The description and condition report appear below in Hebrew. For information in English, please contact us at [email protected]

מכתב בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי איסר זלמן מלצר ראש ישיבת "עץ חיים". ירושלים, י"ב כסלו תרצ"ט [1938].

נשלח אל הגאון רבי יחזקאל אברמסקי גאב"ד לונדון. מכתב המלצה לתלמידו הנוסע ללונדון, הרב מענדל פרידמן: "הנני בזה לבקשו עבור האי גברא יקירא הרב המצויין בתורה ויראת שמים מו"ה מענדל פרידמן נ"י שהוא במחנו שנסע מאה"ק [מארץ הקודש] מפני גודל דחקו ולחצו וטפלי דתליי בי'. והנה מזדמן לו איזה משרה בענין השגחה על כשרות, אלא שכמובן צריך הוא לאישור על כושר פעולתו במקצוע זה, לכן הנני להודיע טבעו וטיבו כי הוא בר סמכא ואיש ישר ונאמן". הרב מלצר מוסיף כמה מילים על ייחוסו: "והוא בן גדולים, כי הוא נכדו של הרב הגאון הצדיק המפורסם בעל לב העברי [הגאון רבי עקיבה יוסף שלזינגר]...".

הגאון רבי איסר זלמן מלצר (תר"ל-תשי"ד), בעל "אבן האזל". מגדולי גאוני ליטא וירושלים. תלמידם של הנצי"ב והגר"ח מבריסק בישיבת וולוז'ין. אב"ד וראש ישיבת סלוצק. עלה לירושלים בשנת תרפ"ד ונתמנה לר"מ ראשי בישיבת "עץ חיים". מראשי מועצת גדולי התורה. חותנו של רבי אהרן קוטלר, ראש ישיבת קלצק ולייקווד (שעמד בראשות "החינוך העצמאי").

מקבל המכתב, בעל ה"חזון יחזקאל" – הגאון רבי יחזקאל אברמסקי גאב"ד סלוצק ולונדון (תרמ"ו-תשל"ו), עמד בקשרי ידידות עם רבי איסר זלמן מלצר, עוד לפני מלחמת העולם הראשונה, כאשר הגרא"ז כיהן כרבה של סלוצק והגר"י אברמסקי כיהן ברבנות בסמוליאן, ומשנת תרע"ד ברבנות סמילוביץ. בשנת תרפ"ג נאלץ הגרא"ז מלצר לברוח מרוסיה מאימת השלטונות הבולשביקים, והמליץ לראשי הקהילה בסלוצק לפנות אל הגר"י אברמסקי לכהן ברבנות סלוצק. באותה תקופה בה כיהן הרב אברמסקי כרבה של סלוצק, החל בחיבורו הגדול "חזון יחזקאל" על התוספתא. בשנת תר"צ נעצר הרב אברמסקי ע"י השלטונות הבולשביקים והוגלה לסיביר. בתחילת שנת תרצ"ב שוחרר הרב אברמסקי ממאסרו והגיע לליטא, כשבאותה שנה נסע לכהן ברבנות באנגליה. בתחילה כיהן כרב קהילת "מחזיקי הדת" בלונדון, ומשנת תרצ"ה כיהן כגאב"ד בית הדין הראשי בלונדון, עד ליציאתו לגמלאות ועלייתו לירושלים בשנת תשי"א.

[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.

The description and condition report appear below in Hebrew. For information in English, please contact us at [email protected]

מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי שלמה יוסף זוין. קזמירוב (Kazimirovo), פלך מינסק, י"ג סיון תרס"ח, 30 במאי 1908.

דף (מקופל לשניים), כתוב על גבי עמוד אחד; בגב מופיעה כתובתו של הרב זוין (באותיות קריליות).

נשלח אל מר אלעזר (לזר) ניסלוביץ (Lazar Nisselovich; 1854-1914), הנציג היהודי ב"דומה הממלכתית השלישית של האימפריה הרוסית" ומראשי הלוחמים נגד האנטישמיות ולמען זכויות היהודים ברוסיה הצארית (על פעילותו באותן שנים לטובת יהדות רוסיה יחד עם הרבי הרש"ב מליובאוויטש, ראה אגה"ק הרש"ב, חלק ב, אגרות רסד-רסה, רפז, רצז, רצט, וראה סיפור מעניין המובא בספר "במחיצתם של גדולים", עמ' 182-184).

