ספר כרם שלמה, דרשות על התורה, מאת רבי שלמה זלמן גייגר, מדייני פרנקפורט דמיין. "הומבורג פאר דער הא" (באד הומבורג Bad Homburg vor der Höhe), [תצ"ח 1738]. מהדורה ראשונה.
העותק של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. בשני הדפים האחרונים חותמות בעלות של האדמו"ר, עם הכתובת: "אב"ד דק"ק ארשאווא והגליל".
בראש עמוד השער הקדשה בכתב-יד לרגל חתונה – "...לדור[ו]ן איין ווארף", בכתב ידו וחתימתו של רבי "פייבל בלאאמ"ו הרב המה"ג כמ"ה זוסמן תאומים נר"ו" [איין-ווארף הוא כינוי למעמד חלוקת מתנות לחתן ולכלה קודם החופה, שהיה נהוג באשכנז. ראה שו"ת רבי טיאה ווייל סימן מב ובשו"ת חוות יאיר סימן קמד].
רבי זוסמאן תאומים-שנאפיר אב"ד בינגן ומדינת מגנצא (נפטר תשרי תקמ"ט), בנו של רבי אהרן תאומים-שנאפיר (השני) אב"ד בינגן ומחוז צווייבריקן (נפטר טבת תקכ"ה); בנו של רבי אריה יהודה ליב תאומים-פרנקל-שנאפיר (נפטר אייר תע"ז), מדייני פרנקפורט בבית דינו של רבי נפתלי כ"ץ בעל ה"סמיכת חכמים"; בנו של רבי אהרן תאומים (הראשון) בעל "בגדי אהרן" אב"ד וורמייזא וקראקא (נהרג על קידוש השם בשנת ת"נ, הי"ד).
[2], ב-מט דף. 32 ס"מ. שוליים רחבים. מצב טוב. כתמים. קרע קטן בחלק העליון של כל הדפים, עם פגיעה בטקסט. הדבקות נייר בשולי הדף האחרון. חותמת. כריכת עור חדשה.

האדמו"ר הקדוש רבי יואל טייטלבוים מסאטמר (תרמ"ז-תשל"ט), בנו הצעיר של האדמו"ר רבי חנניה יו"ט ליפא בעל ה"קדושת יו"ט" (תקצ"ו-תרס"ד), ונכדו של האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה בעל ה"ייטב לב" (תקס"ח-תרמ"ג), שכיהנו כרבני סיגט והיו ממנהיגי היהדות החסידית באזור מרמרוש.

נודע מנעוריו כאחד מגדולי דורו, בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. בגיל צעיר נתמנה לכהן ברבנות העיר אורשיווא. בשנת תרפ"ה עבר לכהן ברבנות העיר קרָאלי (על מקומו של רבי שאול בראך שעבר לכהן ברבנות קאשוי), ובשנת תרצ"ד עבר לכהן ברבנות העיר סאטמר. בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי-מתפשרת באזור מרמרוש. מעמודי התווך של עולם התורה בדור שלאחר השואה. לאחר הצלתו מהשואה הגיע לארה"ב וכונן בה את קהילת חסידי סאטמר – העדה החסידית הגדולה בעולם. נשיא "העדה החרדית" בירושלים, וממנהיגי היהדות החרדית בארה"ב וברחבי העולם. מחיבוריו יצאו לאור עשרות ספרים: "ויואל משה", שו"ת "דברי יואל", ספרי "דברי יואל" עה"ת, ועוד.

על הקדושה שבחפצי הצדיקים במשנתו של האדמו"ר רבי יואל מסאטמר

במקומות רבים בכתביו מבאר האדמו"ר רבי יואל מסאטמר את השפעת הקדושה שיש ברכושו של צדיק, ומאידך את האיסור ליהנות מממונם של רשעים, וזאת משום ש"כח הפועל בנפעל", כשהוא מזהיר שלא ליהנות מתקציבי המדינה הציונית וכדומה.

