "הנני מודיעם לאמור אשר גם אם יחיו כימי מתושלח, לא יֵדְעוּ ולא יבינו גם אחד מאלף אשר היטבתי להם בימים ההם בעזר האל המושיע תשועת עולמים". רבי אהרן האריך ימים וראה מצאצאיו אדמו"רים רבים שכן נהג להכתיר את נכדיו כאדמו"רים עוד בחייו. חתנו הוא האדמו"ר הקדוש רבי דוד משה מטשורטקוב (תקפ"ז-תרס"ד 1827-1903).
[1] דף. 18.5 ס"מ. כתיבת ידי סופר, חתימה בכתב ידו של האדמו"ר. מצב בינוני. קרעים מודבקים בקפלי הנייר. פגעי חריכה (חריכת אש) בשולי הדף.
קטגוריה
חסידות – מכתבים וכתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 75 - פריטים נדירים ומיוחדים
24.11.2020
פתיחה: $1,000
הערכה: $3,000 - $5,000
נמכר ב: $2,000
כולל עמלת קונה
מכתב בכתב-ידו וחתימתו של האדמו"ר רבי מרדכי טברסקי מרחמסטריווקא. ירושלים, [שנות התר"ע?].
נשלח לרבי אברהם בערינזאן. מכתב קבלה ותודה על תרומה בסך 11 דולר. במכתב ברכות רבות לתורם: "ישא ברכה מאת ד' אלף פעמים ככה, ויצליח בהצלחה מרובה במלאכתו ונשיאת חן בעיני אלקים ואדם, ויתברך בבריאות גו"נ [=גוף ונפש] ורפו"ש על חלישת הלב... ועיניו תחזינה עונג ונחת גדול מכל צאצאיו, ושילכו בדרך הישר בעיני אלקים ואדם, והצריכים לזיווג ישלח להם השי"ת זיווג הגון... ואריכת ימים ושנים חיים טובים ונעימים כה"י [=כל הימים] אמן... המעתיר בעדו להוושע בכל מיני ישועות ברכות וטובות...".
בסוף מכתבו מבקש האדמו"ר מהתורם "לעוזרי ותומכי מהמצב הנורא אשר אנו נמצאים בו". מסגנון הדברים נראה שהמכתב נכתב בשנות מלחמת העולם הראשונה (תרע"ה-תרע"ח), בהן סבלו יהודי ירושלים חרפת רעב.
האדמו"ר רבי מרדכי (ר' מוטל'ה) טברסקי (ת"ר-תר"פ). בנו של האדמו"ר הראשון מרחמסטריווקא רבי יוחנן טברסקי, וחתן-דודו האדמו"ר רבי דוד מטולנא. בזיווגו הראשון היה חתן הרב הקדוש רבי חנינא ליפא שפירא מז'יטומיר-סלאוויטא. עוד בחיי אביו הסתופפו במחיצתו קהל חסידים, ולאחר פטירת אביו בשנת תרנ"ה כיהן בצוותא באדמו"רות ברחמסטריווקא יחד עם אחיו [מהם החלה מסורת אדמו"רי רחמסטריווקא לכהן שני אחים יחדיו באדמו"רות, לנהל שולחנות ולקבל חסידים בצוותא]. בשנת תרס"ו עלה לירושלים, והיה מהאדמו"רים החשובים בעיר הקודש. מאכלו היה בצמצום רב ובכל זאת היו פניו מאירות וזורחות. בחול המועד פסח תר"פ נפצע ע"י פורעים ערביים בדרכו לכותל המערבי, ולאחר מספר שבועות עלתה נשמתו השמימה.
[1] דף. 17 ס"מ. מצב טוב. קרעים קלים. המכתב גזור בשוליו השמאליים, עם פגיעה קלה בטקסט. סימני קיפול.
נשלח לרבי אברהם בערינזאן. מכתב קבלה ותודה על תרומה בסך 11 דולר. במכתב ברכות רבות לתורם: "ישא ברכה מאת ד' אלף פעמים ככה, ויצליח בהצלחה מרובה במלאכתו ונשיאת חן בעיני אלקים ואדם, ויתברך בבריאות גו"נ [=גוף ונפש] ורפו"ש על חלישת הלב... ועיניו תחזינה עונג ונחת גדול מכל צאצאיו, ושילכו בדרך הישר בעיני אלקים ואדם, והצריכים לזיווג ישלח להם השי"ת זיווג הגון... ואריכת ימים ושנים חיים טובים ונעימים כה"י [=כל הימים] אמן... המעתיר בעדו להוושע בכל מיני ישועות ברכות וטובות...".