עדות מוקדמת לפעילותו הציבורית של הרב זוין בתקופת כהונתו כרבה של קזמירוב, בהיותו כבן עשרים ושתיים שנה בלבד. במכתבו מחזק הרב זוין את ידיו של מר ניסלוביץ' בקבות נאום הגנה נחרץ שנשא בדומה, ובו הגן בעוז ובגאווה על כבוד העם היהודי. בין הדברים כותב הרב זוין: "ירשני נא כבודו להביע לפניו בזה את רגשי הכבוד והתודה... בעד הופעתו על הקתדרא של דומת-הממלכה, בישיבת-הערב של יום 27 מאי, בתור דיפוטט [נציג] יהודי המגין ברמה על כבודו המחולל של עמו... הפרקציות הימניות... גרמו לו עכובים ומעצורים ברעש-קולותיהם ובתהלוכותיהם הפראיות; אבל – רוחו לא נפל מעל כבודו ובאופן מצוין עלתה לו להתגבר עליהם ולהגן על כבוד עם משולל-זכוית האדם. הריני מביע את תקותי וברכתי – ביחד עם הרבה הרבה מאד מאחינו הנדכאים והנאנקים – כי, עד כמה, שלדאבוננו, מעטים מאד הם מספר באי-כחנו בהדומה השלישית, לא יהיה בכ"ז הופעת כבודו... ובא[ו]מץ ובמרץ כבודו כפעם בפעם להגן על כבודו וזכיותיו של עמנו, בין בנאומי-הגנה ובין – מה שעוד יותר נכבד הוא לנו – בנאומי-האשמה, בקראו את הקריאה הגדולה: 'אנחנו מאשימים!' על גזל-המשפט ועל שלילת-הזכיות... ואלקי ישראל יהיה בעזרו!".

הגאון החסיד רבי שלמה יוסף זוין (כסלו תרמ"ז-תשל"ח), מגדולי הגאונים הרבנים בדור האחרון, עורך האנציקלופדיה התלמודית וחתן פרס ישראל; אב"ד רבני חב"ד בארץ ישראל וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל. בן החסיד רבי אהרן מרדכי אב"ד קזמירוב, שהיה מחסידי חב"ד-קאפוסט. מצד אמו היה נכד לרבי שמואל אברהם אב"ד פאריטש (מתלמידי ר' הלל מפאריטש). נסמך לרבנות על ידי האדמו"ר רבי שמרי' נח שניאורסון מבאברויסק (נכד ה"צמח צדק" מליובאוויטש), שהיה רבו המובהק בתורת החסידות, ועל ידי הגאון מראגאטשוב. לאחר פטירת אביו (כ' סיון תרס"ג), נתמנה על מקומו לרבה של קזמירוב, בגיל שבע-עשרה שנים בלבד. בהמשך שימש ברבנות בעיירות קלימוב, מגלין, ונובוזיבקוב.

בשנת תרצ"ד עלה לארץ ישראל וכיהן כרב קהילת חב"ד בתל אביב. בשנת תרצ"ז עבר לירושלים. הן בתקופת רבנותו ברוסיה והן לאחר עלייתו לארץ ישראל, נטל חלק בעסקנות ציבורית לטובת העם היהודי. עמד בקשר הדוק עם אדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש וסייע בפעולותיו להטבת מצבם של יהודי רוסיה. לאחר הסתלקותו, נמנה על הראשונים שחתמו על "כתב התקשרות" לחתנו הרבי מליובאוויטש.

[1] דף (מקופל לשניים. 21 ס"מ. מצב טוב. סימן קיפול. כתמים ובלאי קל.

The description and condition report appear below in Hebrew. For information in English, please contact us at [email protected]

שני מכתבים: מאת הגאון רבי אליעזר יהודה פינקל ראש ישיבת מיר, ומאת הגאון רבי אברהם צבי קאמאיי אב"ד מיר. מיר, טבת תרפ"ג [1923], ואדר תרצ"ד [1934].