במספר מקומות בספרו "דברי יואל" על התורה כותב האדמו"ר על המעלה העצומה שיש בממונו של הצדיק, וכי יש בכחו להשפיע קדושה לדורות, שכן ניצוצות הקדושה אינם כבים ממנו. על פי זאת הוא מבאר את סירובו של אברהם אבינו ליהנות מרכוש סדום ואת פגישתו עם מלכי צדק מלך שלם. האדמו"ר מסביר על פי זאת גם את השפעת יוסף על המצרים, שנהנו מרכושו בימי הרעב וקיבלו ממנו "חיות דקדושה": "...וממון של צדיקים מסוגל להשפיע חיות דקדושה וחיות דעולם הבא..." (דברי יואל, שמות, עמ' לג). על "בחינת הקדושה" הטמונה בממונם של צדיקים "משורש נפשם", הוא כותב: "צדיקים חביב עליהם ממונם... מפני שיש בו חלק מבחינת נפשם ושורש נשמתם... מפני שאין פושטין ידם בגזל..." (דברי יואל, ויצא, עמ' צב).

ספר חסידים, לרבינו יהודה החסיד. ווארשא, תרס"ב 1801.
העותק של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. בעמוד השער שלוש חתימות בכתב-יד קדשו של האדמו"ר: "לה"ו יואל טייטעלבוים סאטמאר י"ע" [ישמרה עליון]; "להו"מ [לה' הארץ ומלואה] יואל טייטעלבוים קראליע"א" [קראלי יע"א – ישמרה עליון אמן]; "יואל טייטעלבוים אבדק"קראליע"א" [אב"ד דק"ק קראלי יע"א]. בדף הבטנה שלפני דף השער רישומים רבים באותיות לטיניות: " Satmar– Teitetelbaum Joel" (יואל טייטלבוים, סאטמר).
חותמות בעלות של האדמו"ר. שלוש מהן מימי נעוריו: "יואל טייטלבוים בהרה"צ ז"ל – מ. סיגעט" [מתקופת מגוריו בבית משפחתו בסיגט – לאחר פטירת אביו, ולפני שעבר לגור בסאטמר בשנת תרס"ה], ואחת עם הכתובת: "אב"ד דק"ק קראל והגליל יע"א".
רישומים רבים בדף הבטנה ובדף השער (משני צדיו), בהם רישומי "קוויטל" רבים, של חסידים שכתבו את שמם ושם אמם כדי שהאדמו"ר יזכירם לברכה וישועה בעת תפילתו ולימודו: "משה בן ברכה להנצל מכל רע"; "אשר אנטשיל בן ברכה להצלחה"; "צבי בן פעסיל להצלחה [בלימוד ---]"; "צבי בן פעסיל לבהגו"נ [לבריאות הגוף ונפש] ולהתמדה בלימוד התורה"; "שמואל בן אלטע חי' זיסעל"; "שמואל בן נעכא לפרנסה בנקל"; "שלום בן אברהם אלי פינקילשטיין"; "ב"ה סאטמאר. אברהם יצחק בן חוה".
[2], 223 עמ'. 21.5 ס"מ. נייר יבש. מצב בינוני. כתמים רבים. קרעים ובלאי. חותמת. כריכת עור חדשה.

האדמו"ר הקדוש רבי יואל טייטלבוים מסאטמר (תרמ"ז-תשל"ט), בנו הצעיר של האדמו"ר רבי חנניה יו"ט ליפא בעל ה"קדושת יו"ט" (תקצ"ו-תרס"ד), ונכדו של האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה בעל ה"ייטב לב" (תקס"ח-תרמ"ג), שכיהנו כרבני סיגט והיו ממנהיגי היהדות החסידית באזור מרמרוש.

נודע מנעוריו כאחד מגדולי דורו, בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. בגיל צעיר נתמנה לכהן ברבנות העיר אורשיווא. בשנת תרפ"ה עבר לכהן ברבנות העיר קרָאלי (על מקומו של רבי שאול בראך שעבר לכהן ברבנות קאשוי), ובשנת תרצ"ד עבר לכהן ברבנות העיר סאטמר. בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי-מתפשרת באזור מרמרוש. מעמודי התווך של עולם התורה בדור שלאחר השואה. לאחר הצלתו מהשואה הגיע לארה"ב וכונן בה את קהילת חסידי סאטמר – העדה החסידית הגדולה בעולם. נשיא "העדה החרדית" בירושלים, וממנהיגי היהדות החרדית בארה"ב וברחבי העולם. מחיבוריו יצאו לאור עשרות ספרים: "ויואל משה", שו"ת "דברי יואל", ספרי "דברי יואל" עה"ת, ועוד.

על הקדושה שבחפצי הצדיקים במשנתו של האדמו"ר רבי יואל מסאטמר

במקומות רבים בכתביו מבאר האדמו"ר רבי יואל מסאטמר את השפעת הקדושה שיש ברכושו של צדיק, ומאידך את האיסור ליהנות מממונם של רשעים, וזאת משום ש"כח הפועל בנפעל", כשהוא מזהיר שלא ליהנות מתקציבי המדינה הציונית וכדומה.

