אוסף מכתבים, מברקים ומסמכים מעזבונו של נציג תנועת "החלוץ" בז'נבה בתקופת השואה נתן שוואלב. ז'נבה, ורשה, איסטנבול ומקומות נוספים באירופה ובארץ ישראל, סוף שנות ה-30 ושנות ה-40. גרמנית, אנגלית, פולנית ועברית (מסמכים ספורים בשפות נוספות).
חלקו החשוב ביותר של האוסף מונה כ-70 מכתבים, מברקים ומסמכים שהוחלפו בין שוואלב ובין שרידי התנועות הציוניות באירופה וארגוני ההצלה בתקופת המלחמה (חלק גדול ממכתבים אלה כתוב בלשון מוצפנת והנו קשה לפיענוח). בהם:
· מכתב שנשלח מאשה בשם חנה בגטו ורשה, ספטמבר 1940, עם עדכון על מצבה של תנועת "גורדוניה", ואזכור של חברים שונים בתנועה, חלקם מלוחמי "מרד גטו ורשה" – אליעזר גלר, נתן עק, ישראל [זלצר], רגינה וייכמן ואחרים.
· מכתב אל חברי תנועת גורדוניה בגטו ורשה, אליעזר גלר ודוד שטיינברג, ינואר 1941, המתעד שליחת חבילות למשפחות בגטו, עימותים בין מנהיגי התנועה, עדכונים על התקדמות המפעל הציוני בארץ, ועוד.
· מכתב מעניין ממלך נוישטט (ממנהיגי תנועת העבודה ואחד התומכים בהטיית כספי ההצלה לטובת חברי התנועות הציוניות) מחודש נובמבר 1942, המרמז, כנראה, על העברת כספים לחברי התנועה הציונית באירופה (עם שמות המשפחות), ומבשר על שליחת בנו של יצחק גרינבוים (ראש ועד ההצלה של הסוכנות היהודית), אליעזר, למחנות בפולין (אליעזר גרינבוים הואשם לאחר המלחמה בהתאכזרות לאסירים אחרים כקאפו באושוויץ).
· מכתב לאשה בשם אלה, אוקטובר 1943, המזכיר בקשה לקבל את "שמות הרוצחים מנהלי המחנות", סכומי כסף שהועברו בידי "שליח", את ה"דודים" (כנראה – מממני פעולות ההצלה), ידיעות על חפירת "בית עולם" (מחנות השמדה?), ועוד.
· מכתב מעניין אל "מיכאל" (כפי הנראה – הרב מיכאל וייסמנדל) מחודש יולי 1944, המזכיר "מטרה נשגבה" (Matarah Nisgawah) שתביא לקרבנות רבים בקרב העם היהודי, את מחנה ההשמדה אושוויץ ואת גטו טרזיינשטט, נסיעה של 270 קרובים של "שפינוזה" ו"אלפרד ס." לארץ ישראל, ועוד. מסתיים בברכה: "לכל משפחת חלוץ... שארציה [א"י] אוהבת אותם כל כך וזקוקה להם בקרוב לבנין!".
· מכתב אל רוזוול מקלילנד (נציג הוועד לפליטי מלחמה בברן) מחודש יולי 1945, בנושא חבילה שניסה להעביר שוואלב למכרים באחד ממחנות הריכוז או ההשמדה (אולי לאחר שהפך כבר למחנה עקורים) עם פירוט התכולה (בגדים, מזון, כלי תפירה). · ועוד.
בנוסף, מונה האוסף כ-85 מכתבים מברקים ומסמכים משנות ה-40, לאחר המלחמה, ובהם קבלות עבור העברת כספים למנהיגי תנועות ציוניות, עשרות מברקים עם בקשות סיוע לניצולים, מסמכים בנקאיים, ועוד.
נתן שוואלב (1908-2004) נולד בסטניסלב (כיום איוונו-פרנקיבסק, אוקראינה). בנעוריו הצטרף לתנועת "החלוץ" באוקראינה, עלה לארץ ישראל ונעשה חבר בקיבוץ חולדה. זמן קצר לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, בשנת 1939, נשלח להשתתף בקונגרס הציוני בז'נבה, ומשלמד על מצבם של יהודי אירופה החליט להשאר ולנסות לסייע להם. הוא היה לנציג תנועת "החלוץ העולמי" בז'נבה, פעל לגיוס תרומות וכספים, עמד בקשרים עם מאות מודיעים ואנשי קשר, ואף נטל חלק בניסיונות לארגן יציאה של יהודים מאירופה. לימים, הופנו האשמות שונות כלפי שוואלב על שהיטה כספים ותרומות לסייע למכריו, חברי מפלגתו ואנשי תנועת "החלוץ".
סך הכל כ-155 מסמכים ומכתבים מתקופת המלחמה והשנים הסמוכות. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
מצורפים: למעלה ממאה מכתבים, מסמכים והעתקי מסמכים מתקופות מאוחרות יותר בחייו של שוואלב (חלקם אישיים וחלקם נוגעים לפעילותו במהלך המלחמה); תשעה תצלומים.