כתבי סמיכה לרבנות והמלצות, עבור תלמיד ישיבת מיר רבי דוב סוקולובסקי. בתעודה משנת תרפ"ג כותב הגרא"י פינקל: "תעודה – נתונה לתמיד הישיבה מר דובער סאקאלאווסקי... כי ראוי ומוכשר הוא, הן מפאת ידיעותיו והן מצד הנהגתו הישרה, להיות לרב ומורה בישראל, והעדה אשר תבחר בו, בטח תשבע רצון ממנו...".

בכתב הסמיכה משנת תרפ"ג, הכתוב במכונת כתיבה, עם חותמת "מנהלי הישיבה במיר" ובחתימת חותנו רב העיר רבי אברהם צבי קאמאיי, נכתב: "הנני להודיע בזה בשער בת רבים תהלת הרב הג' המפרורסם, חריף ובקי בחדרי תורה, יראת ד' היא אוצרו... מוה"ד דוב סאקאלאווסקי נ"י, שהי' תלמיד ישיבתנו הקדושה כמה שנים, ומכיר אני אותו לגדול בתורה בחריפות ובקיאות בש"ס ופוסקים, וידיו רב לו להורות ולאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא כאחד הרבנים הגדולים... ומצויין הוא בכל המעלות והמדות הנדרשות לרב בישראל, וראוי להיות רב בקהלה הכי גדולה ונכבדה... אברהם צבי הירש קאמאי אב"ד ור"מ פ"ק מיר".

הגאון רבי אליעזר יהודה פינקל (תרל"ט-תשכ"ה), ראש ישיבת מיר בחו"ל ובארץ ישראל. בנו של "הסבא מסלבודקה" הגה"צ רבי נתן צבי פינקל, וחתנו של הגאון רבי אליהו ברוך קמאי אב"ד וראש ישיבת מיר (ת"ר-תרע"ז). רבי אליעזר יהודה כיהן בראשות הישיבה בעיר מיר. לאחר גלות הישיבה לווילנא בתקופת השואה, נסע לארץ ישראל בשנת תש"א, על מנת להביא את הישיבה לארץ ישראל. הדבר אמנם לא עלה בידו, אך הבחורים הצליחו להמלט ולנדוד לשנחאיי שבמזרח הרחוק. בשנת תש"ג הקים את ישיבת מיר בירושלים, העומדת עד היום לתפארה והיא אחת הישיבות הגדולות בעולם. היה זקן ראשי הישיבות בארץ ישראל, ועזר רבות בהקמת ישיבות וכוללים ברחבי הארץ.

הגאון רבי אברהם צבי קמאי (תר"כ-נספה בשואה תש"ב), רבה האחרון של מיר. גאון מופלג, בקי וחריף בכל חדרי תורה. איש קדוש ומורם מעם. בנו של ראש הישיבה הגאון רבי אליהו ברוך קמאי (ת"ר-תרע"ז) וממלא מקומו ברבנות העיר מיר, ואף כיהן בראשות הישיבה יחד עם גיסו הגרא"י פינקל. לפני מלחמת העולם הראשונה כיהן ברבנות קיידאן. נרצח בשואה יחד עם 2300 יהודים מתושבי קהילת מיר, בי"ט מרחשון תש"ב (9 בנובמבר 1941), הי"ד. עֵד-ראיה מהניצולים סיפר על מעמד נורא זה: "... בשעה שאספו הנאצים את כל תושבי העיר היהודים בשוק ומשם הובילו אותם באוטומובילים אל הבורות אשר חפרו מחוץ לעיר, אמר הרב אל כל היהודים שנאספו ע"י נוגשיהם המרצחים בכיכר השוק: קַבְּלוּ את כל זה באהבה, כמו התנא ר' עקיבא שקיים בשעה האחרונה את הפסוק "ואהבת את ה'... בכל נפשך – אפילו הוא נוטל את נפשך". (אלה אזכרה, ג', עמ' 41)