במספר מקומות בספרו "דברי יואל" על התורה כותב האדמו"ר על המעלה העצומה שיש בממונו של הצדיק, וכי יש בכחו להשפיע קדושה לדורות, שכן ניצוצות הקדושה אינם כבים ממנו. על פי זאת הוא מבאר את סירובו של אברהם אבינו ליהנות מרכוש סדום ואת פגישתו עם מלכי צדק מלך שלם. האדמו"ר מסביר על פי זאת גם את השפעת יוסף על המצרים, שנהנו מרכושו בימי הרעב וקיבלו ממנו "חיות דקדושה": "...וממון של צדיקים מסוגל להשפיע חיות דקדושה וחיות דעולם הבא..." (דברי יואל, שמות, עמ' לג). על "בחינת הקדושה" הטמונה בממונם של צדיקים "משורש נפשם", הוא כותב: "צדיקים חביב עליהם ממונם... מפני שיש בו חלק מבחינת נפשם ושורש נשמתם... מפני שאין פושטין ידם בגזל..." (דברי יואל, ויצא, עמ' צב).

ספר מגיד מישרים, מאת רבינו יוסף קארו בעל "בית יוסף" ו"שלחן ערוך". ווילנא, תרל"ה 1875.
העותק של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. חותמות בעלות של האדמו"ר מתקופת מגוריו בעיה"ק ירושלים [בשנת תש"ו בערך, לפני שעבר לארה"ב], עם הכתובת: "יואל טייטלבוים אבדק"ק סאטמאר והגלילות – בעיה"ק ירושלים תובב"א".
בראש השער רישום "קוויטל" (כנראה של חסיד שנתן את הספר לאדמו"ר ורשם את שמו ושם אמו כדי שהאדמו"ר יזכירו לברכה וישועה בעת תפילתו ולימודו).
חותמות בעלות מוקדמות יותר של רבי יעקב בן ציון הכהן מנדלסון – רב בניוארק, ארה"ב [נולד בתשרי תרל"ו ונפטר בחודש אב תש"א].
הספר המופלא מגיד מישרים מכיל סודות גדולים וסתרי תורה שנתגלו למרן רבי יוסף קארו בעל בית יוסף ושלחן ערוך, באמצעות "מגיד" שנשלח אליו מן השמים והיה מתגלה אליו לעתים מזומנות.
[3], 4-104 עמ'. 20.5 ס"מ. נייר יבש. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים חסרים בשולי מספר דפים, עם חסרון בטקסט בראש הדף האחרון. נייר דבק לשיקום במספר מקומות. חותמת. כריכה חדשה.

האדמו"ר הקדוש רבי יואל טייטלבוים מסאטמר (תרמ"ז-תשל"ט), בנו הצעיר של האדמו"ר רבי חנניה יו"ט ליפא בעל ה"קדושת יו"ט" (תקצ"ו-תרס"ד), ונכדו של האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה בעל ה"ייטב לב" (תקס"ח-תרמ"ג), שכיהנו כרבני סיגט והיו ממנהיגי היהדות החסידית באזור מרמרוש.

נודע מנעוריו כאחד מגדולי דורו, בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. בגיל צעיר נתמנה לכהן ברבנות העיר אורשיווא. בשנת תרפ"ה עבר לכהן ברבנות העיר קרָאלי (על מקומו של רבי שאול בראך שעבר לכהן ברבנות קאשוי), ובשנת תרצ"ד עבר לכהן ברבנות העיר סאטמר. בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי-מתפשרת באזור מרמרוש. מעמודי התווך של עולם התורה בדור שלאחר השואה. לאחר הצלתו מהשואה הגיע לארה"ב וכונן בה את קהילת חסידי סאטמר – העדה החסידית הגדולה בעולם. נשיא "העדה החרדית" בירושלים, וממנהיגי היהדות החרדית בארה"ב וברחבי העולם. מחיבוריו יצאו לאור עשרות ספרים: "ויואל משה", שו"ת "דברי יואל", ספרי "דברי יואל" עה"ת, ועוד.