בסוף מכתבו מבקש האדמו"ר מהתורם "לעוזרי ותומכי מהמצב הנורא אשר אנו נמצאים בו". מסגנון הדברים נראה שהמכתב נכתב בשנות מלחמת העולם הראשונה (תרע"ה-תרע"ח), בהן סבלו יהודי ירושלים חרפת רעב.
האדמו"ר רבי מרדכי (ר' מוטל'ה) טברסקי (ת"ר-תר"פ). בנו של האדמו"ר הראשון מרחמסטריווקא רבי יוחנן טברסקי, וחתן-דודו האדמו"ר רבי דוד מטולנא. בזיווגו הראשון היה חתן הרב הקדוש רבי חנינא ליפא שפירא מז'יטומיר-סלאוויטא. עוד בחיי אביו הסתופפו במחיצתו קהל חסידים, ולאחר פטירת אביו בשנת תרנ"ה כיהן בצוותא באדמו"רות ברחמסטריווקא יחד עם אחיו [מהם החלה מסורת אדמו"רי רחמסטריווקא לכהן שני אחים יחדיו באדמו"רות, לנהל שולחנות ולקבל חסידים בצוותא]. בשנת תרס"ו עלה לירושלים, והיה מהאדמו"רים החשובים בעיר הקודש. מאכלו היה בצמצום רב ובכל זאת היו פניו מאירות וזורחות. בחול המועד פסח תר"פ נפצע ע"י פורעים ערביים בדרכו לכותל המערבי, ולאחר מספר שבועות עלתה נשמתו השמימה.
[1] דף. 17 ס"מ. מצב טוב. קרעים קלים. המכתב גזור בשוליו השמאליים, עם פגיעה קלה בטקסט. סימני קיפול.
קטגוריה
חסידות – מכתבים וכתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 75 - פריטים נדירים ומיוחדים
24.11.2020
פתיחה: $8,000
הערכה: $12,000 - $15,000
נמכר ב: $10,000
כולל עמלת קונה
דף בכתב-יד קדשו של רבי נתן שטרנהרץ מברסלב (מוהרנ"ת), תלמידו הגדול של רבי נחמן מברסלב, מתוך ספר החזיונות לרבינו חיים ויטאל.
דף כתוב משני צדיו בכתיבת יד קדשו של רבינו המוהרנ"ת מברסלב, שהעתיק את ספר החזיונות לרבי חיים ויטאל. בראש העמודים מופיעה הכותרת: "ספר החזון ח"ב" [כינוי זה לספר החזיונות אנו מוצאים במכתב ששלח רבי נתן לבנו (עלים לתרופה, מכתב מאור ליום א' וארא תקצ"ו, מהדורת ירושלים תש"ס, עמ' תיב) המצטט מחיבור זה: "ובפירוש ראיתי בכתב הרב הקדוש מו"ה ר' חיים וויטאל ז"ל, הנקרא ספר החזון"].
ספר החזיונות הוא יומנו האישי של רבי חיים ויטאל (מהרח"ו) – תלמידו הגדול של האר"י, בו תיעד את חלומותיו וחזיונותיו. בדף שלפנינו מופיעים מספר קטעים: בקטע הראשון מספר רבי חיים ויטאל על חלום בו ראה את כלי המקדש. בקטע שאחריו מתועד חלום נוסף שלו על נער כבן שבע שנים שירד מן השמים ועורר את העם לתשובה ביום ראש השנה "בבית הכנסת של ספרדיים", בזמן תקיעת שופר. בקטע השלישי (בעמוד השני) מספר רבי חיים ויטאל על חלום נוסף שחלם בליל מוצאי שבת בחול המועד של סוכות, ובו ראה את רבו מהר"ם אלשיך. בקטע זה מוזכרים גם רבי יוסף אבן טבול (אף הוא מגורי האר"י) ומהרי"ט צהלון (מחכמי צפת).