נשוא המכתב, הגאון רבי דוב סוקולובסקי (תרנ"ז-תשמ"ח), מגדולי התורה והיראה ומצדיקי ירושלים. מבחירי ישיבת מיר, שנודע בשם "העילוי ר' בערל סאפאטקינער" (על שם עיר הולדתו סאפאטקין), ותלמיד ה"חפץ חיים" בישיבת ראדין. בשלהי שנות התר"פ בקירוב נשא את בת הגאון רבי אברהם צבי קמאי אב"ד מיר, שסמך על חתנו רבי דוב כרב ופוסק בכל עניני הקהילה, וכאשר נסע מן העיר היה רבי דוב ממלא את מקומו בהוראת הלכה למעשה ובמסירת שיעורים בישיבה הקדושה. עלה לארץ ישראל בשנת תרצ"ב, ולימים הקים בירושלים את הישיבה והכולל "מאור התורה", ואת המוסד "בית לפליטות". הרביץ תורה ועסק בפעילות חסד והחזקת תלמידי חכמים עניים ויתומים. הקים בירושלים את חברת "מזהירי שבת". נפטר בלא ילדים בזקנה מופלגת.

2 מכתבים, על נייר מכתבים רשמי. 27 ס"מ. מצב משתנה, טוב עד בינוני-טוב. באחד מהם כתמים וקרעים.

The description and condition report appear below in Hebrew. For information in English, please contact us at [email protected]

אוסף מגוון של קבלות עבור תרומות להחזקת ישיבות ליטא, מרביתם נשלחו אל רבי רפאל הורביץ בארה"ב. שנות התר"פ-הת"ש בקירוב.

• קבלה מ"ועד העזרה דהישיבה הקדושה ישיבת מיר בפוילען", עם מילוי בכתב-יד. ניו יורק, [חשוון תרפ"ט] 1928.

• קבלה מישיבת "עץ חיים בוואלאזין". ארה"ב, חשוון תרפ"ט [1928].

• קבלה מישיבת ראדין, בחיי החפץ חיים – "תחת ההנהגה הראשית של רבינו הגאון הצדיק מרן ר' ישראל מאיר הכהן שליט"א בעהמ"ס חפץ חיים ומשנה ברורה", עם חותמת הישיבה (וללא מילוי בכתב יד). ראדין [שנות התר"פ-תר"צ בקירוב].

• קבלה מרשת החינוך "יבנה" בליטא, בחתימת הגאון רבי נחום ברוך גינזבורג. קובנה, שנות התר"צ.

[הגאון רבי נחום ברוך גינצבורג בעל ה"מקור ברוך" (תרמ"ב-נספה בשואה תש"א), מגדולי גאוני ליטא ומראשי "אגודת הרבנים" בליטא. נולד בסמוך לפוניבז' וגדל אצל רבי נפתלי הרץ קרמר בעל "נועם המצוות". בהמשך נעשה לתלמידו המובהק של הגאון רבי איצל'ה אב"ד פוניבז'. נסמך לרבנות על ידו ועל ידי רבי אליעזר גורדון. התמנה לרב בווירז'אן, בהמשך כיהן ברבנות בקיברט ולבסוף ביאנובה].

• מכתב תודה על תרומות, מישיבת "כנסת ישראל" דסלבודקה-קובנה, בחתימת "מזכיר ועד העזרה דהישיבה" רבי "חנוך יאזלאוויץ"[?]. סלבודקה, אדר ב' תרפ"ט [1929].

• קבלה מ"ישיבת רבי ישראל מאיר הכהן" בארה"ב, עם מכתבים מודפסים (ביידיש ובאנגלית) מראש הישיבה רבי אלתר חנוך הענאך לייבאוויטש הכהן". ארה"ב, [תש"ד] 1944.

• קבלה מישיבת קמניץ "בירושלים ובסיביר, רוסיא", עם תמונת רבי ברוך בער ליבוביץ. ארה"ב, [תש"ו] 1946.

7 פריטים. גודל ומצב משתנה. מצב כללי טוב.

The description and condition report appear below in Hebrew. For information in English, please contact us at [email protected]

שלוש קבלות מודפסות, של ישיבת לומזה, מיסודו של הגה"צ רבי אליעזר שולביץ מגדולי תלמידי רבי ישראל מסלנט, מתקופות שונות, בלומז'ה שבפולין, ובסניף הישיבה בפתח תקוה שבארץ ישראל, מהשנים תרס"ד עד תרצ"א.

