מכירה מקוונת 42 - חב"ד
מכירת חב"ד מיוחדת לרגל חג הגאולה י"ט כסלו – ראש השנה לחסידות - יום בו יצא האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי ממאסרו ברוסיה הצארית
כתב יד, ביאורים והגהות בחסידות – בכתב יד ר' אליהו יוסף ריבלין מדריבין (מגדולי חסידי האדמו"ר האמצעי וה"צמח צדק") – ראשית שנות הת"ר
כתב יד (4 עמ'), הגהות והערות בחסידות מאת הגאון החסיד ר' אליהו יוסף ריבלין מדריבין בעל ה"אהלי יוסף", מגדולי חסידי ותלמידי האדמו"ר האמצעי והאדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש. שנות הת"ר בקירוב.
גליון מקופל לשניים – ארבעה עמודים, כתובים בכתב ידו הקטן והצפוף של ר' אליהו יוסף ריבלין. ביאורים וציונים בחסידות, עם הגהות והוספות בשוליים. כולל הפניות וציונים לדרושי ה"צמח צדק" בחסידות, ובהם הפניות לדרושיו שבכתי"ק. ככל הידוע לנו תוכן הגיליון לא נדפס.
הרבי מליובאוויטש מכנה באחת מאגרותיו את כתביו של ר' אליהו יוסף כ'כתבי קודש': "עלה גוף כתב יד קודש מהרא"י ז"ל ריבלין" (אגרת ב'תתמא).
[1] דף מקופל (4 עמודים כתובים). 14.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. קרעים חסרים בשולי ובתחתית הדף, עם פגיעה בטקסט במספר מקומות. כתמים ובלאי.
הגאון החסיד ר' אליהו יוסף ריבלין נולד בעיר אולע, לערך בשנת תקס"ה, לאביו החסיד ר' אריה ליב מאולע (מחסידי אדמו"ר הזקן, אדמו"ר האמצעי וה"צמח צדק"), ולאמו, בת החסיד ר' צבי הירש מאולע (מחותנו של האדמו"ר הזקן, חותן בנו רבי משה). גם אביו וגם אמו היו מגזע משפחת ריבלין המפורסמת מצאצאי רבי משה רבק'ש בעל "באר הגולה". בעל ה"בית רבי" מספר: "תחלה היה מסתופף בצל קדושת הרה"ק משטראשיעליע נ"ע אך אח"כ מהשם היה נסבה שהתקשר לרבינו [האדמו"ר האמצעי]. והרה"ק משטראשיעלע כשמעו זאת אמר שהוא מוחל לו כי הוא יודע בו שכל מעשיו לש"ש. אחר פטירת רבינו היה איזה שנים שלא התקשר לאדמו"ר בעל צ"צ נ"ע. אך אח"כ התקשר אליו בכל עוז ותעצומות והיה שותה בצמא דברי קדשו. היה גאון בנגלה ובחסידות...". התגורר בתחילה בעיר בדריבין, שם עמד בראש הכולל שייסד ה"צמח צדק" בעיר. בהמשך עבר לזמן קצר לפולוצק ושימש שם רב ומשפיע לקהל החסידים. בשנת תר"ז לערך עלה בציווי ה"צמח צדק" לארץ ישראל וקבע את מושבו בירושלים. שימש כרב חסידי חב"ד: "בנקיון כפים שרת את אחיו בני כולל חב"ד" (הלבנון, שנה שניה, גליון מס' 16, עמ' 245). הקים את בית הכנסת "צמח צדק" בירושלים, והיה ממנהליו של "כולל חב"ד" בארץ ישראל. זכור הוא אצל בני ביתו כעוטה בגדים לבנים וזקנו לבן וארוך ו"תוארו כמלאך אלוקים" (הקדמת "אהלי יוסף" על הש"ס). נפטר בי"ב תמוז תרכ"ה ומנוחתו כבוד בחלקת החסידים שבהר הזיתים.
הותיר אחריו בכתב יד חידושים רבים בהלכה ובחסידות: "צרורות צרורות כתבי יד קדשו, נחמדים מפז, נכוחים ומבינים... ראינו הרבה ניירות כתבי יד קדשו מרזי התורה המצויינים ומסומנים על תורת כ"ק אדמו"ר [ה"צמח צדק"]" (הקדמת "אהלי יוסף" על קדוש השם).
מחידושיו הנדפסים: "אהלי יוסף" - חלק א' על דיני קדוש השם ועוד (ירושלים, תרכ"ח), וחלק ב' על הש"ס (ירושלים, תשט"ז); ועוד.
מתלמידיו המפורסמים: ר' שניאור זלמן פרדקין, "הגאון מלובלין" בעל ה"תורת חסד"; ר' אברהם דוד לאוואוט אב"ד ניקולייב וזקנו של הרבי מליובאוויטש; ר' יחזקאל יאנווער, מחסידי המהרי"ל וה"מגן אבות" מקאפוסט; ר' נפתלי הירץ קלצקין; ועוד מגדולי חסידי חב"ד.