מכתב הגנה עבור אישה יהודיה מטעם השגרירות הספרדית בעיר בודפשט. בודפשט, 29 בנובמבר 1944. הונגרית.
מכתב מודפס במכונת כתיבה, עם מילוי פרטים בכתב-יד, הנושא שתי חותמות רשמיות של השגרירות הספרדית והודעה קצרה: "השגרירות הספרדית מאשרת בזאת שהנפיקה מכתב חסות שמספרו b/298 עבור הגברת Jénőné Unger, (נ. 1905), והיא אפוא נתונה תחת חסותה של השגרירות" (a spanyol követség ezennel igazolja, hogy Unger Jénőné részére a 298/b sz védlevelet kiadta, és igy ö a követség védelme alatt áll).
המכתב הונפק יום אחד לפני ששגריר ספרד בבודפשט, חסיד אומות העולם אנחל סאנס בריס, נטש את השגרירות בהוראת הממשלה ועבר לשוייץ. לאחר עזיבתו, נטל את ניהול השגרירות עוזרו ג'ורג'ו פרלסקה (Giorgio Perlasca), שפעל ללא כל מינוי רשמי, העמיד פנים שהוא מיופה כוחו של השגריר היוצא והנפיק אלפי מסמכי חסות מזויפים עבור יהודי בודפשט.
המכתב שלפנינו שונה ממכתבי החסות הרשמיים שהנפיק סאנס בריס לפני עזיבתו: הוא אינו מודפס על נייר רשמי, אינו נושא תמונת פספורט של בעל החסות, אינו נושא את חתימתו של סאנס בריס ונוקט ניסוח קצר ומעורפל. על פי תאריך ההנפקה, ועל פי מראהו המאולתר של המכתב, ייתכן שמדובר במכתב חסות מזויף שהנפיק ג'ורג'ו פרלסקה לאחר סגירת השגרירות.
במאגר השמות של "מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה" מופיעה ניצולה מהעיר בודפשט בשם Jénőné Unger, ששנת לידתה 1905.
על פועלו להצלת יהודים הוכר ג'ורג'ו פרלסקה בשנת 1989 כחסיד אומות העולם.
20X17 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול. כתמים ופגמים קלים. נקב קטן בהצטלבות קווי הקיפול. בשולי המכתב ובצדו האחורי רישום ארוך בכתב-יד (הונגרית).

שבעה תצלומים של יהודים בפולין בתקופת השואה. פולין (ומקומות נוספים?), [סוף שנות ה-30 או תחילת שנות ה-40 בקירוב].
ארבעה מהתצלומים מתוארים בכתב-יד בצדם האחורי (גרמנית), עם ציון המקום: שניים מוורשה, אחד מקוז'יניצה ואחד מפולין (ללא שם העיר). תצלום אחד חתום בצדו האחורי בחותמת הדיו "Photo-Glock, Karlsruhe" (קרלסרוהה).
6X6 ס"מ עד 6.5X9 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. פגמים קלים.

Powstanie w ghetcie warszawskiem [מרד גטו ורשה], מאת בר מארק (Bernard Mark). הוצאת Nakladem Zwiazku Patriotów Polskich w ZSRR, מוסקבה, 1944. פולנית.
ספרו של ההיסטוריון היהודי בר מארק (1908-1966), הנחשב לאחד החיבורים הראשונים העוסקים במרד גטו ורשה, ולראשון שפורסם לקהל הרחב. עטיפה מקורית בעיצוב מיצ'סלב ברמן.
מיצ'סלב ברמן (Mieczysław Berman, 1903-1975), אמן ומעצב גראפי משפיע, יליד ורשה. נודע בעיקר בזכות יצירותיו הפוליטיות, בהן עבודות פוטומונטאז', כרזות וסרטים. יצירותיו הוצגו במיטב הגלריות והמוזיאונים בעולם, בהם גם מוזיאון ישראל ("דאדא, סוראליזם ומה שמעבר", 2007).
70, [2] עמ', 16.5 ס"מ בקירוב. מעט כתמים. תו ספר בצדה הפנימי של העטיפה הקדמית. קמטים ופגמים קלים בעטיפה. רישום בעט בעטיפה האחורית.