על הקדושה שבחפצי הצדיקים במשנתו של האדמו"ר רבי יואל מסאטמר

במקומות רבים בכתביו מבאר האדמו"ר רבי יואל מסאטמר את השפעת הקדושה שיש ברכושו של צדיק, ומאידך את האיסור ליהנות מממונם של רשעים, וזאת משום ש"כח הפועל בנפעל", כשהוא מזהיר שלא ליהנות מתקציבי המדינה הציונית וכדומה.

במספר מקומות בספרו "דברי יואל" על התורה כותב האדמו"ר על המעלה העצומה שיש בממונו של הצדיק, וכי יש בכחו להשפיע קדושה לדורות, שכן ניצוצות הקדושה אינם כבים ממנו. על פי זאת הוא מבאר את סירובו של אברהם אבינו ליהנות מרכוש סדום ואת פגישתו עם מלכי צדק מלך שלם. האדמו"ר מסביר על פי זאת גם את השפעת יוסף על המצרים, שנהנו מרכושו בימי הרעב וקיבלו ממנו "חיות דקדושה": "...וממון של צדיקים מסוגל להשפיע חיות דקדושה וחיות דעולם הבא..." (דברי יואל, שמות, עמ' לג). על "בחינת הקדושה" הטמונה בממונם של צדיקים "משורש נפשם", הוא כותב: "צדיקים חביב עליהם ממונם... מפני שיש בו חלק מבחינת נפשם ושורש נשמתם... מפני שאין פושטין ידם בגזל..." (דברי יואל, ויצא, עמ' צב).

ספר תורת יוסף, ביאורים על התורה ועל ה"מסורה", מאת רבי יוסף יוזיל ב"ר משה מפרנקפורט. וילהרמשדורף, [תפ"ה 1725]. מהדורה יחידה.
העותק של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. בשער ובמספר דפים חותמות בעלות של האדמו"ר, עם הכתובת: "אב"ד דק"ק קראל והגליל יע"א".
בראש השער חתימה עתיקה: "לה' הארץ ומלואה, הק' אבר[הם] --[?]".
[2], ד-קא, [1] דף. 33.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, כתמי רטיבות ובלאי. קרעים גסים חסרים. בדף השער פגיעה קלה בטקסט ובמסגרת השער. פגיעות קלות בטקסט בשני דפים אחרים (בדף ד ובדף קא). חותמת. כריכת עור חדשה.

האדמו"ר הקדוש רבי יואל טייטלבוים מסאטמר (תרמ"ז-תשל"ט), בנו הצעיר של האדמו"ר רבי חנניה יו"ט ליפא בעל ה"קדושת יו"ט" (תקצ"ו-תרס"ד), ונכדו של האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה בעל ה"ייטב לב" (תקס"ח-תרמ"ג), שכיהנו כרבני סיגט והיו ממנהיגי היהדות החסידית באזור מרמרוש.

נודע מנעוריו כאחד מגדולי דורו, בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. בגיל צעיר נתמנה לכהן ברבנות העיר אורשיווא. בשנת תרפ"ה עבר לכהן ברבנות העיר קרָאלי (על מקומו של רבי שאול בראך שעבר לכהן ברבנות קאשוי), ובשנת תרצ"ד עבר לכהן ברבנות העיר סאטמר. בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי-מתפשרת באזור מרמרוש. מעמודי התווך של עולם התורה בדור שלאחר השואה. לאחר הצלתו מהשואה הגיע לארה"ב וכונן בה את קהילת חסידי סאטמר – העדה החסידית הגדולה בעולם. נשיא "העדה החרדית" בירושלים, וממנהיגי היהדות החרדית בארה"ב וברחבי העולם. מחיבוריו יצאו לאור עשרות ספרים: "ויואל משה", שו"ת "דברי יואל", ספרי "דברי יואל" עה"ת, ועוד.

על הקדושה שבחפצי הצדיקים במשנתו של האדמו"ר רבי יואל מסאטמר

במקומות רבים בכתביו מבאר האדמו"ר רבי יואל מסאטמר את השפעת הקדושה שיש ברכושו של צדיק, ומאידך את האיסור ליהנות מממונם של רשעים, וזאת משום ש"כח הפועל בנפעל", כשהוא מזהיר שלא ליהנות מתקציבי המדינה הציונית וכדומה.