• מכתב קבלה מודפס, מאת "מנהיגי בית הישיבה הק' דפ"ק לאמזא יע"א", עם מילוי בכתב יד, אל הגביר יוסף געלבוים מאדעססא, עם חותמת הישיבה וחותמת רבי "אליעזר שולאוויץ – מנהיג הישיבה דפק"ק לאמזא יצ"ו". לומז'ה (פולין), תרס"ד [1904].

• "שטר קבלה" מודפס, עם הכותרת "ישיבה הקדושה דפ"ק לאמזא", עם מילוי בכתב יד, על תרומה, וחותמת ראש הישיבה רבי "יחיאל מרדכי גארדאן". לומז'ה (פולין), ראשית שנות התר"פ בקירוב.

• קבלה גדולה בהדפסה צבעונית, של "ישיבה הקדושה בפתח תקוה ארץ ישראל – מרכז ישיבת לומזה", עם מכתבי תודה בעברית, יידיש ואנגלית, ועם מילוי בכתב יד (באנגלית). עם חתימת ידו של הגה"צ רבי "אליעזר שולאוויץ" וחתימת חתנו הגאון רבי "משה ארי' עוזר". [תרצ"א] 1931.

הישיבה בעיר לומז'ה נוסדה בשנת תרמ"ג, ע"י הגאון הצדיק הקדוש רבי אליעזר שולביץ (תר"ח-חשוון תרצ"ב), על שם רבו הגדול רבי ישראל מסלנט מייסד "תנועת המוסר". ישיבה זו הייתה פריצת דרך במדינת פולין, בהנחלת דרכי תורה, יראה ומוסר, בדרך ישיבות ליטא, כפי שקיבל רבי אליעזר מרבותיו הגדולים רבי ישראל מסלנט וה"סבא מקלם". לימים העמיד בראשות הישיבה את חתניו הגאונים רבי יחיאל מרדכי גורדון (תשרי תרמ"ג-טבת תשכ"ה 1882-1964; מגדולי תלמידי "הסבא מסלבודקה" ו"הסבא מקלם"). ורבי יהושע זליג רוך (תר"מ-נספה בשואה תש"ב; "העילוי מראקישוק", מגדולי תלמידי ה"סבא מסלבודקה").

בשנת תרפ"ב לאחר קרוב לארבעים שנה של הרבצת תורה ויראה, עלה רבי אליעזר שולביץ, והתגורר בירושלים כ"נסתר", כשהוא משאיר את הנהגת הישיבה בידי חתניו הגדולים ראשי הישיבה. אולם בשנת תרפ"ה התעוררה שאלת ה"גיוס לצבא" במדינת פולין, וחתניו הגדולים העלו חלק מתלמידי הישיבה לארץ ישראל בשנת תרפ"ו, ופתחו סניף לישיבה במושבה פתח תקוה. יחד עם גיסם הצעיר הגאון רבי משה ליב עוזר – חתנו השלישי של רבי אליעזר שולביץ.

הגאון רבי משה אריה ליב עוזר (תרנ"ח-תשכ"ז), ראש ישיבת פתח תקוה. בנו של הגאון רבי שלום עוזר (פלדרברג) אב"ד טרשקון. רבי משה ליב היה מתלמידיו המובהקים של מוהרי"ל בלוך והג"ר חיים רבינוביץ בישיבת טלז. בימי מלחמת העולם הראשונה גלה לעומק רוסיה והיה מתלמידיו של רבי ברוך בער ליבוביץ וממקימי ישיבתו בגלות המלחמה. בהמשך הקים ישיבה בעיר חרקוב ואמר בה שיעורים. בעיר חרקוב נשא את הרבנית רחל, בתו הצעירה של הגר"א שולביץ מייסד ישיבת לומז'ה. בשנת תרפ"ו עלה לארץ ישראל ועזר לגיסיו הגדולים להקים את סניף ישיבת לומז'ה בפתח תקוה, כשהוא נושא על עצמו את משא הישיבה. היה הראשון לאמירת השיעור על הדף והעמיד תלמידים הרבה (מרן החזון-איש הפנה את בני משפחתו ואחרים להגיע ללמוד בישיבת לומז'ה ולהמנות על תלמידיו, כדי לשמוע את שיעוריו של רבי משה ליב, המדריכים לעומק הפשט.

3 קבלות. גודל ומצב משתנה.