רבי נתן שטרנהארץ מנמירוב – מוהרנ"ת מברסלב (תק"מ-תר"ה 1780-1844), תלמידו המובהק ומפיץ תורתו של האדמו"ר רבי נחמן מברסלב, ומנהיגה של חסידות ברסלב לאחר פטירת רבו. גילם בחייו דמות מובהקת של "תלמיד", ובדומה לרבינו חיים ויטאל שהיה מפיץ ומגלה תורת רבו האר"י, כך גם רבי נתן היה מגלה ומפיץ תורת רבו לכל העולם. ערך והדפיס את חיבורי רבו (בהם: ליקוטי מוהר"ן, ספר המידות, סיפורי מעשיות, ועוד). מסופר כי רבי נחמן אמר כי לולא רבי נתן לא היה נשאר אפילו דף אחד מספריו. חיבוריו הם פיתוח וביאור לתורת רבו מוהר"ן. יצירתו העיקרית היא ספרו "ליקוטי הלכות" ובו דברי חסידות ועבודת השם על סדר כל חלקי השולחן ערוך, בדרכי רבו מוהר"ן. רבי נתן נודע מנעוריו כלמדן מופלג, עובד ה' במסירות נפש ובהתעוררות גדולה. תפילותיו וקדושתו נודעו בישראל. תולדותיו נכתבו בהרחבה בספר "חיי מוהרנ"ת" ובספר "באש ובמים – תולדות מוהרנ"ת", ירושלים, תשנ"ו.
[1] דף (שני עמודים כתובים. כ-45 שורות בכתב-יד קדשו של רבי נתן). 7.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני עש וקרעים, משוקמים באופן מקצועי (עם פגיעה קלה במספר אותיות). כריכת עור מהודרת.
דף כתוב משני צדיו בכתיבת יד קדשו של רבינו המוהרנ"ת מברסלב, שהעתיק את ספר החזיונות לרבי חיים ויטאל. בראש העמודים מופיעה הכותרת: "ספר החזון ח"ב" [כינוי זה לספר החזיונות אנו מוצאים במכתב ששלח רבי נתן לבנו (עלים לתרופה, מכתב מאור ליום א' וארא תקצ"ו, מהדורת ירושלים תש"ס, עמ' תיב) המצטט מחיבור זה: "ובפירוש ראיתי בכתב הרב הקדוש מו"ה ר' חיים וויטאל ז"ל, הנקרא ספר החזון"].
ספר החזיונות הוא יומנו האישי של רבי חיים ויטאל (מהרח"ו) – תלמידו הגדול של האר"י, בו תיעד את חלומותיו וחזיונותיו. בדף שלפנינו מופיעים מספר קטעים: בקטע הראשון מספר רבי חיים ויטאל על חלום בו ראה את כלי המקדש. בקטע שאחריו מתועד חלום נוסף שלו על נער כבן שבע שנים שירד מן השמים ועורר את העם לתשובה ביום ראש השנה "בבית הכנסת של ספרדיים", בזמן תקיעת שופר. בקטע השלישי (בעמוד השני) מספר רבי חיים ויטאל על חלום נוסף שחלם בליל מוצאי שבת בחול המועד של סוכות, ובו ראה את רבו מהר"ם אלשיך. בקטע זה מוזכרים גם רבי יוסף אבן טבול (אף הוא מגורי האר"י) ומהרי"ט צהלון (מחכמי צפת).
רבי נתן שטרנהארץ מנמירוב – מוהרנ"ת מברסלב (תק"מ-תר"ה 1780-1844), תלמידו המובהק ומפיץ תורתו של האדמו"ר רבי נחמן מברסלב, ומנהיגה של חסידות ברסלב לאחר פטירת רבו. גילם בחייו דמות מובהקת של "תלמיד", ובדומה לרבינו חיים ויטאל שהיה מפיץ ומגלה תורת רבו האר"י, כך גם רבי נתן היה מגלה ומפיץ תורת רבו לכל העולם. ערך והדפיס את חיבורי רבו (בהם: ליקוטי מוהר"ן, ספר המידות, סיפורי מעשיות, ועוד). מסופר כי רבי נחמן אמר כי לולא רבי נתן לא היה נשאר אפילו דף אחד מספריו. חיבוריו הם פיתוח וביאור לתורת רבו מוהר"ן. יצירתו העיקרית היא ספרו "ליקוטי הלכות" ובו דברי חסידות ועבודת השם על סדר כל חלקי השולחן ערוך, בדרכי רבו מוהר"ן. רבי נתן נודע מנעוריו כלמדן מופלג, עובד ה' במסירות נפש ובהתעוררות גדולה. תפילותיו וקדושתו נודעו בישראל. תולדותיו נכתבו בהרחבה בספר "חיי מוהרנ"ת" ובספר "באש ובמים – תולדות מוהרנ"ת", ירושלים, תשנ"ו.
[1] דף (שני עמודים כתובים. כ-45 שורות בכתב-יד קדשו של רבי נתן). 7.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני עש וקרעים, משוקמים באופן מקצועי (עם פגיעה קלה במספר אותיות). כריכת עור מהודרת.
קטגוריה
חסידות – מכתבים וכתבי יד
קָטָלוֹג