במספר מקומות בספרו "דברי יואל" על התורה כותב האדמו"ר על המעלה העצומה שיש בממונו של הצדיק, וכי יש בכחו להשפיע קדושה לדורות, שכן ניצוצות הקדושה אינם כבים ממנו. על פי זאת הוא מבאר את סירובו של אברהם אבינו ליהנות מרכוש סדום ואת פגישתו עם מלכי צדק מלך שלם. האדמו"ר מסביר על פי זאת גם את השפעת יוסף על המצרים, שנהנו מרכושו בימי הרעב וקיבלו ממנו "חיות דקדושה": "...וממון של צדיקים מסוגל להשפיע חיות דקדושה וחיות דעולם הבא..." (דברי יואל, שמות, עמ' לג). על "בחינת הקדושה" הטמונה בממונם של צדיקים "משורש נפשם", הוא כותב: "צדיקים חביב עליהם ממונם... מפני שיש בו חלק מבחינת נפשם ושורש נשמתם... מפני שאין פושטין ידם בגזל..." (דברי יואל, ויצא, עמ' צב).

ספר לב שלמה, שאלות ותשובות, מאת רבי שלמה בן רבי בנימין הלוי. שאלוניקי, [תקס"ח 1808]. מהדורה יחידה.
העותק של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. בראש השער חותמת בעלות של האדמו"ר, מימי נעוריו: "יואל טייטלבוים בהרה"צ ז"ל – מ. סיגעט" [מתקופת מגוריו בבית משפחתו בסיגט – לאחר פטירת אביו, ולפני שעבר לגור בסאטמר בשנת תרס"ה].
[2], קסב דף. 28.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני עש, במספר דפים עם פגיעה משמעותית בטקסט. הדבקת נייר בשולי דף השער. חותמת. כריכה חדשה.

האדמו"ר הקדוש רבי יואל טייטלבוים מסאטמר (תרמ"ז-תשל"ט), בנו הצעיר של האדמו"ר רבי חנניה יו"ט ליפא בעל ה"קדושת יו"ט" (תקצ"ו-תרס"ד), ונכדו של האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה בעל ה"ייטב לב" (תקס"ח-תרמ"ג), שכיהנו כרבני סיגט והיו ממנהיגי היהדות החסידית באזור מרמרוש.

נודע מנעוריו כאחד מגדולי דורו, בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. בגיל צעיר נתמנה לכהן ברבנות העיר אורשיווא. בשנת תרפ"ה עבר לכהן ברבנות העיר קרָאלי (על מקומו של רבי שאול בראך שעבר לכהן ברבנות קאשוי), ובשנת תרצ"ד עבר לכהן ברבנות העיר סאטמר. בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי-מתפשרת באזור מרמרוש. מעמודי התווך של עולם התורה בדור שלאחר השואה. לאחר הצלתו מהשואה הגיע לארה"ב וכונן בה את קהילת חסידי סאטמר – העדה החסידית הגדולה בעולם. נשיא "העדה החרדית" בירושלים, וממנהיגי היהדות החרדית בארה"ב וברחבי העולם. מחיבוריו יצאו לאור עשרות ספרים: "ויואל משה", שו"ת "דברי יואל", ספרי "דברי יואל" עה"ת, ועוד.

על הקדושה שבחפצי הצדיקים במשנתו של האדמו"ר רבי יואל מסאטמר

במקומות רבים בכתביו מבאר האדמו"ר רבי יואל מסאטמר את השפעת הקדושה שיש ברכושו של צדיק, ומאידך את האיסור ליהנות מממונם של רשעים, וזאת משום ש"כח הפועל בנפעל", כשהוא מזהיר שלא ליהנות מתקציבי המדינה הציונית וכדומה.

במספר מקומות בספרו "דברי יואל" על התורה כותב האדמו"ר על המעלה העצומה שיש בממונו של הצדיק, וכי יש בכחו להשפיע קדושה לדורות, שכן ניצוצות הקדושה אינם כבים ממנו. על פי זאת הוא מבאר את סירובו של אברהם אבינו ליהנות מרכוש סדום ואת פגישתו עם מלכי צדק מלך שלם. האדמו"ר מסביר על פי זאת גם את השפעת יוסף על המצרים, שנהנו מרכושו בימי הרעב וקיבלו ממנו "חיות דקדושה": "...וממון של צדיקים מסוגל להשפיע חיות דקדושה וחיות דעולם הבא..." (דברי יואל, שמות, עמ' לג). על "בחינת הקדושה" הטמונה בממונם של צדיקים "משורש נפשם", הוא כותב: "צדיקים חביב עליהם ממונם... מפני שיש בו חלק מבחינת נפשם ושורש נשמתם... מפני שאין פושטין ידם בגזל..." (דברי יואל, ויצא, עמ' צב).